אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק ת.פ. 3156/07

גזר דין בתיק ת.פ. 3156/07

תאריך פרסום : 22/12/2008 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
3156-07
01/04/2008
בפני השופט:
נאוה בן-אור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
עו"ד ענת גרינבוים
הנתבע:
חמיס עלקם ת.ז. 080463607
עו"ד עלאדין עדנאן
גזר דין

1.         כתב האישום המקורי שהוגש נגד הנאשם כלל 12 אישומים. במסגרת הסדר טיעון נמחקו ארבעה מהם. לא הייתה הסכמה בין הצדדים לעניין העונש.

2.         על פי כתב האישום שתוקן לצורך הסדר הטיעון, הורשע הנאשם בשלוש עבירות שוד (סעיף 402(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977), בשמונה עבירות של התפרצות למקום מגורים (סעיף 406(ב) לחוק העונשין) ובחמש עבירות של גניבה (סעיף 384 לחוק העונשין).

3.         העובדות בהן הודה הנאשם הן אלה:

4.         על פי האישום הראשון, בתאריך 13.8.06, בסביבות השעה 12:00, הגיע הנאשם לבניין מגורים בכוונה לגנוב רכוש. הוא נקש על דלתה של המתלוננת, והציג עצמו כפועל בניין העוסק בשיפוצים על גג הבניין, וביקש לסגור את חלונות דירתה. משהחלה המתלוננת לפתוח את הדלת, דחף אותה הנאשם בחוזקה, לאחר מכן דחף את המתלוננת, ופגע, באמצעות מרפקו, בצווארה. הנאשם החל לתור בדירה אחר רכוש. הוא הבחין בתיקה של המתלוננת, נטל אותו ונמלט מהדירה. התיק הכיל כרטיס אשראי, תעודת זהות, וכסף מזומן (250 ש"ח ועוד 206 $). בגין אישום זה הורשע הנאשם בעבירה של שוד ובעבירה של התפרצות למקום מגורים.

5.         על פי האישום השני, בתאריך 3.10.07, בסביבות השעה 13:00, הגיע הנאשם לבניין מגורים בכוונה לגנוב רכוש. הנאשם נקש על דלתה של המתלוננת, אישה בת 72. לאחר שהמתלוננת פתחה את הדלת, חזר הנאשם על המצג הכוזב מן האישום הקודם. בשלב זה, חטף הנאשם תיק שהיה מונח על השולחן בדירה, ואשר הכיל תכשיטים, חלקם משובצים יהלומים. מיד לאחר מכן נמלט מהדירה. בגין אישום זה הורשע הנאשם בעבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה.

6.         על פי האישום השלישי, בתאריך 16.10.07, לקראת השעה 10:00, הגיע הנאשם לבניין מגורים במטרה לגנוב רכוש. הוא צלצל בפעמון דירתו של המתלונן, אדם בן 72. המתלונן שאל מבעד לדלת הסגורה לזהותו של הנאשם, והלה הציג עצמו בכזב כחשמלאי העובד אצל אחד השכנים, טען כי ברצונו להעביר דרך מרפסת דירתו כבל חשמלי והפציר בו לפתוח את הדלת. משהחל המתלונן לפתוח את הדלת, דחף הנאשם את הדלת בחוזקה והטיחה במתלונן. המתלונן הוטח לאחור ונפל על שולחן המוצב בסמוך לדלת. לאחר שהתפרץ לדירה, תר הנאשם אחר רכוש. הוא נטל תיק שהכיל כ- 1,580 ש"ח, מסמכים ותעודות שונות, ונמלט מן הדירה. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בשוד ובהתפרצות למקום מגורים.

7.         על פי האישום הרביעי, בתאריך 21.10.07, בשעה 11:00, הגיע הנאשם לבית מגורים בכוונה לגנוב רכוש. שוב התדפק על דלת אחת הדירות בבניין. המתלוננת, אישה בת 82, שהתה בדירה ביחד עם אישה נוספת, המשמשת כמטפלת שלה. המטפלת פתחה את הדלת ושאלה את הנאשם לזהותו. הנאשם השיב בכזב כי עליו לטפל בחוט חשמל שהגישה אליו היא מחלון הדירה. המתלוננת ביקשה כי הנאשם ימתין ולא ייכנס לדירה, אולם הוא דחף את המתלוננת ונכנס. המתלוננת נהדפה וכמעט מעדה. הנאשם נטל תיק שהיה מונח בפינת האוכל בדירה, ואשר הכיל טלפון נייד, 1,500 ש"ח, מפתחות ותעודות. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בשוד ובהתפרצות למקום מגורים.

8.         על פי האישום החמישי, באותו יום, 21.10.07, בסביבות השעה 17:30, שב הנאשם והגיע לבית מגורים במטרה לגנוב רכוש. הוא צלצל בפעמון דירתה של המתלוננת, אישה בת 75. ושוב הציג עצמו בכזב כבעל מלאכה שבא לטפל בחוט חשמל אשר הגישה אליו היא מחלון הדירה. בהיותו בדירה, נטל הנאשם תיק שהכיל פנקס שיקים, 100 ש"ח, ושני כרטיסי אשראי. בגין אישום זה הורשע הנאשם בעבירות של גניבה והתפרצות למקום מגורים.

9.         על פי האישום השישי, בתאריך 23.10.07, בסביבות השעה 09:30, הגיע הנאשם לבית מגורים במטרה לגנוב רכוש. הוא התדפק על דלת דירתה של המתלוננת, ושב והציג עצמו באותו אופן כמו באישום הקודם. בהיותו בדירה נטל הנאשם טלפון נייד וארנק. על פי אישום זה הורשע הנאשם בעבירות של גניבה והתפרצות למקום מגורים.

10.       על פי האישום השביעי, באותו יום, 23.10.07, בשעה 14:00, הגיע הנאשם לבית מגורים במטרה לגנוב רכוש. הוא התדפק על דלתה של המתלוננת, אישה בת 62. וגם הפעם, בתואנת שווא לפיה יש לסגור את החלונות בבניין בשל שיפוצים הנעשים על הגג, פנתה המתלוננת לסגור את החלונות, ואז נטל הנאשם תיק שהיה מונח בדירה ובו כרטיסי אשראי, טלפון נייד, משקפי ראיה ומשקפי שמש. גם על פי אישום זה הורשע הנאשם בגניבה ובהתפרצות למקום מגורים.

11.       על פי האישום השמיני, בתאריך 24.10.07, שוב פנה הנאשם לבית מגורים במטרה לגנוב רכוש. הוא דפק על דלתה של המתלוננת, וחזר על סיפור השיפוצים המחייב את סגירת החלונות. בהיותו בדירה נטל הנאשם טלפון נייד. על פי אישום זה הורשע הנאשם בעבירות של התפרצות למקום מגורים וגניבה.

12.       עינינו הרואות, כי הנאשם גילה יצירתיות לא מבוטלת לשם השגת אפשרות הכניסה לבתיהם של אזרחים תמימים, ברוב המקרים אנשים מבוגרים, לעיתים מבוגרים מאוד. בשלושה מן המקרים לא היסס להשתמש באלימות כדי לפלס את דרכו לתוך הדירה. האלימות אמנם הייתה אלימות מינורית, אולם היא הופעלה כלפי אנשים מבוגרים, אשר לעיתים מעידה כתוצאה מדחיפה קלה עלולה להסיט את מהלך חייהם מעצמאות מלאה לתלות מוחלטת. למרבה המזל, על פי עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם, לא כך ארע לאיש מן המתלוננים.

13.       מעבר לפגיעה הרכושית, ובמקרי השוד גם הפגיעה הגופנית, אני סבורה כי חומרתם של מעשי העבירה שלפניי מתבטאת בעיקר בפגיעה באמון בין אדם לרעהו. רבות נכתב על הניכור המאפיין את חייו של האדם העירוני המודרני, המבקש או נאלץ לחיות בדלת אמותיו. מעשי עבירה מן הסוג הזה מעצימים תופעות חברתיות אלה, שכן הלקח הנלמד על ידי מי שנפגע מהן או שמע עליהן, כי אין לפתוח את הדלת למי שמתדפק עליה ומבקש עזרה, שמא אך תואנת שווא היא. תופעה זו קשה במיוחד לגבי קשישים, אשר עם הארכת תוחלת החיים מחד, וסגנון החיים שאינו מתאפיין עוד במגורים משותפים של המשפחה המורחבת מאידך, הם נותרים בדד בדירותיהם. בדידות זו, המתעצמת עם הקשיים האופייניים לגיל, כמו כבדות תנועה, ירידה ביכולת השמיעה והראיה, הופכת אותם טרף קל במיוחד לעבריינים מסוגו של הנאשם. ואכן, התופעה של שוד קשישים, בבתיהם או מחוצה להם, הפכה, למרבה הבושה, להיות חזון נפרץ במקומותינו.

14.       כך גם יש לעמוד, בתיאור הפגיעה הנגרמת מן העבירות דוגמת אלה בהן הורשע הנאשם, על חיי החרדה שמעשים כאלה גוזרים על קורבנותיהם, ובאופן מיוחד על הקשישים שבהם. אין צורך בדמיון מיוחד כדי להבין את תחושת חוסר האונים וערעור הביטחון, אשר תלווה קרבן עבירה כזו לשארית חייו. אם ביתו אינו עוד מבצרו, ודאי שגם הרחוב אינו יכול עוד להיחשב בטוח. וכך קשיש, קרבן עבירת שוד או עבירת התפרצות לביתו, במיוחד כשזו מתבצעת בנוכחותו, הופך להיות נטל לעצמו ולסובבים אותו, מפאת החרדות שאינן מאפשרות לו עוד לחיות את חייו כאדם העומד בזכות עצמו.

15.       חומרה נוספת בענייננו מתבטאת בריבויים של מעשי העבירה. למעט האישום הראשון, יתר שבעה האישומים בוצעו במהלך תקופה של כשלושה שבועות. לעיתים בוצעו שני מעשי עבירה ביום. ניתן להסיק מהתנהלות זו, כי אלמלא נעצר, היה הנאשם ממשיך לפגוע באופן אינטנסיבי, באותה שיטה, בקרבנות נוספים.

16.       כך לגבי חומרת העבירות.

17.       באשר לנסיבותיו של הנאשם, הרי שגם אלה אינן מן הסוג המטה את גזר הדין לקולא. בהקשר זה יש לציין, כי בא כוח הנאשם לא סבר כי יש בידיו להצביע על נסיבות אישיות כאלה המצדיקות התייחסות מקלה. הנאשם הוא יליד 1965, בן למעלה מ-40, ואין ליחס לו, אם כך, חוסר ישוב הדעת המאפיין אדם צעיר ולא בשל. לחובתו הרשעות קודמות מכבידות. בשנת 1992 נידון לעונש מאסר בן 4 שנים, בגין עבירות דומות: שוד, התפרצות, וקבלת דבר במרמה. בשנת 1996, שב ונדון לעונש מאסר, הפעם בן 5 שנים (לאחר הפעלה מצטברת של מאסר על תנאי מן התיק הקודם), והפעם בגין שתי עבירות של שוד מזוין. לאחר מכן משקף גיליון ההרשעות הקודמות שלו עבירות רכוש והחזקת סמים, בגינן נדון מדי פעם לעונשי מאסר של מספר חודשים. בינואר 2006 נדון בבית משפט השלום בירושלים לעונש מאסר בן 11 חודשים, בגין עבירה של הסגת גבול פלילית. בספטמבר 2006 נדון בבית משפט השלום בירושלים לעונש מאסר בן 9 חודשים, ולמאסר על תנאי, אותו מבקשת התביעה להפעיל בתיק זה. על פי גזר הדין שהוגש לעיוני, בית משפט השלום גזר על הנאשם, בת"פ 3601/06, עונש של מאסר מותנה בן 12 חודשים, בגין עבירת התפרצות, וכן מאסר מותנה בן 8 חודשים, בגין כל עבירת רכוש. בא כוח המאשימה סבור, כי מכוח גזר דין זה לחובת הנאשם שני מאסרים על תנאי חייבי הפעלה, האחד בן 12 חודשים והאחר בן 8 חודשים, וכי יש לצבור אותם בינם לבין עצמם ולהפעילם במצטבר לכל עונש מאסר שאגזור על הנאשם בתיק זה. ב"כ הנאשם סבור, כי אין אפשרות משפטית לצבירה של שני המאסרים המותנים האחד לשני, וכי לכל היותר ניתן להפעיל מאסר אחד, לתקופה הארוכה יותר, שכן האחד מוציא את השני. ייאמר מיד, כי דעתי היא, שבנקודה זו הצדק עם ב"כ המאשימה, שכן עבירת ההתפרצות עומדת בפני עצמה, וגוררת עימה הפעלה של עונש מותנה בן 12 חודשים. בנוסף, עבירת הגניבה, שאף היא עומדת בפני עצמה, גוררת עימה הפעלה של עונש מותנה בן 8 חודשים. אין עבירת הגניבה נבלעת בעבירת ההתפרצות, ולפיכך אין העונש המותנה האחד נבלע בעונש המותנה האחר, הארוך ממנו.

18.       ב"כ המאשימה הציג בפני שורה של גזרי דין מחמירים, ובכללם פסקי דין של בית המשפט העליון, מהם ביקש ללמוד כי למעשה, נקודת המוצא בתיק זה היא העונש המירבי הקבוע בחוק בגין עבירת שוד. בין יתר פסקי הדין שהציג בפני, היה פסק דינו של בית המשפט העליון שניתן לפני ימים אחדים בע"פ 7961/07 מדינת ישראל נ. אריק שכטר, בו נדון עניינו של אחד מן המעורבים בשוד של איטה פוגל, אשר זעזע את המדינה כולה. בית המשפט העליון החמיר בעונשו, ותחת 11 שנות מאסר לריצוי בפועל שנגזרו לו בבית המשפט המחוזי, הטיל עליו 13 שנות מאסר לריצוי בפועל. אני מתקשה לראות בפסק דין זה אמת מידה לענייננו. המאפיין את הפרשה הקשה בה עסק בית המשפט העליון הוא אכזריות בלתי נתפסת כלפי אישה קשישה, חסרת ישע. מבלי להמעיט בחומרתן של העבירות אותן ביצע הנאשם, איני סבורה כי ניתן לומר כי הן מתאפיינות באכזריות החייתית שאפיינה את מעשיהם של הנאשמים באותה פרשה. גזרי דין מחמירים אחרים שהוצגו בפני, התאפיינו אף הם במעשי אלימות קיצוניים בחומרתם. מנגד, כמובן, ניתן למצוא גזרי דין מקלים יותר, אליהם הפנה, מדרך הטבע, הסניגור.

19.       לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ