אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק ת.פ. 40072/02

גזר דין בתיק ת.פ. 40072/02

תאריך פרסום : 17/07/2006 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
40072-02
02/06/2005
בפני השופט:
זכריה כספי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
פנחס בן מסעוד מיירה
עו"ד צבי טהורי
גזר דין

מעשי הנאשם והרשעתו

הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף מסמך בכוונה לקבל דבר, שימוש במסמך מזוייף, התחזות לאחר, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבל דבר במירמה.

הנאשם חוייב בדינו כך, לאחר שהיה אחד מתוך חבורה ובגדר של מבצע בצוותא, שפעלה במהלך השנים 2000 ו-2001, בתיחכום רב, ולאחר שחבריה קשרו קשר ביניהם לפעול בדרך זו, כדי להונות את בנק "לאומי" ולמשוך, במירמה, מתוך חשבונות של לקוחותיו שנפטרו, בלא שנמצאו להם יורשים, על-ידי זיוף צווי-ירושה, כביכול, של אותם נפטרים והצגתם, לצורך משיכת הכספים, בסניפים אחדים של הבנק באזור תל-אביב. לצורך העניין גוייס גם מתחזה, שהציג עצמו, מדי פעם, באמצעות תעודות-זיהוי מזוייפות, כיורש, שעל-פי צו-הירושה המזוייף, וקיבל, בדרך זו, סכומי כסף ניכרים, שהסתכמו בכ-3.2 מיליון ש"ח.

הוגי תוכנית ההונאה הזו היו דוד גולן ואייל טופז, שכבר נתנו את הדין על מעשיהם, לאחר שהודו במיוחס להם. גולן היה, אותה עת, פקיד בכיר בבנק "לאומי", שבתוקף תפקידו הייתה לו נגישות למידע בנקאי הקשור בחשבונות הלקוחות, וכך גם הצליח לאתר את החשבונות שבעליהם הלכו לעולמם, בלא יורשים. טופז, שהיה חוקר פרטי וחברו מילדות של גולן, חבר אליו למירמה ולזיוף צווי-הירושה של הלקוחות שבהם מדובר.

טופז פנה אל הנאשם כדי שזה יאתר אדם שיוכל להתחזות ליורשי הנפטרים, מדי פעם, ובדרך זו למשוך את סכומי הכסף מן החשבונות. הנאשם פנה אל אדם כזה, ניסים מרקדו, אותו הכיר מזה שנים, והציע לו לשמש "קוף" ("איש קש", בעגה העבריינית), כדי להוציא כספים מחשבונות בבנקים. הנאשם גם דאג לזיוף שתי תעודות-זיהוי, אם בעצמו ואם באמצעות אחרים, לאחר שקיבל ממרקדו את תמונותיו. מרקדו זה, שגם הוא נידון כבר על-פי הודאתו, פעל על-פי הנחיותיהם של יתר בני החבורה, ולאחר שצוייד בצווי-הירושה המזוייפים המתאימים, משך, מדי פעם, במהלך כחודשיים, את הסכום הכולל הנזכר.

בהכרעת-הדין המפורטת קבעתי את חלקו של הנאשם במסגרת מימוש תוכנית ההונאה והזיוף הכוללת ואת דרך פעולתו (עמ' 111):

"...במסגרת הקשר, ובהיותו מבצע בצוותא, (היה) בעל תפקיד חשוב לצורך הגשמת התוכנית העבריינית המשותפת של רשת המירמה. הוא זה שגייס למשימה הפלילית את מרקדו, זה ה"קוף", שהתחזה כיורש בסניפי הבנקים וקיבל לידיו את שלל המירמה. הוא גם זה שדאג לזיוף תעודות-הזיהוי בעבור מרקדו, לצורך ההתחזות, אם במו-ידיו ואם באמצעות אחרים, ומסרן לידיו לצורך הביצוע. היה זה הוא שקיבל מידי מרקדו את השלל, מדי פעם, נטל ממנו את מחציתו, לאחר שהותיר בידי מרקדו את חלקו והעביר את המחצית הנותרת לידי טופז, אשר חלק בה עם גולן."

לא למיותר להזכיר, בהתחשב בטיעונים אחדים של בא-כוח הנאשם, כי הוא לא חלק על העובדות שבכתב-האישום, המפרטות את פעולותיהם של האחרים (גולן, טופז ומרקדו), ואף לא על הסכומים הנזכרים שם ככספי המירמה שנמשכו מסניפי הבנק השונים. כל שחלק עליו הוא הקשר של מרשו, הנאשם, לדברים (ראה עמ' 10 לפרטיכל, ובהכרעת-הדין, עמ' 97-96).

היוצא מזה הוא, כי לא הייתה מחלוקת על כך שסך כל כספי המירמה שנמשכו, עולה כדי            כ-3.2 מיליון ש"ח, הוא סיכום סכומי המשיכה בסעיף 6 לכתב-האישום, הנכלל בין העובדות בהן הודתה ההגנה. כפי שציטטתי מתוך הכרעת-הדין, קבעתי שם, כי הנאשם נטל מתוך סכומי המשיכה האלה, מחצית, והיתרה, לאחר ניכוי חלקו של מרקדו, נמסרה לידי השניים האחרים. מרקדו סיפר בעדותו, בה נתתי אמון (עמ' 41-40 לפרטיכל, ועמ' 100 להכרעת-הדין), כי קיבל, בסך-הכל, 60,000 ש"ח בעבור ביצוע חלקו למימוש התוכנית.

על-פי אלה מוברר, כי קביעתי אודות זה שהנאשם קיבל מחצית משלל המירמה, לאחר ניכוי חלקו של מרקדו, פירושה, כי קיבל, בפועל, אף יותר מסכום של כ-1.4 מיליון ש"ח, בקבלתו במירמה, כחלקו שלו בשלל, הואשם בכתב-האישום, ולגביו הורשע בדין.

עם זאת, אין לשכוח, כי הנאשם, כמבצע בצוותא, וכמי שפעל במסגרת החבורה העבריינית האמורה, אחראי, יחד עימם, לקבלה במירמה של מלוא הסכומים שנמשכו מחשבונות הנפטרים.

על טיב העבירות בהן הורשע הנאשם

בית-המשפט העליון עמד על חומרתה של פרשייה זו, בעת שדן בעניינם של שלושת האחרים, ואף החמיר בעונשיהם. אין ספק, המדובר בפרשייה חמורה, אשר במסגרתה פעלו עבריינים אחדים, שחברו יחד, בדרכי הונאה, מירמה וזיוף, כדי לקבל, כך, סכומי עתק. היה כאן גם ניצול האפשרויות שעמדו בפני גולן, כולל המידע לו נחשף במהלך תפקידו, על-מנת להגות תוכנית הונאה מתוחכמת, תוך מעילה שלו בכספי הבנק, שבאמצעותה גרפו בני-החבורה לכיסיהם, סכומים אלה.

על העבריינות מסוג זה אמר שם בית-המשפט העליון, מפי כב' השופטת א' פרוקצ'יה:

"עבריינות צווארון לבן מסוג זה שלפנינו נושאת עימה יסודות חומרה קשים עד מאוד. היא מסבה פגיעה קשה בציבור הרחב. פגיעה זו אינה מסתכמת אך בנזק הכלכלי הכבד הנובע באורח טבעי ממעילה כספית בכספי לקוחות בשיעור של מיליוני שקלים. שורשי הפגיעה עמוקים יותר, והשלכותיה חודרות ומזעזעות את תשתית האימון שהציבור רוחש למערכת הציבורית האחראית לענייניו ולרווחתו.

במיוחד אמורים הדברים באשר לפגיעה באימון הבסיסי העומד ביסוד יחסי בנק ולקוח, בהינתן חובתה של המערכת הבנקאית להגן ולשמור נאמנה על כספי לקוחות ולקדם את טובתם. העבריינות הכלכלית בתחומי החברה והכלכלה היא לרוב מתוחכמת, מסתייעת באמצעים מודרניים של הפקת מידע, וקשה לגילוי. נזקיה קשים לחברה בכללותה, למשק הכלכלי, ולאנשים הפרטיים הנפגעים ממנה במישרין. על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הרובצת לפיתחה של העבריינות הכלכלית המתוחכמת, את היקף הקרבנות העלולים להיפגע ממנה, את הקושי והמורכבות שבאיתורה ואת ההוקעה הברורה של יסודות השחיתות וניצול עמדות הכוח, השליטה והמידע הכרוכים בביצועה. על המסר העונשי לשקף בבירור את תגובתה המחמירה של החברה על מעשים של הפרת נאמנות בשימוש בכספי הזולת תוך ניצול כוח המשרה."

ראה: ע"פ 9788/03, 10126/03, 10310/03, 10335/03 מדינת ישראל נ' דוד גולן ואח', וערעורים שכנגד, תק-על 2004(1), 1643, עמ' 1645.

ועוד אמרה שם (עמ' 1647-1646) כב' השופטת א' פרוקצ'יה:

"חומרתה של עבריינות הצווארון הלבן, הגובלת לרוב במעשי שחיתות ובצע כסף, מתעצמת דווקא נוכח התופעה כי על-פי רוב מבצעיה אינם באים מרקע של דוחק ומצוקה כלכלית-קיומית ומתנאים סוציו-אקונומיים ירודים מתמשכים, העשויים להסביר, לעיתים, את פישרה ומניעיה של עבריינות הרחוב בתחום הרכוש, השכיחה והיומיומית בתחום הפלילי. היא באה דווקא ממקור של כוח ושררה, תיחכום והשכלה, ונכונות לנצל את חולשתו וחוסר האונים של הזולת כדי להאדיר כוח ועוצמה כלכלית. מציאות זו מחריפה את הדופי המוסרי הנילווה לעבריינות הכלכלית ואת השלילה שבה כתופעה חברתית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ