אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דינו של נהג הסעת ילדים בגין אמירות גזעניות ופוגעניות כלפי קטינות ממוצא אתיופי

גזר דינו של נהג הסעת ילדים בגין אמירות גזעניות ופוגעניות כלפי קטינות ממוצא אתיופי

תאריך פרסום : 27/04/2015 | גרסת הדפסה
תת"ח
בית משפט השלום בירושלים לתעבורה
77-03-13
21/04/2015
בפני השופט:
נאיל מהנא

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד אגנס הירש
הנאשם:
איל בכר
עו"ד איתמר בן עמי
גזר דין
 

 

 

 

  1. "אתם מסריחים, כל פעם שאני נכנס למרכז הקליטה, יש ריח, המנהג שלכם הוא לחפש דברים בזבל, אתם אמורים לכבד אותי, אני הייתי פה בארץ לפניכם, תשימו בושם לפני שאתם עולים להסעה, אף אחד לא מוכן לעמוד לידכם בגלל שיש לכם ריח, תחזרו לאתיופיה".

אמירות אלה נשמעו מפיו של הנאשם בעת מילוי תפקידו כנהג תחבורה ציבורית.

  1. גזר דין זה יתמקד בשאלת העונש הראוי לנהג תחבורה ציבורית, ובענייננו נהג להסעת ילדים, שתפקידו ליתן שירות לציבור הנוסעים ולהיות אחראי לביטחונם ולשלומם, אשר מתנהג באופן בלתי נאות כלפיהם ומשמיע לעברם אמירות גזעניות ופוגעניות שמקומו לא יכירנו כאן.

העובדות כפי שעולות מכתב האישום

  1. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום הועסק הנאשם בחברת א.ברזני הסעות בע"מ (להלן: "חברת ההסעות") אשר ביצעה הסעות ממרכז הקליטה במבשרת ציון לירושלים.
  2. ביום 15.01.12 בשעה 07:15 או בסמוך לכך, הסיע הנאשם ילדים בהסעה מיוחדת באוטובוס, במסגרת עבודתו בחברת ההסעות הנ"ל, ביניהם היו הילדות ג' ו-א' שהן ממוצא אתיופי (להלן: "הילדות").
  3. הנאשם אמר לילדות כאמור את האמירות שלעיל, ובנוסף אף הפלה אותן, בכך שדרש מהן לשבת בצד האחורי של האוטובוס, רחוק ממנו, ובמעשיו הסיע אותן שלא בנוחות ובבטיחות.
  4. לנאשם מיוחסת עבירה של התנהגות שאינה הולמת נהג המורשה להסיע נוסעים ברכב ציבורי, לפי סעיפים 62(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); תקנות 416(א), 416(ב) ו- 445 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").
  5. הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום, אולם טען כפי שיובא בהמשך, כי יש לבטל את הרשעתו בשל הפגיעה בפרנסתו ולחילופין להתחשב בעת קביעת המתחם בעובדה כי הילדות הקניטו אותו לטענתו.

השתלשלות ההליכים בקצרה

  1. בטרם דיון בשאלת העונש, אביא בקצרה את השתלשלות ההליכים בתיק זה, אשר יש בהם כדי להשליך אור על השאלה מדוע לא הועמדה לדין גם חברת ההסעות שבה הועסק הנאשם, ומדוע לא יוחסו לנאשם עבירות נוספות אחרות בגין התנהגותו הגזענית ונותרנו עם כתב אישום המייחס לו עבירה בודדת של "התנהגות שאינה הולמת".
  2. יוער כי בגין האירוע האמור, הוגשו תחילה שני כתבי אישום: האחד, לבית משפט לתעבורה, הוא כתב האישום מושא התיק שבפניי בו צורפה תחילה גם חברת ההסעות כנאשמת נוספת בתיק ויוחסו לו לה אז אחריות פלילית של תאגיד בהתאם לסעיף 23 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") (כתב האישום הראשון ייקרא להלן: "כתב האישום הראשון") ; והשני, לבית המשפט השלום בירושלים, נגד הנאשם בלבד, בו יוחסה לו עבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי מתוך מניע של גזענות או עויינות כלפי הציבור, לפי סעיף 216(א)(1) בצירוף סעיף 144ו' לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין") (ת"פ 53557-01-13) (להלן: "כתב האישום השני").
  3. ביום 05.13, השיב הנאשם לכתב אישום הראשון מושא התיק שלפני בפני המותב הקודם שדן בתיק. כחודשיים לאחר מכן, הודיעה המאשימה על חזרה מאישום (כנראה עקב קיומו של כתב האישום השני שבבית משפט השלום בירושלים), בקשתה התקבלה וכתב האישום בוטל. ב"כ הנאשם לא הסכים עם החלטה זו, שכן לשיטתו, בקשת המאשימה לחזרה מאישום לאחר מתן תשובה לאישום, אמורה להביא לזיכוי מאשמה ולא לביטול האישום. בערעור שהוגש על ההחלטה הנ"ל הוחלט בהסכמת הצדדים על החזרת התיק לבית המשפט לתעבורה כדי לבחון את בקשת המאשימה בשנית(עפ"ת 33961-09-13). יוער כי מאחר והערעור הוגש ע"י הנאשם לבדו, אזי ההחלטה להורות על ביטול כתב האישום נותרה תקפה רק לגבי חברת ההסעות בלבד, ואילו התיק הוחזר כאמור לבית משפט לתעבורה רק לגבי הנאשם שבפניי.
  4. המאשימה הגישה לבית המשפט השלום כתב האישום מתוקן לפיו הוספה לעבירת "ההתנהגות הפסולה במקום ציבורי מתוך מניע של גזענות" גם העבירה שבגינה הועמד הנאשם לדין בבית משפט לתעבורה, קרי עבירה של "התנהגות שאינה הולמת".
  5. ביום 15.01.15, הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעבירה המיוחסות לו בכתב האישום שבפניי והדיון נדחה לטיעונים לעונש ליום 01.03.15 על מנת לאפשר התייצבות המתלוננות במסגרת ראיות המאשימה לעניין העונש.
  6. ביום 21.01.15, ניתנה החלטת כב' השופט הרבסט מבית משפט השלום בירושלים, לפיה קיבל את בקשת הנאשם והורה על ביטול כתב האישום בהליך הפלילי שהיה תלוי ועומד כנגד הנאשם שם, זאת נוכח טענת הנאשם לפיה קיים הליך אחר תלוי ועומד נגדו בגין אותו אירוע בבית משפט לתעבורה, הוא ההליך שפניי. בית המשפט הורה על ביטול כתב האישום כאמור בהתאם לסעיף 149(6) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ").
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ