אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גיל ואח' נ' שדה

גיל ואח' נ' שדה

תאריך פרסום : 05/02/2012 | גרסת הדפסה
ק"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
14910-09-11
01/02/2012
בפני השופט:
לימור מרגולין-יחידי

- נגד -
התובע:
1. ציון גיל
2. יעל יהודית צוקר

הנתבע:
יורם שדה

החלטה

מבוא

טרם מתן מענה לקובלנה, טען ב"כ הנאשם לביטול האישום מחמת הגנה מן הצדק, וכן טען שהעובדות אינן מבססות עבירה פלילית.

טענת הנאשם הוגשה במסמך כתוב מפורט. במענה הוגשה תגובה קצרה בכתב המתמקדת בעיקרה בתשובות כלליות ובטענות כלליות. לאחר מכן התקיים דיון, במסגרתו נתן ב"כ הקובלים הבהרות שונות בעל פה. בשום שלב של הדיון לא הוגשה בקשה לתקן את הקובלנה ולהוסיף לה פרטים.

הטענות המקדמיות שנטענו

סעיף 70 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ") קובע כי הוראות החסד"פ יחולו על קובלנה בשינויים לפי העניין, ככל שלא משתמעת כוונה אחרת.

לעניין העלאת טענות של הגנה מן הצדק, לאור הרציונאלים הניצבים בבסיס עקרונות תורת ההגנה מן הצדק, שעיקרם הבטחת שמירה על הגינות ההליך מצד גורמי שלטון, ללא כל קשר לאחריות הפלילית של הנאשמים בהליך, הרי שהחלת טענות הגנה מן הצדק בהליך של קובלנה פלילית שגורמי השלטון אינם חלק ממנו, עשויה לחייב ביצוע התאמות ולעורר במקרים מסויימים שאלות בכל הנוגע להשתמעות "כוונה אחרת".

אכן, בתי המשפט במסגרת בירור קובלנות פליליות הכירו בתחולתן של טענות הגנה מן הצדק מסוימות ואף ביטלו הליכים בעטיין. עם זאת, מדובר היה בעיקר בטענות הנוגעות למחדלים בהתנהגות הקובל תוך כדי ההליך באופן שהנאשם לא יכול היה לנהל את המשפט.

הטענה הנוכחית של הנאשם מתמקדת באופן הצגת הסכסוך בין הצדדים, הרקע לו, הליכים קודמים, וכיוצא באלה נושאים ראייתיים, שהנאשם טוען שיש בהם במכלול כדי ללמד על שימוש קיצוני לרעה בהליכי ביהמ"ש, עד שניהול ההליך עומד בסתירה מהותית לעקרונות הגינות וצדק. מבלי להביע כל עמדה ביחס לנטען מבחינה עובדתית, מדובר בטענות המחייבות בירור ראייתי, ככל שיש מקום לבררן, וההכרעה בהן תנתן, אם אכן יהיה צורך בכך, בתום ההליך במסגרת בירור התיק העיקרי. לא מצאתי כל הצדקה להקדים בירור של טענות אלה לפני ההליך העיקרי, ואין בטענה שהראיות הנוגעות לעניין מקורן בקובל כדי לשנות ממסקנה זו.

משכך, אין מקום לטענה מקדמית לביטול הקובלנה מחמת טענת הגנה מן הצדק.

למען שלמות התמונה, יצויין כי לרשות נאשם הסבור כי נקיטת ההליך נגדו נוגדת עקרונות של צדק, עומד הכלי של פניה בבקשה לעיכוב הליכים ליועהמ"ש. כמו כן בתום ההליך, אם וככל שימצא כי לא היה מקום לנקיטת ההליך, יהא רשאי הנאשם לעתור לסעד של פיצוי בהתאם לסעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

יתר הטענות המקדמיות נוגעות לניסוח הקובלנה. בהתאם להוראות הדין רשאי נאשם בהליך של קובלנה להעלות טענות מקדמיות, וביניהן טענות הנוגעות לפגמים עובדתיים ומשפטיים באופן ניסוחה של הקובלנה.

תכלית הפירוט העובדתי במסגרת פרק העובדות בקובלנה, תוך ציון כל העובדות המהוות את העבירה ומבססות אותה, היא כפולה: האחת, לגדור מבחינת בית המשפט והצדדים את מסגרת הדיון, והשניה, להעמיד את הנאשם בפני העובדות שמפניהן עליו להתגונן.

על חשיבות פרק העובדות, ותחימת גדרות האישום עמד בית המשפט בע"פ 725/95 מנדלברוט נגד מדינת ישראל, בציינו:

"ל"תיאור העובדות" חשיבות ראשונה במעלה: הוא עומד בבסיס האישום ותוחם את גבולותיו ואת גבולות הדיון שיתקיים על פיו; ובתור שכזה - עומד הוא גם בבסיס הגנתו של הנאשם ומכתיב את מהלכיו. אשר על כן, חייב "תיאור העובדות" לשקף את כל מרכיבי העבירה המיוחסת לנאשם, הן אלה המבטאים את היסוד הפיזי והן אלה המבטאים את היסוד הנפשי; ובכך להניח את הבסיס הדרוש לדיון הוגן, שבו יודע הנאשם מלכתחילה מה מתכוונת התביעה להוכיח נגדו".

בנוסף, על יסוד העובדות המפורטות בקובלנה בוחן בית המשפט אם הקובלנה מגלה את העבירה לה נטען בפרק הוראות החיקוק, הן מבחינת היסוד העובדתי והן מבחינת היסוד הנפשי. הטענה שהעובדות אינן מבססות עבירה, יכולה להתבסס על העדרו של רכיב מרכיבי העבירה מבחינת היסוד העובדתי והנפשי, שבלעדיו לא ניתן להוכיחה, וכן על טענה של פרשנות משפטית ליסודות העבירה. בבסיס הטענה ההנחה שככל שנעדרים מפרשת העובדות יסודות מהותיים מן העבירה הנטענת, הרי שגם אם יודה הנאשם בכל המיוחס לו, לא ניתן יהיה להרשיעו בעבירה.

לפיכך, נדרש מן הקובל להציג במסגרת הקובלנה פרשת עובדות בהירה, הנותנת ביטוי ברור ותחום לכל יסודות העבירות אותן הוא מייחס לנאשם.

בבחינת הטענות הללו ובשקילת הסעדים מקום שיש בהן ממש, עומדת במרכז שאלת הפגיעה בהגנת הנאשם וקיפוחו. בהתייחס לטענות שעניינן פירוט חסר נבחנת גם שאלת היכולת האופרטיבית של הקובל ליתן פירוט רב יותר, לצד נפקות העדר הפירוט על קביעת מסגרת הראיות ויכולת ההתגוננות של הנאשם.

ודוק, עקרונות אלה מחייבים בדיקה קפדנית מקום שהטענות הן לפגמים בהליך של קובלנה. זאת, בשל אופיה של הקובלנה והעובדה שהיא מוגשת על ידי גורם פרטי, בעל עניין אישי על פי רוב, ולא קודמים לה מנגנוני בקרה וסינון מצד רשות התביעה מחד גיסא, אך השפעותיה והשלכותיה על הנאשם עלולות להיות קשות וחמורות, והוא נדרש לנהל את ההליך עד תומו, גם אם לא עבר את העבירה, מאידך גיסא.

ומן הכלל אל הפרט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ