אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק תפח 1073/05

גזר דין בתיק תפח 1073/05

תאריך פרסום : 23/08/2006 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1073-05
13/06/2006
בפני השופט:
1. . רוטלוי ס.נ - אב"ד
2. א' טל
3. ד"ר ק' ורדי


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רובינפלד
הנתבע:
מוחמד בן חאג' יחיא
עו"ד זילברמן
גזר דין

1.         במסגרת הסדר טיעון חזר בו הנאשם מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום על פיהן הורשע בבצוע עבירות של אינוס - עבירה לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"); הפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק; נהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א 1961, ונהיגה ללא פוליסת ביטוח - עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תשל"א - 1970.

2.         העבירות בוצעו בתאריך 06.05.05, בשעות הקטנות של הלילה, בעת שהנאשם הפר צו של בימ"ש השלום בכפר סבא בתיק ב"ש 3978/04, שהורה לו להימצא במעצר בית מוחלט בביתו.

הנאשם נענה להזמנת חבריו שישבו בחורשה עם שתי נשים, שאחת מהן היא המתלוננת. סמוך לשעה  02:00 הסיע הנאשם את המתלוננת לכיוון בית ליד, כשהוא נוהג בטנדר ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח. בדרך עצר את הרכב ודרש מהמתלוננת לקיים עימו יחסי מין. היא נאבקה עימו אך הוא עיקם את ידה וחטף מידה את מכשיר הטלפון הסלולארי. הוא המשיך בנסיעה, במהלכה הגיעה שיחה לטלפון של המתלוננת אולם הנאשם סרב לתת לה אותו. היא חטפה את המכשיר מידיו ופתחה דלת הרכב על מנת להימלט אך הוא דלק אחריה, תפס אותה, השכיב אותה על הרצפה והחל לנשקה בכח ובניגוד לרצונה. בהמשך, הוא התיישב על ביטנה, ניסה להפשיל מכנסיה ואף איים עליה.

בשלב מסוים התרצה הנאשם לתחנוניה והבטיח להסיע אותה למחוז חפצה. הם עלו לרכב וכעבור זמן מה שוב עצר הנאשם את הרכב ודרש מהמתלוננת כי תקיים עימו יחסים אחרת לא ימשיך בנסיעה. המתלוננת, אשר חששה לחייה, העמידה פנים כאילו היא מסכימה לקיום יחסי המין. הוא הפשיט אותה ובעל אותה עד שהגיע לפורקנו. לאחר מכן, הם נסעו מהמקום ובהגיעם לכביש הראשי לטייבה הורה הנאשם למתלוננת לרדת מהרכב.

3.         הסדר הטיעון כלל טווח ענישה מוסכמת, כאשר המאשימה עותרת להטיל על הנאשם עונש מאסר של שבע שנים במצטבר לעונש מאסר של שנתיים אותו הוא מרצה כיום, ואילו הסניגור עותר להטלת מאסר של ארבע שנים במצטבר למאסר הנ"ל, זאת בנוסף למאסר מותנה, תשלום פיצוי למתלוננת ופסילת רישיון נהיגה, שייגזרו על ידי ביהמ"ש לפי שיקול דעתו.

4.         ב"כ המאשימה מבססת את עתירתה לעונש של שבע שנות מאסר על חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם בתיק זה ועל עברו הפלילי של הנאשם, הכולל עבירות דומות, היינו, הפרת הוראה חוקית ועבירת מין.

ההסבר לעריכת הסדר הטיעון, חרף חומרת המעשים ועברו של הנאשם, טמון בעמדת המתלוננת אשר ביקשה שלא להעיד בביהמ"ש ואף סרבה לשתף פעולה בהכנת תסקיר נפגעת עבירה. המתלוננת ביקשה למחוק מזכרונה את האירועים נשוא כתב האישום ועל כן חששה משחזורם בבית המשפט. היא הביעה הסכמתה להסדר ואף את שביעות רצונה ממנו.

עוד טענה ב"כ המאשימה כי למרות המסכת האלימה והנסיבות החמורות הרי האקט המיני עצמו נעשה בהסכמת המתלוננת וכן כי יש להתחשב גם בהודייתו של הנאשם ובהבעת החרטה מצידו. לבסוף, טענה ב"כ המאשימה, כי כל הנסיבות המקלות כבר שוקללו לתוך עונש המאסר המבוקש על ידה.

5.         ב"כ הנאשם ביקש לשכנע את ביהמ"ש לגזור על הנאשם עונש מאסר ברף התחתון. לדעתו,  מעשהו של הנאשם אינו נמצא בשלב החמור ביותר במידרג מעשי האינוס. כמו כן, בהודאת הנאשם, כמו גם בגילו הצעיר של הנאשם, שהוא בן 23 נסיבות משמעותיות לקולת העונש.

מאחר והנאשם מרצה עתה תקופת מאסר ראשונה, מתבקש ביהמ"ש שלא להכביד עימו על מנת שיוכל כשישתחרר מהמאסר לשקם את חייו. על כן, מבקש ב"כ הנאשם, כי לא נטיל על הנאשם לשלם פיצוי גבוה מדי, אשר יפול למעמסה על הוריו וכי לא נטיל את עונש הפסילה מלנהוג לתקופה שלאחר תום ריצוי מאסרו כדי לאפשר לו לקבל רישיון נהיגה ולנהוג כחוק. לתמיכה בגישתו של ב"כ הנאשם הוגשה לנו אסופת פסיקה.

6.         איננו רואים עין בעין עם ב"כ הנאשם את מסכת האירועים נשוא כתב האישום, שכן הנאשם לא הרפה מהמתלוננת, שנאבקה בו והתחננה בפניו כי יניח לה, וגם לאחר שנמלטה מהרכב, הוא תפס אותה, התיישב על ביטנה ואיים עליה. בשלב מסויים, כאשר המתלוננת חששה לחייה ונואשה מהתקווה שיניח לה, היא העמידה פנים כאילו היא מסכימה לקיום יחסי המין עימו. גם לאחר מכן, במקום חשוך ומרוחק ממקום ישוב, המשיך הנאשם להשפיל ולזלזל במתלוננת, ולאחר שבא על סיפוקו לא הביא אותה למחוז חפצה אלא הורה לה לרדת מרכבו בכביש הראשי לטייבה.

לא רק זאת, אלא כשהמתלוננת נאבקה בנאשם והתקבלה שיחה למכשיר הטלפון הסלולארי שלה, הוא מנע ממנה לשוחח ועשה זאת פעם נוספת בהמשך נסיעתם בכך מנע ממנה פתח להצלתה, כשהוא חוטף מידיה את מכשיר הטלפון.

הסכמתה, כביכול, של המתלוננת, לאו הסכמה היא, שכן אם היתה זו הסכמה, לא היה הנאשם מודה בעבירת האינוס. הסכמה זו, שהמתלוננת נאלצה להעמיד פנים כאילו הסכמה היא, היא פרי כשלון מאמציה להתחמק מהנאשם ותחושתה כי אחרת חייה יהיו בסכנה, שהרי אין לשכוח, כי האירועים התרחשו בשעות לילה מאוחרות, במקום חשוך, כשהמתלוננת תלויה בנאשם שהבטיח להסיעה לביתה. מעשיו של הנאשם לוו באלימות ופגעו בגופה ובנפשה של המתלוננת.

ראוי לכאן להביא את דבריו הקולעים של כב' השופט מ. חשין, באמרו:

"עבירת האינוס נועדה ובאה להגן על ריבונות האישה על גופה, על כבודה של האישה כאדם, על האוטונומיה של רצונה, על האני. בריח-התיכון בעבירת האינוס הוא הגנה בלתי מתפשרת על זכותה של האישה - כמוה כגבר - לבחירה חופשית; הרשות נתונה לה לאישה, וזכותה עומדת לה לבחירה חופשית מה תעשה ומה לא תעשה (והוא, כמובן, כל עוד לא תפלוש לשדה הזולת). פלישה שלא בהיתר לגופה של אישה, לגופו של אדם, משפילה היא - משפילה ומדכאת; כואבת היא, כואבת-במאוד; פוגעת היא - פגיעה חדה וכואבת; מעליבה היא - והעלבון עמוק וצורב. נרמס האני, הנפש נחתכת, נפגע החופש, נגרעת האוטונומיה של הרצון, נדרס הכבוד".

(ע"פ 115/00 טייב נ' מדינת ישראל פ"ד נד(3) 289, 332) וכן ע"פ 130/04 - פלוני נ' מדינת ישראל . תק-על 2005(3), 222 ,עמ' 226).

7.         לא נוכל להסתמך על הפסיקה, שהניח לפנינו ב"כ הנאשם, שכן בעבירות מסוג זה הפערים בעונשים משמעותיים ותלויים בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. לאחרונה גזר בימ"ש זה על נאשם בגין מעשה אונס אחד, שנעשה כלפי ארוסתו לשעבר, 17 שנות מאסר (פ"ח 1015/05 מדינת ישראל נ' פלוני, מיום 25.04.06) ואלמלא הסדר הטיעון בתיק שלפנינו, ייתכן שהנאשם היה ראוי לעונש חמור יותר. ניתן להשוות את מעשיו של הנאשם למעשיה של חית טרף אשר איננה מרפה מקורבנה עד אשר הקורבן יתעייף ויכנע, ואז תנעץ בו שיניה.

8.         נסיבות נוספות לחומרא הן בכך שהמעשים נשוא כתב האישום נעשו בעת שהנאשם הפר מעצר בית מכח החלטה שיפוטית הנוגעת לעבירה של מעשה אלימות חמורה בת.פ. 3439/03 (בימ"ש שלום בכפר סבא), שבו דקר ופצע אדם באמצעות סכין קפיצית, ולא רק זאת, אלא שהוא נהג בטנדר בו בוצע האינוס, ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח. 

9.         הודאת הנאשם והחסכון בעדותה של המתלוננת הן נסיבות שעל ביהמ"ש להביא בחשבון לקולת עונשו של הנאשם, אולם דומה כי העונש שהוצע על ידי ב"כ המאשימה משקלל כבר בצורה מאוזנת את הנסיבות המקלות הללו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ