אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גלבוע נ' אברהם

גלבוע נ' אברהם

תאריך פרסום : 27/07/2011 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום חיפה
51793-08-10
27/07/2011
בפני השופט:
תמר נאות פרי

- נגד -
התובע:
יעקב גלבוע
הנתבע:
דנה אברהם
פסק-דין

פסק דין

לפניי תובענה לפינוי וסילוק יד.

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים -

ביום 1/1/07 נחתם הסכם שכירות (להלן: "ההסכם"), בין התובע, מר יעקב גלבוע (להלן: "יעקב"), באמצעות בנו – מר ניר גלבוע (להלן: "ניר") לבין גוף המכונה "שיש יהודה" באמצעות הנתבעת מס' 1, דנה אברהם (להלן: "דנה"), לגבי נכס המצוי ברח' טרומפלדור 16 נהריה (להלן: "הנכס"). בהסכם נקבע כי הוא יהיה בתוקפו למשך שנה, דהיינו עד 31/12/07, וכי מטרת השכירות הינה ניהול מפעל שיש (להלן: "העסק").

יעקב טוען כי למרות שתקופת השכירות הסתיימה - הנכס לא פונה ואף לא משולמים לגביו דמי השכירות החוזיים או דמי שכירות ראויים או כל תשלום אחר, משנת 2008. בכתב התביעה המקורי התבקש ביהמ"ש ליתן סעד של פינוי לגבי הנכס כלפי דנה והוגשה בקשה לפיצול סעדים בכל הנוגע לנזק כספי נטען.

בכתב ההגנה שהוגש מטעם דנה היא טוענת שתי טענות עיקריות. ראשית, שהנכס אינו בבעלותו של יעקב אלא בבעלות עיריית נהרייה; ושנית, שהיא אישית איננה מחזיקה בנכס ומתייתר מתן סעד של פינוי כלפיה (וראו את סעיף 23 לכתב ההגנה). עוד מוסיפה דנה וטוענת שככל שידוע לה, אביה, הנתבע מס' 2, מר יהודה אברהם (להלן: "יהודה") ביצע השקעות כספיות משמעותיות בנכס וככל שעומדת ליעקב הזכות לדרוש את הפינוי, הרי שזו כפופה לזכותו של יהודה לקבל פיצוי או שיפוי בגין ההוצאות שהשקיע.

בשלב הבא ביקש יעקב לצרף לתיק את יהודה כנתבע נוסף והתרתי את הצירוף כאמור.

יהודה העלה מטעמו טענות נוספות נגד הפינוי, כגון שהוא זכאי להחזיק בנכס מכח היותו דייר מוגן וכי הוא הגיע להבנות עם יעקב לגבי כך שהוא ירכוש ממנו את הנכס.

דיון והכרעה -

נשמעו בפני מר ניר, דנה ויהודה.

לאחר שבחנתי את התשתית הראייתית ואת טענות הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל מחמת הנימוקים הבאים.

זכויותיו של יעקב בנכס –

הטענה הראשונה שיש לברר הינה טענת הנתבעים לפיה ליעקב אין זכויות בנכס, שכן לפי נסח מלשכת רישום המקרקעין, החלקה (שמספרה 208) מופקעת לטובת עירית נהריה.

לשיטתי, הוכח כדבעי כי ליעקב כן יש זכויות בנכס, הגם שהן לא רשומות כנדרש בלשכת רישום המקרקעין. בהקשר זה הוכח כי הנכס היה בבעלות חברת דירות עם בע"מ (להלן: "דירות עם") ונמכר ליעקב, בהתאם לחוזה מיום 30/1/1990 (מוצג ת/1). בהקשר זה העיד ניר (עמ' 14 שורה 23 עד עמ' 15 שורה 13) וראו כי יהודה עצמו מודה שהנכס עבר לידי יעקב מאת דירות עם (עמ' 7, שורות 7 ו-8). עוד מסביר ניר כי קיימת בעיה ברישום הזכויות בשל סדרה של טעויות לגבי מספר החלקה ומפנה למסמכים הבאים:

(א) תצהיר של עו"ד יוסף למפיטר, מנהל דירות עם, מחודש מאי 2011, אשר מסביר כי הנכס אכן נמכר ליעקב בשנת 1990, אך כי במשך השנים היו שתי טעויות לגבי מספר החלקה ולגבי המספר של החלקה שהופקעה על ידי עירית נהריה, דבר אשר יצר עיכוב משמעותי בהסדרת הרישום בלשכת רישום המקרקעין, כך שלפי הנסח נראה כאילו הנכס מופקע לטובת עירית נהריה אך המדובר בטעות והחלקות שמופקעות לטובת העיריה אינן כוללות את הנכס של יעקב (ת/2);

(ב) מכתבו של עו"ד שינפלד אל יעקב, מיום 6/6/1999, אשר אף ממנו עולה כי ההפקעה לטובת עירית נהריה נרשמה בטעות כאילו היא כוללת את הנכס אך כי הגורמים הרלבנטיים פועלים לתיקון הודעת ההפקעה, כך שניתן יהא להסדיר את רישום הזכויות של יעקב בנכס (ת/3);

(ג) מכתב מאדריכל פילרסקי, ממחלקת התיכנון של מינהל מקרקעי ישראל, מיום 13/5/1996, אל יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה בעירית נהריה, ובו בקשה לתקן את הודעה ההפקעה ולהוציא מהשטח המופקע את חלקה 208 (ת/4).

אמנם עו"ד למפיטר לא התייצב לצורך החקירה לגבי תצהירו, אך גם אם לא ניתן לתצהיר משקל, הרי שניר חזר על הדברים בעדותו, הדברים לא נסתרו והם עולים מהמסמכים הנוספים שצורפו, כמפורט לעיל. לפיכך, אני מוצאת שיש באמור מעלה במצטבר כדי ללמדינו שהזכויות בנכס אכן שייכות ליעקב.

יש עוד לזכור שהנתבעים מסכימים שהם שכרו את הנכס מאת יעקב והדבר מלמד על הודאה מצידם בזכויותיו של יעקב להשכיר להם את הנכס – שהרי אם אין ליעקב זכויות בנכס הוא לא יכול היה להשכיר לנתבעים את הנכס ואז - אין לדנה או ליהודה או לעסק כל זכות להחזיק בנכס כלל וכלל. בדומה, הטענה של יהודה (אליה אתייחס בהמשך ביתר הרחבה), לפיה הוא הגיע להבנות עם יעקב לגבי רכישת הנכס, סותרת את הטענה לפיה ליעקב אין זכויות בנכס.

אשר על כן הטענה המקדמית של הנתבעים נדחית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ