אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גיל נ' רטינר ואח'

גיל נ' רטינר ואח'

תאריך פרסום : 11/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
13161-08
05/08/2013
בפני השופט:
שושנה ליבוביץ

- נגד -
התובע:
רונית גיל
הנתבע:
1. רטינר
2. הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

התובעת, ילידת 20.3.56 נפגעה בתאונת דרכים ביום 14.1.07. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת חבות הנתבעות לפצות את התובעת בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב התאונה. המחלוקות בין הצדדים הן בשאלות הנוגעות לגובה הנזק. העיקריות שבהן הן האם קיים קשר סיבתי בין הנכות שנקבעה לתובעת בתחום הנוירולוגי לתאונה, וככול שקיים קשר כאמור, מהו הפסד ההשתכרות שנגרם לה.

רקע

ממקום התאונה פונתה התובעת לבית החולים "ברזילי" כאשר היא סובלת מכאבים בעמוד השדרה, כאבי ראש וסחרחרות. לאחר שנבדקה בחדר מיון היא שוחררה לביתה. כעבור שלושה ימים היא הופנתה בשנית, על ידי רופא קופת חולים, לחדר המיון של בית החולים. שם היא נבדקה על ידי נוירולוג בנוגע לכאבי ראש, צוואר, סחרחורות וחולשה. לאחר הבדיקה, היא שוחררה לביתה. בהמשך פנתה התובעת לטיפול רפואי עקב תלונות על הפרעת תפקוד בצד שמאל של הגוף.

להשלמת התמונה יצוין כי מספר שנים לפני התאונה, הועלתה סברה על ידי רופאים שטיפלו בתובעת, כי היא סובלת ממחלת הפיברומיאלגיה. כמו כן, התובעת אובחנה כסובלת מבעיה מולדת של הפרעה בכלי הדם הקטנים (וסקולופתיה).

הנכויות הרפואיות

לצורך בדיקתה של התובעת מונו על ידי בית המשפט שלושה מומחים; פרופ' ז' ארגוב בתחום הנוירולוגיה, ד"ר ש' סבתו בתחום האורתופדיה ופרופ' י' נפרסטק בתחום הריאומטולוגיה. פרופ' ארגוב קבע כי לתובעת נכות צמיתה בשיעור 5% בגין הפרעת תחושה בצד שמאל של הגוף לפי סעיף 29(2) (מותאם בחלקו) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: תקנות הביטוח הלאומי או התקנות). פרופ' ארגוב הוסיף וקבע כי ההפרעה התפקודית הנגזרת מפגיעה זו היא מינימאלית. פרופ' ארגוב עמד על הקושי לקשור בין ההפרעה התחושתית לתאונה. מפאת חשיבותם, אביא את דבריו כלשונם:

"התלונות הסובייקטיביות של התובעת על החולשה משמאל אינן נתמכות בשום ממצא אובייקטיבי. תלונה תחושתית הינה סוביקטיבית מטבעה ואכן בבדיקה יש הבדל בתחושה בין ימין לשמאל. התלונה יכולה לנבוע מאירוע וסקולופתי כנ"ל אבל קשה לקבוע זאת בוודאות. ברור שאירוע כזה אינו תוצאת תאונה. מצד שני מוכרות תלונות סובייקטיביות של כאב ראש, סחרחורת והפרעות תחושה לאחר חבלות טלטול. במקרה זה הפרעת התחושה מתועדת לאחר התאונה במספר ביקורים אצל הרופאים.

אין לי הסבר חד משמעי להפרעת התחושה הזו ואיני יכול מבחינה רפואית להוכיח או לשלול שהיא נגרמה על ידי התאונה. נראה לי שבמקרה זה, ההכרעה היא יותר בתחום המשפטי מאשר הרפואי, במיוחד כשהתובעת נושאת אבחנה של פיברומיאלגיה שהיא תסמונת סל של תלונות סובייקטיביות מרובות (כולל כאב והפרעות תחושה)."

ד"ר סבתו אבחן בבדיקת התובעת קושי בסגירת אגרוף וירידה בתפקוד היד השמאלית. הוא לא מצא כל סיבה לכך בתחום מומחיותו ותלה זאת במחלת הפיברומיאלגיה ממנה סבלה התובעת עוד לפני התאונה. לפיכך קבע ד"ר סבתו כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה בתחום האורתופדי. הוא הוסיף וקבע כי עקב התאונה סבלה התובעת מנכות זמנית בשיעור 100% משך חודש ובשיעור 50% משך חודש נוסף.

פרופ' נפרסטק מצא בבדיקת התובעת חולשה ביד וברגל שמאל וירידה בתחושה בפלג הגוף השמאלי. ברם הוא לא מצא כל ממצא במפרקים ולא נקודות רגישות של פיברומיאלגיה. בהתאם לכך, פרופ' נפרסטק קבע שאין עדות למחלה מפרקית או מוסקולוסקלטרלית סיסטמית או ריאומטולוגית שיסבירו את תלונותיה של התובעת. כמו כן הוא לא מצא כל עדות למחלת הפיברומיאלגיה עליה דווח בעבר.

פרופ' נפרסטק זומן לעדות על ידי התובעת ונחקר על ידי באי כוח הצדדים. בעדותו הוא דבק בעמדותיו כפי שהוצגו בחוות דעתו. הוא הסביר כי אין תיעוד רפואי משנת 2000 ועד שנת 2010 על תלונות האופייניות למחלת הפיברומיאלגיה. כמו כן, הפרעת תחושה בצד אחד של הגוף אינה בין המאפיינים הבולטים של מחלה זו. בתשובה לשאלת בא כוח התובעת, הבהיר פרופ' נפרסטק, כי אין הוא יודע ממה נובעים הממצאים של חולשה וירידת תחושה בצד שמאל של הגוף. כמו כן, אין באפשרותו לקבוע האם הממצאים אותם אבחן קשורים למצבה הנפשי של התובעת, שכן קביעה כאמור היא מחוץ לתחום מומחיותו. לשאלת בא כוח התובעת האם הממצאים שמצא יכולים להיגרם מפגיעה עצבית בצוואר, השיב פרופ' נפרסטק כי תשובתו לכך חיובית אולם אין הדבר בתחום התמחותו ולפיכך יש להפנות את השאלה למומחים בתחום.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא, האם קיים קשר סיבתי בין הממצא של הפרעת תחושה וחולשה בצד שמאל של הגוף (יד ורגל) לבין התאונה. כמו כן, ככול שיש לייחס נכות זו לתאונה, מהי הגריעה שנגרמה עקב כך בכושר השתכרותה של התובעת. אבחן תחילה שאלות אלה כסדרן, ולאחר מכן אפנה לדון בשאלת גובה הנזק.

קשר סיבתי בין ממצאים בפלג הגוף השמאלי לתאונה

כפי שתואר לעיל, שלושת המומחים אשר בדקו את התובעת מצאו ממצאים המעידים על הפרעה בתפקוד פלג גופה השמאלי. ד"ר סבתו ופרופ' נפרסטק לא מצאו לתובעת נכות צמיתה בתחומי מומחיותם. ד"ר סבתו תלה את הסיבה לממצאים שמצא במחלת הפיברומיאלגיה, אשר לפי התיעוד הרפואי שהוצג לפניו, הופיע אצל התובעת מספר שנים לפני התאונה. אפשרות זו נשללה בחוות דעתו של פרופ' נפרסטק, שזהו תחום התמחותו. פרופ' נפרסטק העיד, כאמור, כי אין הוא יודע מה הסיבה להפרעת התפקוד בצד שמאל, ואין לו הכשירות לקבוע האם הדבר נובע ממצבה הנפשי של התובעת.

פרופ' ארגוב קבע כי יש לתובעת נכות בשיעור 5% בתחום הנוירולוגי. ברם, כמצוטט לעיל, הוא לא יכול היה לקבוע או לשלול שנכות זו נגרמה עקב התאונה. פרופ' ארגוב העלה את האפשרות כי מדובר באירוע וסקולופתי, שאינו קשור לתאונה וכן את האפשרות כי מדובר בהפרעת תחושה על רקע טלטול שנגרם לתובעת בתאונה. הוא אף התייחס לקושי לאבחן את הסיבה לנכות בשל מחלת הפיברומיאלגיה אשר היתה ברקע.

המבחן של מאזן ההסתברויות הוא מבחן משפטי ולא מדעי-רפואי. לפיכך, נותר בענייננו להכריע, במסגרת מאזן ההסתברויות, האם סביר יותר להניח כי הנכות בתחום הנוירולוגי נגרמה עקב התאונה אם לאו.

כאמור לעיל, לא הונחה לפני בית המשפט חוות דעת רפואית הקושרת באופן פוזיטיבי בין הנכות שנקבעה לתובעת בתחום הנוירולוגי לתאונה. אכן, צודק ב"כ התובעת כי חוות הדעת הרפואית אינה חזות הכול, אלא ראיה במסגרת הראיות בתיק, ובית המשפט רשאי להחליט, בהתחשב במכלול הראיות שהוצגו לפניו, כי קיים קשר סיבתי בין הנכות שנגרמה לנפגע לתאונה. זאת, אף אם מסקנה כאמור, אינה עולה בהכרח מחוות הדעת הרפואית, ואולי ביתר שאת כאשר המומחה עצמו מפנה את שאלת הקשר הסיבתי לזירה המשפטית, כמו במקרה דנן. אולם לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו לפני בתיק זה, דעתי היא, כי לא הובאו ראיות המוכיחות שמאזן ההסתברויות בכל הנוגע לקשר הסיבתי, נוטה לטובת התובעת. על כן, לא הוכח קשר סיבתי בין הנכות הנוירולוגית של התובעת לתאונה.

תחילה יצוין שאין מקום לטעון בעלמא, כפי שטוען בא כוח התובעת, כי שלילת האבחנה של מחלת הפיברומיאלגיה מחזקת, בהכרח, את המסקנה שהנכות הנוירולוגית קשורה לתאונה. טענה כאמור יש לעגן בקביעה רפואית מתאימה מטעם המומחה הרלבנטי. חוות דעתו של פרופ' נפרסטק התקבלה כשנתיים לאחר חוות דעתו של פרופ' ארגוב, ולא היתה מניעה לקבל את התייחסותו של פרופ' ארגוב לחוות דעת זו. חרף האמור, לא נשלחו אליו בעניין זה שאלות הבהרה והוא לא זומן לעדות על מנת לברר האם מסקנותיו בחוות דעתו עומדות בעינן. לפיכך טענת ב"כ התובעת, כמפורט לעיל, היא בגדר השערה בלבד. במצב דברים זה, עמדתו של פרופ' ארגוב, לפיה אין באפשרותו להוכיח או לשלול מבחינה רפואית האם הפרעת התחושה נגרמה עקב התאונה, נותרה בעינה.

את עיקר יהבו בנוגע לקשר הסיבתי בין הנכות הנוירולוגית לתאונה, תולה ב"כ התובעת בסמיכות הזמנים שבין הופעת הממצאים בפלג הגוף השמאלי של התובעת לתאונה, ועל כך שאין תיעוד רפואי קודם על תלונות מסוג זה. ברם פרופ' ארגוב היה מודע לנסיבות הללו, ואף ציינם בחוות דעתו, אולם הוא לא ראה בכך אינדיקציה מספקת על מנת לקבוע כי קיים קשר סיבתי-רפואי בין הפרעת התחושה לתאונה. זאת, נוכח עברה הרפואי של התובעת, שבעטיו לא ניתן היה לשלול כי מדובר באירוע וסקולופתי. בשים לב לכך שהתובעת אובחנה כסובלת ממחלת כלי דם בעברה, והממצאים שאובחנו עשויים להיגרם בעטייה, אין טעם טוב לקבוע כי הממצאים הם עקב התאונה ולא עקב מחלה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ