אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק ת.פ. 2001/06

גזר דין בתיק ת.פ. 2001/06

תאריך פרסום : 12/04/2007 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
2001-06
29/05/2006
בפני השופט:
נעם סולברג

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד נדב גדליהו
הנתבע:
סייף עדנא
עו"ד מחמוד רבאח
גזר דין

1.         הנאשם הורשע על-פי הודאתו בהסדר טיעון בעבירות  של חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק בלא רשות, ירי באיזור מגורים, שיבוש הליכי משפט  ואיומים.

2.         עיקרי עובדות כתב האישום המתוקן שבהן הודה הנאשם הן, כי במהלך שנת 2005, במחנה הפליטים שועפט, פנה אליו מוחמד דבעי וביקש ממנו לירות במנסור חשימי (המתלונן). הנאשם סירב. ביום 28/7/05 פנה מוחמד דבעי אל הנאשם וסיפר לו כי המתלונן מוציא את דיבת מוזיין עדנא - אחותו של הנאשם - רעה. מוחמד דבעי קשר קשר עם הנאשם לפיו ייפגע במתלונן, ולשם קידום הקשר סיפק לנאשם אקדח מסוג CZ וביקש ממנו לירות במתלונן בו ביום. סמוך לשעה 22:00, יצא הנאשם מביתו כשהוא רעול פנים והאקדח בידו, אל עבר חנות המכולת שבבעלות משפחת המתלונן. בהגיעו אל החנות, מצאה סגורה, ופנה לשוב חזרה לביתו. בעודו עושה כן, הבחין הנאשם באברהים מנסור, אחיו של המתלונן, אשר נסע אותה שעה במכוניתו באיזור המכולת. הנאשם כיוון את האקדח אל עבר איברהים מנסור, וזה נטש את מכוניתו וברח רגלית מן המקום.

ביום 29/7/05, סמוך לשעת חצות, התקשר מוחמד דבעי אל הנאשם ואמר לו כי המתלונן יושב אותה שעה בפתח חנות המכולת. הנאשם הגיע אל  החנות כשהוא רעול פנים ובידו האקדח, שם ראה את המתלונן בפתח המכולת, ביחד עם אחר. הנאשם ירה ירייה אחת אל עבר רגלו של המתלונן, ופגע בו ברגלו. המתלונן ברח אל תוך החנות, אשר הייתה ריקה מאדם. הנאשם רץ בעקבותיו וירה 6 יריות נוספות אל עבר שתי רגליו, פגע בהן, וברח מהמקום. כתוצאה מן היריות חדרו 7 קליעים לרגליו של המתלונן, ונגרמו לו חבלות חמורות בשתי רגליו. המתלונן פונה באמבולנס לבית החולים הדסה הר הצופים, שם נזקק לטיפול חירום, ולאשפוז ממושך.

לאחר הירי, בא הנאשם אל ביתו של קרוב משפחתו, עימד סליימה, שם הסתיר את האקדח ויצא אל עבר בית דודתו, מייסון סליימה. הנאשם סיפר לבן דודתו עאסם סליימה, כי ירה במתלונן, והחליף את בגדיו לבגדים שנתן לו עאסם. הנאשם נסע ביחד עם עאסם לביתו של עימד סליימה, כדי לקחת בחזרה את האקדח אשר אותו הסתיר קודם לכן. הנאשם לקח את האקדח מעימד סליימה, וביקש מעאסם להסתיר את האקדח עבורו. ביום 30/07/05, במחנה הפליטים שועפט, ביקש הנאשם מעאסם את האקדח על מנת להשיבו למוחמד דבעי, לפי בקשתו. עסאם ביקש לבצע ירי מהאקדח בטרם יחזיר אותו לנאשם. הנאשם דרך את האקדח עבור עאסם וזה ירה מספר יריות באוויר, כשהנאשם לצידו. כעבור כמה חודשים, במהלך חודש 12/05, מחשש לחייו, ביקש הנאשם נשק מאת מוחמד דבעי. באמצעות סאמי דבעי, קיבל הנאשם ממוחמד דבעי רימון רסס, ואותו החזיק בביתו.

בעשותו את כל זאת, קשר הנאשם קשר עם אחר לחבול באדם חבלה חמורה, נשא כלי נשק שלא כדין, ירה מנשק חם באיזור מגורים ללא הסבר סביר, וגרם לאדם חבלה חמורה שלא כדין, תוך שימוש בנשק חם, ובכוונה לגרום לאדם חבלה חמורה. כמו כן עשה הנאשם דבר בכוונה להכשיל חקירה פלילית באמצעות העלמת ראיות, ובנוסף איים הנאשם על אדם בפגיעה שלא כדין בגופו, בכוונה להפחידו.

3.         על כל אלה, מבקש ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש שלא יפחת מעשר שנות מאסר, וכן פיצוי למתלונן. בטיעונו עמד על החומרה הרבה שבה תכנן הנאשם לבצע את זממו, פעולות שעשה יום אחרי יום, ללמדנו כי מדובר באדם חסר מעצורים. מדובר ב'סכנת נפשות מהלכת'. חומרה יתירה נודעת למניע למעשה, חשד (שאין בו כל ממש) בדבר פגיעה בכבוד המשפחה. לחובת הנאשם גם מעורבות בסמים ובעבירות רכוש. ביום 26.11.02 נגזר דינו למאסר של 24 חודשים, מחציתם בפועל ומחציתם על תנאי בעקבות הרשעתו בביצוע שוד מזויין בחבורה (ת.פ. מחוזי י-ם 3091/02). בית המשפט (כב' השופט י' ענבר) ציין, כי מחמת גילו הצעיר של הנאשם ועברו הנקי, גזר את עונשו לתקופת מאסר שאינה ממושכת. ביום 22.5.06 הורשע הנאשם בפריצה לבית שאינו משמש למגורים וגניבה (ת.פ. שלום 4944/05). על-פי הסדר טיעון יופעל שם עונש המאסר על תנאי מת.פ. 3091/02 הנ"ל, במסגרת העונש שייגזר שם על הנאשם.

מששב לעבור עבירות, וביתר שאת, מבקש ב"כ המאשימה להחמיר עם הנאשם עד מאד, ויהיה הדבר משום גמול ולשם הרתעת היחיד והרבים.

4.         מנגד, ביקש ב"כ הנאשם להקל בעונשו, תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי מוחמד דבעי, 'פושע מדופלם' כלשונו, כמי שהסית והדיח את הנאשם למעשיו הרעים. לדבריו, היה הנאשם כלי משחק בידי מוחמד דבעי, אשר עשה בו כרצונו. הנאשם נוצל ונגרר. הנאשם טעון-הגנה, סובל חודשים ארוכים במעצר ונתון לאיומים. עוד לפני מעצרו נורה הנאשם בשתי הזדמנויות. ראוי לזקוף לזכותו את הודייתו, חרטה שהביע, וחיסכון בזמן שיפוטי. ראוי להתחשב בנסיבות חייו הקשות של הנאשם, כפי שתוארו בתסקיר שירות המבחן. ב"כ הנאשם ביקש לגזור על הנאשם עונש מתון, על מנת שלא יישתקע בחברה עבריינית בתוככי הכלא, וכדי לאפשר לו להמשיך בחיים תקינים ונורמטיביים לאחר שישלם על המעשה שעשה ויחזיר לחברה את חובו בגין טעותו.

בהסתמך על פסיקה שהגיש לעיוני, ביקש ב"כ הנאשם להענישו על-פי רף הענישה הנמוך בעבירות דומות, כ- 24 חודשי מאסר.

5.         מתסקיר שירות המבחן למדתי על הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם; והוא קשה. הנאשם חווה חסכים כלכליים, חינוכיים, משפחתיים ורגשיים, ואלו נותנים בו את אותותיהם. יותר משהנאשם עצמאי, הריהו תלותי ונגרר. קצין המבחן חושש מפני תקופת מאסר ממושכת אשר עלולה להשריש דפוסי חשיבה והתנהגות עבריינית ולהקשות על הסיכויים לשיקום מסגרת חייו של הנאשם בעתיד. שמעתי גם דברים נרגשים מפי אביו של הנאשם. לקחתי את כל אלה לתשומת לבי.

6.         אכן, ראוי הנאשם, בהיותו איש צעיר, בשים לב לאישיותו כפי שהצטיירה מן התסקיר, ובהתחשב עם התנאים הקשים שבהם גדל, לנהוג בו במידה של רחמים ולהותיר לו פתח של תקווה לשיקום ולחזרה למוטב. עם זאת, שומה להשיב לו כגמולו בענישה הולמת למען ייראו - הוא עצמו ואחרים שכמותו - וייראו. סלחנות ורחמנות במידה יתרה ביחס לנאשם, כמוהם כהתאכזרות ביחס לזולתו, וכזילות החיים. כבוד האדם, שלמות-גופו, חייו, הם אשר עומדים על הפרק, והם טעונים הגנה וחיזוק. אם לא כן, תשתלט ההפקרות. השמתו של הנאשם מאחורי סורג ובריח למשך תקופה ממושכת, הינה מחוייבת המציאות; המציאות הקונקרטית בנסיבותיו של תיק זה, והמציאות הכללית במקומותינו. האלימות גואה, ומסוכנות נשקפת לחפים מפשע. חזקה עליי מצוותו של בית המשפט העליון שלא לוותר ולא לסלוח, אלא לתרום - בענישה ראויה - למלחמה באלימות [ע"פ 5753/04 מדינת ישראל נ' ירון רייכמן, תק-על 2005 (1), 1224].

7.         על יסוד השיקולים שנימנו החלטתי לגזור על הנאשם עונשים כדלקמן:

(א) מאסר בפועל למשך 5 שנים החל מיום מעצרו (28.12.05);

(ב) מאסר על תנאי למשך שנתיים. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר, עבירה בנשק, או עבירה אחרת שיש בה יסוד של אלימות;

(ג) פיצוי למתלונן בסך של 10,000 ש"ח.

ניתן היום, ב' בסיון תשס"ו (29 במאי 2006), במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן.

נעם סולברג, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ