אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק ת.פ. 3148/07

גזר דין בתיק ת.פ. 3148/07

תאריך פרסום : 23/12/2008 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
3148-07
29/06/2008
בפני השופט:
נאוה בן-אור

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
עו"ד רונן יצחק
הנתבע:
1. אסף לוזון ת.ז. 200561280
2. ברק שבו ת.ז. 038218848

עו"ד איוס מוטי
עו"ד בירגר
גזר דין

1.         ביום 18.10.07 התקיימה חתונתם של יסמין ינאר ודניאל טויזר. נאשם 2 הוא אחיה של הכלה, ונאשם 1 הוא חברו הטוב, אשר היה בין המוזמנים. חתונה זו לא הסתיימה כדרך החתונות, בשמחה ובאיחולי הקרואים לזוג הצעיר. החתונה החלה במתח רב בין שתי המשפחות, בשל אירועים שקדמו לה, ובמהלכה התפתחה קטטה קשה. על פי כתב האישום המתוקן, הוכה קרוב משפחה של החתן, יקיר משה. בן דודו של החתן, שרון לנקרי, הבחין בנעשה, חילץ את המותקף מידי תוקפיו והוציאו אל מחוץ לאולם. אימו של יקיר, אשר הבחינה במתרחש, התעלפה. אחיו של החתן, יניב טויזר, ניגש לסייע לה. הוא התכופף כדי להרימה. בשלב זה ניגש נאשם 1 אל מאחורי יניב ובידו סכין, ודקר אותו דקירה אחת בגבו. כתוצאה מכך, נגרם ליניב פצע באורך של כ-2.5 ס"מ בחלקו האחורי של מותן ימין והוא נזקק לטיפול בבית החולים. בשלב הזה התפתחה קטטה המונית באולם. שרון לנקרי שב בינתיים לאולם, והבחין בנאשם 2, כשבידיו כוס שבורה, והוא מנסה לפצוע אחרים באמצעותה. שרון אחז בידו של הנאשם וניסה להוציא ממנה את הכוס השבורה, אולם נאשם 2 התנגד וניסה לפצוע את שרון באמצעותה. אחיו של שרון, גלעד, הבחין בנעשה, ובא לעזרתו. נאשם 2 הצליח להניף את הכוס השבורה לעברו של גלעד, וחתך אותו בפניו ובצווארו. כתוצאה מכך נגרם לגלעד חתך בפנים, מהמצח ועד לצוואר, וחתך נוסף באורך של 10 ס"מ בצוואר. גלעד נזקק לניתוח והוא אושפז בבית החולים למשך מספר ימים. הנאשמים עצמם אף הם נפצעו על ידי אחרים. נאשם 1 נחתך בפניו ובגפיו ואילו נאשם 2 נחתך באמצעות חפץ חד בידיו ובמותנו. כתב האישום המתוקן מייחס לנאשמים עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות (סעיף 333 בצירוף סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977).

2.         כתב אישום זה, בו הודו הנאשמים, הוא תולדה של הסדר טיעון שהושג בין המאשימה לבין הנאשמים, בהליך גישור אותו ביקשו שני הצדדים לקיים, בשים לב לרקע הטעון של האירוע. הליך זה התקיים לאחר שהחלה שמיעת ההוכחות, ולאחר שטענה מקדמית שטענו הנאשמים, ולפיה עומדת להם הגנה מן הצדק, נדחתה על ידי. טענה זו נטענה על רקע העובדה שרק הנאשמים נעצרו עד לתום ההליכים באירוע הנדון, ואילו לגבי אנשים המשתייכים לבני משפחת החתן כמעט ולא הוגשו כתבי אישום, ואם הוגשו, היו אלה כתבי אישום קלים לאין ערוך מזה שהוגש נגדם. הטענה הייתה שהמשטרה ניהלה חקירה מוטה, במכוון, מלכתחילה. לאחר ששמעתי את עדי התביעה הרלוונטיים לבחינת טענה זו הגעתי למסקנה כי לא באו בפניי ראיות העשויות לבסס את המסקנה שהמשטרה נהגה בזדון וממניעים פסולים, אף לא ברמה של ספק סביר. יחד עם זאת קבעתי, כי מאחר שהמדובר בהחלטת ביניים, ולא כל מסכת הראיות נפרשה אותה עת, ניתן יהיה לשקול את הטענה מחדש ככל שיסברו באי כוח הנאשמים שהתמונה המצטיירת יש בה כדי להצדיק את שינוי ההחלטה.

3.         המשפט החל להתנהל לגופו, ונשמעו עדויות טעונות ורוויות מתח, ובכללן עדותו של המתלונן העיקרי בתיק, גלעד לנקרי. בשלב זה, כאמור, הגיעו באי כוח הצדדים לכלל מסקנה, כי מוטב לו להליך זה להסתיים בהסדר טיעון, שכן יש אינטרס ציבורי רב להרגיע את הרוחות, למנוע את הצורך בהעדת הכלה נגד אחיה על כל המשתמע מכך, ולאפשר לבני הזוג להתחיל לבנות את חייהם כשחוויה אומללה זו מאחוריהם.

3.         הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, ואשר במסגרתו הודו הנאשמים, כלל הסכמות מפורטות לעניין העונש. בכלל הסכמות אלה, המלצה כי בית המשפט יטיל על כל אחד מן הנאשמים עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, ופיצויים למתלוננים (נאשם 1 יפצה את המתלונן יניב טויזר, ואילו נאשם 2 יפצה את המתלונן גלעד לנקרי). לא הוסכם על גובה הפיצוי.

4.         בטיעוניו, הסביר ב"כ המאשימה כי המניע להסדר היה, בעיקרו, הרצון להפחית את המתח בקרב המעורבים. לדבריו, עונש המאסר המקל יחסית צריך לבוא לידי איזון בגובה הפיצויים שיש להטיל על הנאשמים. ב"כ המאשימה הציג בפניי הצהרת נפגע עבירה של גלעד לנקרי, אשר, כאמור לעיל, גם העיד בפניי במהלך שמיעת ההוכחות, ובה מתוארים הנזקים הפיזיים והנפשיים שגרמה לו פציעתו.

5.         בא כוח נאשם 1 עמד על החשיבות שבסיום התיק מבלי שבסופו של דבר התנהל משפט הוכחות עד תומו, וכן עמד על החיסכון הניכר בזמן שיפוטי. הוא הדגיש את העובדה כי אין המדובר באירוע מתוכנן, וכי גם הנאשם הותקף על ידי המתלונן.

6.         באת כוח נאשם 2 עמדה על כך שנאשם זה ביקש להשכין שלום לפני החתונה, ושכנע את אימו, שמלכתחילה סירבה להשתתף בה, שלא לפגוע באחותו. את הקטטה שפרצה בחתונה, איש לא צפה. שני הצדדים נפגעו ושני הצדדים פגעו, ותחושת הנאשמים ובני משפחותיהם היא כי לא נעשה צדק, שכן את ה"חשבון" הגישו רק לבני משפחת הכלה. עוד עמדה באת כוח הנאשם על כך שבני משפחת הכלה ביקשו לפייס ולהתפייס עם בני משפחת החתן גם לאחר החתונה, ומשלחות יצאו מלפניהם כדי לערוך "סולחה", אלא שהצד השני לא היה מוכן לשמוע דבר. בנוסף, פרטה באת כוח הנאשם את נסיבות חייו הקשות. נאשם זה הוא בן לאב שבילה שנים רבות מאחורי סורג ובריח. משום כך, נאלץ הוא מגיל צעיר, ועוד במהלך לימודיו בבית הספר, לסייע לפרנסת המשפחה. הוא שירת שירות צבאי מלא תוך שהוא עובד בלילות, ותמך באחותו ובאחיו הצעיר ממנו. הוא נטל על עצמו חובות כבדים כדי לסייע לאחותו במימון החתונה. במהלך תקופת המעצר חלתה אימו במחלה קשה, והיא נזקקת עתה לטיפולים רפואיים קשים. מצבה הכלכלי של המשפחה, שמעולם, כך נראה, לא היה פשוט, התדרדר עד מאוד. גם לדברי האם, וגם לדברי האח הצעיר, וכן על יסוד מסמכים שהוגשו, המשפחה משועבדת לחובות כבדים ומתקשה לתפקד. האח הצעיר, שהחל בשירות צבאי כחייל קרבי, והשתלב היטב, שוחרר מן השירות למגינת ליבו, בשל המשבר אליו נקלעה המשפחה. באת כוח הנאשם ביקשה כי אתחשב בכל אלה בעת שאקבע את גודל הפיצוי שאטיל על הנאשם.

7.         המדובר, אכן, במקרה יוצא דופן בנסיבותיו. מצד אחד, נסיבות התקיפה בה הודו הנאשמים קשות וחמורות. המדובר בהשתלהבות יצרים חסרת רסן, ומסוכנת. מצד שני, המדובר בתיק בו יש אינטרס ציבורי רב בהרגעת  הרוחות, שכן הפוגעים והנפגעים יצטרכו ככל הנראה, להמצא בקשר אלה עם אלה. אני מוצאת כי נכון יהיה לכבד את הסדר הטיעון, מתוך תקווה כי יהיה בכך כדי לתרום להשכנת השלום בין שתי המשפחות, אשר באו בקשרי נישואין. דברים אלה נכתבים גם לעיניהם של בני משפחת החתן, אשר חייבים להבין כי אינטרס ראשון במעלה מבחינתם, הוא לאפשר לבני הזוג לבנות את חייהם מבלי שיצטרכו להתמודד, יום יום ושעה שעה, עם תוצאותיה של חתונה עגומה זו.

8.         עונש מאסר בפועל של 18 חודשים, כעונש מאסר ראשון לריצוי בפועל, אינו עונש מאסר מבוטל, גם אם הוא מקל מאוד. הנאשמים הינם צעירים לימים, נאשם 1 כבן 20, ונאשם 2 כבן 22. עברם אמנם אינו נקי, אולם אינו מן המכבידים. לחובתו של  נאשם 1 שתי הרשעות קודמות, שתיהן משנת 2007, ביחס לעבירות שנעברו בעיקרן במהלך שנת 2005. רוב העבירות בהן הורשע הן עבירות רכוש (שבע מהן בוצעו במהלך שבוע אחד בינואר 2005), ולחובתו גם עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות. תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה, של שישה חודשים, אותו ביקשו הצדדים כי יופעל בחופף לעונש שייגזר עליו בתיק זה. לחובתו של נאשם 2 רישום אחד ללא הרשעה ועוד 3 הרשעות קודמות, רובן ככולן עניינן בעבירות רכוש הקשורות ברכב. אין להתעלם, במסגרת השיקולים, מן העובדה שבקטטה בה היו הנאשמים מעורבים נטלו גם אחרים חלק, ולא באו על עונשם. אמנם, לא מצאתי כי יש בסיס לטענה של הגנה מן הצדק, אולם בשים לב לריבוי המשתתפים, תוצאה לפיה רק שניים ישאו בעונשי מאסר ממשיים יש בה כדי להשליך על אורך תקופת המאסר. גם מטעם זה אני בדעה כי נכון יהיה לאמץ את הסדר הטיעון.

9.         אשר לפיצויים. נראה כי אין חולק, כי המתלונן גלעד לנקרי הוא זה שנפגע באופן הקשה ביותר במהלך הקטטה. את תוצאותיה של קטטה זו יישא על פניו, ואין צורך להיות מומחה רפואי כדי להתרשם, שלא ניתן יהיה להעלים את הצלקת הארוכה באמצעים כירורגיים. זוהי תוצאה קשה ביותר, ויש לזכור כי המתלונן נדקר על ידי נאשם 2 בעת שניסה לסייע לאחיו לחלץ מידי הנאשם שבר של זכוכית, באמצעותו ביקש הנאשם לפצוע אחרים. הן המתלונן והן אחיו פעלו כדי להסיר את הסכנה וכך נפגע המתלונן. לא באה בפניי כל טענה או ראיה, לפיה המתלונן תרם תרומה כלשהי לפגיעה בו. עלי להתחשב, בעת קביעת שיעור הפיצויים, במצבה הכלכלי של משפחת הנאשם, אולם בשים לב לאיזון אותו ביקשו הצדדים להשיג במרכיבי הענישה השונים, הרי שהקלה בעונש המאסר טעונה איזון בגובה הפיצויים שיוטל על הנאשם.

נוכח כל אלה אני דנה את הנאשמים לעונשים הבאים:

            1. כל אחד מן הנאשמים ישא עונש של 18 חודשי מאסר בפועל, החל מיום המעצר, 18.10.07.

            2. עונש המאסר על תנאי בן 6 חודשים, שהוטל על נאשם 1 בת.פ. 199/05 של בית משפט השלום באשקלון יופעל בחופף לעונש המאסר בתיק זה.

            3. על כל אחד מן הנאשמים מוטל עונש של 10 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים. התנאי הוא שהם לא יבצעו כל עבירת אלימות שהיא פשע.

            4. נאשם 1 יפצה את המתלונן יניב טויזר בסכום של 1,000 ש"ח.

            5. נאשם 2 יפצה את המתלונן גלעד לנקרי בסכום של 3,000 ש"ח.

10.       הנאשמים יחלו בתשלום הפיצויים לאחר שחרורם מן המאסר. סכום הפיצויים שנאשם 1 חוייב בו יחולק ל-4  תשלומים שווים, אשר ישולמו בכל אחד בחודש, החל מן החודש הראשון שלאחר השחרור. סכום הפיצויים שנאשם 2 חוייב בו יחולק ל- 10 תשלומים שווים, אשר ישולמו בתנאים המפורטים לעיל.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום כ"ו בסיון, תשס"ח (29 ביוני 2008) במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ