אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק תפח 1103/04

גזר דין בתיק תפח 1103/04

תאריך פרסום : 17/10/2006 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי חיפה
1103-04
15/05/2005
בפני השופט:
1. מ. נאמן [אב"ד]
2. כ. סעב
3. י. וילנר


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
סמחאת אסמאעיל
גזר דין

השופטת יעל וילנר:

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של הריגה על פי סעיף 298 + 29 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 וכן בעבירה של סחיטה באיומים ובכוח - עבירה לפי סעיפים 427 ו-428 + 29 לחוק.

כתב האישום המקורי הוגש מלכתחילה על עבירת רצח ואולם, לפני התחלת הדיון הגיעו הצדדים להסדר במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן על עבירת הריגה והנאשם חזר בו מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע כאמור, בעבירות אלה.

2.         לפי העובדות המתוארות בכתב האישום המתוקן, בתאריך 20.10.04 הגיע הנאשם ביחד עם אחרים למפעל בו עבד המנוח, בדרכם לבלות בכרמיאל, כשהם מצויידים בסכינים במטרה לגבות מהמנוח חוב, אותו היה חייב לכאורה לאדם אחר. הנאשם והאחרים נכנסו למשרד בו ישב המנוח והחלו דורשים ממנו את החוב.

הנאשם פנה אל המנוח, דרש את החוב ואמר לו, עכשיו זה החוב שלי. משסירב המנוח לשלם את החוב, איים הנאשם על המנוח שאם לא ישלם את החוב, ייקחו דבר מה אחר מהמפעל וכן דרש כסף על הנסיעה. משסירב המנוח לשלם את החוב החלו הנאשם ועוד שניים שהיו עמו, להכות את המנוח כדי להניעו לשלם להם את החוב.

הנאשם ואדם נוסף בשם מוחמד דקרו את המנוח באמצעות הסכינים מספר פעמים בירכיים ובחזה.             במהלך בריחתם של הנאשם והאחרים שהיו עמו מהמשרד, ניסה הנאשם לפגוע במנוח פעם נוספת עם הסכין מחוץ למשרד באזור בית החזה. המנוח המשיך לצעוד מספר מטרים נוספים לכיוון שער המפעל, נפל ומת.

3.         בהתאם לתסקיר שירות המבחן, הנאשם, שהינו נשוי ואב לשישה ילדים, נתון לדפוסי התנהגות אלימים ואימפולסיביים, כפי שהדבר משתקף גם בעבירה הנדונה וגם בעברו הפלילי הכולל עבירות של תקיפה ואיומים. שירות המבחן נמנע מלתת המלצה כלשהיא, זאת נוכח מעורבותו החוזרת ונשנית של הנאשם בפלילים ועמידתו פעמים רבות בפני בית המשפט, כאשר לא היה בכך להרתיעו ולהניעו מביצוע המעשה.

4.         התביעה ביקשה למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם שהינו בעל עבר פלילי, ולהשית עליו את העונש המקסימלי הקבוע בחוק.לטענתה, העבירה שביצע הנאשם קרובה כחוט השערה לעבירת הרצח. כן עמדה התביעה על החומרה היתרה שיש לייחס לשימוש בסכין כתופעה הגוברת מיום ליום במקומותינו.

כן עתרה התביעה להשית על הנאשם עונש נפרד בגין עבירת הסחיטה באיומים וזאת באופן מצטבר לעונש שייגזר בגין עבירת ההריגה.

5.         הסניגור המלומד ביקש כי בית המשפט יתחשב לקולא בהודאתו של הנאשם, בחרטה שהביע, וב"סולחה" שהושגה בין משפחת הנאשם ובין משפחת הקורבן על פיה שולמו 50,000 דינר (כ - 350,000 ש"ח), למשפחת הקורבן. 

הסניגור עמד על כך שהנאשם גדל במשפחה נורמטיבית וכי רק בשל אירוע טראגי שארע במשפחה - מות אחיו בגיל 16 - הוזנח הטיפול בנאשם.

כן טען הסניגור כי עבירת הסחיטה באיומים נבלעת בעבירת ההריגה ויש לראות את הדברים כאירוע אחד ולהשית עונש אחד בלבד.

6.         במסגרת הטיעון לעונש, העידו מטעם הנאשם עדי אופי; חבר כנסת קרא, מר זידן מוחמד וכן אמו של הנאשם. ח"כ קרא טען כי משפחתו של הנאשם הינה משפחה מכובדת מאוד וכי יש לראות בביצוע העבירה על ידי הנאשם כמעידה ויש על כן להקל בעונשו ולאפשר לו להשתקם בעזרת משפחתו.

            מר זיידן סיפר בעדותו אודות ה"סולחה" שהושגה בין משפחות הקרבן והנאשם ואילו אמו של הנאשם ביקשה להקל בעונשו של הנאשם.

7.         נדמה כי כל שניתן לומר כבר נאמר על תופעת "הסכינאות" אשר השתרשה למצער כה עמוק במחוזותינו.

בעניין זה ראה תפ(חי) 208/03 - מדינת ישראל נ' צרפתי ברק ומלול אושרי (לא פורסם):

"מה לא נאמר ומה לא נכתב על אותה תופעה, הקרויה במקומותינו תת-תרבות הסכין. הקלות הבלתי נסבלת של השימוש בסכין בשל סכסוך של מה בכך, נפוצה כיום במחוזותינו, והציבור עומד ומשתאה:הכסדום ועמורה היינו? להיכן נעלמה ישראל הטובה, היפה, הסובלנית, הקשובה והבלתי אלימה?"

8.         בהסכם "הסולחה" שהובא לעיוננו, ציינו משפחות הנאשם והקורבן כי האירוע "הרעיד את כל העם הפלסטיני בפנים ובחוץ". ואנו נוסיף כי המקרה גורם לרעדה ולחלחלה לכל נפש האדם באשר היא.

            התפשטות תופעת ה"סכינאות" מחייבת הירתמות כל הגורמים, וביניהם מערכת בתי המשפט, להלחם בתופעה שהפכה כמעט לנורמה ולעוקרה כליל מהשורש, וזאת בין היתר על ידי הטלת ענישה מרתיעה המבטאת את הערכת החברה לחיי אדם כערך עליון ואת הוקעת המעשה וסלידת החברה ממנו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ