אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין לאב ובנו שגרמו למותו של צבי זילברשפורן

גזר דין לאב ובנו שגרמו למותו של צבי זילברשפורן

תאריך פרסום : 30/11/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
40049-08
25/11/2008
בפני השופט:
ג'ורג' קרא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גבי ליברמן
הנתבע:
1. מנחם אדטו (בליווי)
2. סער אדטו (בליווי)

עו"ד סויד רויטל
עו"ד רזניק יהושוע
גזר דין

עובר ליום 4.2.2008 נעלמה כלבתו של נאשם 1.  בסמוך לשעה 12.00 באותו יום, נודע לנאשם 1, כי כלבתו נמצאת במתחם ביתו של צבי זילברשפורן, יליד 1945 (להלן: המנוח) באזור החממות במושב רמות מאיר. הנאשם 1 סבר, כי המנוח גנב את כלבתו וביקש מבנו, נאשם 2, שיתלווה אליו בנסיעה לביתו של המנוח.

בהגיע הנאשמים לשביל מחוץ לביתו של המנוח, יצא המנוח לקראתם והנאשמים יצאו מהמכונית והחלו להכותו באמצעות מקלות אשר החזיקו בידיהם.

המנוח אשר התגונן, הכה את הנאשם 1 באמצעות מקל. בהמשך, הרים הנאשם 2 אבן גדולה, הכה בה פעמיים בבית החזה השמאלי של המנוח וגרם לשברים בצלעות 6, 7 ו-10; כתוצאה מהשברים נגרם קרע עמוק לטחול, אשר גרם לדימום לחלל הצפק והביא לאחר מספר דקות למותו של המנוח.

בגין המעשים המתוארים יוחסה לשני הנאשמים עבירת הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

לאחר שהנאשמים כפרו ונשמעו מרבית ראיות התביעה (למעט עדותו של פרופ' היס), הגיעו הצדדים ביום 4.9.2008 להסדר טיעון על פיו הוגש כתב אישום מתוקן, שבו יוחסה לנאשם 1 עבירה של  תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 379 ו- 382(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977ולנאשם 2 עבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

כך גם נעשה תיקון בעובדות כתב האישום, לפיו הנאשמים "אחזו במקלות שמצאו במקום", שבהם נעשה שימוש כלפי המנוח ולא כפי שיוחס להם בכתב האישום שבמקור וכאילו הגיעו הנאשמים מצוידים במקלות; כך תוקן סעיף 7 לכתב האישום, כאשר במקום המלים " הרים הנאשם 2 אבן גדולה הכה בה פעמיים בבית החזה השמאלי של צבי", יוחסה לנאשם 2 "זריקת אבן גדולה לכיוון בית החזה השמאלי של המנוח", שבעקבותיה נגרמו השברים והתוצאה הקטלנית.

הצדדים הציגו גם הסדר באשר לעונש, על פיו יעתרו במשותף להטיל על נאשם 1 עונש מאסר של 18 חודשים לריצוי בפועל,מאסר על תנאי ופיצוי כספי למשפחת המנוח.

בעניינו של נאשם 2, הוסכם שהתביעה תעתור לעונש ראוי של 6 שנות מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי למשפחת המנוח. מאידך, נשמרה להגנה הזכות לטעון לכל עונש מאסר אחר, מאסר על תנאי ופיצוי כספי.

ביום 4.9.2008 הודו והורשעו הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן; נאשם 1 בתקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379+382(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ונאשם 2 בהריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

לאור החובה מן הדין , הוריתי על קבלתו של תסקיר מבחן בעניינו של נאשם 2.

תסקיר מיום 5.11.2008 הוגש והיה מונח בפני בית המשפט בעת שמיעת הטיעונים לעונש.

מהתסקיר עולה תמונה של צעיר נורמטיבי בתחילת דרכו, שעל אף החרטה שביטא ביחס לחומרת העבירה ותוצאות מעשיו, ציין עורך התסקיר היא כי "ענישה מוחשית ומרתיעה בדמות של ריצוי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי הולם, עשויה להיות מתאימה במקרה זה."

טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ התביעה ביקשה לכבד את הסדר הטיעון ולהטיל על הנאשם 1 את העונש המוסכם שבהסדר, ואילו בעניינו של נאשם 2, ביקשה להטיל את מלוא תקופת המאסר שהוסכם עליה בהסדר הטיעון, קרי: 6 שנות מאסר לריצוי בפועל משלטעמה, תקרתו של העונש המוסכם היא היא העונש ההולם את נסיבותיו של מקרה זה חרף נסיבותיו המיוחדות.

ב"כ המאשימה פירטה בפני בית המשפט את מכלול שיקוליה להסדר העונשי שהוצג, תוך התיחסות לנסיבות הקולא והחומרא וכפי שראתה אותן בעת חתימתו של הסדר הטיעון:

א.         לקולא ציינה את עובדת עברם הנקי של הנאשמים והיותם אנשים נורמטיביים, עד להסתבכותם בעבירה כאן.

ב.         נסיבות קרות האירועים והתוצאה הקטלנית משלטעמה, "מקרה זה הוא לא מהמקרים הקיצוניים של עבירות ההריגה, זה לא המקרה... גם לא מדובר כאן בדקירה של סכין או בדקירות רבות של סכין. מדובר במעשה אלים שהסתיים בסופו של דבר במוות..." (עמ' 456 שו' 28-30, עמ' 457 שו' 1).

            הנסיבות המיוחדות של האירוע מתבטאות גם "במנגנון הפגיעה" והתוצאה הקטלנית שנגרמה, וכדבריה: "אני מכוונת למנגנון דווקא של הפגיעה עצמה. ברור שלא מדובר כאן במעשה שמלכתחילה היתה בו כוונה להרוג, או היתה כאן איזושהי, היה שימוש בנשק או באיזשהו כלי שמטבעו גורם בדרך כלל למוות וברור שהשימוש באבן כאן הוא היה ספונטני ובמהלך הדברים ... השילוב של המיקום הספציפי שפגעה בו האבן ועל כל השתלשלות הדברים כפי שמתואר בכתב האישום ... הדברים האלה הן נסיבות מיוחדות שגרמו לתביעה לסבור שמדובר במקרה מיוחד גם לענין העונש. ברור לנו שהאבן לא כוונה לראש..."

ג.          כך ציינה את הודייתם של הנאשמים וחרטתם, כאשר יש בעצם ההודייה לקיחת אחריות (עמ' 458 שו' 2-4).

לחומרא ציינה את הנסיבות הבאות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ