אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גז"ד הכולל 4 שנות מאסר ו-4 מיליון ש"ח קנס לבעלי 'אשבל טכנולוגיות' לשעבר בגין עבירות מס

גז"ד הכולל 4 שנות מאסר ו-4 מיליון ש"ח קנס לבעלי 'אשבל טכנולוגיות' לשעבר בגין עבירות מס

תאריך פרסום : 15/09/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
5789-02-11
03/09/2014
בפני השופט:
י' נועם

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים
הנאשם:
1. יוסף שחם
2. נאוה אנוש

עו"ד ד' פורר

מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, וחוק העונשין, התשל"ז-1977; והנאשמת אף הורשעה בעבירה לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963. רובן ככולן של העבירות בוצעו במהלך השנים 2000–2008 בנוגע לפעילותה של חברת אשבל טכנולוגיות בע"מ, אשר נאשם 1 היה מנהלה והבעלים של מרבית מניותיה, ונאשמת 2, בת-זוגו, הייתה מנהלת הכספים והחשבת שלה. לאחר מתן הכרעת-הדין נשמעו ראיות בהיקף משמעותי במסגרת פרשת גזר-הדין; זאת לאור הסדר טיעון חריג ויוצא דופן, שבגדו הוסכם, בין-השאר, כי הנאשמים יהיו רשאים להביא "ראיות אובייקטיביות באמצעות מסמכי בנקים מקוריים", כדי להוכיח כי אל מול הסכום של כ-30 מיליון ₪ שמשכו מחשבון החברה ללא דיווח ומתוך כוונה להונות את רשויות המס – נושא ההרשעה באישום החמישי – היו "הפקדות 'נטו'" בחברה של כספי הנאשמים ובני משפחתם, אשר אף הן לא דווחו. על-רקע הסדר הטיעון האמור, התנהל הדיון בפרשת גזר-הדין בתקופה ממושכת. בתחילה, הוגשו לבית-המשפט, באמצעות מספר עדים, מסמכי בנקים מקוריים מחשבונות הבנק של החברה ושל בני המשפחה, שהתייחסו לתקופה הממושכת הנדונה בכתב-האישום. בהמשך, נשמעו עדויות מטעם הסנגוריה בדבר הפעילות הכספית העולה ממסמכי הבנקים – בשלב ראשון עדותו של נאשם 1, ובשלב שני עדויותיהם של רואה חשבון ושל יועץ מס מטעם הנאשמים, שהכינו חוות-דעתם בשלב מאוחר – רק לאחר עדות הנאשם. לאחר מכן, נשמעה מטעם המאשימה עדותה של חוקרת מס הכנסה בזיקה למסמכים ולעדויות הסנגוריה. לבסוף – נתאפשר לנאשמת להעיד, באיחור, זאת משהחליטה בשלב מאוחר, בסמוך למועד שנקבע לשמיעת הסיכומים, להשמיע גרסתה אודות נסיבות ביצוע העבירות הנדונות בכתב-האישום. בסיום שמיעת הראיות הוגשו סיכומים בכתב ואף הושלמו סיכומים בעל-פה. חומר הראיות בפרשת גזר-הדין מקיף בסופו של יום אלפי מסמכים ומאות עמודי פרוטוקול. עתה יש לפנות לדיון במחלוקות ולגזור את הדין.

 

האישומים וגדר המחלוקת שהותוותה בהסדר הטיעון

כתב האישום

2.         כתב-האישום הוגש ביום 3.2.11 נגד הנאשמים, שהִנם בני זוג. נאשם 1 (להלן – הנאשם), יליד 1944, הוא ממקימי חברת אשבל טכנולוגיות בע"מ (להלן – החברהאו חברת אשבל), אשר התאגדה בשנת 1986 ועוסקת בפיתוח ושיווק תוכנות מחשב לשימוש במערכות עסקיות שונות. במועדים הרלבנטיים לאישום שימש הנאשם כמנהלה של החברה ובעל מרבית מניותיה; ואילו נאשמת 2, בת זוגו, ילידת 1943 (להלן – הנאשמת), הייתה מנהלת הכספים והחשבת של החברה. כתב-האישום הוגש במסגרת הסדר טיעון שהצדדים הגיעו אליו עוד בטרם פתיחת התיק הפלילי. בדיון שהתקיים ביום 13.3.11 הגישו הצדדים את הסדר הטיעון בכתב, והנאשמים הורשעו בכל העבירות שיוחסו להם בשמונת אישומי כתב-האישום. אסקור תחילה את עובדות כתב-האישום, ובהמשך אציג את הסדר הטיעון.

 

            להלן תפורטנה עובדות כתב-האישום, העומדות ביסוד ההודאה וההרשעה, ומהות העבירות שבהן הורשעו הנאשמים. יצוין, כי על-פי הסדר הטיעון התחייבו הצדדים כי בטיעוניהם לעונש לא יחרגו מעובדות כתב-האישום, לא יסטו מהן ולא יוסיפו עליהן.

 

3.         האישום הראשון, עניינו רישומים כוזבים במסמכי תאגיד.במהלך השנים 2008-2000, ועד אשר החלה חקירה גלויה בעניינם של הנאשמים ביום 25.3.09, ניהלו הנאשמים מערכת הנהלת חשבונות אחת במשרדי חברת אשבל,ומערכת הנהלת חשבונות נוספת במחשבו האישי של הנאשם (להלן – מערכת החשבונות הכוזבת).במערכת החשבונות הכוזבת שינו הנאשמים אלפי דיווחים אודות הכנסות החברה,הוצאות החברה, ונתונים מהותיים נוספים ביחס לפעילות החברה. הנאשמים עשו כן ביודעם כי הם מכינים מערכת חשבונות אשר אינה משקפת את המציאות, לשם פעולותמרמה שונות. לצורך תכנון וניהול מערכת החשבונות הכוזבת, הכינה הנאשמת ניירות עבודהומסמכים שונים אחרים. בהמשך, ביצע הנאשם את הפעולות הנדרשות לשם יצירתמערכת החשבונות הכוזבת במחשבו האישי. כל האמור בוצע על-ידי הנאשמים במהלך השנים ביחס לסכום של מעל 100 מיליון₪, סכוםאשר הִנו מהותי ביחס לגודלה של חברת אשבלוהיקף פעילותה.

 

במהלך הפעילות האמורה, נהגו הנאשמים להעביר לרואה החשבון של חברת אשבל את הנתונים הכוזבים אודות פעילות החברה מתוך מערכת החשבונותהכוזבת, במטרה שיכין את דו"חות החברה בהתאם לנתונים הכוזבים שקיבל. לאור האמור, הכין רואה החשבון מאזנים, דו"חות חשבונאיים נוספים,וכן מסמכים אחרים הנוגעים לתוצאות העסקיות של החברה, כולל דו"חות לרשויותהמס, זאת על בסיס הנתונים שקיבל. כתוצאה מכך, המסמכים שהכין רואה החשבון היו כוזבים, ולא שיקפו את המציאות.המסמכים הכוזבים האמורים שימשו את החברה לצרכים שונים, ובין-היתר כבסיסלחישובי חלוקת רווחים ו/או בונוסים לעובדים ובעלי המניות. כתוצאה מהאמור, הקטינה חברת אשבל את חיוביה לשלם לעובדים ובעלי מניות כספים בשיעור אשר אינוידוע במדויק למאשימה.המסמכים הכוזבים האמורים אִפשרו לנאשמים למשוך מהחברה כספים בסכומיםמהותיים, לשם שימושם הפרטי, מבלי לרשום זאת כנדרש בספרי חברת אשבל, ובלאשאיש מבעלי המניות ו/או עובדים נוספים של חברת אשבל ידע זאת. במעשיהם האמורים, גרמו הנאשמים לרישום פרטים כוזבים במסמכים של התאגיד ונמנעו, או גרמו להימנעותם של אחרים, מרישום פרטיםאשר היה עליהם לרשום במסמכים של התאגיד, והכל בכוונה לרמות. בגין המעשים האמורים, הורשעו שני הנאשמים באישום הראשון בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד – לפי סעיף 423 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן גם – חוק העונשין).

 

4.         האישום השני עוסק בהשמטת הכנסות. אישום זה מתייחס אף הוא למערכת החשבונות הכוזבת שניהלו הנאשמים, כמפורט באישום הראשון. במהלך הפעילות של חברת אשבל, נהגו הנאשמים להעביר לרואה החשבון של החברה את הנתונים הכוזבים אודות פעילותה מתוך מערכת החשבונותהכוזבת, זאת במטרה שיכין את דו"חות החברה בהתאם לנתונים הכוזבים שקיבל. בכך הקטינו הנאשמים, שלא כדין, במערכת החשבונות הכוזבת, את עסקאות חברת אשבל במהלך השנים 2008-2000בסכום של 55 מיליון ₪; ואף הקטינו, שלא כדין, את הכנסות החברה במהלך השנים האמורות בסכום של כ-20 מיליון ₪. כפועל יוצא, דיווחי חברת אשבל לרשויות מס הכנסה ומע"מ – היוכוזבים, לא שיקפו את המציאות ויצרו מצג כוזב לפיו הכנסות חברת אשבל נמוכותמהמציאות בהיקף המתואר לעיל. הנאשם חתם על חלק מהדו"חות כמאשר את נכונותם בטרם הוגשו לרשויות המס.במעשיהם האמורים, מסרו הנאשמיםבמהלך שמונה שנות מס, בין השנים 2008-2000, ידיעות כוזבות,ונטלו חלק בעריכת דו"חות כוזבים, פנקסי חשבונות כוזבים ורשומות כוזבות, זאת לצורך התחמקות מתשלום מס, בסכום העולה על כפל הסכום הקבוע בקנס בסעיף 61 (א)(4) לחוק העונשין. בגין מעשים אלו, הורשעו שני הנאשמים באישום השני בעבירות הנוגעות להשמטת הכנסות כדלהלן: בעבירות מרמה לפי פקודת מס הכנסה – בהתאם לסעיפים 220(1) ו-220(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן גם – הפקודה) (8 עבירות); ובעבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף) – בהתאם לסעיפים 117(ב)(1), 117(ב)(6), 117(ב)(7) ו-117(ב)(8), בצירוף 117(ב1) ובנסיבות המחמירות המנויות בסעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף (8 עבירות).

 

5.         האישום השלישי עניינו "ניפוח" הוצאות. גם אישום זה מתייחס למערכת החשבונות הכוזבת שניהלו הנאשמים, כמפורט באישום הראשון. במסגרת פעילותם האמורה, הגדילו הנאשמים, שלא כדין, במערכת החשבונות הכוזבת את רישום הוצאות חברת אשבלבסכום של 35 מיליון ₪ (ללא מע"מ) לצורך מס הכנסה. הם אף הגדילו, שלא כדין, את רישום התשומות של החברה בסכום של 21 מיליון ₪ (ללא מע"מ).הנאשמים רשמו את ההוצאות האמורות על אף שלא הוציאו אותן בפועל, והשתמשוברישומים אלה לשם הקטנת ההכנסה החייבת לצרכי מס הכנסה, ולשם הקטנת המס לפיחוק מס ערך מוסף שאותו היה עליהם לשלם. כפי שכבר צוין, במהלך הפעילות של חברת אשבל, נהגו הנאשמים להעביר לרואה החשבון את הנתונים הכוזבים אודות פעילות החברה מתוך מערכת החשבונותהכוזבת, זאת במטרה שיכין את דו"חות חברת אשבל לרשויות המס בהתאם לנתוניםהכוזבים שקיבל. כתוצאה מכך, דיווחי החברה לרשויות המס, אשר הוכנו על-ידי רואה החשבון, ואשר על חלקם חתם הנאשם כמאשר את נכונותם, היו כוזבים ולא שיקפו את המציאות. במעשיהם האמורים, שנעשו מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס, מסרו הנאשמים לרשויות המס במהלך השנים 2008-2000, דו"חות כוזבים וידיעות כוזבות, וכן ניכו מס תשומות, מבלי שהיה לגביו מסמך, כאמור בסעיף 38 לחוק מס ערך מוסף, ובכך הביאו להתחמקות מתשלום מס בסכום העולה על כפל הסכום הקבוע בקנס בסעיף 61 (א)( 4) לחוק העונשין. בגין מעשים אלו, הורשעו שני הנאשמים באישום השלישי בעבירות הנוגעות ל"ניפוח" הוצאות כדלהלן: בעבירות מרמה לפי פקודת מס הכנסה – בהתאם לסעיפים 220(2), 220(4) ו-220(5) לפקודת (8 עבירות); ובעבירות לפי חוק מס ערך מוסף –בהתאם לסעיפים 117(ב)(1), 117(ב)(5), 117(ב)(6), 117(ב)(7) ו-117(ב)(8), זאת בצירוף סעיף 117(ב1) ובנסיבות המחמירות המנויות בסעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף (8 עבירות).

 

6.         האישום הרביעי, דן בעבירות של אי ניכוי מס במקור, דיווחים כוזבים והעלמת מס בנושא תשלום משכורות. על-פי הדין, מעסיק מחויב לדווח לרשויות המס על הכנסות עובדיו, לנכות מס במקור מהכספים שאותם הוא משלם להם, ולהעביר ניכויים אלה לרשויות המס בהתאם לקבוע בפקודת מס הכנסה ובתקנות וצווים שהוצאו מכוחה. על-פי האישום הרביעי – במטרה להפחית את חיובי חברת אשבל בתשלומים בשל שכר עובדי החברה – נהגו הנאשמים במהלך כל אחת מהשנים 2007-2001 לשלם לעובדים בכירים בחברה משכורות שונות, שעל חלקן לא דיווחו כדין לרשויות המס, ובגינן לא ניכו מס כדין. מעשיהם האמורים בוצעו ביחס למשכורות של שלושה עובדים, בהיקף שלהלן: העובד א' – בסכום של 4,660,175 ₪; העובד ק' – בסכום של 2,219,582 ₪; והעובד ב' – בסכום של 2,718,447 ₪. במעשיהם האמורים, מסרו הנאשמים בדו"ח על-פי הפקודה – במזיד ומתוך כוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס – אמרות ותרשומות כוזבות; והורשעו בעבירת מרמה, לפי פקודת מס הכנסה, בהתאם לסעיף 220(2) לפקודה (7 עבירות).

 

7.         האישום החמישי מתייחס למשיכות אישיות שביצעו הנאשמים. על-פי אישום זה, במהלך השנים 2008-2000 משכו הנאשמים כספים מחברת אשבל לשימושם הפרטי בסכומים מהותיים שאינם ידועים במדויק למאשימה, אך הִנם בהיקף של כ-30 מיליון ₪ (להלן –כספי המשיכות האישיות). סכומים אלה היו מעבר למשכורות אשר קיבלוהנאשמים מחברת אשבל, ואשר נרשמו כדין בספרי החברה ודווחו כדין לרשויותהמס.הנאשמים לא דיווחו לרשויות המס על המשיכות האישיות, זאת הן בספרי חברת אשבל אשר הייתה חייבת לנכות מסבמקור מכספים אלה, והן בדו"חות האישיים של הנאשמים שהוגשו לרשויות המס.במעשיהם האמורים, השמיטו הנאשמים מתוךדו"חות שנערכו על-פי הפקודה הכנסה שיש לכלול בדו"ח, וזאת אגב שימוש במעשי מרמה ותחבולה; והכל – מתוך מטרה להונות את רשויות המס וכוונה להתחמק ממס. בגין מעשים אלו, הורשעו הנאשמים בעבירת מרמה לפי פקודת מס הכנסה, בהתאם לסעיפים 220(1) ו-220(5) לפקודה (8 עבירות).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ