אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גלבוע נ' זקצר

גלבוע נ' זקצר

תאריך פרסום : 08/08/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
44366-05-11
08/08/2011
בפני השופט:
בן שלו

- נגד -
התובע:
אורי גלבוע
הנתבע:
אברהם זקצר

החלטה

בפני בקשת הנתבע לביטול צו עיקול זמני מיום 5.6.11 שהוטל על נכסיו אצל המחזיקים, קיבוץ אשדות יעקב איחוד ומשרד עו"ד שלמה כהן ושות' (להלן: "המחזיקים" ו"הקיבוץ", לפי העניין).

עסקינן בתביעת התובע, עורך-דין, לתשלום יתרת שכר טרחתו בגין שירותיו המשפטיים בסך של 71,018 ₪, בגין הליכים משפטיים שניהל עבור הנתבע אל מול המחזיקים (בעיקר אל מול מוסדות רשות השיפוט של ההסתדרות), על פי הסכם כתוב מיום 21.8.07. על פי הנטען בכתב התביעה ותחשיבו של התובע, הוא זכאי לשכר טרחה כולל בסך כ- 173,000 ₪, המהווים בעיקרם 30 אחוזים מן הסכום שזכאי היה לקבל הנתבע מאת קיבוץ אשדות כהחזר של קצבת השארים שקוזזה על ידי הקיבוץ, והן בגין תגמולים עתידיים צפויים של קצבה זו. לשיטת התובע, עתיד הנתבע היה לקבל לידיו מידי הקיבוץ סך כולל של 287,905 ₪ בגין החזר גימלת העבר. לפיכך, התבקש עיקולם הזמני של נכסי הנתבע אצל המחזיקים, בשים לב ליתרת כספי שכר טרחתו (היא סכום התביעה).

על פי תשובת המחזיקים מיום 15.6.11, העיקול תפס את הנכסים הבאים: חיוב בתשלום הוצאות משפט לטובת הנתבע בסך 15,000 ₪ וכן תשלום קצבה חודשית בסך 1,700 ₪. הלכה למעשה, נמצאנו למדים, כי המחזיקים חלקו על עמדתו של התובע (ויתכן שגם על עמדת הנתבע עצמו) בנוגע לסכום הכסף הכולל לו זכאי הנתבע מידי הקיבוץ (לטענת התובע בסיכומיו קיזז הקיבוץ שלא כדין סך של כ- 175,000 ₪ מתוך הסכום שהיה צריך לשלם לנתבע בגין סכומי העבר).

יחד עם זאת, לא הוגשה על ידי התובע כל בקשה לאישור העיקול בהתאם להוראות תקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, וזאת בשים לב לנכסים, שלשיטת התובע עתידים היו להתקבל מידי הקיבוץ (להלן: "התקנות").

נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 23.6.11 אליו לא התייצב המבקש עצמו (מנימוקים רפואיים), ולבקשת בא-כוחו נקבע מועד נוסף לדיון ליום 19.7.11, במהלכו נחקרו התובע והנתבע על תצהיריהם. לבקשת הנתבע (המבקש) סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב.

הנתבע טוען, בתמצית, כי סיכויי התביעה קלושים הן בשים לב לנסיבות כריתת הסכם שכר הטרחה והן הואיל ובפועל, גזל התובע את מלוא כספי זכייתו (עת קיבל לידיו וזקף את כלל הסכומים שקיבל הנתבע באמצעותו מידי הקיבוץ, על חשבון שכר טרחתו). לטענת הנתבע, הגם שבעת הגשת הבקשה להטלת עיקול ידע התובע, כי המחזיקים חולקים על תחשיבו של התובע (וכפועל יוצא, על הסכום שצפוי היה להתקבל), הודעת המחזיקים הבהירה העניין במפורש, ובכך נשמטה הקרקע הן מתחת לעילת התביעה והן מתחת לעמדתו של התובע לעניין מאזן הנוחות. הנתבע אינו מסכים במישרין עם האופן שבו הקיבוץ חישב את סכומי הזכאות אולם הלכה למעשה טוען כי קיימת מחלוקת בדבר האופן שבו יש לחשב את סכומי הזכאות לגימלה, ובהתאם את סכומי הזכייה הרטרואקטיביים. בנוסף, הואיל ובהסכם שכר הטרחה נקבע כי שכר הטרחה ישולם עם קבלת הפיצוי בגין העבר, ופיצוי זה טרם שולם, לכל היותר קמה לתובע זכות לקבל 30 אחוזים בלבד מתוך כלל הסכומים שהועברו לידיו בפועל (בעוד שהתובע עצמו זקף לזכותו את מלוא הסכום). בנוסף, טוען הנתבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, הן משום שאין מחלוקת שהוא אינו משתכר יותר משכר המינימום והן משום שממילא קצבת הזקנה המשתלמת לו יכולה לשמש בעתיד כנכס עתידי הימנו יוכל התובע להיפרע. הואיל ולמעשה, הנתבע עצמו לא קיבל לידיו דבר, לשיטתו עסקינן בבקשה שהוגשה בהיעדר תום לב מצידו של התובע. בבקשה לביטול העיקול טען הנתבע גם כי עיקול הקצבה מנוגד להוראות הדין (הגם שהמחזיקים לא טענו לעניין זה דבר), אולם טענה זו נזנחה, כך נראה בסיכומים וממילא אין בה כדי לשנות מהותית את תוצאות החלטתי.

התובע טוען, בתמצית, כי טובים סיכויי תביעתו, הואיל והנתבע עצמו אינו חולק על תחשיבו וכי תביעתו זו מבוססת על הסכם שכר הטרחה. התובע אף חולק על טענות הנתבע בכל הנוגע למעשי העושק הנטענים, ואף מבהיר, כי הנתבע עצמו הסכים לכלל סעיפי הסכם שכר הטרחה כפי שבאו לידי ביטוי בכתב, כעולה לשיטתו גם מחקירתו הנגדית של הנתבע. למעשה, טוען התובע, מבקש הנתבע להתחמק מתשלום שכר הטרחה המלא שעל אודותיו הסכים. התובע חוזר על טענותיו ולפיהן הואיל ולנתבע אין נכסים, קיים חשש כבד שאם יבוטל העיקול "...קיים חשש כבד כי הכספים שישולמו ע"י הקיבוץ לנתבע ינוצלו על ידו למחיה שוטפת ו/או יוברחו על ידו..." (פסק 11 לסיכומים). עוד מבהיר התובע, כי הקצבה שעוקלה איננה מוגנת מפני עיקול בהתאם להוראות הדין.

שמעתי את הצדדים, עיינתי בכלל כתבי הטענות שהוגשו ושוכנעתי, כי דין הבקשה לביטול צו העיקול להתקבל, בין היתר מנימוקי הנתבע, כפי שהובאו בסיכומיו. המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשה מותווית בסימנים א' ו- א1 לתקנות, בדגש על תקנות 374 ו- 362 לתקנות אלה. תקנה 362 מבהירה אלו הן הדרישות הראייתיות והמהותיות שיש לשקול עת נבחנת הטלתו של סעד זמני. על המבקש לשכנע את בית המשפט כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה [תקנה 362(א) לתקנות]. הערכה זו מבוצעת באופן לכאורי בלבד, ומתחשבת בראיות שהונחו בפני בית המשפט בשלב הדיוני בו התבקש הסעד. מובן, שאין הערכת סיכויי התובענה בבחינת קביעת מסמרות באשר לתוצאת ההכרעה בהליך העיקרי (השוו, למשל: ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד ל"ח (4) 105).

תנאי נוסף שיש לשקול הינו מאזן הנוחות בעניינו של מבקש הסעד הזמני. בעניין זה מורה תקנה 362(ב) לתקנות, בין היתר, כי יש לשקול את "... הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר..." (שם). פסיקת בתי המשפט מלמדת אותנו, כי ככל שסיכויי התביעה גדולים יותר, למשל, כך מתמתנת הדרישה לעניין מאזן הנוחות [השוו, למשל: רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר פ"ד נו(1) 529 ; רע"א 10066/04 נ.ר ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ ספיר אנטרפרייז בע"מ פ"ד נט(4) 700[.

באשר למאזן הנוחות מבהירה ומפרטת תקנה 374(ב) לתקנות, לעניין עיקול זמני, כי על המבקש לשכנע את בית המשפט, "...על יסוד ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין..." (שם). דרישת ההכבדה, הלכה למעשה, משמשת ביטוי קונקרטי לשאלת הנזק, שייגרם למבקש הסעד הזמני כאמור בתקנה 362(ב) לתקנות, לעניין מאזן הנוחות.

עוד על בית המשפט לבחון האם "...הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש..." (תקנה 362(ב)(2) לתקנות ; באשר לדרישת תום הלב השוו, למשל: משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה מהדורה 15, התשס"ז, 817 - 819).

לעניין סיכויי התביעה, הודעת הקיבוץ הימנה ניתן ללמוד, כי בניגוד לנטען בבקשה אין הנתבע זכאי יותר לכספים בגין החזר כספי גימלת העבר, מטילה צל על תחשיבו של התובע לעניין הסכום הימנו חושב ונגזר שכר טרחתו (ולכל הפחות מטילה צל דיוני בכל הנוגע להליכים שבפני, במיוחד שעה שהתובע עצמו לא נקט בהליכים הדרושים לשם השגה על תשובת המחזיקים). זאת, עוד בטרם אדרש לשאלה האם אין בשיעורו של שכר הטרחה המוסכם כשלעצמו (היינו 30 אחוזים מסך כספי הזכייה, הרטרואקטיביים והפרוספקטיביים) כדי לגלם סיכון מובנה בדבר הצלחתה של התביעה הכספית במלואה. אולם גם לו אניח, כי אין באמור לעיל כדי לאיין את סיכויי התביעה, כי כתב התביעה מגלה עילה וכי סיכויי התביעה מספיקים לחציית הרף המינימלי שנקבע בתקנות, דומני שמאזן הנוחות נוטה לכיוונו של המבקש, בין היתר מנימוקיו.

אין מחלוקת, כי חלף ציפייתו של התובע (שאף שימשה בפועל כמסד לבקשה), בדבר תפיסה גורפת של נכסים של המבקש אצל המחזיקים כדי מלוא סכום תביעתו, חלוקים המחזיקים על הסכום אותו צריכים הם לשלם לנתבע והלכה למעשה, עיקרו של העיקול הזמני (כמו גם המחלוקת בין הצדדים) נעוץ בכספים בסך 1700 ₪ אותם על הקיבוץ לשלם לנתבע מדי חודש. בנסיבות אלה, שעה שהלכה למעשה, בין אם לשיטת התובע ובין אם לשיטת הנתבע עסקינן, מדובר בחלק ניכר מהכנסתו החודשית של הנתבע וגם התובע עצמו מודע לכך כי מדובר בכספים אשר סביר שינוצלו על ידי הנתבע ל"מחיה שוטפת" כהגדרתו בסיכומיו, הותרת העיקול הזמני על כנו איננה מידתית.

אין, כך נראה, מחלוקת כי התובע נטל לידיו כספים שהעביר הקיבוץ על חשבון כספי זכייתו של הנתבע, וזקפם על חשבון שכר טרחתו. הלכה למעשה, לא קיבל , כך נראה, הנתבע (שאין מחלוקת ששילם לתובע על חשבון שכר טרחתו במישרין סך של כ- 17,900 ₪, ללא קשר לסכומים שנטל התובע עצמו), עד עתה, כמעט דבר. זאת, לא על חשבון סכום העבר ולא על חשבון סכומי הקצבה המעודכנים שאותם צריך הקיבוץ לשלם לו. גם תוצאה זו, במיוחד בהתחשב במחלוקת המהותית שבין הצדדים אשר טרם הוכרעה ואשר לכל היותר, אליבא דהנתבע, זכאי התובע לתשלום המגיע כדי שלושים אחוזים מן הסך הכולל שהתקבל אצלו בפועל, איננה מידתית. יקשה עליי לקבל הנחת מוצא ולפיה תובע, אשר זכה בתביעתו הכספית, לא יהנה הימנה כלל עד להכרעה בתביעתו של בא-כוחו הקודם.

בנסיבות אלה, המסקנה המתבקשת היא, כי הנזק שייגרם לנתבע, שכאמור אף אינו זוכה לקבל את קצבתו החודשית, עולה על הנזק שייגרם לתובע, אשר אצלו מצוי זה מכבר עיקר הסכום הכספי שהעביר הקיבוץ לידי הנתבע (וזאת גם אם יזכה התובע, בסופו של יום במלוא סכום התביעה). בנסיבות אלה ובהתחשב בדרישת המידתיות בנקיטה בהליכים, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש.

זאת ועוד: בניגוד לנטען בתצהיר שתמך בבקשה להטלת העיקולים, אשר במסגרתה טען התובע, בין היתר, כי עסקינן ב"פנסיונר עוזב קיבוץ שאינו עובד", אשר מתקיים מקצבה פנסיונית וקצבת שארים שאינן מגיעות לכדי שכר המינימום במשק, ולפי מיטב ידיעתו, אין בידי הנתבע מקור נוסף ממנו ניתן יהא להיפרע (למעט הסכום הכולל שעיקולו התבקש), בחקירתו הנגדית ניסה התובע לצייר תמונה אחרת בדבר היקף נכסיו ומצבו הכלכלי של הנתבע. זאת, יתכן על מנת ששיקול המידתיות לא יקבל משנה תוקף בעת הכרעה בבקשת הנתבע (ראו בפרוטוקול הדיון מיום 19.7.11 בעמ' 5 שורה 33 וכן עמ' 6 שורות 1 – 15, המדברות בעד עצמן). גם לעניין זה דומני שהדין עם המבקש. אם עתה טוען התובע (בניגוד לנטען בתצהירו), כי עסקינן בנתבע שניתן יהא להיפרע בעתיד מנכסיו (לרבות זכאותו לגימלה כזו או אחרת, בהתאם להוראות הדין, ככל שאיננה מוגנת מפני עיקול), הרי שממילא קטן אף החשש מפני הכבדה (ולבטח הכבדה במזיד) על ביצועו של פסק הדין, ככל שיינתן.

כפועל יוצא, גם מטעם זה נוטה מאזן הנוחות לטובת המבקש – הנתבע.

העולה מכלל האמור לעיל הוא, כי דין העיקול שהוטל אצל המחזיקים להתבטל, וכך אני מורה.

בשים לב למחדלי המבקש מלהתייצב לדיון הראשון (ואשר לא ראיתי שלא ניתן היה להודיע על כך מבעוד מועד), איני עושה צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ