אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גז"ד למורשע בהריגת שני חבריו הטובים בת.ד. עת ערך תחרות כלי רכב בה השתתפו

גז"ד למורשע בהריגת שני חבריו הטובים בת.ד. עת ערך תחרות כלי רכב בה השתתפו

תאריך פרסום : 12/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי בחיפה
17044-12-09
12/09/2011
בפני השופט:
חני הורוביץ

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
מחמוד ג'בארין
גזר דין

פתח דבר

1.         הנאשם הודה ביום 3.11.10 במסגרת הליך גישור שהתקיים בפניי, בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע בביצוע העבירות הבאות: הריגה - לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 [להלן: חוק העונשין]; נהיגה במהירות בלתי סבירה - לפי תקנה 51 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 [להלן: תקנות התעבורה] וסעיפים 68 ו-38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 [להלן: פקודת התעבורה]; ו נהיגה במהירות מופרזת - לפי תקנה 54 לתקנות התעבורה וסעיפים 68 ו-38(2) לפקודת התעבורה.

עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם

2.         בליל ה- 19.5.06 בסביבות השעה 23:30, נפגשו הנאשם וחבריו באום-אל-פחם במטרה לנסוע יחד לבילוי באזור חיפה. הנאשם נהג ברכב הונדה [להלן: ההונדה], לצידו ישב אחד מחבריו והשאר נסעו ברכב אחר מסוג וולבו [להלן: הוולבו], בו נהג אבראהים אגברייה ז"ל [להלן: המנוח]. הנאשם והמנוח החלו בנסיעה לכיוון חיפה. לאחר שעברו את צומת מגידו, החלו להתחרות זה בזה בכביש בין עירוני, בו שני נתיבים לכל כיוון והמהירות המרבית המותרת בו היא 90 קמ"ש [להלן: הכביש].

הנאשם עקף את הוולבו, במהירות שלא פחתה מ- 100 קמ"ש. המנוח הצליח להדביק אותו ולעוקפו ובתגובה, הגביר הנאשם את מהירותו, למהירות שלא פחתה מ- 130 קמ"ש. הנאשם עקף את המנוח והמשיך תוך כדי נסיעה לעקוף כלי רכב נוספים משמאל, כשרכבו נכנס בחלקו לשול השמאלי של הכביש. המנוח ניסה לשוב ולעקוף את הנאשם, אך סטה לנתיב השמאלי, פגע ברכב אחר מסוג דייהטסו, איבד את השליטה על הוולבו ונזרק לשדה מימין לכביש, תוך שהוא פוגע בתחנת הסעה ובעמוד תאורה שהיו בכביש [להלן: התאונה]. מעוצמת התאונה, נחצה הוולבו לשניים. המנוח ואדהם אגברייה ז"ל, שישב לצידו, נהרגו במקום. יתר נוסעי הוולבו נחבלו חבלות של ממש ואושפזו עקב כך לקבלת טיפול רפואי בבי"ח. 

ההליך

3.         הנאשם יליד 1987. את העבירות בגינן הורשע ביצע בשנת 2006, עת היה בן 19, לפיכך הוריתי על קבלת תסקיר שירות המבחן והדיון לצורך כך נדחה בשלושה חודשים.

4.         בשל אי התייצבותו של הנאשם לשתי פגישות שנקבעו לו בשירות המבחן ולאחר מכן עמד על כך שיזומן מתורגמן לערבית אף שנראה לשירות המבחן, כי הנאשם שולט גם בשפה העברית, נדחו דיונים שנקבעו בפני, לצורך השלמת תסקיר החובה. נקבע דיון לטיעון לעונש ליום 29.5.11. במועד זה הנאשם לא התייצב. נקבע דיון ליום המחרת והוצא צו הבאה. לאחר מכן התברר כי פנה לחדר מיון עקב כאבי בטן ולכן דיון שנקבע ליום המחרת וצו ההבאה בוטלו. הסנגור ביקש גם ארכה נוספת להגשת חוו"ד בעניין מצבו הנפשי של הנאשם. בסופו של דבר נשמעו טיעונים לעונש רק בתום הפגרה, ביום 5.9.11.

תסקיר שירות המבחן

5.         הנאשם בן 24, מתגורר באום אל-פחם ומתעתד להינשא לבת דודתו. ב-3 השנים האחרונות עבד בתפסנות בניין, באמצעות קבלן. לנאשם אח ואחות מבוגרים ממנו, שהינם בעלי משפחות ועבודה מסודרת. אמו עקרת בית ואביו, בן 53, אינו עובד עקב בעיות גב והם מתקיימים מקצבאות. הנאשם בוגר 12 כיתות, ללא תעודת בגרות. 

בהתייחסו למעשה, הנאשם לקח אחריות והביע חרטה, מלווה בכעס ובביקורת עצמית. שירות המבחן סבור כי הנאשם מתייסר וחש אשמה כבדה, כיוון שהוא תופס עצמו כמי שיכול היה למנוע את התאונה ומות חבריו. לדבריו, לא הייתה לו שום מחשבה אודות ההשלכות הצפויות, אלא הסכים להצעת הנהג המנוח להתחרות בו בדרכם לבילוי משותף. עוד טען כי משהבין כי אירעה תאונה, שב למקום ונותר בסמוך לנפגעים, כשהוא מנסה לעזור להם. הוא טען כי מראות חבריו הפצועים וההרוגים השאירו בליבו חותם כבד. תיאורו אופייני למצבי פוסט טראומה. הוא דיווח על סיוטים בלילה מהם סובל וכן על תחושת דיכאון ועייפות נפשית מתמשכת. במשך תקופה קצרה, קיים שיחות עם פסיכולוג וכיום מקפיד לפקוד את קברי חבריו מדי מספר שבועות. הוא פוחד לנהוג, מקיים אורח חיים מצומצם, מכונס בעצמו וסובל ממצב רוח מדוכדך.

התרשמות שירות המבחן היא שמדובר בבחור נורמטיבי, הסובל מתסמינים פוסט-טראומטיים המשליכים על אורח חייו. הוא מבטא רצון וצורך להיענש על מעשיו, במטרה למצוא מזור לתחושת האשם הקשה המלווה אותו. ההמלצה היא שככל שישלח לעונש מאסר בפועל, הנאשם ישולב בהליך טיפולי לנהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים קטלניות.

ראיות לעונש

6.         התביעה הגישה רישום פלילי של הנאשם בעבירות תעבורה. עד העבירות דנן עברו הסתכם בעבירות תעבורה קלות יחסית, כמו שימוש בטלפון בעת שהרכב נע, נהג חדש ללא תוית, נהיגה ללא חגורת בטיחות אך גם נהיגה במהירות מופרזת. לאחר העבירות דנן, הוסיף הנאשם לעבור עבירות כמו: אי ציות להוראות שוטר, נהיגה ללא פוליסת ביטוח, נהיגה ללא חגורת בטיחות, נהיגה ברכב לא תקין, אי ציות לתמרור 815. עבירה אחרונה ב-2.9.10 - נהיגה ברכב לא תקין.

7.         עוד הוגשו סיכומי מחלה מבית החולים רמב"ם באשר לשנים מנוסעי הוולבו, שנחבלו בתאונה. האחד סבל מחבלת פנים, ברך ימין, מותן- גב מימין וכאב בטן. הוא עבר הטריית חתך במותן בחדר ניתוח, תפירת פצע בברך ואושפז להשגחה למשך 10 ימים, עד ל- 29.5.06. השני, אושפז ביום 19.5.06 עקב דימום אפידוראלי וטמפוראלי קדמי, שברים בחוליות עמוד השדרה הצווארי וקונטוזיה ריאתית משמאל. כמו כן סבל מפגיעות בגפיים, שכללו שבר בברך ימין ושבר סגור בהומרוס השמאלי. ב- 23.5.06 הוא עבר 3 ניתוחים בהרדמה כללית וביום 8.6.96 הועבר לבית החולים אלישע להמשך טיפול ושיקום.

8.          הסנגורהגיש חוות דעת פסיכו-דיאגנוסטית מטעם פסיכולוג קליני, ד"ר עאסלה מחמוד. בחווה"ד נמצא שהנאשם סובל מ-"מצוקה רגשית בעלת קווים דיכאוניים וקיימת תחושת כללית של פגימות של הגוף וחולי. יכולת ההסתגלות של הנבחן נמוכה מאוד מאופיינת בנסיגה למצבי תלות יחד עם יכולת התבוננות פנימית מאוד נמוכה ותחושה כללית של חוסר מסוגלות אשר גורמת לו למצב של חרדה תמידית, עצב ודיכאוניות" [הציטטה כפי שנרשם בחווה"ד]. הפסיכולוג קבע שהנאשם סובל מתסמונת בתר חבלתית ומקשיי הסתגלות וכן מהפרעות רגשיות בעקבות התאונה.

טיעוני הצדדים

9.         ב"כ המאשימה הגיש טיעונים בכתב בהם חזר על נסיבות התאונה בהן הודה הנאשם והדגיש את התנהגותו הפזיזה, כמי שהתחרה עם רכבו ברכבו של המנוח, כשהוא נוהג במהירות שלא פחתה מ- 100 קמ"ש והגיעה אף ל- 130 קמ"ש, תוך שהוא עוקף כלי רכב אחרים שנסעו לתומם בכביש ונסיעה בשול הדרך. התנהגותו של הנאשם תרמה באופן ישיר לקרות התאונה, בה נגדעו חייהם של אברהים אגברייה ז"ל ואדהם אגברייה ז"ל ונחבלו, חבלות של ממש, נוסעי הוולבו האחרים, מוחמד אגברייה ומוחמד מחמיד. הפרקליט טען כי תוצאות התאונה היו עלולות להיות קשות אף יותר.

ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה מתאימה וטען כי אין לנאשם נסיבות אישיות חריגות ויוצאות דופן, העשויות להצדיק הקלה בעונשו וזאת, חרף התסמינים הפוסט-טראומתיים הניכרים בו, כמתואר בתסקיר שירות המבחן ובחווה"ד הפסיכודיאגנוסטית שהוגשה מטעם ההגנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ