אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גלובל ויז'ינז ישראל נ' מרק ואח'

גלובל ויז'ינז ישראל נ' מרק ואח'

תאריך פרסום : 12/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
14369-08
05/02/2014
בפני השופט:
יעל ייטב

- נגד -
התובע:
גלובל ויז'ינז ישראל
הנתבע:
1. מאיר מרק
2. אליעזר גרוס
3. קרן הצדקה המרכזית לישראל CHARIT CENTRAL

פסק-דין

פסק דין

מבוא

בפניי תביעה כספית בסכום של 120,596 ₪, אשר הוגשה בשתי עילות חלופיות: עילה חוזית, בשל הפרת הסכם למתן שירותי פרסום; ועילה שטרית, מכוח שתי המחאות (מתוך 4) שחוללו, ושתמורתן טרם שולמה לתובעת.

התביעה הוגשה נגד נתבעת 3 שהינה ארגון ללא מטרות רווח שמקום מושבו בארצות הברית (להלן- "העמותה"), נגד נתבע 1 (להלן: "מרק"), שהינו איש שיווק ויועץ חיצוני של העמותה, וכן נגד נתבע 2 (להלן: "גרוס"), שהינו המנהל הכללי והמייסד של העמותה.

על פי המפורט בכתב התביעה הזמינו הנתבעים שירותי פרסום שונים מהתובעת, המנהלת עסק לפרסום.

לטענת התובעת חייבים לה הנתבעים את סכום 2 ההמחאות שחוללו ושתמורתן טרם שולמה, וכן תשלומים נוספים בהתאם למוסכם בין הצדדים, על פי הפירוט הבא: סכום של 18,000$ בגין 2 המחאות שחוללו ושתמורתן טרם שולמה; סכום של 2,932$ כפיצוי מוסכם על פי ההסכם בין הצדדים בגין איחור בתשלום 3 המחאות; סכום של 180$ בגין הפרשי שער של 3 ההמחאות שחוללו; 150$ בגין עבודת גרפיקה שבוצעה ושלא שולמה. על פי חישובה של התובעת, יש להפחית מהסכום האמור סכום של 3,000$ בגין ביטול הפרסום בעיתון ג'רוזאלם פוסט, וסכום של 2,749$ בגין ביטול הפרסום ב"אש תורה", כך שסך חובם של הנתבעים על פי ראשי הנזק האמורים עומד על סכום של 15,588$ (או 53,657 ₪). התובעת עתרה לתשלום הוצאות משפט שאותן העריכה בסכום של 15,000 ₪. לטענת התובעת, יש להוסיף על הסכומים האמורים את תשלום המע"מ, אשר לא היה כלול בתחשיב, בשל טענתם של הנתבעים לכך שמקום מושבה של הנתבעת הינו בארה"ב. עוד עתרה התובעת לפיצוי בסכום של 40,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שגרמו לה הנתבעים, בעיקר בשל ההשפלה שהושפלה בידיהם.

מבחינת ההליכים שהתקיימו בתיק זה אציין שבתחילה הסכימו הצדדים להצעת המותב הקודם שדן בתיק זה, כב' השופט רם וינוגרד, כי יינתן פסק דין לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 בעניינה של העמותה. עוד הסכימו כי היה והעמותה תבצע את פסק הדין – יינתן פסק דין משלים הדוחה את התביעה נגד מרק וגרוס. על יסוד הסכמת הצדדים נתן כב' השופט ר' וינוגרד ביום 11.4.11 פסק דין חלקי נגד העמותה, שבו נקבע כי העמותה תשלם לתובעת סכום כולל בסך של 38,000 ₪. ביום 13.6.11 ניתן פסק דין משלים שבו נדחתה התביעה כנגד מרק וגרוס. ביום 14.7.11 בוטלו פסקי הדין האמורים לאחר שהוגשה בקשה מוסכמת מצד הצדדים לעשות כן, וזאת כיוון שהעמותה לא שילמה את הסכום שבו חויבה בפסק הדין החלקי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, ושמעתי את הראיות ואת טיעוני הצדדים, מצאתי שיש לקבל את התביעה ככל שהיא מופנית נגד העמותה, באופן חלקי, ולדחותה ככל שהיא מופנית נגד מרק וגרוס.

תמצית טענות התובעת

לטענת התובעת, במהלך יולי 2007 נחתם בין הצדדים הסכם שלפיו התחייבו הנתבעים לשלם לה סכום של 42,900$ בגין שירותי פרסום. בהתאם להסכם בין הצדדים נמסרו לתובעת 4 המחאות של העמותה, החתומות על ידי גרוס, שזמן פירעונן נדחה, לפי הפירוט הבא: המחאה 1- שזמן פירעונה 16.9.07 על סך של 5,000$; המחאה 2- (מספרה 1210) שזמן פירעונה 30.9.07 על סך של 6,320$; המחאה 3 – (מספרה 1212) שזמן פירעונה 30.10.07 על סך של 9,000$; והמחאה 4- (מספרה 1223) שזמן פירעונה 30.11.07 על סך של 9,000$. כל ארבע ההמחאות חוללו בשל היעדר כיסוי. מאוחר יותר שולמה לתובעת תמורתן של שתיים מההמחאות, הראשונה והשנייה, ואולם התמורה של ההמחאות השלישית והרביעית לא שולמה לתובעת, גם לא באיחור. ביום 2.12.07 הפנה מרק את התובעת לגרוס לצורך תשלום תמורת ההמחאות שחוללו. כיון שההמחאות חוללו עצרה התובעת את המשך הפרסום המתוכנן באופן מיידי.

אשר לעילה השטרית טענה התובעת בסיכומיה כי בידיה שתי המחאות שחוללו ושתמורתן טרם שולמה. עוד נטען שטענותיהם של הנתבעים בדבר כישלון תמורה מלא לא הוכחו ואף הופרכו – התובעת עמדה בכל התחייבויותיה וסיפקה שירותי פרסום באיכות מעולה ובהתאם להנחיותיו ולאישוריו של מרק. נטען שבזמן אמת לא העלו הנתבעים כל טענה באשר לאיכות העבודה אף לא הודיעו על ביטול ההסכם, ורק לאחר שההמחאות חוללו החלו הנתבעים להעלות טענות באשר לאיכות העבודה. התובעת הוסיפה וטענה כי יש לדחות את טענותיהם של הנתבעים בדבר כישלון תמורה חלקי, כיוון שהנתבעים לא תמכו טענה זו בכל ראיה או בחישוב מוסדרים, בעוד שהתובעת נימקה כל חשבון.

אשר לעילה החוזית טענה התובעת שכיון שהתמורה על פי ההסכם בין הצדדים לא שולמה, היא זכאית לתשלום מלוא התמורה החוזית שטרם שולמה, וכן לתשלום קנסות שעליהם הוסכם בין הצדדים, ולתשלום ההוצאות שעליהן הוסכם.

התובעת טענה כי למרק ולגרוס אחריות אישית לתשלום סכום התביעה. לטענתה אין מקום לדון בטענת היעדר יריבות ובטענת הרמת מסך של העמותה בשעה שקיומה וכשירותה של העמותה מוטלים בספק. עוד טענה התובעת כי אחריותו האישית של מרק הוכחה, אף הוכח שהיא לא הייתה מתקשרת עם העמותה ככל שהוא לא היה ערב אישית לתשלום התמורה. אשר לגרוס טענה התובעת כי הוא עשה שימוש פסול באישיות המשפטית של העמותה. עוד טענה כי גרוס הוא העמותה והוא ערבב בין עסקיו הפרטיים לבין עסקי העמותה.

תמצית טענות הנתבעים

הנתבעים טענו מנגד כי ההתקשרות בין הצדדים הייתה מבוססת על הזמנת עבודה ועל הצעת מחיר שנתנה התובעת. נטען שלא היה בין הצדדים כל הסכם בכתב, אלא, לכל היותר, הוחלפו בין הצדדים טיוטות. עוד טענו הנתבעים שלא הייתה בין הצדדים כל הסכמה באשר לפיצויים או לתשלומים במקרה של חילול שיק או במקרה של תשלום התמורה באמצעי אחר.

לטענתם של הנתבעים שולמה לתובעת מלוא התמורה החוזית, שכן בהתאם להתקשרות בין הצדדים שולם לתובעת סכום כסף נוסף בסך של 15,000$, תשלום המכסה את החוב הנטען ומאיין אותו. לפיכך, לא זו בלבד שהתשלומים בהתאם להסכם בין הצדדים שולמו במלואם, התובעת נותרה חייבת לנתבעים סך של כ-11,000$ עבור תשלום ביתר.

אשר לעילה השטרית טענו הנתבעים לכישלון תמורה, בטענה שהתובעת לא מילאה אחר התחייבויותיה לבצע את הפרסום, וכן בטענה שהתמורה שולמה לה במלואה באמצעי תשלום אחר, במקום השקים שחוללו.

מרק וגרוס טענו שאין כל יריבות בינם לבין התובעת, הם לא היו צדדים להסכם עם התובעת, אשר התקשרה עם העמותה בלבד. עוד טענו שלא מתקיימת עילה להרמת מסך או להטלת אחריות אישית על מרק או על גרוס. מרק וגרוס הוסיפו וטענו שבאף אחד משלבי העבודה לא דרשה מהם התובעת חתימה על ערבות אישית, וממילא לא ניתנה על ידם ערבות שכזו; פעולותיהם של מרק ושל גרוס נעשו בשם העמותה וללא התחייבות אישית מטעמם; לא הוכח כי מי מיהם עשה שימוש לרעה באישיות המשפטית של העמותה על מנת להתחמק מתשלום; לא הוכח ערוב בין נכסי הנתבעת לנכסיהם הפרטיים של מרק או של גרוס; לא הוכח כי פעולותיהם נעשו באופן אישי ולא בשם העמותה או מתוקף היותם נושאי משרה בה.

לטענת מרק וגרוס הטעם היחיד להגשת התביעה גם באופן אישי נגדם היה כדי להבטיח שהתובענה תתברר בישראל ולא במקום מושבה של העמותה ובמקום ביצוע העבודה – בארצות הברית. הנתבעים הוסיפו וטענו כי אין מקום לטענת התובעת בעניין הספק בקיומה של העמותה וכי העמותה הינה תאגיד רשום בארצות הברית – דבר שעליו ניתן ללמוד מניהול חשבון הבנק וממסמך מרשויות המס האמריקאיות (נ/6). הנתבעים צירפו לסיכומיהם אישור נוסף (נכון ליום 29.7.13) בדבר קיומה של העמותה ורישומה בארה"ב ביום 20.1.06.

ההתקשרות החוזית בין הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ