אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גלארדו ואח' נ' משרד הפנים

גלארדו ואח' נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 26/06/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
43371-03-10
26/06/2011
בפני השופט:
משה יועד הכהן

- נגד -
התובע:
1. רוז גלארדו
2. מישל קיימבה צ'ומה

הנתבע:
משרד הפנים ע"י פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
פסק-דין

פסק דין

העתירה והסעד המבוקש

1.בפניי עתירה המבקשת להורות למשיב להסדיר את מעמדה של העותרת 1, שהיא אזרחית הפיליפינים, ילידת 1971, נשואה ואם לשני ילדים (להלן – העותרת), ולהתאימו למעמדו של בן זוגה, העותר 2, שהוא יליד קונגו, כבן 33, פליט מוכר בישראל, המחזיק ברישיון ישיבה מסוג א/5, בתוקף עד ליום 16.11.12 (להלן – העותר).

2.לטענת ב"כ העותרים, החלטת המשיב לסרב לבקשה הִנה בלתי סבירה ובלתי מידתית. זאת, משום שהמשיב כלל לא בחן את המסמכים שהעותרים הניחו בפניו, וסרב לבקשתם מבלי לתת לכך כל נימוק, ומבלי לערוך בדיקות נוספות, כמצופה מרשות מנהלית.

תמצית העובדות שביסוד העתירה

3.לעניין הרקע העובדתי לעתירה, יצוין, כי העותרת נכנסה לישראל כעובדת סיעודית, והחזיקה ברישיון עבודה מסוג ב/1, שהיה בתוקף עד 12.5.09. ביום 20.5.09 נעצרה העותרת והוצא לה צו הרחקה. בדיון בבית הדין למשמורת לביקורת משמורת שוהים בלתי חוקיים (להלן – בית הדין למשמורת) טענה העותרת, כי עזבה את מקום עבודתה כמטפלת סיעודית בעקבות ויכוח כספי עם מעסיקתה, וכי היא מוכנה לשוב לפיליפינים, אך מבקשת לקבל את דמי הפיצויים המגיעים לה ממעסיקתה הישראלית. באותו דיון, ציינה העותרת כי יש לה חבר מקונגו (ראו מש/1).

4.בעקבות פנייה של ארגון "קו לעובד" לבית הדין למשמורת, לפיה הוגשה תביעה של העותרת נגד מעסיקתה לבית הדין לעבודה, וכי תוגש בקשה למתן עדות מוקדמת של העותרת במסגרת התביעה, התבקש בית הדין להתיר לה להשתחרר ולהישאר בישראל עד למועד מתן העדות, בכפוף להפקדת ערבות מתאימה. בית הדין קיבל את הבקשה. יצוין, כי גם במהלך דיון זה ציינה העותרת כי יש לה חבר מקונגו (ראו מש/2).

5.בפניה נוספת לבית הדין למשמורת מיום 23.6.09, מטעם המוקד לסיוע לעובדים זרים, נטען לראשונה כי לאחר שהעותרת רכשה, על פי החלטת בית הדין, כרטיס טיסה למדינת מוצאה, סיפרה לה אחותה בשיחת טלפון כי כל המשפחה נטשה את ביתה, עקב פעילות גרילה המתרחשת בארצה. לפיכך, כך נטען, פנתה העותרת לנציבות הפליטים של האו"ם, קיבלה ממנה מסמך הגנה מגירוש, והיא מחכה לריאיון.

6.בעקבות דיון בבקשה שהתקיים בבית הדין ביום 28.6.09, נקבע בהחלטה כי מאחר שהעותרת לא התייחסה בדיון לתביעתה בבית הדין לעבודה, שבגינה אופשר שחרורה בהחלטה הקודמת, ויש להניח שהעדות כבר ניתנה, ומאחר שהטענה החדשה בדבר נרדפות נטענה בשיהוי רב, אין לאפשר את המשך שהותה של העותרת בישראל (ראו מש/3).

7.ביום 2.7.09 נעצרה העותרת פעם נוספת, לאחר שלא עמדה בתנאי השחרור, והציגה כתב הגנה מטעם נציבות האו"ם. בדיון בבית הדין למשמורת מסרה העותרת, כי בדעתה להישאר בישראל בכל מחיר, ולשם כך קיבלה ייעוץ משפטי, לפיו יש לה שתי אפשרויות: האחת, לחזור לפיליפינים ולהמתין שמה להסדרת מעמדה כבת זוגו של אזרח קונגו הנושא תעודת זהות ישראלית, או לפנות לנציבות האו"ם, ולקבל "אשרת שהייה", על מנת להסדיר את מעמדה בישראל כפליטה. בית הדין ציין בהחלטתו, כי אין זו הפעם הראשונה בה עושים עובדים זרים שימוש לרעה בזכותם של פליטים לקבל כתב הגנה מנציבות האו"ם לפליטים, כאשר במקרה זה ברור שהעותרת לא התכוונה לצאת את ישראל לאחר שחרורה ממעצרה הראשון, ולפיכך, אושר המשך החזקתה של העותרת במשמורת (ראו מש/4).

8.ביום 2.8.09 הוגשה לבית הדין למשמורות פנייה של עו"ד ורשה, ב"כ העותרים דהיום, ובה נטען כי בן זוגה של העותרת הוא פליט מוכר בישראל, הנושא תעודת זהות ישראלית, וזכאי שהגנה תחול על התא המשפחתי שלו, קרי, גם על העותרת. באותה פנייה צוין, כי העותרת הגישה בקשה לגירושין מבעלה בפיליפינים, ובני הזוג לא נישאו עד כה מאחר שלא הצליחו להתגרש רשמית בפיליפינים ולכן גם משפחת העותר לא הייתה מוכנה לנישואים במצב זה. בית הדין קבע בהחלטתו, כי מאחר שהוא איננו המקום המתאים לדון בשאלת קיומו של קשר זוגי בין העותרת לבין העותר, הוא מפנה את העותרת למשרד הפנים לצורך מתן החלטה אם יש להכיר בה כבת זוגו של העותר. על פי קביעת בית הדין, העותרת רשאית לפנות בעתירה בעניין זה לבית המשפט המוסמך, ואם תקבל צו בינים המעכב את הרחקתה מישראל, ישקול בית הדין את שחרורה (ראו מש/5).

9.בפניות נוספות של ב"כ העותרים אל מנהל יחידת האכיפה לזרים, מיום 2.8.09 ו- 4.8.09, נסקר בהרחבה הקשר בין העותרים, וצוינו הסכמות של משרד הפנים במקרים דומים של בני זוג של פליטים מוכרים שהיו שוהים בלתי חוקיים, לשחרורם של בני הזוג הנ"ל ממשמורת, כדי לאפשר להם להסדיר את מעמדם בישראל. באותה פניה צוין, כי העותרים אינם יכולים לשוב לקונגו מסיבות ברורות, וגם לא ראוי לחייבם לשוב לפיליפינים.

10.בתשובה של הממונה על ביקורת הגבולות לפנייה זו, נסקרו מהלכיה של העותרת, שבתחילה שוחררה בערבות על ידי בית הדין למשמורת, לצורך תביעת שכר שהגישה נגד מעסיקתה, ובהמשך פנתה לנציבות האו"ם בשל טענת נרדפות, מהלכים המצביעים, לעמדת המשיב, על חוסר תום לב. מה-גם שהעותרת לא עמדה במועד היציאה מן הארץ שנקבע לה, ועקב כך חולטה ערבותה. לעמדת הממונה, על אף טענתה של העותרת, כי לה חבר קונגולזי, שהוא פליט מוכר, לא נקטה כל צעד להסדרת מעמדה כבת זוגו מול משרד הפנים, ונוצר הרושם כי התכוונה להישאר בכל מקרה, מאחר שלא רצתה לחזור לארצה ולהמתין שם להסדרת מעמדה כבת זוגו של העותר (ראו מש/7).

11. במקביל, נשלח לב"כ העותרים מכתב מאת יחידת האכיפה לזרים, לפיו על העותר לגשת למשרד הפנים ולהגיש בקשה מתאימה למתן מאשר במסגרת בקשה זו, ייערך לו ריאיון בלשכה לשם בדיקה כנות הקשר, ובמקביל ייערך לעותרת ריאיון במתקן המשמורת. לאחר שלשני העותרים ייערך "תשאול כנות קשר", תיבחן הבקשה בהתאם לנהלים (ראו מש/8).

12.על פי כתב התשובה של המשיב נערכו ביום 11.8.09 שימועים לעותרים לגבי כנות הקשר ביניהם, כאשר עוד ביום 17.8.09, שוחררה העותרת ממשמורת (ראו נספח ד' לעתירה) והעותרים הגישו בלשכת רשות האוכלוסין בתל אביב, בקשה להענקת מעמד לעותרת מכוח הקשר הזוגי עם העותר. הפרוטוקולים של השימועים לא צורפו לכתב העתירה או לכתב התשובה.

13. ביום 1.10.09 ניתנה החלטת המשיב אשר סקרה את התנהלותה של העותרת, ואת פרטי המידע הסותרים שמסרה במהלך הדיונים בבית הדין למשמורת לגבי הסיבות לאי עזיבתה את הארץ. בעניין תוכן הראיונות שנערכו לעותרים נאמר: "בריאיון טענו כי אינם חיים יחד, ולא מנהלים משק בית משותף, וההתרשמות מכנות הקשר נמוכה" (ראו נספח ו' לעתירה).

14.העותרים הגישו ביום 11.10.09 ערר על ההחלטה, ללשכת מנהל האוכלוסין בתל אביב, שבה צוין, בנוגע לריאיון שנערך לבני הזוג, כי הריאיון לעותרת, נערך כאשר זו האחרונה שהתה במעצר, אך לאחר שחרורה, הזוג חי יחד בביתו של העותר, ומנהל חיים משותפים. כמו כן, צוין כי בעלה בנפרד של העותרת הסכים לגירושין, מסמך שצורף לערר, וכי המסמכים המאשרים את הגירושין מצויים בדרכם לישראל, כך שלבני הזוג יתאפשר להינשא בכנסייה, כפי שהם רוצים. עוד צוין, כי נציג מטעם המשיב לא טרח לשוחח עם אמו של העותר, עם יתר בני משפחתו, ועם חברים שצירפו אישורים המעידים על הקשר הזוגי בין בני הזוג, וגם לא הייתה התייחסות לתמונות שיש בהן כדי לתעד את הקשר (ראו נספח ז' לעתירה וכן נספחים ט/1 וי"א לעתירה).

15.ביום 4.2.10 נדחה הערר על ידי ראש דסק צפון של המשיב, ללא מתן הנמקה ממשית (ראו נספח י"ג לעתירה).

16.על החלטות אלה של המשיב, נסבה העתירה.

עיקר טענות הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ