אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק ת.פ. 481/04

גזר דין בתיק ת.פ. 481/04

תאריך פרסום : 02/08/2007 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
481-04
26/09/2005
בפני השופט:
אורית אפעל-גבאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
מוחמד (בן סאלח) אדריס
עו"ד וסים דראושה מטעם הסניגוריה הציבורית
גזר דין

1.         הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות הבאות: חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין); גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413ב  לחוק העונשין; ו- היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

מהלך הדברים נסקר בהרחבה בהכרעת הדין, ואין מקום לחזור ולפרט בעניין זה. הוכח, כי בתאריך 22.12.04, לפנות בוקר, פרץ הנאשם למשאית על-ידי שבירת החלון השמאלי. תוך שהוא מחבל במערכת ההצתה ובחוטי החשמל המחוברים אליה, גנב הנאשם את המשאית. בעקבות התראה שהתקבלה מחברת איתוראן הוזנקו למקום מספר ניידות משטרה וכוחות מג"ב. המשאית אותרה בשעה 03:37 באיזור ג'בל מוכבר והוחל במרדף אחריה. הנאשם המשיך בנסיעה וכוחות המשטרה ומג"ב בעקבותיו. בשלב מסויים חסם את דרכו של הנאשם ג'יפ מג"ב שעמד בכביש צר ומנע את אפשרות הנסיעה במקום. על אף שהנאשם הבחין בג'יפ החוסם, הוא המשיך בנסיעה במשאית, התנגש בחזית הג'יפ וגרר אותו מספר מטרים, עד שהג'יפ נדחף לתוך תעלה וציר התנועה התפנה. הנאשם המשיך בנסיעה עוד מספר עשרות מטרים, כשהשוטרים דולקים אחריו ברגל, ונעצר. כתוצאה מהתנגשות המשאית בג'יפ נחבלו שלושה שוטרי מג"ב שישבו בו באותה עת. כמו כן נגרם נזק לג'יפ.

אוסיף, כי במהלך שמיעת הראיות התברר כי תושייתו של נהג הג'יפ, שמעון, אשר הסיט את הג'יפ הצידה כאשר הבחין במשאית הנוסעת לעברו, מנעה פגיעה חזיתית בג'יפ, והביאה לפגיעה בצידו השמאלי. כתוצאה מכך, נזקי הגוף שנגרמו לנוסעי הג'יפ היו מתונים באופן יחסי.

2.         ב"כ המאשימה טען, כי העונש הראוי לנאשם הוא שנות מאסר רבות. עונש זה יבטא את חומרת העבירות שביצע ואת הצורך בהרתעה מפני הישנות ביצוע עבירות דומות בעתיד. עוד התבקש בית-המשפט להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, שלילת רשיון לתקופה ארוכה, קנס ופיצוי לבעל המשאית. ב"כ המאשימה הדגיש את העובדה, כי הנאשם פגע בג'יפ מג"ב כשהוא דוהר במשאית, ללא כל נסיון לבלום או להאט את מהירות נסיעתה. אכן, נמנעו פגיעות חמורות בנפש, אולם אין לזקוף זאת לזכות הנאשם אלא לזכות נהג הג'יפ, אשר פעל תוך תושייה והסיט את הג'יפ באופן שמנע פגיעה חמורה יותר בו. עוד צויינה לחומרא העובדה, כי הנאשם גנב משאית וגרם לנזקים אשר חייבו את בעליה לשאת בעלויות כדי לתקנה. ב"כ המאשימה הגיש את גליון הרישום הפלילי של הנאשם, ממנו עולה כי הוא הורשע בעבר (החל משנת 2001) בעבירות סמים, תגרה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ומסירת ידיעות כוזבות. בגין עבירות אלה נדון הנאשם לעונשים שונים ובהם מאסר בעבודות שירות. הנאשם לא נדון בעבר לעונש מאסר לריצוי בפועל.

3.         ב"כ הנאשם הטעים את הנסיבות לקולא, ובהן גילו הצעיר של הנאשם (הנאשם יליד 1973) והיותו נשוי ומפרנס יחיד של בני משפחתו. בהקשר זה נטען, כי סמוך למועד ביצוע העבירות הסתבך הנאשם בגין חוב לאחר, והסתבכות כלכלית זו מצויה ברקע העבירות שביצע. הנאשם נפצע בעבר ברגלו בפיגוע ירי ונקבעו לו 15% נכות על-ידי הביטוח הלאומי. אכן לנאשם הרשעות קודמות, ואולם זה מאסרו הצפוי הראשון. בכל הנוגע לעבירות בתיק שבפנינו, יש להזכיר כי המשאית הוחזרה לבעליה והנזק שנגרם לה לא היה חמור. הוא הדין בפגיעה בג'יפ. הפגיעות בשוטרים היו קלות באופן יחסי, על אף שהדבר לא היה בעטיו של הנאשם.

הנאשם עצמו הביע צער על ביצוע העבירות והוסיף, כי הסתבך בביצוען בשל חובות כספיים שהיו לו. לדבריו, אשתו היתה בהריון בעת שנעצר, והפילה את הוולד לאחר מכן.

עד כאן טיעוני הצדדים.

4.         העבירות שביצע הנאשם חמורות, וכך גם נסיבותיהן. לא זו בלבד שהנאשם גנב משאית תוך גרימת נזק למערכות שבה, הוא נמלט מכוחות המשטרה ומג"ב שאיתרו אותו באופן שאילץ אותם לבצע אחריו מרדף. בעת המרדף, כפי שתואר, נהג הנאשם מתוך תעוזה עבריינית, פגע בג'יפ מג"ב וגרם לפציעתם של שלושת נוסעיו. על-פי העובדות שנקבעו בהכרעת הדין, הבחין הנאשם בג'יפ החוסם את דרכו, ואולם הוא המשיך לדהור עם המשאית לעבר הג'יפ, כשהוא מתעלם לחלוטין מן הסכנה הכרוכה בהמשך נסיעתו. אזכיר, כי דובר בדרך צרה מאוד, והג'יפ עמד באופן אשר מנע את אפשרות הנסיעה בה. במצב דברים זה, ההתנגשות היתה בלתי נמנעת וכך גם תוצאותיה החמורות. העובדה כי נהג הג'יפ הצליח להקטין את הנזקים בגוף ובנפש אינה צריכה לפעול לזכות הנאשם, אשר היה אדיש לחלוטין לתוצאות האפשריות של מעשיו. הנאשם היה מוכן להמשיך ולברוח עם המשאית בנסיעה פרועה ולסכל את המעצר, אפילו במחיר התנגשות בג'יפ וגרימת חבלה חמורה לנוסעיו.

לכל האמור לעיל יש להוסיף, כי המדובר במי שזו אינה הסתבכותו הראשונה עם החוק ובעברו הרשעות בעבירות סמים ואלימות.

קיימות נסיבות מועטות לקולא. כפי שציין הסניגור, הנאשם הוא אדם צעיר ובעל משפחה. על אף שלחובתו הרשעות קודמות, המדובר במאסרו הראשון. כמו כן, הנזקים שנגרמו בפועל לא היו גדולים.

5.         עיינתי בפסקי הדין שהוגשו לעיוני על-ידי ב"כ המאשימה (ב"כ הנאשם לא הגיש פסיקה) וכן בפסקי דין נוספים. כך, למשל, ב- ע"פ 5724/95 אחמד אבו דחל ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 96(2) 567, הוטל, בין היתר, עונש של ארבע וחצי שנות מאסר, בתוספת הפעלת מאסר על תנאי במצטבר למשך שנתיים וחצי, ובסך הכל 7 שנות מאסר, על מי שהורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, גניבת רכב, שימוש ברכב ללא רשות, מסחר ברכב גנוב וחבלה חמורה בכוונה מחמירה (המערער מס' 1). באותו מקרה דובר בסיור משטרתי שהפתיע גנבי כלי רכב, אשר עסקו בהרכבת גלגל לרכב גנוב. המערער ניסה לברוח מן המקום באחד מכלי הרכב הגנובים. שוטר שנמנה על צוות הסיור פתח את דלת הרכב והכניס חלק מגופו לתוך הרכב. המערער פרץ בנסיעה מהירה, כאשר מחצית גופו של השוטר מחוץ לרכב, ותוך כדי נסיעה בעט בו על-מנת לסלקו. שוטר אחר ירה בגלגל המכונית והביא לעצירתה. הערעור שהוגש לבית-המשפט העליון על חומרת העונש נדחה. עניין נוסף הוא פסק הדין ב- ע"פ 6845/04 סלימאן אלאטראש נ' מדינת ישראל (לא פורסם). באותו עניין הורשע המערער בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, נהיגה ללא רשיון וביטוח ונסיון התפרצות לרכב. המערער נהג ברכב גנוב במהירות 170 קמ"ש. הוא נמלט מניידת משטרה ובסופו של המרדף התנגש בניידת מתוך כוונה לפגוע בשוטרים. בית-המשפט המחוזי גזר עליו, בין היתר, עונש של 3 שנות מאסר, וערעורו לבית-המשפט העליון נדחה. עוד אזכיר את פסק הדין ב- ע"פ 342/05 פאזי אלרביעה נ' מדינת ישראל (לא פורסם), שם נדחה ערעורו של המערער על חומרת העונש שהושת עליו בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה ללא רשיון וביטוח תקפים. באותו עניין דובר במי שנהג ברכב ללא רשיון וללא ביטוח ונמלט מג'יפ משטרתי, תוך שהוא נוהג במהירות גבוהה, לעיתים בניגוד לכיוון התנועה, עובר מנתיב לנתיב ובולם באופן פתאומי. אך בנס לא נפגע איש מן המשתמשים האחרים בדרך. בית-המשפט המחוזי הטיל על המערער, בין היתר, עונש של 4 שנות מאסר בגין העבירות הנ"ל.

עוד יש להזכיר את  גזר הדין ב- ת.פ. (י-ם) 422/04 מדינת ישראל נ' שאדי אבו נאצר,  שם נגזר עונש של 27 חודשי מאסר על מי שהורשע בעבירות של גניבת רכב, חבלה בכוונה מחמירה וכניסה לישראל שלא כדין. באותו עניין היה מדובר במי שנכנס לישראל שלא כדין, הגיע לשכונת רמות בירושלים על-מנת להסיע מן המקום רכב גנוב. שוטרי מג"ב שהניחו מארב במקום ביקשו לעצור את הנאשם, אך הוא הסיע את הרכב מס' פעמים קדימה ואחורה, על-מנת לחלצו ממקום חנייתו, ופגע בשני שוטרים פגיעות פיזיות קלות. אחד השוטרים ירה בחזהו של הנאשם והוא נפצע פציעה קשה בעקבות זאת. בית-המשפט (כב' השופט צבן) מציין בגזר הדין, כי באותו עניין התקיימו מספר נסיבות לקולא, ובהן הפציעה הקשה שנגרמה למערער עקב ירי נמהר מידי והעובדה כי תחילת נסיון הימלטותו היתה על רקע בהלה וחשש מאנשים לבושי אזרחי (לאחר מכן התברר שהם שוטרי מג"ב) שעטו על הרכב.

            עניין אחרון הוא פסק הדין שניתן ב- ע"פ 4930/02 רפיק גודת עאבד נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2) 1052. באותו עניין נגזרו על המערער 20 שנות מאסר לריצוי בפועל ושלילת רשיון נהיגה לצמיתות בגין שורה של עבירות: הריגה, חבלה חמורה, חבלה בכוונה מחמירה, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, גניבת רכב, נהיגה ברכב ללא רשות הבעלים, נהיגה ללא רשיון, אי ציות לשוטר ושהייה בלתי חוקית בישראל. המערער דשם גנב מונית ונהג בה ללא רשיון נהיגה. במהלך הנסיעה הוחל במרדף אחריו. תוך נסיון להימלט, הגיע המערער למחסום שהמשטרה הספיקה להקים, והתנגש בעוצמה רבה ברכב שעמד במחסום. נהגת הרכב נהרגה ובתה נפצעה באורח קשה. בית-המשפט העליון הפחית את עונש המאסר ל- 18 שנים.

            אך מובן, כי עניינו של כל נאשם צריך להישקל לעצמו, באופן אינדיווידואלי, תוך מתן המשקל הראוי לשיקולי הענישה השונים, ובהם לעונשים שנגזרו על-ידי בתי המשפט במקרים דומים.

6.         לאחר ששקלתי את מכלול שיקולי הענישה לחומרא ולקולא והדרכתי את עצמי על-פי רמת הענישה הנוהגת, אני מחליטה לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         מאסר בפועל למשך 4.5 שנים, אשר יימנה מיום מעצרו (22.12.04).

ב.         מאסר על תנאי למשך 9 חודשים והתנאי הוא שתוך 3 שנים מיום שישתחרר מן המאסר לא יעבור הנאשם עבירת רכוש או עבירה נגד גופו של אדם, מסוג פשע.

ג.          אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק ברשיון נהיגה למשך 5 שנים מיום שחרורו מן המאסר.

ד.         לנוכח תקופת המאסר הממושכת שעל הנאשם לרצות, אני נמנעת מלהטיל עליו עונש נוסף של קנס ופיצוי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ