אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גירושין - ייצוג על ידי עורך דין מתמחה בדיון

גירושין - ייצוג על ידי עורך דין מתמחה בדיון

תאריך פרסום : 19/09/2017 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי חיפה
‏1093456-2
13/09/2017
בפני הדיין :
הרב יצחק אושינסקי - אב"ד

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד מוני-שמעון עזורה
הנתבעת:
פלונית
עו"ד ג'קלין סויד כרכבי
החלטה

 

בפנינו תביעת גירושין של הבעל. כמו כן תביעתו להחזקת ילדים.

הבעל ובאת כוחו הופיעו לדיון. באת כוח האישה הופיעה ועמה הופיע מתמחה ממשרדה, אך האישה עצמה לא הופיעה.

נזכיר כי בית הדין דחה את הבקשות לאי הופעתה של הנתבעת וכן דחה את הבקשות לביטול הדיון בטענה שאין לבית הדין את הסמכות לדון בהחזקת ילדים.

ייצוג מתמחה (אחי הנתבעת) בדיון

בפתח הדיון ובכניסה לאולם, טענה באת כוח התובע שעורך הדין שרוצה לטעון בשם האישה הינו אחי האישה, וכן אין לו סמכות לייצג כי הוא רק מתמחה.

באת כוח הנתבעת השיבה כי הוא מתמחה מהמשרד שלה, והיא רוצה שהוא ייצג. היא הוסיפה כי יש לו אישור מהלשכה לייצג. על פי הכללים, מתמחה יכול לייצג לאחר חצי שנה של התמחות.

בשלב זה, אחי הנתבעת התריס כלפי באת כוח התובעת: "נסיעה טובה", ברמזו כי היא יכולה לפרוש (כך מבין בית הדין וכך היא ההבנה הפשוטה של המסר הקצר).

בית הדין העיר לאחי הנתבעת כי הערה מזלזלת, אין לה מקום בבית הדין, ואינה יכולה להיות חלק מתרבות שיח מכובדת בהיכל המשפט.

בית הדין בחן את העניין, ומתברר כי בניגוד לטענתו, אין לאחי הנתבעת אישור כלשהו, המצדיק את הופעתו לשם ייצוג בדיון זה.

בשלב זה הצדדים התבקשו להמתין מחוץ לאולם הדיונים, ובית הדין בחן את הטענות באשר לייצוג אחי הנתבעת את אחותו.

לאחר מספר דקות, הצדדים הושבו לאולם, ובית הדין הודיע להם את החלטתו כדלהלן:

החלטת ביניים – אין היתר למתמחה לטעון בדיון בבית הדין הרבני

ובכן, אמנם בסעיף 37 לחוק לשכת עורכי הדין נאמר:

  1. בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג שולחי מאמנו בבית משפט השלום, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.

והיה יכול להשתמע מכך כי צודק אחי הנתבעת, ולאחר ששה חודשי התמחות הוא כבר יכול לייצג בבית הדין. אולם למעשה, בית הדין הרבני אינו "בית המשפט השלום", ולגביו חלים הוראות תקנה נ(1) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, כדלהלן:

נ. (1) כמורשה בבית-הדין כשיר לפעול:

א. עורך-דין בעל רישיון לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

ב. טוען רבני בעל רישיון לפי תקנות הטוענים הרבניים, התשכ"ח-1968.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ