אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גירושין

גירושין

תאריך פרסום : 15/06/2006 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני גדול
4280
11/07/2005
בפני השופט:
1. הרב שלמה משה עמאר - נשיא
2. הרב שלמה דיכובסקי - דיין
3. הרב חגי איזירר - דיין


- נגד -
התובע:
פלונית
עו"ד זיו גרובר
הנתבע:
פלוני
עו"ד עמוס צדיקה
פסק-דין

1.      עיקרו של ערעור זה הוא בשאלת סמכותו של בית הדין הרבני לדון בענינים שנכרכו בגירושין, כאשר קודם להגשת תביעת הגירושין הכרוכה, הוגשה לבית המשפט לעניני משפחה בקשה ליישוב סכסוך.

העובדות הצריכות לעניננו

2.      ביום י"א שבט תשס"ד (3.2.04) הגישה המערערת (להלן תכונה גם "האשה") בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לעניני משפחה בקריות חיפה. ביום ט"ז שבט תשס"ד (8.2.04) הגיש המשיב (להלן יכונה גם "הבעל") לבית הדין הרבני האזורי בחיפה תביעת גירושין בה כרך את עניני רכוש הצדדים. ביום 12.2.04 הגישה המערערת לבית המשפט לעניני משפחה שתי בקשות. האחת, בקשה לצו מניעה לשמירת מצב קיים, אשר נענתה בחיוב; השניה, "לקביעה בעניין סמכות", לגביה הוחלט כי "הבקשה תישמע לאחר הגשת כתבי טענות בתביעות אחרות - אם אכן עניין הסמכות יהיה שנוי במחלוקת". ביום ג' אדר תשס"ד (25.2.04) הגיש הבעל "בקשה להוספת מרכיבים לכתב התביעה וטענות בעניינם". ביום י"ז אדר תשס"ד (10.3.04) קיים ביה"ד האזורי דיון בענין סמכות בית הדין. בסיום הדיון הורה ביה"ד על הגשת סיכומים בשאלת הסמכות, ואלו הוגשו. ביום כ"ו אלול תשס"ד (12.9.04) נתן ביה"ד את פסק-הדין נשוא הערעור, בו קבע, בהתאם לנימוקים שפורטו שם, כי הסמכות לדון בענין הרכוש שנכרך בתביעת הגירושין נתונה לבית הדין. ביום 1.12.04 החליט בית המשפט לעניני משפחה (השופטת רחל ברגמן; בש"א 3057/04 בתיק עיקרי תמ"ש 1941/04), כי אף שעל פי עמדתו הסמכות להיזקק לעניני הרכוש מסורה לבית המשפט, הרי שלנוכח החלטת בית הדין האזורי ובשל עקרון הכיבוד ההדדי של בין הערכאות הוא יימנע בשלב זה מלדון בתביעת המשיבה, כפי שנקבעה ההלכה בבג"ץ פייג-פלמן נ' פלמןפ"ד נז(2) 118, 134-135, 138; להלן: הלכת פלמן). על החלטת בית המשפט לעניני משפחה הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשת רשות ערעור (בר"ע 1988/04) שנדונה ונשמעה בהסכמת הצדדים כערעור, ונפסק בו (סגן הנשיא חיים פיזם) כי יפה עשה בית המשפט שלא מיהר להחליט בנושא הסמכות ובכך מנע התנגשות אפשרית בין פסיקות סותרות של ביה"ד ובית המשפט. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מנוס מלהמתין להכרעה סופית בהחלטתו של ביה"ד הרבני הגדול בשאלת הסמכות לדון בענייני הרכוש. בדיון שהתקיים בפנינו ביום ח' אייר תשס"ה (17.5.05) נמסר, כי על פסיקת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בע"מ 2914/05). לאחר הדיון שהתקיים בפנינו הועברה אלינו החלטת בית המשפט העליון (השופט אליקים רובינשטיין), שלא להיעתר לבקשת רשות הערעור, תוך שהוא מעיר - מבלי לקבוע מסמרות, גם לא לגוף השאלה המשפטית - שאם הערעור בפנינו יידחה, פתוחות הדרכים המשפטיות הרלבנטיות.

פסק הדין נשוא הערעור

3.      בפסק דינו דן בית הדין האזורי בשתי שאלות. האחת, בשאלת השפעת הבקשה ליישוב סכסוך, שהוגשה ראשונה לבית המשפט לעניני משפחה, על סמכות בית הדין לדון בעניני הרכוש שנכרכו בתביעת הגירושין. השניה, ובקצרה, בשאלה אם מתקיים בנסיבות הענין ה"מבחן המשולש", קרי: "כנות התביעה, כנות הכריכה וכריכה כדין".

4.      לענין השפעת הבקשה ליישוב סכסוך שהוגשה ראשונה לבית המשפט לעניני משפחה, אומר בית הדין האזורי:

"...ב"כ האשה טוען כי הוראות תקנה 258כ (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 בה נכתב "הגשת בקשה לישוב סכסוך תיחשב כהגשת תובענה נגד בן הזוג האחר בכל הענינים המפורטים בתקנה 258ז (1) עד (3). בתקנה 258ז (1) נכתב "תובענה כספית או רכושית לרבות סעד הצהרתי פירוק שיתוף בנכס וסעד עפ"י חוק יחסי ממון בין בני הזוג, התשל"ג-1973.

בתקנה 258כ"א (ב) נכתב "הוגש לביהמ"ש כתב תביעה כאמור יראו אותו כאילו הוגש במועד הגשת הבקשה לישוב הסכסוך". (התקנות) קובעות כי הגשת בקשה לישוב סכסוך כמוה כהגשת תביעות נגד בני הזוג בביהמ"ש לעניני משפחה בענין הרכוש. לכן משהגישה האשה לביהמ"ש בקשה לישוב סכסוך לפני שהגיש הבעל לביה"ד תביעה לגרושין ורכוש, קנה ביהמ"ש סמכות לדון בענין הרכוש.

על כך משיב ב"כ הבעל, תקנות 258כ (ג) ו-258כ"א (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי אינן חוסמות אפשרות להקניית סמכות לביה"ד הרבני ומכל מקום לא ניתן באמצעות תקנה לגרוע מדבר חקיקה מפורש - סעיף 25 לחוק ביהמ"ש לעניני משפחה אשר מבהיר כי אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכותם של בתי הדין הרבניים.

השאלה העומדת לבירור, האם תוקפן של תקנות בקשה לישוב הסכסוך גוברות על סמכותו של ביה"ד לדון בתביעת רכוש הנכרך בתביעת הגרושין שהוגשה לאחר שהגישה האשה לביהמ"ש בקשה לישוב הסכסוך."

 בית הדין האזורי מציין כי שאלה זו עלתה בהרחבה בבג"ץ 9834/01 פלונית נ' בית-הדין הרבני הגדול פ"ד נח(2) 913 (להלן - פרשת פלונית), ומפנה אל גדר הספיקות שנוסח בסוף פיסקה 10 של פסק הדין (שם, 927):

"שאלת תוקפן של התקנות המקנות סמכות לבית - המשפט לענייני משפחה - תקנה 258כ(ג) ותקנה 258כא(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי - עוררה מחלוקת אשר מצאה ביטוי בכתיבה אקדמית. יש הטוענים כי התקנות הותקנו תוך חריגה מסמכות בהיותן נוגדות את הוראות חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995. על - פי דעה זו, התקנות האמורות בטלות, ואין בהגשת בקשה ליישוב סכסוך כדי לגרוע מסמכויותיו של בית - הדין הרבני (ראו: מ' שאוה "היחס בין סמכותו של בית - המשפט לענייני משפחה לבין סמכותו של בית - הדין הרבני" [6] ; מ' שאוה "הצעת חוק בית - המשפט לעניני משפחה (תיקון מס' 4) (השוואת סמכויות שיפוט), התשנ"ח - 1998 - האומנם ברכה לנשים המוסלמיות והנוצריות?" [7], בעמ' 387 ; ל' שכטר "האם התקנות בדבר 'בקשה ליישוב סכסוך' בבית - המשפט לעניני משפחה חורגות מסמכות?" [8]; תמ"ש 58421/98 (בש"א 890/98) פלוני נ' פלונית [4], מפי השופט ש' שוחט ). על טענה זו ניתן למצוא תשובה, ולפיה התקנות האמורות הותקנו בסמכות וכדין (ראו: ד' ארבל, י' גייפמן "חוק בית - המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" [9], בעמ' 441; בש"א (ת"א)  7582/98, תמ"ש 51371/98 קורקין נ' קורקין [5], מפי השופט י' גייפמן ). כאמור, המחלוקת בנוגע לתוקף התקנות קיבלה ביטוי גם בפרשה שלפנינו: בעוד שבית - המשפט לענייני משפחה בחיפה הסתמך על התקנות האמורות בהחלטתו מיום 13.3.2000, סבר בית - הדין הרבני האזורי בחיפה כי התקנות בטלות, ולפיכך קבע כי הוא המוסמך לדון בענייני הרכוש שהמשיב כרך בתביעת הגירושין. "

בית הדין האזורי קובע, לאמר:

"לאחר שבדקנו את החומר המשפטי שהועמד לעיונינו הגענו למסקנה שיש להעדיף את העמדה המשפטית השוללת את תוקפן של התקנות הנ"ל ככל שהן באות להצר את סמכותם של בתי הדין הרבניים והננו מסכימים לנימוקי המלומדים  והשופטים שקבעו שאין בהגשת בקשה לישוב סכסוך לביהמ"ש לעניני משפחה כדי לגבור על האמור בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי הדין רבניים, לפיו יש לבית הדין הרבני סמכות יחודית לדון בכל שנכרך בתביעת הגרושין שהוגשה לביה"ד."

5.      לענין ה"מבחן המשולש" - כנות תביעת הגירושין, כנות הכריכה וכריכה כדין, אומר בית הדין:

"הנה בכתב התביעה לגרושין טוען הבעל כי האשה מסרבת לקיים עמו יחסי אישות, אינה מבשלת ולא מכבסת וזלזלה בו. טענות אלו הן עילה לגרושין, ויש לקבוע כי התביעה לגרושין כנה והכריכה כנה ונכרכה כדין. כמו כן, לדברי האשה כשהגישה בקשה לביהמ"ש לישוב סכסוך טוענת האשה שיש משבר בחיי המשפחה, וכן הגישה לביהמ"ש תביעה לפירוק השיתוף. מכל זה עולה כי גם האשה רוצה להתגרש ולחלק את הרכוש.

לכן יש לקבוע כי התביעה לגרושין כנה והכריכה בענין הרכוש כנה ונכרכה כדין."

טענות הצדדים בערעור

6.      ב"כ המערערת טען, ראשית, כי האשה הבהירה בטענותיה בבית הדין האזורי, כי אין מקום לדון בשאלת ה"מבחן המשולש", הואיל והגשת הבקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט הקימה "מחסום בלתי עביר", המונע את סמכות בית הדין לדון בכל עניני הרכוש והממון של בני הזוג. בית המשפט אף כבר דן בשאלת הסמכות עוד לפני הדיון בבית הדין בשאלה זו. לדבריו, החלטות דיוניות של בית המשפט - בהן התייחס לתקנות הנוגעות לבקשה ליישוב סכסוך וכן קבע כי ישמע את הבקשה "לקביעה בענין הסמכות" לאחר הגשת כתבי טענות בתביעות אחרות - "מהוות דיון והכרעה בשאלת הסמכות". שנית טען, כי כאשר מדובר ב"ענין סמכות חוקתי" כלשונו, אין בית הדין מוסמך לפסול תקנות של בית המשפט, ואף לא להכריז על בטלותן בנימוק שכביכול חרג שר המשפטים מסכותו באותו ענין. שלישית, לגוף שאלת התוקף של התקנות לענין יישוב סכסוך, טוען ב"כ המערערת, כי הינן חוקיות, תקפות ומחייבות, והוא מפנה לנימוקיהם של פרופ' מיכאל קורינאלדי והשופט גייפמן, שהובאו במקורות שפורטו בפרשת פלונית הנ"ל. רביעית ולסיום, טוען ב"כ המערערת, כי ביה"ד האזורי נחפז בקובעו כי הבעל עמד בהצלחה ב"מבחן המשולש", תוך פגיעה בזכות הטיעון של האשה, זכות שהיא מעיקרי הצדק הטבעי. לענין זה היה על בית הדין לקיים דיון לרבות חקירת הצדדים בשאלת הכנות ושאר המרכיבים של "המבחן המשולש".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ