אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק ת.פ. 40379/06

גזר דין בתיק ת.פ. 40379/06

תאריך פרסום : 13/11/2007 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
40379-06
14/10/2007
בפני השופט:
כבוב חאלד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד הפרקליטה גב' רושינק
הנתבע:
פנחס ניסנוב ת.ז. 7-31097845
עו"ד בן-נתן
עו"ד בתו
גזר דין

1.          הנאשם הורשע על-סמך הודאתו, במסגרת הסדר-טיעון, בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב-האישום המתוקן, עבירות של חבלה חמורה ואיומים.

            לפי המפורט בכתב-האישום המתוקן, ביום 23.12.2006 אחרי חצות, בילו המתלוננים ליאוניד פרידמן, סרגיי סדוב ואלן לפטב במועדון "בלה שלומקינדס" בתל-אביב, מועדון בו בילה הנאשם. במהלך הבילוי במקום התעורר ויכוח קולני מחוץ למועדון בין הנאשם לבין ליאוניד וסרגיי, שהוביל לקטטה בין הנאשם לבין שלושת המתלוננים, במהלכה הותקף הנאשם ונחבל. או אז שלף סכין ודקר את השלושה וגרם להם לחבלות חמורות באופן שדקירת סרגיי במותן שמאל גרמה לקרע בכליה השמאלית ולפגיעה במעי-הגס; דקירת ליאוניד, מספר פעמים בבטנו, גרמה לו לפציעות, כמו גם חתכים בפניו וברגליו; בעוד שאלן נדקר בבטנו השמאלית העליונה ובמותן שמאל.


מיד לאחר שהנאשם דקר את שלושת המתלוננים, נמלט הוא מהמקום, בעודו אוחז את הסכין בידו, אך משהבחין במאבטח דימיטרי שהוציא את אקדחו וקרא לו לעצור, הנאשם לא שעה לקריאותיו של המאבטח אלא פנה אל המאבטח, החל להתקרב לכיוונו בעודו אוחז את הסכין בידו ומאיים עליו בכוונה להפחידו ומתריס כלפיו: "גם אתה תקבל עכשיו סכין, אני קווקזי". בתגובה לכך דרך המאבטח את נשקו, ירה לכיוון רגלו של הנאשם ופגע ברגלו השמאלית.

גם לאחר אירוע זה, שבמהלכו נורה הנאשם, הוא המשיך לאיים על המאבטח והוסיף כלפיו שמשפחתו של הנאשם עוד תמצא אותו, ושהוא (הכוונה למאבטח) עוד ישלם על מעשיו.

שלושת המתלוננים אושפזו בבית-חולים עקב מעשי הדקירה, כאשר סרגיי עבר שני ניתוחים, במהלכם הוצאה כלייתו מגופו, הוצא חלק מהמעי-הגס והוא אושפז במחלקה לטיפול נמרץ במצב קשה כשהוא מונשם ומורדם; לליאוניד נגרמו תשעה חורים במעי-הדק ופגיעה בכבד, ובשל כל אלה הוא נותח ועבר אף טיפול נוסף לאיחוי ותפירת החתכים בפניו ואושפז גם הוא במחלקה לטיפול נמרץ; לאלן נגרמו פצעים בבטנו השמאלית העליונה ובמותן שמאל, שנתפרו במהלך טיפול רפואי שעבר בבית-החולים.

2.          הנאשם כפר תחילה במיוחס לו בכתב-האישום והעלה טענה של הגנה-עצמית, ועל-כן קבעתי את התיק לשמיעת ראיות.

            לבית-המשפט הוגש תיק מוצגים, אך בטרם תחילת שמיעת הראיות הודיעו הצדדים על הסדר-טיעון אליו הגיעו, במסגרתו ביקש הנאשם לחזור בו מכפירה, הוגש כתב-אישום מתוקן במסגרת הסדר-הטיעון, הנאשם הודה במיוחס לו; כאשר הצדדים ביקשו להדגיש בפני בית-המשפט שהם לא הגיעו להסדר לעניין העונש, ועל-כן כל צד היה חופשי לטעון כראות-עיניו.

            עוד ראוי לציין ולהדגיש, שעל-אף שבהסדר-הטיעון צויין שהצדדים יעתרו לקבלת תסקיר אודות הנאשם, הרי במהלך הטיעון בפני חזרה בה הסניגוריה מהסכמה זו וביקשה לטעון לעונש מבלי שיונח בפני בית-המשפט תסקיר מטעם שירות-המבחן.

3.          באת-כוח המאשימה הגישה לבית-המשפט תעודות רפואיות המתייחסות לשלושת המתלוננים, בהן פורטו הטיפולים הרפואיים והניתוחים שעברו המתלוננים, באופן שבפני בית-המשפט הוצגה תמונה מלאה באשר לחומרת מעשיו של הנאשם ולתוצאות הקשות שהיו מנת-חלקם של המתלוננים, שניתן לומר שרק בנס מעשים אלה לא הביאו לתוצאה קשה של פגיעה בנפש.

            באת-כוח המאשימה ביקשה עוד להדגיש את הנזק התמידי שנגרם למתלוננים, בצורת פגיעה פיזית ממנה יסבלו משך כל חייהם, בין עקב איבוד כליה ובין עקב פגיעה בלתי-הפיכה באיברים פנימיים, כאשר יש באלה כדי להעצים את מידת האכזריות שבהתנהגותו של הנאשם, שיצא ל "מסע דקירות אובססיבי" כהגדרתה, שחרגה זה מכבר מהגנה-עצמית ועברה לשלב של מתקפה רבתי על כל מי שנקרה בדרכו, כאשר הנאשם מגדיל לעשות שעה שהוא מאיים על המאבטח שנשא נשק בידו, לא נרתע מהאקדח שהחזיק המאבטח, התקרב למאבטח בצעדים מאיימים ובסכין שלופה תוך שהוא מאיים עליו שהוא ידקור גם אותו, עד אשר המאבטח חש מאויים באופן שאילץ אותו להשתמש בנשק ולירות ברגלו של הנאשם, כאמצעי יחיד ואחרון לעצור את הנאשם מלפגוע בו.

            באת-כוח המאשימה הוסיפה וטענה, שהעובדה שמדובר בנאשם נעדר הרשעות קודמות, שהודה במיוחס לו בכתב-האישום המתוקן במסגרת הסדר-טיעון, נאשם שהותקף תחילה על-ידי אותם שלושה ונחבל עקב תקיפה זו - אין בכל אלה כדי להקהות מחומרת מעשיו של הנאשם, שתגובתו הייתה בלתי-פרופורציונאלית וללא כל יחס לקטטה בה נטל חלק.

            אין להשלים, כך טענה באת-כוח המאשימה, עם התנהגות אלימה ועבריינית שכזו, שבצידה אכזריות מרובה, שכמעט והביאה לקיפוח חיי אדם, ועל-כן מן הראוי להשית על הנאשם עונש מאסר לתקופה ארוכה מאחורי סורג ובריח, שיהיה בו כדי להרתיע את הנאשם ואחרים, אך גם יגלם בתוכו את תחושת הסלידה ושאט-הנפש מפני מעשים שכאלה.


4.          באי-כוח הנאשם, עורכי-הדין בן-נתן ובתו, ביקשו להדגיש את חריגותו של המקרה ביחס למקרים אחרים המובאים מדי יום ביומו בפני בית-המשפט. אירוע שתחילתו במעשה תקיפה שהנאשם דווקא היה קורבן שלו, שעה שהותקף על-ידי אותם שלושה מתלוננים, נחבל בגופו, ומשלא עלה בידו להדוף את המתלוננים, שעטו עליו והיכו בו מכות נמרצות - הוא עשה שימוש באותה סכין, אותה קיבל מידי אחר במהלך העימות ודקר את המתלוננים, מבלי שהייתה לו כוונה לעשות כן בתחילת האירוע, ומעשי הדקירה היו פועל-יוצא של תחושת חוסר-האונים שחש הנאשם במהלך החלק הראשוני של האירוע, שאכן יצא מכלל שליטה, במהלכו פעל הנאשם מעבר לדרוש על-מנת להדוף את המתלוננים, אך פעולותיו היו כאינסטינקט, ללא מחשבה תחילה וללא שנתן את דעתו לתוצאות מעשיו, כך שאין לראות בנאשם כמי שיצא ל "מסע אובססיבי" לדקירת המתלוננים, כהגדרת התובעת, אלא כמי שנקלע לסיטואציה במהלכה איבד כל שליטה על עצמו לאחר שהותקף, ולא כלכל את צעדיו כיאות.

            כן הדגישו באי-כוח הנאשם את גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, העובדה שהנאשם הותקף בעבר בשנת 2000 ונחבל באופן קשה, השיתוק החלקי ברגליו של הנאשם עקב פציעתו הקודמת, הטראומה שהייתה מנת חלקו עקב האירוע בעבר. הוגש חומר רפואי המתייחס למצבו של הנאשם נכון לשנת 2000.

            באשר לתקיפתו של המאבטח, טענו באי-כוח הנאשם שדווקא תגובתו המוזרה, שלא לומר ההזויה, של הנאשם - שלא חשש מהמאבטח שהחזיק נשק בידו, והמשיך להתקרב לעברו עם סכין שלופה, תוך התעלמות מוחלטת מהאקדח המופנה כלפיו - יש בה כדי ללמד על מי שדעתו השתבשה עד כדי כך שלא שקל נכוחה את מצב הדברים ושעט לעבר המאבטח.

בסיכומו של דבר, עתרו באי-כוח הנאשם לבית-המשפט להסתפק בעונש של מאסר שניתן לרצותו בעבודות-שירות, כל זאת בשים-לב לעובדה שהנאשם היה נתון במעצר מאחורי סורג ובריח תקופה של חודשיים ימים, ומאז שוחרר בתנאים מגבילים של מעצר-בית מוחלט, עליהם הוא מקפיד בדווקנות, והוא אף מביע רצון לפצות את המתלוננים לאחר שתינתן לו אפשרות לעבוד למחייתו לצורך כך.


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ