אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין למבצע עבירות מין חמורות בקטינה בת משפחתו

גזר דין למבצע עבירות מין חמורות בקטינה בת משפחתו

תאריך פרסום : 03/11/2008 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי בירושלים
8066-07
29/10/2008
בפני השופט:
1. צבי סגל - סגן נשיא אב"ד
2. משה דרורי
3. יורם נועם


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מפרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
פלוני
עו"ד שמואל אלבראנס
גזר דין

(נוסח לפרסום ללא שמות וללא פרטים מזהים)

1.         הנאשם הורשע, בגדר הסדר טיעון, על-יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע העבירות הבאות: במסגרת האישום הראשון - מעשה מגונה בבן משפחה, לפי סעיף 348(ג) בנסיבות המתוארות בסעיף 351(ג)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); ובגדרי האישום השני - באותה עבירה, לפי סעיף 348(ב) לחוק בנסיבות המתוארות בסעיפים
345(ב)(1) ו-351(ג)(2) לחוק.

2.         אליבא דאישום הראשון בכתב האישום המתוקן, הנאשם נשוי לדודתה של המתלוננת, קטינה ילידת שנת 90'. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בשנת 2006, בשעות אחר הצהריים, הגיעה המתלוננת לביתו של הנאשם על-מנת לשחק במחשב. הנאשם ניגש אל המתלוננת, חיבקה, החל לנשקה בפיה ונגע עם אצבעותיו באיבר מינה, ללא הסכמתה. לאחר מכן, הוליך הנאשם את המתלוננת לחדר השינה, השכיבה על מיטתו, הפשיטה מחצאיתה ומתחתוניה, תוך שנגע עם אצבעותיו באיבר מינה, אף זאת ללא הסכמתה.

על-פי האישום השני, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, כשנה עובר לאירועים שצוינו לעיל, הגיעה המתלוננת לביתו של הנאשם על-מנת לקבל עזרה באנגלית מאשתו. לאחר שזו עזבה את הבית, נותרה המתלוננת במקום כדי לצפות בסרט וידאו. הנאשם התיישב לצדה של המתלוננת והחל לנשקה בפיה, ללא הסכמתה. בהמשך, השכיבה הנאשם, ליטף את שדיה, נגע עם אצבעותיו באיבר מינה, אף הפעם ללא הסכמתה. הנאשם חדל ממעשיו אך לאחר שהבחין כי המתלוננת במחזור.

עד כאן עובדות כתב האישום המתוקן שהיווה יסוד להרשעת הנאשם.

3.         תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם (שהוגש באיחור ניכר מפאת עיצומים) מלמדנו, כי הנאשם בסביבות גיל 60, שעלה ארצה לפני מספר שנים, מנהל אורח חיים חרדי, נשוי למעלה מ-30 שנים ואב לילדים, הוא עצמו בן למשפחת מוצא המונה הורים ומספר ילדים. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם אמנם בעל אינטליגנציה תקינה, אך על אף גילו ניכר כאדם ילדותי, החסר בתובנה רגשית וכושר הסתכלות מורכבת על סיטואציות החיים. עוד התרשם שירות המבחן, כי תפיסתו של הנאשם קונקרטית ומצומצמת, וכי הלה מתקשה בהתבוננות פנימית וביכולת התייחסות רגשית. על רקע חרדתו מן ההליך הפלילי, גבולות המותר והאסור הופנמו אצל הנאשם. כמו-כן, התרשם שירות המבחן מעיוותי חשיבה מהם סובל הנאשם, האופייניים לעברייני מין. והנה, הנאשם מתקשה להביע אמפטיה כלפי המתלוננת ואף נוטה להאשימה בקורותיו. שירות המבחן סבור, כי היות הנאשם מובטל משך תקופה ארוכה בת מספר שנים, חוסר המעש והשעמום שפקדוהו, הם הניצבים ברקע לתחושות של חוסר ערך, המהוות "טריגר" לביצוע העבירות דנן. הנאשם נטל אחריות על מעשיו, תוך שהביע חרטה בעטיים. לאור האמור, המליץ שירות המבחן כי יושת על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, כמו גם פיצוי כספי משמעותי למתלוננת.      

4.         הערכת מסוכנות שהוגשה בעניינו של הנאשם מצביעה על כך, כי הלה חתם על עסקת הטיעון "מאחר ועורך הדין הסביר שאם לא יחתום על עסקה כזו הוא עלול למצוא את עצמו עם הרשעה בעבירת אונס", זאת הגם שכתב האישום המתוקן כולל עובדות שאינן מעוגנות במציאות, בין היתר, בדבר היוזמה בה לכאורה נקט בניגוד לרצון המתלוננת (בדיון שהתקיים לפנינו, מיום 21.5.08, הובהר, לאור הערות בית המשפט, כי אין עסקינן בחזרה מהודאה; עמ' 9 לפרוט'). בסופו של יום, לאחר שקילת הפקטורים הסטאטיים והדינאמיים הרלבנטיים, נקבע כי הנאשם בעל רמת מסוכנות נמוכה לרצדיביזם מיני.

5.         על-פי האמור בתסקיר נפגע עבירה שנערך בעניינה של המתלוננת, ניכר כי לפגיעה המינית השפעה טראומטית מתמשכת עליה. המתלוננת חוששת כי תותקף על-ידי גברים, וכן סובלת מבדידות קשה שהועצמה לנוכח הפרשה. בנוסף, האירועים נשוא כתב האישום המתוקן תרמו לריסוק האמון הבסיסי בתוך משפחתה של המתלוננת. עורכת התסקיר התרשמה, כי המתלוננת פתחה אך צוהר צר ומוגבל לנבכי עולמה הפנימי, ומנעה גישה למקורות מידע אודותיה, למעט תיק הפרקליטות ותיק לשכת הרווחה בעניינה. משכך, כושר ההתרשמות ממצבה של המתלוננת הוגבל מלכתחילה. גם מול עורכת התסקיר נקטה המתלוננת משנה-זהירות ומעטה של חשש אפף פגישתן, מלווה בחשדנות, מרירות וחוסר וודאות ביחס למצבה דהיום ובעתיד. את התלונה במשטרה הגישה המתלוננת רק לאחר שביצע בה הנאשם את העבירה השנייה, או-אז, לאחר התלבטות, הבינה כי עליה לפנות לעזרה חיצונית. תלונה זו ביקשה לבטל זמן קצר לאחר שהוגשה, בהשפעת הוריה, אך ההליך המשפטי הזינה בתחושה של שליטה מסוימת ושל כוח. כיום מבטאת המתלוננת כעס כלפי הנאשם, על שניצל חולשתה ותומתה, בעודה מצפה שישלם מחיר על מעשיו. התסקיר חותם בהערכה, כי לפנינו מתלוננת פגיעה ופגועה, בעלת ערך עצמי ירוד, בודדה, הנאבקת על חייה. זאת ועוד: המתלוננת חוששת כי גם בן הזוג העתידי שלה עלול להיות פוגע ובוגד. היא ביטאה חשש זה באומרה לעורכת התסקיר: "לדבר עם גברים זה לא נורא, אבל אחרי הנישואים יהיה לי פחד, שיעשו לי נגד רצוני".

6.         בסיכומיו לעונש טען בא-כוח המאשימה, כי למעשה נמנע הנאשם מליטול אחריות מלאה על מעשיו, בעודו, לדידו, אך קורבן של נסיבות. חומרת העבירות, תסקיר הקורבן, הערכת המסוכנות השחה אודות חוסר הפנמה מצד הנאשם, דפוס הפעולה המאפיין את שתי העבירות הנדונות, הסתירה הפנימית הגלומה בתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם (כאמור - חוסר הפנמה, שמולו - המלצה עונשית נטולת פרופורציה ביחס לחומרת העבירות), עונש המינימום והמקסימום הרלבנטיים בנסיבות העניין - כולם, מצדיקים השתת עונש מאסר בפועל שלא יפחת מעונש המינימום הקבוע בדין (או לחלופין - שחלקו יהא על תנאי), מאסר על-תנאי, וכן פיצוי משמעותי למתלוננת.

7.         בסיכומיו לעונש הטעים בא-כוח הנאשם, כי הנאשם אכן נטל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה בגינם, וכי גלומה בו מסוכנות נמוכה. לדעתו, אימוץ תסקיר שירות המבחן, תסקיר הקורבן והערכת המסוכנות - פרי הערכתם של שלושה גורמי מקצוע אובייקטיביים - מבססים השתת ענישה מדודה כלפי הנאשם, המתמצה בעונש של מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות. עוד טען, כי ההליכים המשפטיים בעניינו של הנאשם התארכו ללא הצדקה, מה גם שהלה הודה במיוחס לו לאלתר. ואם בכך לא סגי, הרי שגם המאשימה לא ייחסה לנאשם מסוכנות המצדיקה הותרתו במעצר ואפשרה שחרורו. לגופו של עניין גרס, כי המתלוננת הגיעה לביתו של הנאשם ללא שום כפיה, וכי הלה לא ברר אפוא את קורבנו, כי אם שגה בהפעלת שיקול דעתו. אין לפנינו נאשם הסובל מדפוס פעולה עברייני, ותסקיר שירות המבחן בעניינו, המדגיש את נסיבותיו האישיות, מדבר בעד עצמו. משכך, עתר לקבלת חוות-דעתו של הממונה על עבודות השירות.

8.       הנאשם מימש זכותו לחתום משפטו, ואמר: " אני מאוד מצטער ואני מלא חרטה. אני מבטיח לבית המשפט היום כאן שלמדתי לקח טוב ולא אשכח בחיים שלי" (עמ' 17 לפרוט').

9.         לפנינו נאשם שביצע עבירות-מין חמורות בבת משפחתו, שהותירו בה חותם טראומטי עמוק. חייה של המתלוננת ספגו זעזוע שחילל את תומתה, בעל היבטים רבים ומורכבים - פיזיים ונפשיים כאחד; גלי ההדף שהפיץ טרם שככו, כוח ההרס הצפון בהם טמיר, השפעתם הסופית נטולת אומדן מדויק בשלב זה.

10.        הנאשם אמנם נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה בגינם, אך יחד-עם-זאת אין אמפטיה בלבו כלפי המתלוננת, הוא עצמו מכונס כל-כולו בהליך הפלילי המרחף מעל ראשו ומאיים על חירותו. עובדה זו מלמדת, כי מסע שיקומי ממושך עוד צפוי לנאשם, במהלכו, כך יש לקוות, יבחין כי קורבן הותיר אחריו, שגם חייו לא עוד כשהיו. הנאשם, אדם מבוגר ובעל משפחה, לכאורה אדם נורמטיבי לחלוטין, חטא לערכים מקודשים, וחלף היותו מודל לחיקוי בעבור המתלוננת, או למצער - יודע טוב ורע, חילל תומתה וצילק נשמתה.

11.        על כן, שומה על הנאשם לשלם מחיר עונשי ממשי ומוחשי. העובדה כי המדובר כאן בשתי עבירות שבוצעו במרווח זמן של כשנה, מעוררת חשש כי לא מעידה חד-פעמית היא הנדרשת טיפול כירורגי ממוקד ויעיל, אלא תופעה המחייבת טיפול שורש רב-שכבתי המצריך משאבים וזמן. האינטרס הציבורי משווע כאן להגנה, שיקולי הרתעה ומניעה תופסים אפוא את הבכורה.

12.        הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח נסיבות ביצוע העבירות, בבית הנאשם, תוך ניצול מעמדו כבגיר ובר-סמכא, כל שכן קרוב משפחה של הקטינה - המתלוננת, אם לא במישרין ובהפגנתיות אזי במשתמע. כוח ההשפעה החל במערכת יחסים בתוך המשפחה וודאי עוצמתי עשרות מונים מזה התקף מחוצה לה, ומכאן, אולי, בין השאר, נובעת הקלות הבלתי נסבלת שאפיינה ביצוע המעשים. תקווה בליבנו, כי הפיצוי הכספי בו יחויב הנאשם יסייע, ולו במשהו, לטובת שיקום חיי המתלוננת ושובם למסלול בו תבחר לעצמה.

13.        נסיבותיו האישיות של הנאשם לא נעלמו מעינינו. עם-זאת, הללו נסוגות מפני חומרת העבירות והקונסטלציה דלעיל. בכל אופן, הודאתו של הנאשם במיוחס לו, נטילתו אחריות על מעשיו והבעת החרטה בעטיים, דרגת המסוכנות הנמוכה האצורה בו, כמו גם הפוטנציאל השיקומי הגבוה שזוהה בקרבו, יבואו בכלל חשבון בטרם גזירת-דינו. עם זאת יוער, כי הגם שהנאשם ודאי חי בתחושת חרדה ממושכת לנוכח ההליך הפלילי התלוי ועומד נגדו, הרי שזאת גזר על עצמו ולא מצאנו כי עונה דינו.

14.        לדידנו, אין בעבודות שירות כדי למצות את רף הענישה המינימאלי הראוי בנסיבות העניין, לא-כל-שכן בהתחשב בהוראות הדין. ודוק: סעיף 355 לחוק קובע, כי "הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים לפי סעיפים 345, 348(א), (ב) או (ג1), או 351(א), (ב) או (ג)(1) או (2), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו". משכך, עונש המינימום החל בנסיבות העניין עומד על 3 שנים ו-9 חודשים של מאסר בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ