אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק תפח 1165/05

גזר דין בתיק תפח 1165/05

תאריך פרסום : 17/08/2006 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1165-05
22/02/2006
בפני השופט:
1. ס' רוטלוי - אב"ד
2. ע' צ'רניאק
3. ק' ורדי


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד איילה אורן
הנתבע:
דסטה לקצ'ו
עו"ד רויטל גוטליב
גזר דין

בתיק זה חל איסור פרסום על כל פרט מזהה הקשור במתלוננת.

1.         הנאשם, שהתגורר עם אימה של המתלוננת כ- 8 שנים ולהם ילד משותף, הורשע על פי הסדר טיעון בעבירות של מעשה מגונה - עבירה לפי סעיף 348(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); ניסיון למעשה סדום - עבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) יחד עם סעיף 345(ב)(1), יחד עם סעיף 25 לחוק וכן עבירה של אינוס לפי סעיף 345(א)(1) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) באישום הראשון, ובעבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה - עבירה לפי סעיף 218 סיפא לחוק באישום השני.

הסדר הטיעון נשען על תיקון כתב האישום ועל פיו בוצעו העבירות הנ"ל ב- 06/10/05 כלפי המתלוננת - קטינה ילידת 1992.

2.         על פי העובדות המוסכמות של כתב האישום המתוקן, כאשר הגיעה המתלוננת לביתה בשעות אחר הצהרים, אחז הנאשם בידה, מנע ממנה לצאת את הבית על ידי נעילת הדלת, דחף אותה לעבר השולחן, הפשיל את חצאיתה ואת תחתוניה וכן הפשיל את מכנסיו ותחתוניו. המתלוננת ניסתה להימלט מפניו אולם הוא הרים את חולצתה ואת חזייתה והחל לגעת בחזה. המתלוננת ביקשה ממנו כי יחדל ממעשיו והוא הורה לה לשתוק. הוא ניסה לנשקה על שפתיה. לאחר מכן, סובב הנאשם את המתלוננת כך שישבנה הופנה כלפיו, חיכך את איבר מינו, ניסה להחדירו לפי הטבעת שלה והסב למתלוננת כאב רב. לאחר מכן סובב הנאשם שוב את המתלוננת כשפניה מופנות אליו, והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה עד שהגיע לפורקן מיני. כל זאת עשה הנאשם בידעו כי הוא נשא של מחלת האיידס.

3.         הסדר הטיעון כולל גם הסכמה לגבי רף הענישה והוא חמש עשרה שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו של הנאשם, כאשר המאשימה עותרת להטלת מאסר מותנה.

4.         ב"כ המאשימה מבקשת לאשר את הסדר הטיעון התואם, לדבריה, את האינטרס הציבורי, שכן רף הענישה הוא גבוה ויש בהסדר הטיעון משום הקלה גדולה למתלוננת, אשר התקשתה להופיע למתן עדות בביהמ"ש. הסדר הטיעון נחתם ממש בטרם הגיעה לביהמ"ש למתן עדות מוקדמת.

            ב"כ המאשימה ציינה את מצבה הקשה של המתלוננת, שהינה קטינה כבת 14, אשר בעקבות הגשת תלונתה במשטרה נקלעה לסיטואציה קשה כאשר היא חשה ברגשי אשם בשל היותו של בן הזוג של אימה במעצר - עובדה המכבידה על המשפחה מבחינה כלכלית. מאידך, היא חשה כקורבן המבקש לזעוק את זעקתו. פן נוסף בקושי זה קשור בתחושת הנאמנות, שהיא חשה כלפי אימה, אשר לא רק תלוייה כלכלית בנאשם אלא חלקה עמו את גידול המשפחה כולה במשך שמונה השנים האחרונות ולהם אף ילד משותף אחד. לכן סבורה ב"כ המאשימה כי נטילת האחריות מצידו של הנאשם היא שיקול חשוב ואולי ראשון במעלה כאשר גוזרים את דינו של נאשם בעבירות מין בתוך המשפחה. קבלת האחריות לא מותירה ספק ביחס לתלונת הקטינה ולאמינותה.

עוד ציינה ב"כ המאשימה כי בשל האמביוולנטיות של הקטינה לגבי העונש הראוי לנאשם, לא היה מקום לקבלת תסקיר נפגעת עבירה, וזאת במיוחד לנוכח דו"ח סוציאלי שהוגש מטעם מנהלת היחידה לטיפול מונע בחטיבות הביניים של מטה חינוך, אגף שירותי פרט בעיריית ראשון לציון ( ת/2).

נימוק נוסף, שציינה ב"כ המאשימה שלא להכביד עם הנאשם מעבר לעונש המוסכם של חמש עשרה שנות מאסר, הוא בכך, שבדיקות רפואיות שנעשו למתלוננת מלמדות, שהיא לא נדבקה במחלת האיידס.

ב"כ המאשימה הגישה את גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם ( ת/1), את גזר דינו בת.פ 3524/99 בבית משפט השלום ברמלה ואת הערעור שהוגש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב - ע.פ 70919/00 ( ת/3). ממסמכים אלה ניתן ללמוד, כי עברו הפלילי כולל מספר עבירות של אלימות ואיומים שהופנו כלפי בת זוגו. גזר הדין של בית משפט השלום, שכלל תקופת מאסר של שישה חודשים בוטל בערעור עקב מחלתו של הנאשם.

5.         ב"כ הנאשם אימצה את טיעוני ב"כ המאשימה והוסיפה, כי האחריות שנטל על עצמו הנאשם היא בעלת שווי ענישתי והמסר שהיא מעבירה הוא בעל ערך עצום לשיקומה של המתלוננת. זהו מסר של חרטה, שבצידה ענישה כבדה, ולכן, מעבר לעיקרון של כיבוד הסדרי טיעון, יש מקום, במקרה זה, לכבד את ההסדר שנעשה בתיאום עם המתלוננת ואימה ובהסכמת הנאשם.

6.         אכן, העבירות שביצע הנאשם כלפי המתלוננת הן עבירות קשות, שניצלו את אמונה של המתלוננת בנאשם, פגעו בתמימותה והסבו לה נזקים, שרק ימים יגידו את שיעורם.  המתלוננת נקלעה לקונפליקט קשה כיוון שתלונתה שיבשה לחלוטין את מערכת היחסים בתוך המשפחה, גרמה לכך שהאם הטילה ספקות באמיתות תלונתה, כנראה בעיקר עקב הקושי הכלכלי אליו נקלעה בחוסר יכולתה לספק את צרכי ילדיה. בשל תגובות האם, נאלצה המתלוננת להתמודד לא רק עם השלכות האירוע על חייה אלא גם עם התגובות הקשות של האם, שהטילו דופי במתלוננת והעבירו אליה את האחריות למצב הכלכלי הקשה של המשפחה (לפירוט על כך ראו ב ת/2).

7.         בשל מצבה של המתלוננת, כמפורט ב ת/2, ובשל רף הענישה שהוסכם בין הצדדים, שאיננו רף נמוך, החלטנו שלא לבקש תסקיר נפגע עבירה על פי חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א - 2001. התרשמנו כי האמור ב ת/2 משקף את עמדתה של המתלוננת כראוי.

8.         במקרה הנוכחי נראה, כי רף הענישה המוצע תואם את האינטרס הציבורי, הן מבחינת קביעת רמת ענישה ראויה במקרה הנוכחי והן מבחינת מסר ראוי לציבור. אשר על כן, נראה לנו כי יש לכבד בעניננו זה את הסדר הטיעון המוצע, העומד בקריטריונים של פסיקת ביהמ"ש העליון בע.פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פד"י נז (1) 577.

            עברו הפלילי של הנאשם איננו מכביד וגם אנו סבורים, שנטילת האחריות המלאה מצידו היא שיקול חשוב בגזירת דינו של נאשם בעבירות מין במשפחה, במיוחד כלפי קטינים התלויים בהוריהם. נטילת האחריות היא בד"כ צעד ראשון לקראת שיקומן והחלמתן של קטינות נפגעות עבירת מין במשפחה ( ראו הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות בעריכת זליגמן וסולומון, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2004, ובמיוחד עמ' 296).

בנוסף, עקב הסדר הטיעון נחסכה עדות המתלוננת שהתקשתה להופיע למתן עדות בבית המשפט, במיוחד על רקע היחסים המיוחדים במקרה זה בין הנאשם לבין אמה של המתלוננת ובין המתלוננת לבין אמה.

9.         אשר על כן, אנו מאמצים את הסדר הטיעון וגוזרים על הנאשם, בגין העבירות בהן הורשע, שבע עשרה שנות מאסר, מהן חמש עשרה שנים לריצוי בפועל החל מיום מעצרו ב- 06.10.05 והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים מתום תקופת מאסרו, לגבי עבירות לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין וכן לפי סעיף 218 לחוק העונשין.

אנו מסבים את תשומת לב השב"ס למצבו הרפואי של הנאשם.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ