אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין 34725-05-11

גזר דין 34725-05-11

תאריך פרסום : 06/10/2014 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום אילת
34725-05-11
30/09/2014
בפני השופט:
יוסי טופף

- נגד -
מאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד איציק אלפסי
עו"ד שחר עידן שלוחת תביעות אילת
נאשם::
פלוני
עו"ד נמרוד אבירם - סנגוריה ציבורית
גזר דין
 

 

 

 

האישומים וההרשעות

 

1.הנאשם הורשע, על יסוד הודאותיו, בארבעה כתבי אישום (חלקם תוקנו) שצורפו יחדיו, כמפורט להלן.

 

2.על פי העובדות המובאות בשלושה מכתבי האישום, הנאשם והגב' פלונית (להלן: "המתלוננת"), היו בני זוג ידועים בציבור, במועדים הרלוונטיים, ולהם ילדה משותפת.

 

ביום 6.6.2011 הורשע הנאשם במסגרת ת"פ 34725-05-11 בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי בן זוג לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. על פי האמור בכתב האישום המתוקן, הנאשם תקף את המתלוננת, בכך שהכה אותה בפניה, בראשה ובגבה. המתלוננת בתגובה, דחפה את הנאשם ושרטה אותו בידיו. לאחר כשבועיים, בתאריך 17.5.2011, במהלך ויכוח בין השניים, איים הנאשם על המתלוננת באומרו שהוא לא יירגע עד שישחט אותה והיא תהיה שני מטר מתחת לאדמה.

 

3.ביום 8.2.2012 הורשע הנאשם במסגרת ת"פ 42572-11-10 בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי בן זוג לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין. על פי האמור בכתב האישום המתוקן, בתאריך 14.5.2010 בסמוך לשעה 1:00, חבט הנאשם את ראשה של המתלוננת בקיר חדר השינה, אחז בידיה, הצמידה למיטה והניח את ידיו על צווארה. המתלוננת מצידה שרטה את הנאשם בניסיון להיחלץ ממנו ובתגובה לכך, סטר הנאשם פעמיים בפניה.

 

4.ביום 8.2.2012 הורשע הנאשם במסגרת ת"פ 23415-01-12 בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי בן זוג לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. על פי כתב האישום המתוקן, בתאריך 3.1.2011, בסמוך לשעה 1:00 פרץ ויכוח בין הנאשם למתלוננת, במהלכו ניגש הנאשם למקום משכבה בסלון הדירה, הניח את ברכו על בטנה והצמיד את זרועותיה לצווארה, כשהן מוצלבות, ואמר לה: "אני אקבור אותך שני מטר מתחת לאדמה, אני אהרוג אותך".

 

5.ביום 9.4.2014 הורשע הנאשם במסגרת ת"פ 12883-08-13 בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. על פי האמור כתב האישום, ביום 3.6.2013, איים הנאשם על עובדות סוציאליות, באומרו להן, מספר פעמים, כך: "עכשיו אני מבין למה יש רצח במשפחה ואז שואלים אם המשפחה מוכרת ברווחה והם מוכרים". הדברים נאמרו על רקע סירובן של העובדות הסוציאליות לאפשר לנאשם להיפגש עם בתו במשרד הרווחה באילת, לאחר שהתקשה להגיע בזמן למועד הפגישה, ובתו הוחזרה לביתה.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

6. ב"כ המאשימה, עו"ד איציק אלפסי, ביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל שבין 12 ל-24 חודשים ולצדו עונשים מותנים ופיצוי למתלוננת. ב"כ המאשימה מנה את המעשים הקשים שביצע הנאשם כלפי בת זוגו ועמד על החשיבות של ענישה משמעותית לגילויי אלימות, בתוך התא המשפחתי. ב"כ המאשימה ציין כי הנאשם הודה ולקח האחריות על מעשיו, אך נטען כי בעניינו יש לתן את הבכורה לשיקולי ההרתעה על פני השיקול השיקומי לנוכח טיב וחומרת העבירות. ב"כ המאשימה טען כי לא ניתן להצביע על שיקומו של הנאשם והדגיש כי בהיותו בפיקוח שירות המבחן לצורך שיקומו ביצע עבירה של איומים כלפי עובדות סוציאליות ומהתסקירים עולה מסוכנותו הרבה. ב"כ המאשימה הפנה לעברו הפלילי העשיר של הנאשם וטען כי ככל שברצונו לשקם חייו, יוכל לעשות כן גם במסגרת ריצוי מאסר בפועל. ב"כ המאשימה העריך כי היותו של הנאשם בהליך שיקומי אינו מצדיק סטייה ממתחם הענישה לקולא. הוצגה פסיקה רלוונטית.

 

7.ב"כ הנאשם, עו"ד נמרוד אבירם, עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים, מאסר מותנה והתחייבות. הסנגור לא הקל ראש בחומרת מעשיו של הנאשם, אך הדגיש כי בחלק מהאירועים נתקל הנאשם במעשי אלימות מצד המתלוננת. נטען כי עבירת האיומים שבוצעה כלפי העובדות הסוציאליות הינה ברף חומרה נמוך. הסנגור ציין את חלוף הזמן ממועד האירועים וטען כי הנאשם לא ביצע עבירות אלימות בשנים האחרונות, כך שלמצער משנת 2011 לא ביצע הנאשם כל עבירה שכללה אלימות פיזית. הסנגור עמד על המגבלות שהוטלו על הנאשם, מעצרו למשך כשלושה שבועות ושחרורו למעצר בית, על כל השלכות הכלכליות הכרוכות בכך. נטען כי כיום הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ושומר על קשר טיפולי עם הגורמים השונים. לעניין גמילה מסמים, נטען כי הנאשם סיים את ההליך הטיפולי בהצלחה, שומר על ניקיון מסמים ומעביר הרצאות למטופלים אחרים. הסנגור התייחס לעברו הפלילי של הנאשם וטען כי נוכח הזמן הרב שחלף מביצוען אף שקל לעתור לביטול ההרשעה בתיק דנא. הסנגור העריך כי הנאשם עשה כברת דרך משמעותית בזכות הגורמים הטיפוליים ובתו מהווה עבורו גורם מדרבן לשינויים באורחות חייו. הסנגור ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם, בשים לב למאמציו להשתקם, להסתפק בענישה שתכלול מאסר מותנה, צו מבחן והתחייבות, ולהימנע מענישה כספית נוכח מצבו הכלכלי הקשה.

 

8.הנאשם עצמו סיפר בהתרגשות כי גדל כילד מוכה, עבר להתגורר בפנימיות והדרדר לסמים ולפלילים. לדבריו, רוב העבירות שביצע בעברו הן פועל יוצא משימוש בסמים ולכן החל מיוזמתו טיפול גמילה ביחידה לנפגעי סמים. הנאשם תיאר את ההורות כחוויה המשפיעה עליו לטובה. בדיון מיום 11.2.2014 מסר הנאשם כי הוא נמצא בקשר יומיומי עם בית חוסן ונקבעו לו הסדרי ראיה עם בתו, דבר שהקל עליו מאוד. בדיון מיום 1.7.2014 ציין הנאשם כי הפך ל"אדם אחר", התקדם במקום עבודתו, שומר על יחסים תקינים עם בתו, אינו צורך סמים ואלכוהול כבר משנת 2011 וניתק כל קשר עם חברה שולית. הנאשם נתן הסכמתו לביצוע עבודות שירות.

 

דיון ומסקנות

 

9.הנאשם הורשע אם כן בשלושה כתבי אישום המגוללים מעשי אלימות, פיזיים ומילוליים, כלפי בת זוגו דאז, טרם כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין. הרשעת הנאשם בכתב אישום נוסף, בגין איומים כלפי עובדות סוציאליות, ניתנה לאחר כניסתו לתוקף של התיקון האמור, שעניינו "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה". בנסיבות אלה, אקבע לעבירה זו מתחם ענישה הולם, בהתאם לעקרון ההלימה כפי שהוגדר בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, ובהביאי בחשבון את הערכים החברתיים בהם פגע הנאשם, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מידת אשמו של הנאשם ומדיניות הענישה הנהוגה (ראו: ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.8.2013); ע"פ 2918/13 דבס נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.7.2013); ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 14.7.2013); ע"פ 1323/13 חסן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.6.2013)).

 

אירועי האלימות כלפי המתלוננת

 

10.הנאשם הורשע בביצוע עבירות אלימות פיזית ומילולית כלפי המתלוננת, בת זוגו דאז, ובדרך זו פגע בערכים חברתיים של שמירת התא המשפחתי מפני אלימות, שלמות גופה של המתלוננת, זכותה לאוטונומיה על גופה, ביטחונה האישי בפרט בד' אמות התא המשפחתי. עוד פגע הנאשם בשלוות נפשה של המתלוננת וגרם לה לבהלה ולאימה.

 

מידת הפגיעה בערכים אלה ברף הגבוה שכן הנאשם תקף את המתלוננת מספר רב של פעמים, במועדים שונים על פני תקופה ממושכת. הנאשם איים על המתלוננת בפגיעה בחייה ובדרך זו ביקש להטיל עליה מורא ולתן לה תחושה כי חייה בסכנה. למרבה הצער, הנאשם לא הסתפק באיומים אלא מימש את הפוטנציאל האלים הגלום בעבירת האיומים ונקט באלימות פיזית קשה כלפי המתלוננת, שכללה דחיפות, מכות בכל חלקי גופה, לרבות חבטת ראשה בקיר. הנאשם במעשיו ובדבריו התעלל במתלוננת, ביזה והשפיל אותה. לא נשמעה כל סיבה המשמשת לזכות הנאשם. הנאשם הבין היטב את הפסול שבמעשיו, אך לא נמנע מלשוב עליהם. לא נטען כי הנאשם סבל ממצוקה נפשית או היה קרוב לסייג לאחריות פלילית.

 

11.בתי המשפט קבעו, לא אחת, כי יש לשוות חומרה יתרה לעבירות המבוצעות בחוג המשפחה. אין לאפשר מצב בו גילויי אלימות פיזיים ומילוליים הופכים לכלי או אמצעי לפתרון סכסוכים, בפרט בין בני זוג.

 

מדיניות הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם מתחשבת בצורך להילחם בתופעות האלימות במשפחה על כל גווניה. יוצא כי עבירות חמורות הקשורות באלימות במשפחה, נושאות בצדן מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח ואין צורך להכביר מילים אודות ההחמרה הנדרשת בענישת גברים המבצעים עבירות אלימות כלפי בנות זוגם. נקבע כי עבירות אלימות בכלל ועבירות אלימות בין בני זוג בפרט מחייבות ענישה מרתיעה ומוחשית ועל אחת כמה וכמה שעה שגרמו לחבלה של ממש.

 

לעניין זה, ראוי להפנות לת"פ (מחוזי חיפה) 5002/06 מדינת ישראל נ' חיים אביטן (ניתן ביום 27.3.2006) שם נקבע:

 

"ראוי שידע כל גבר אלים כי הרמת יד על זוגתו, כמוה כחתימה עצמית על גזר דין חמור, השולל את חרותו. כחומרת התקיפה, כך חומרת הענישה, כשנסיבותיו האישיות מתגמדות, לנוכח חומרת העבירה."

 

ראו גם, ע"פ 2037/92 בן דוד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 22.6.1992), שם נקבע:

 

"בית המשפט מצווה לשרש את התופעה של אלימות שבתוככי המשפחה, שנעשית יותר ויותר למכת מדינה, וכן מצווה הוא להגן על הצד המוכה, שלא תמיד כוחו עומד לו להגן על עצמו. הרתעה זו צריך ויינתן לה ביטוי על ידי השתת עונש מאסר משמעותי, למען ישמעו וייראו, הן מי שהורשע במעשי האלימות והן עבריינים בכוח".

 

ובע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 11.10.2007):

 

"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי  בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה, וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי."

 

ובע"פ 11917/04 נורדיצקי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 19.5.2005):

 

"בתי המשפט חזרו לא אחת על הצורך להוקיע את מעשי האלימות ולשרש תופעות אלה ממחוזותינו. אין חמור מכך שאישה לא תהא מוגנת בביתה שאמור להיות מבצרה. העונש מטרתו להוקיע את המעשה וגם להרתיע עבריינים בכוח".

 

 

 

 

 

 

אירוע האיומים כלפי העובדות הסוציאליות

 

12.בביצוע עבירת איומים נפגעים, כאמור לעיל, ערכים חברתיים של שלוות נפשו של הקרבן, חופש הפעולה והבחירה שלו. יש לשוות חומרה יתרה לעבירות המבוצעות נגד בעלי תפקיד ציבורי, כגון עובדות סוציאליות המשקיעות מאמצים רבים לסייע ולשקם אוכלוסייה רחבה כשלרשותן אמצעים מוגבלים.

 

אמנם מטיבה עבירת האיומים אינה פוגעת פיזית בקורבנה, אך היא טומנת בחובה אלמנט מחמיר של אימה והשפלה שדורש ענישה מרתיעה.

 

בעניין זה אפנה לרע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 96, שם נאמר:

 

"האיום הוא, אפוא, ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי וזאת, כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, בטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן, פעמים רבות, כרוך האיום גם בציפייה להתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום".

 

וכן, ע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(3) 373, שם נקבע:

 

"...אינטרס החברה הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט ... מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין. אינטרס חברתי נוסף אף הוא מוגן בעקיפין בעבירה זו, והוא נוגע לחופש הפעולה והבחירה של הפרט... בידוע הוא, שבמקרים רבים מושמעים איומים Per se כמסר מוסווה להתנהגות המצופה מן המאוים. נמצא, כי סעיף 192 מקדים רפואה למכה ומונע מלכתחילה פגיעה עתידית בחירות הפעולה של הזולת".

 

בנוסף, לעניין איומים כלפי עובד ציבור ראו ע"פ 2019/11 אלי מיארה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 22.3.2011):

 

"אף לגופם של דברים, לחופש הביטוי מגבלות שבדין, וביניהן איומים והעלבת עובדי ציבור כבענייננו, כמו גם לשון הרע במקרים אחרים. המטיל אימה על הזולת אין הזולת צריך לפשפש ביכולותיו העתידות של המאיים כדי לברר אם יש ממש באיומים; ועובדי הציבור אינם צריכים להיחשף לחריצת לשון קללות, חרופים וגידופים מכל בר בי רב, שיקנה לו חסינות בשל חופש הביטוי. לבתי המשפט תפקיד גם בהגנה על כבודם."

 

13.במקרה דנא, אין מדובר בדברי איום חמורים וקונקרטיים, אלא כאלה שכוונו להבעת תסכול ומפח נפש בעידנא דרתחא ועל כן הפגיעה בערכים המוגנים אינה גבוהה. הדברים נאמרו על רקע ביטול המפגש שתוכנן בין הנאשם לבתו הקטינה במשרד הרווחה באילת, בשל קשייו של הנאשם להגיע למקום בזמן שנקבע. הודע לנאשם כי הפגישה תתקיים במועד אחר, אך הוא הגיע למשרד הרווחה ומשנוכח כי הפגישה לא תתקיים אמר לעובדות הסוציאליות במקום כי עכשיו הוא מבין למה יש רצח במשפחה ואז מבררים אם המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה. הנאשם איים, אם כן, במשתמע כי יפגע בבני משפחתו והאחריות על כך תרבוץ לפתחן של רשויות הרווחה. הנסיבות מצביעות כי הדברים נאמרו ברגע של חימה, ללא תכנון מקדים. עם זאת, אין מקום להקל ראש באיומים המופנים כלפי עובדי שירותי הרווחה, גם אם האמירה עצמה אינה מכוונת לפגיעה פיזית בהם, שכן היא באה לפגוע בעבודתם הנאמנה ולעורר בהם מורא וחשש. האיום לגופו לא בא לידי מימוש ולא לווה בעבירה נוספת. לא נגרעה יכולתו של הנאשם להבין את מעשיו ואת הפסול הברור שבהם ובכל עת יכל לחדול ממעשיו ולתקנם מבלי שעשה זאת. לא נשמעו סיבות המשמשות להצדקת התנהגותו והנאשם אינו קרוב לסייג אחריות פלילית.

 

 

14.מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה זו מתחשבת בצורך במאבק בנגע האלימות המילולית שפשט בחברה הישראלית ככלל ומתפקידו של בית המשפט להעביר מסר ברור באמצעות השתת עונשים מוחשים על מי שבוחר לפתור את קשייו האישיים באמצעות פגיעה קשה בשלוות נפשו של אחר. עיון במקרים של עבירת איומים שנדונו בפסיקה מעלה כי הוטלו עונשים במנעד רחב המשתרע מענישה צופה פני עתיד ועד למאסר בפועל. כך למשל:

 

א.ברע"פ 8253/11 לורנס (רייז) נרייה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4.12.2011) נידון עניינו של נאשם שהורשע, לאחר ניהול הוכחות, ב-7 עבירות של איומים, העלבת עובד ציבור והטרדה באמצעות מתקן בזק נגד עובדת סוציאלית אשר במסגרת תפקידה הפגישה בינו לבין בתו בת ה-5, בכך שאמר לה כי "המאסר עולם שלו ישב עליה", איים כי ירצח אותה וכי בכוונתו לסגור איתה חשבון. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 24 חודשי מאסר בפועל, מאסרים מותנים ופיצוי כספי. הבר"ע נדחתה.

 

ב.בעפ"ג (מחוזי מרכז) 1608-01-08 עלאונה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 30.4.2008), הורשע הנאשם, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של איומים כלפי עובדים סוציאליים. על הנאשם, בעל עבר פלילי, שריצה אותה עת עונש מאסר ממושך, הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל במצטבר לעונש שריצה ומאסר מותנה.

 

ג.בת"פ (שלום אילת) 50318-06-13 מדינת ישראל נ' נריה חי רייז (ניתן ביום 12.5.2014) הורשע הנאשם, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של איומים בכך שאיים על עורך דינו, באומרו "תקשיב לי אתה תשלם לי בטוב או ברע, אתה גנב". נקבע מתחם ענישה הולם שנע בין מאסר מותנה למשך מספר חודשים לבין 12 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו 4 חודשי מאסר בפועל והופעל עונש מאסר מותנה בחלקו בחופף ובחלקו במצטבר, כך שעל הנאשם הוטלו סה"כ 14 חודשי מאסר, מאסר מותנה ופיצוי.

 

ד.בת"פ (שלום רחובות) 1811/09 מדינת ישראל נ' ארביב (ניתן ביום 6.6.2012), הורשע נאשם על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של איומים נגד עובדת סוציאלית. על הנאשם, בעל עבר פלילי ישן, הוטל מאסר מותנה והתחייבות כספית.

 

15.מכל המקובץ, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה והיחס ההולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש שיש להטיל עליו, סבורני כי מתחם העונש ההולם לעבירה זו שבוצעה על ידי הנאשם נע בין מאסר מותנה לבין 8 חודשי מאסר בפועל.

 

16.בנסיבות דנא לא מצאתי הצדקה לחריגה ממתחם הענישה לקולא בשל סיכוייו של הנאשם להשתקם; ומצד שני, לא שוכנעתי כי יש מקום לחצות את רף מתחם הענישה לחומרה, משיקולי הגנה על שלום הציבור.

 

 

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

 

17.בגזירת העונש המתאים לנאשם שמלפניי, יובא בחשבון נסיבותיו האישיות, אשר אינן קשורות בביצוע העבירות. נסיבות אלה נלמדות, בין היתר, מן האמור בתסקירי שירות המבחן, מטיעוני הצדדים לעונש, מעברו הפלילי של הנאשם ומדבריו לבית המשפט. למותר לציין כי תיקון מס' 113 לחוק העונשין חידד את הצורך בהמשך נקיטת שיטת ענישה אינדיווידואלית, הבוחנת נסיבותיו של כל מקרה ואדם המובא לדין [ע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170; ע"פ 5106/99 אבו ניג'מה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 350; רע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 5.5.2009)].

 

18.שירות המבחן ליווה את הנאשם במשך תקופה ממושכת והגיש בעניינו מספר תסקירים, כדלקמן:

 

ביום 5.1.2012 הוגש תסקיר במסגרתו נסקרו קורות חייו האישיים והמשפחתיים של הנאשם, אך בשל צנעת הפרט אמנע מלפרט מעבר לנדרש. שירות המבחן תיאר נסיבות חיים קשות במיוחד ועזובה רגשית ופיזית מגיל צעיר. הנאשם אב לילדה קטנה, התגורר עם המתלוננת באילת ועבד כמאבטח וכטבח לשביעות רצונם של מעסיקו עד למעצרו. ברקעו של הנאשם שימוש בסמים ומעשי אלימות. ביום 5.9.2011 החל הנאשם להשתלב מיוזמתו בהליך טיפולי ביחידה לנפגעי סמים ומאז שמר על ניקיון מסמים. הנאשם לקח אחריות למעשיו, אך השליך חלק מהתנהגותו האלימה על המתלוננת. שירות המבחן התרשם כי קיים סיכוי להישנות גילויי אלימות מצד הנאשם, ככל שלא יטופל בנושא זה. נמסר כי הנאשם הפנים את מהות התנהגותו והביע מוטיבציה גבוהה לטפל בבעיית האלימות הנשקפת ממנו. נמסר כי הנאשם משתף פעולה במסגרת טיפולית בחסות שירות המבחן ועל כן הומלץ להטיל עליו צו מבחן למשך שנתיים לצורך שילובו בהליך טיפולי ארוך טווח.

 

ביום 22.4.2012, לאחר צירוף שני כתבי אישום נוספים, הוגש תסקיר נוסף ממנו עלה כי הנאשם התמיד להשתתף בהליך הטיפולי ביחידה לנפגעי סמים ונמצא נקי מסמים. דווח כי הנאשם ניסה להימנע מאלימות ולהפנים התנהגות נורמטיבית. שירות המבחן שב והעריך כי הנאשם זקוק להליך טיפולי ממושך בתחום האלימות. בהתייחסו לעבירות הנוספות בהן הורשע, מסר השירות כי הנאשם כי לקח אחריות על ביצוען. שירות המבחן התרשם כי הנאשם חוצה גבולות, יש לו קושי בריסון עצמי והוא פועל לפי דפוסי עבריינות מושרשים. הנאשם הביע שאיפתו לאורח חיים נורמטיבי ומתפקד בצורה תקינה במישור התעסוקתי. עם זאת, על רקע הפרת החלטת בית המשפט מצד הנאשם, שאסרה עליו להגיע לעיר אילת, חזר בו שירות המבחן מהמלצתו להטיל עליו צו מבחן ונמנע מהמלצה טיפולית בעניינו.

 

ביום 14.11.2012, הוגש תסקיר נוסף בו נמסר כי בתקופת הדחייה, שמר הנאשם על ניקיון מסמים ועל יציבות תעסוקתית. נמסר כי הנאשם השקיע בטיפול ונהג בכבוד ובהכרת תודה כלפי הגורמים המטפלים ביחידה לנפגעי סמים ובמקביל השתלב בקבוצה לטיפול באלימות. משיחת שירות המבחן עם המתלוננת עלה כי הנאשם המשיך לנהוג כלפיה באלימות מילולית, קנאה ואובססיביות. בנסיבות אלו, המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון בעניינו על מנת לבחון האם הנאשם נכון לערוך שינויים באורחות חייו.

ביום 17.3.2013, הוגש תסקיר נוסף ממנו עלה כי הנאשם עזב את עבודתו הקבועה והחל לעבוד בעבודות מזדמנות לצד שמירה על ניקיון מסמים והשתתפות במפגשים בעניין זה. המתלוננת מסרה לשירות המבחן כי הנאשם המשיך ליצור עמה קשר בניגוד לרצונה. לצד זאת, העריך שירות המבחן כי ניתן לאפשר לנאשם לשוב לאילת, ממנה הורחק, על מנת לממש אבהותו לבתו.

 

ביום 14.5.2013 הוגש תסקיר ממנו עלה כי הנאשם חזר להתגורר באילת והחל לעבוד בחברת ביטחון אזרחי, לשביעות רצונם של הממונים וגילה מקצועיות ואחריות בעבודתו. דווח על אירוע אלים בשירותי הרווחה בו התפרץ הנאשם על המתלוננת בנוכחות פקידת הסעד. שירות המבחן התרשם כי רמת המסוכנות עלתה אך סבר כי יש בהליך הטיפולי כדי למתנה.

 

ביום 9.7.2013 הוגש תסקיר נוסף בו דווח כי ביום 16.6.2013 עבר הנאשם ועדת אבחון להערכת המסוכנות. נמסר כי הועדה התרשמה כי הזוגיות של הנאשם והמתלוננת לוותה בגילויי אלימות, אך הנאשם עבר שינוי המתבטא בניקיון מסמים ויציבות תעסוקתית. נמסר כי הנאשם, נמנע מאלימות פיזית כלפי המתלוננת, הגם שברגע של תסכול, הפנה כעסו כלפי גורמי הרווחה. שירות המבחן העריך כי הנאשם בעל מאפייני אימפולסיביות, דפוסיי עבריינות ואלימות מושרשים ויש חשש להתנהגות אלימה מצדו כלפי המתלוננת. בנסיבות אלה, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנתיים לצד ענישה מותנית בדמות מאסר על תנאי והתחייבות כספית, ולהימנע ממאסר בפועל, אף לא בעבודות שירות, על מנת לשמר את הישגיו בתחום הסמים ונוכח מצבו הכלכלי.

 

ביום 23.10.2013 דיווח שירות המבחן כי הנאשם מתגורר ועובד באילת והוא הופנה לראיון קבלה בבית חוסן. הנאשם לא נקלט במקום לאחר שהגיע לועדת הקבלה כשהוא תחת השפעת אלכוהול. דווח על נסיגה ביכולת ההתבוננות הפנימית ונמסר כי הנאשם נהג באלימות פסיכולוגית ומילולית כלפי המתלוננת. כן נמסר כי גורמי הטיפול ספגו תוקפנות מצד הנאשם. נרשמו הידרדרות ברמת המחויבות לטיפול בהתמכרות והפחתת לקיחת אחריות על התנהגות אלימה. שירות המבחן התרשם כי רמת הסיכון והמסוכנות במגמת עלייה, ובשל כך הציע לשלב את הנאשם ב"בית נועם", הוסטל טיפולי לגברים אלימים במשפחה. בנסיבות אלה, שירות המבחן חזר בו מהמלצתו להעמיד את הנאשם בצו מבחן.

 

ביום 8.12.2013, מסר שירות המבחן כי הנאשם לא נקלט ב"בית נועם" נוכח עברו הפלילי העשיר. נמסר כי הנאשם התנהג באופן תוקפני ומאיים בראיון הקבלה והותיר רושם כי בעת כעס אין לו גבולות. שירות המבחן העריך כי לנאשם רמת מסוכנות גבוהה כך ששילובו ב"בית נועם" אינה מעשית ונמנע מהמלצה טיפולית אחרת.

 

ביום 9.2.2014 הוגש תסקיר משלים בו דווח כי הנאשם שולב בהליך טיפולי בבית חוסן באילת לשיחות פרטניות פעם בשבוע ומסר בדיקות שתן נקיות משרידי סם. נמסר כי נקבעו לנאשם הסדרי ראיה עם בתו ויש בכך כדי להוות עבורו גורם מרגיע וממתן. שירות המבחן העריך כי רמת הסיכון להישנות עבירות אלימות פחתה והמליץ להטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים לצד ענישה מותנית והתחייבות להימנע מביצוע עבירות נוספות.

 

ביום 15.6.2014 הוגש תסקיר נוסף ממנו עלה כי הנאשם ערך מאמצים לשמור על קשר עם גורמי הטיפול ונמנע מאלימות. בנסיבות אלה, חזר שירות המבחן על המלצתו להעמיד את הנאשם במבחן למשך 18 חודשים ולהטיל עליו מאסר מותנה והתחייבות.

 

ביום 29.6.2014 הוגש תסקיר, בעקבות הרשעת הנאשם בעבירת איומים כלפי עובדות סוציאליות. נמסר על הפסקת הטיפול בתחום ההתמכרויות בבית חוסן על רקע חשד לשתיית אלכוהול והפגנת חוסר אמון מצד הנאשם. לצד זאת, דווח על שימור הישגיו בתחום מניעת האלימות. שירות המבחן העריך כי לנאשם כוחות פנימיים לערוך שינוי בדפוסי התנהגותו ושב על המלצתו לצו מבחן למשך 18 חודשים, מאסר מותנה והתחייבות.

 

ביום 23.9.2014 הוגש תסקיר מסכם ממנו נלמד כי הנאשם מקפיד על יציבות תעסוקתית, התמיד להשתתף במפגשים הטיפוליים בתחום האלימות ומסר בדיקות שתן נקיות משרידי סמים. עם זאת, התגלעו חילוקי דעות בינו לבין המתלוננת על רקע נישואיה בשנית והליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה. בנסיבות אלה, העריך השירות כי הנאשם זקוק להמשך טיפול בחסותו על מנת לחדש את כוחותיו ולמנוע התנהגות עוברת חוק וחזר על המלצתו להטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים.

 

19.קצינות המבחן מטעם שירות המבחן למבוגרים התייצבו לחלק מהדיונים בעניינו של הנאשם.

 

בדיון שהתקיים ביום 11.2.2014 מסרה קצינת המבחן, גב' רחל בוקר, כי הנאשם הפגין מחויבות טיפולית ממשית הן בפני שירות המבחן והן בבית חוסן והעריכה כי התערבות טיפולית תסייע לו לעלות על דרך המלך. קצינת המבחן זיהתה אצל הנאשם רצון ויכולת לשנות דפוסי התנהגות.

 

בדיון שהתקיים ביום 1.7.2014 הדגישה קצינת המבחן, גב' מרסל מור, כי הנאשם גילה לאורך כל הדרך מוטיבציה גבוהה להשתלב בהליך טיפולי והביעה תקווה כי הקשר עם שירות המבחן יישמר אצל הנאשם את הישגיו במישור זה כדי לסייע לו להתמודד עם דפוסיו האלימים.

 

20.לא בכדי סקרתי בהרחבה את השתלשלות הדברים, כפי שנסקו על ידי שירות המבחן, המלמדים על דרך החתחתים שעבר הנאשם עד כה, ועדיין מוקדם לקבוע כי הגיע ליעדו. לזכות הנאשם יש לציין כי הוא הביע רצון ונכונות לשקם את חייו, הן בפני שירות המבחן והן באולם בית המשפט, וחתר לכך על אף ספקות שהוטלו מעת לעת על ידי הגורמים המקצועיים בדבר כנותו ויכולתו להשתלב בהליך הטיפולי ולסיימו בהצלחה.

 

21.אין חולק כי העבירות אותן ביצע הנאשם הינן חמורות, בעיקר בנסיבות ביצוען. מעשים אלו מעוררים סלידה שיש להגיב עליהם ביד קשה ובכך לתרום למלחמת חורמה בעבירות האלימות, המכרסמות ביסודות חברתנו הדמוקרטית. במסגרת זו על בתי המשפט להכביד את הענישה על עבריינים אלו.

 

22.בבסיס השיקולים לחומרה עומדת המדיניות המשפטית הנהוגה בעבירות שביצע הנאשם כפי שעמדתי עליה לעיל. רבות דובר בפסיקה על הצורך להילחם בעבירות האלימות, בעיקר בחוג המשפחה, ועל הצורך לעוקרן מן השורש. עסקינן בצבר עבירות, אשר כל אחת מהן חמורה כשלעצמה בנסיבותיה ועל כן קם נופך נוסף של חומרה מכוח האפקט המצטבר. בית המשפט מצווה להרים את תרומתו למאמץ הלאומי באמצעות ענישה הולמת ומרתיעה.

 

23.לגנותו של הנאשם יש לציין את עברו הפלילי המכביד. הנאשם הורשע בעברו בעבירות אלימות מגוונות, כגון: חבלה חמורה (מס' עבירות), חבלה כשהעבריין מזוין, פציעה, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, תקיפה סתם, איומים ועוד; עבירות רכוש, כגון: התפרצות למגורים לביצוע עבירה וגניבה (מספר הרשעות); עבירות סמים, כגון: הדחת קטין לסמים מסוכנים, יצוא, יבוא מסחר, הספקת סמים מסוכנים, החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית. אין המדובר אם כן בנאשם שזו לו מעידתו יחידה, אלא מי שריצה עונשי מאסר ממושכים בעברו והוטלו עליו מאסרים מותנים, ועל אף זאת לא נרתע מלשוב ולבצע עבירות נוספות.

 

24.בנסיבות אלה, יש צורך בהרתעתו הקונקרטית של הנאשם מלשוב ולבצע עבירות אלימות, לרבות איומים. החשש שמא הנאשם ישוב על מעשיו ויפגע פיזית ומילולית במתלוננת, כמו גם בגורמי הרווחה, אינו מבוטל ויש לשקול זאת במסגרת השיקולים לעניין העונש. ואכן, לא בכדי עתרה המאשימה להשית על הנאשם, בין יתר רכיבי הענישה, מאסר על תנאי והתחייבות, בכדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות דומות בעתיד. סבורני כי יש להציב בפני הנאשם גבולות ברורים ולשדר מסר של הוקעה שאינו משתמע לשתי פנים כי הישנות עבירות מסוג זה תתקל בענישה מוחשית.

 

חומרת המעשים ונסיבות ביצועם בשילוב עברו של הנאשם מציירים תמונת מסוכנות ומביאים למסקנה ברורה כי לא די בתמרורי האזהרה - בדמות מאסרים מותנים וענישה טיפולית כהמלצת שירות המבחן, כדי להרתיעו, אלא יש צורך בענישה מוחשית על מנת להמחיש עבור הנאשם את החומרה שבמעשיו החוזרים ונשנים ולבטא את סלידה שחשה החברה מביצועם.

 

25.עם זאת, לצד האינטרס הציבורי הדורש ענישה מוחשית ומרתיעה, עדיין יש לזכור כי הענישה במחוזותינו היא אינדיבידואלית. איש בחטאו יישא. כפי שציין בית משפט העליון:

 

"זאת תורת הגישה האינדיוידואלית בתורת הענישה המקובלת עלינו כקו מנחה בסוגיה קשה וסבוכה זו של הענישה ומטרותיה, ואין אנו רשאים "להקל" על עצמנו ולהחמיר עם הנאשם, מתוך הסתמכות על הנימוק והחשש שמא הקלה במקרה מסוים הראוי לכך ישמש תקדים למקרים אחרים שאינם ראויים לכך. חזקה על בית המשפט שידע להבחין בין מקרה למקרה לגופן של נסיבות ולעיצומם של דברים" (ע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170, 174-175(1989); רע"פ 3173/09 פראגין נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 5.5.2009).

 

 

השיקולים הפרטניים במקרה דנא מצדיקים הקלה משמעותית בעונשו של הנאשם, על אף החומרה הרבה שבמעשיו. נסיבות המקרה, כפי העולה מתסקירי שירות המבחן ובייחוד הרצון הכן שהפגין הנאשם בהליך הטיפולי הארוך והקשה על מנת לשקם את חייו, מצדיקים במקרה הנוכחי את העדפת השיקול השיקומי-טיפולי. אנו מודע לכך שבענישה האמורה המעדיפה את הפן השיקומי אין משום מיצוי הדין עם הנאשם על מכלול העבירות החמורות שביצע, ועל הפגיעות החמורות שפגע במתלוננים שבכתבי האישום. אך לאור הליך שיקומו שעלה על מסלול מבטיח, אני רואה לתת משקל מכריע להיבט זה בענישה, מתוך תקווה כי חזרתו של הנאשם למסלול נורמטיבי תסב תועלת רבה הן לו כאדם, והן לחברה (ע"פ 9911/07 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 17.8.2009). כאמור על אף קשיים אישיים ומשפחתיים במהלך ההליך השיקומי עשה הנאשם כברת דרך משמעותית לכיוון חזרה לחיים נורמטיביים ולא נתן לקשיים בדרך להכשילו. במקרה זה – ולא בלי התלבטות לאור המעשים הקשים – אנו סבור כי יש מקום לאפשר לנאשם להמשיך ולשמר את תהליך הטיפול הכנה, הבא לידי ביטוי בגמילתו מסמים ושמירה על מסגרת תעסוקתית יציבה.

 

בזכות השיקום דומה כי נוף חייו של הנאשם משתנה אט אט והדבר נגלה היטב על הנאשם במהלך הדיונים האחרונים. הנה כי כן, לאחר לא מעט מהמורות וקשיים שחווה הנאשם, דומה יש סיכוי ממשי, אולי לראשונה בחייו, כי הנאשם יזכה בחיים חדשים - חיים נורמטיביים ללא סמים, נעדרי דפוסי התנהגות עבריינים או הסתבכויות בפלילים.

 

26.שיקולים נוספים שהבאתי בכלל חשבון לזכות הנאשם, מלבד ההליך השיקומי, הם הודאתו בארבעת כתבי האישום, שחלקם תוקנו לקולא, והחיסכון בזמנו של בית המשפט הכרוך בכך, לקיחת אחריות על מעשיו והבעת הצער והחרטה מצדו. עוד הבאתי בחשבון את מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם והיותו אב לילדה קטנה. נתתי דעתי להגבלות שהוטלו על חירותו של הנאשם בהלך זה, לרבות מעצרו למשך כשלושה שבועות ולאחר מכן היותו במעצר בית לפרק זמן מושך.

 

27.לא נעלם מעיני הגמול הנדרש לנאשם שישקף את הסלידה שחשה החברה נוכח מעשיו ואת הוקעתם הנדרשת. בגדר תפירת חליפתו העונשית של הנאשם כמידתו המדויקת, גמול ההולם את מכלול נסיבות המעשה והעושה ימצא ביטויו בהשתת ביצוע עבודות שירות, כך יוכל הנאשם לתרום לחברה שנפגעה ממעשיו, תרומה לא מבוטלת, תוך כדי הליך שיקומו המתבקש ובמסגרת צו מבחן, לצד ענישה מרתיעה בדרך של מאסר מותנה והתחייבות כספית. שילוב שכזה יאפשר לנאשם המשך פסיעתו בדרך הישר ורווח לחברה בעצם קבלתו כאדם נורמטיבי בחזרה לזרועותיה.

 

כאמור ייחסתי משקל משמעותי להתרשמויות ולהמלצות שירות המבחן, אך העדפתי לכלול בין יתר רכיבי הענישה עונש של מאסר אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות. כידוע, בית משפט אינו כפוף להמלצות שירות המבחן, בהיותו אחראי על מכלול השיקולים והאינטרסים הנדרשים במלאכת הענישה.

 

28.אני מוצא להבהיר כי לצורך מימוש ושימור ההליך הטיפולי, בצד מגבלות השימוש באמצעים שמקנה חוק העונשין, מצאתי לגזור על הנאשם רכיבי ענישה באופן שייווצר הליך מבוקר ומתמשך במסגרתו יועמד הנאשם בפיקוח טיפולי ושיפוטי. בדרך זו ישמש ההליך הפלילי כמנוף לטיפול ולשיקום ביחד עם פיקוח המאפשר, בכל עת, דיון מחדש בעונשו של הנאשם. בשלב זה, העונש שייגזר על הנאשם יחרוג לקולא מהגמול הנדרש והמקובל בעבירות מסוג אלו בהן הורשע הנאשם. כולי תקוה כי הנאשם יקפיד לילך באפיק השיקומי וייקח בשתי ידיים ובנפש חפצה את ההזדמנות אשר ניתנה לו לשקם את דרכיו. אולם ידע הוא כי אם יחזור לבצע מעשי עבירה, קרוב לוודאי שידיהם של אוכפי החוק לא תהיינה קלות עמו.

 

העונש המתאים לנאשם

 

29.מכל הנתונים והשיקולים שפירטתי לעיל, מצאתי להשית על הנאשם עונש כדלקמן:

 

א.מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים. תקופת מאסרו תרוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 17.8.2014. הנאשם מוזהר כי כל הפרה בתנאי עבודות השירות יכולה ותביא להפקעתן המנהלית ולריצוי העונש במתקן כליאה. הנאשם יתייצב לתחילת העבודות במועד האמור בחוות דעת הממונה. הובהר לנאשם כי מקום השמתו לריצוי עבודות השירות הינו "בית החייל" באילת, החל מיום 12.11.2014, בהתאם למפורט בחוות דעת הממונה.

 

ב.מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מהיום יבצע כל עבירת אלימות מסוג פשע.

 

ג.מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מהיום יבצע כל עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איומים, למעט תגרה.

 

ד.צו מבחן - הנאשם יעמוד לפיקוח של קצין מבחן, כאמור בפקודת המבחן (נוסח חדש), התשכ"ט-1969, למשך תקופה של 18 חודשים, החל מהיום. הכל בהתאם לתכנית, הנחיות ופיקוח שירות המבחן. לא יעמוד הנאשם בצו המבחן, ניתן יהיה לגזור מחדש את עונשו.

 

ה.התחייבות - הנאשם יחתום על התחייבות בסכום של 8,000 ₪, להימנע מלעבור במשך שלוש שנים מהיום על כל עבירת אלימות, לרבות איומים, למעט תגרה. לא יחתום הנאשם על התחייבות כאמור בתוך 7 ימים ייאסר בגין כך למשך 45 ימים.

 

30.ניתן בזאת צו להשמדה/חילוט/השבה של המוצגים, לפי שיקול דעת המאשימה.

 

31.העתק גזר הדין יישלח לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

 

 

 

 

ניתן היום, ו' תשרי תשע"ה, 30 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ