אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק תיק צבאי 4775/11

גזר דין בתיק תיק צבאי 4775/11

תאריך פרסום : 17/10/2012 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי יהודה
4775-11
16/08/2012
בפני השופט:
רס"ן מאיר ויגיסר

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן אבישי קפלן
הנתבע:
עומר חליל מוצטפא אגרב
עו"ד אבי ברעם
גזר דין

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של גניבה בלקיחה, לפי סעיף 407 לחוק הפלילי הירדני, מס' 16 לשנת 1960 (להלן: "החוק הפלילי הירדני"), ובעבירה של ניסיון לגניבה בלקיחה לפי סעיף 407 לחוק הפלילי הירדני וסעיפים 201(א)(2), 204 ו-205 לצו בדבר הוראות בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 (להלן: "הצו בדבר הוראות בטחון").

2.         כמפורט בפרט האישום הראשון, ביום 11/08/11, יצר הנאשם קשר עם המתלונן וביקש לרכוש ממנו 120 פנסים של רכב מסוג סקודה אוקטביה. בהתאם לסיכום מראש, נפגשו הנאשם והמתלונן בסמוך לכניסה לכפר נעלין, באזור יהודה ושומרון. הנאשם מסר למתלונן, כי הוא מעוניין לספור את הפנסים ובסיוע חבריו של הנאשם, החל בהעמסתם לרכבו. לבקשת המתלונן לקבל את התמורה, השיב הנאשם כי ישלם לו בתום הספירה. לפתע, הניעו חבריו של הנאשם את הרכב והחלו להימלט לכיוון הכפר נעלין, כשפנסים ששוויים 20,000 ש"ח מצויים ברכבם, ותוך שהם כמעט ודורסים את המתלונן. המתלונן תפס את הנאשם בידו וביקש ממנו כי יעלה לרכבו. או אז, הנאשם דחף את המתלונן והפילו אל הקרקע, עלה על רכב יונדאי שהגיע אל המקום ונמלט.

פרט האישום השני מפרט אירוע ניסיון תרמית במתווה דומה; ביום 05/09/11, בהתאם לסיכום מראש לרכישת 18 מזגנים, פגשו הנאשם וחבריו בכניסה לכפר נעלין במוביל המזגנים ובשני שוטרים במסווה אשר התלוו אליו. לשאלת השוטר, השיב הנאשם כי הכסף שישולם תמורת המזגנים מצוי בתיק השחור שברכבו. הנאשם צעק אל נהג הרכב וזה הרים את התיק השחור. לבקשת השוטר, מסר לו הנאשם את מפתחות רכבו. השוטר החל להעמיס מזגן אחד לרכב ואז נתן את האות לעצור את הנאשם וחבריו. השוטרים תפסו את נהג הרכב וגילו כי ברכב היה מפתח נוסף וכי התיק השחור היה ריק.  אולם, הנאשם ואדם נוסף הצליחו להימלט מן המקום.

טיעוני הצדדים וראיותיהם

3.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הגבילו את עצמם בטיעוניהם: התביעה ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל למשך 20 חודשים. התביעה טענה כי מעשיהם של הנאשם ושותפיו מכוערים, נבעו מבצע כסף והתאפיינו בתחכום. הנאשם ניצל את תום ליבם של הסוחרים, זלזל ברכושם וגרם להם לנזק בסך 20,000 ש"ח. עוד נטען, כי יש במעשי הנאשם כדי לפגוע ולערער את יחסי המסחר התקינים באזור. אופיו של האירוע - גניבה שנעשית בנוכחות הקורבנות - הקים פוטנציאל להתדרדרותו לאלימות. ואכן, האירוע התדרדר לאלימות ובכך חמור עניינו של הנאשם מעניינם של שותפיו. לשיטת התביעה, אין לגזור גזירה שווה בין עניינו של הנאשם, לעניינם של שותפיו, בעיקר נוכח עברו המכביד של הנאשם. התביעה הציגה את פסקי הדין של הנאשמים הנוספים שהורשעו במסגרת אותה פרשה. ודוק: הם לא הורשעו בגין מעורבות באותם האירועים, אולם שיטת הביצוע הינה דומה וגם סכומי הגניבה דומים. ראפת משארקה, הורשע בתיק בית משפט צבאי יהודה 1294/12 בעבירות דומות לעבירות בהן הורשע הנאשם: בית המשפט מצא להדגיש לחומרה כי ראפת נהג ברכב שביצע את העבירות, אך נתן משקל רב לקולא לנסיבותיו האישיות וגזר עליו, בין היתר, עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל. גם שאדי נאג'יב הורשע בתיק בית משפט צבאי יהודה 1206/12 בעבירות דומות לעבירות בהן הורשע הנאשם והושת עליו, בין היתר, עונש מאסר לריצוי בפועל של 12 חודשים. עניינו של ג'עפר אג'רב אינו שונה. הוא הורשע בתיק בית משפט צבאי יהודה 1102/12 בגין מעורבותו, כנהג הרכב שנתפס, באירוע ניסיון גניבת המזגנים (פרט האישום השני המיוחס לנאשם) ובגין מעורבות באירוע נוסף של ניסיון לגניבת עגלה נגררת למשאית בסך 52,000 ש"ח. יצוין, כי בעניינו של ג'עפר לא הושלמו הגניבות ולכן לא נגרם נזק בפועל מן המעשים. כמו כן, לא היה בהם יסוד של אלימות.

4.         מנגד, ביקשה ההגנה להקל עם הנאשם ולהסתפק בימי מעצרו. ההגנה התייחסה אל מצבו המשפחתי של הנאשם, שהנו אב למשפחה מרובת נפשות הנתמכת על ידי רשויות הרווחה. בנו של הנאשם הוא נכה וסובל משיתוק. עוד טענה ההגנה, כי יש להקל עם הנאשם, כיוון שבחר להודות, לקחת אחריות על מעשיו ולחסוך מזמנו של בית המשפט. הנאשם ביצע את מעשיו יחד עם שותפים. לכן, בהתאם לעקרון אחידות הענישה, לא ראוי להשית על הנאשם עונש החמור מהעונש שהושת על שותפיו. בסיום הטיעון הדגישה ההגנה, כי אנו עומדים בפתח חג עיד אלפיטר וביקשה לשחרר את הנאשם כדי שיוכל לחגוג את החג בקרב בני משפחתו. בדברו האחרון, מסר הנאשם כי הוא מצטער על מעשיו וכי נגמל מן הסמים והחליט להשתקם.

דיון והכרעה

5.         לטעמי, יש לקבוע כי מתחם הענישה הראוי במקרה דנן הוא כמתחם שאליו הגיעו הצדדים, וזאת אך בשל קיומו של הסדר הטיעון ביניהם. כפי שיפורט בהמשך, אילו לא היה מושג הסדר הטיעון האמור, הייתי רואה לנכון לקבוע מתחם ענישה שהרף העליון שלו מאפשר ענישה מחמירה יותר מן הרף העליון של המתחם שהוצג בפניי, בעיקר בשל חומרת העבירות וכיעורן. ואולם, משהגיעו הצדדים למתווה של הסדר הטיעון, כפי שהוצג בפניי, לא סברתי שיש הצדקה לחרוג מן ההסכמות שהושגו. בנוסף לכך, אינני רואה במקרה דנן שיקולי שיקום המחייבים סטייה ממתחם הענישה שהציגו הצדדים. באשר לשיקולי ההגנה על הציבור התמונה היא שונה והדברים יפורטו בהמשך.

6.         נסיבות ביצוע העבירה מתאפיינות בהיבטי חומרה לא מעטים. מעשי התרמית שתכננו הנאשם וחבריו התאפיינו בתחכום ובתעוזה. הנאשם וחבריו ניצלו את יכולת האכיפה המוגבלת באזור, תיאמו את מקום המפגש כך שיוכל להימלט בנקל אל הכפר ניעלין ואכן הצליחו להימלט בשתי ההזדמנויות ממקום העבירה. בפעם השנייה, נמלטו מפני אנשי אכיפת החוק. הנאשם וחבריו הצטיידו בתיק שחור במטרה ליצור מצג שווא, כאילו שמצוי בו הכסף, והחזיקו בנוסף מפתח חלופי על מנת להימלט עם הרכב, בעת שהמתלונן סבור שמפתחות הרכב בידיו. זאת ועוד, הנאשם וחבריו ניצלו את תום ליבו של המתלונן וגנבו ממנו רכוש בשווי לא מבוטל של 20,000 ש"ח. זמן קצר לאחר מכן הם ניסו להונות אדם נוסף ולגנוב ממנו 18 מזגנים. חזרתו של הנאשם על ביצוע התרמית בפעם השניה, שוב באותו מתווה וכחלק מהתארגנות עבריינית שיטתית, מלמדת כי אין מדובר בכישלון חד פעמי. אלמלא מעצרו עלול היה הנאשם להמשיך בביצוע מעשי תרמית דומים. יתר על כן, מתווה ביצוע התרמית, מלמד על פוטנציאל ממשי להתדרדרות האירוע לאלימות של ממש ולפגיעה בנפש. ואכן, הנאשם לא בחל מלנקוט באלימות ודחף את המתלונן על מנת להימלט מן המקום. אילו היה מנסה המתלונן להתגונן באופן פיזי, עלול היה האירוע להסתיים אחרת. הנאשם נטל חלק פעיל בביצוע מעשי העבירה: הוא מסר לשוטרים כי הכסף מצוי בתיק השחור והוא דחף את המתלונן והפילו אל הקרקע. נסיבות אלו, הדומות לנסיבות בתיקי שותפיו של הנאשם, קיבעו את רמת הענישה בעניינם של השותפים, אשר עברם הפלילי היה נקי, בין 9 חודשים ל 12 חודשים.

7.         באשר לעקרון אחידות הענישה, בע"פ 8031/10 איולנדה ליידי אורוסקו-צ'אבז נ' מדינת ישראל [פורסם בתק-על 2012(1), 4534] נפסק כי:

"כידוע, עיקרון זה תקף במיוחד כאשר עסקינן בנאשמים שהורשעו באותו מקרה. יש לזכור, כי הענקת משקל לעיקרון אחידות הענישה משמעותה שלעתים יש להעניק לו השפעה על אף פגיעה מסוימת במטרות ערכיות אחרות של הפנולוגיה. עיקרון אחידות הענישה הוא במידה רבה עיקרון של שוויון, ובתור שכזה - במובן האריסטוטלי - משמעותו יחס שווה לשווים ויחס שונה לשונים".

באופן דומה, בע"פ 5268/03 אהרונוביץ נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו וניתן ביום 8.1.04] הובהר שעקרון אחידות הענישה הנו בנו של השכל הישר והצדק והוא מופעל באופן שווה כאשר הורשעו נאשמים באותן נסיבות ובשעה שהרקע האישי של כל אחד מהם שווה לרקע האישי של חברו. לחובת המערער באותו מקרה - אהרונוביץ, עמדו שתי הרשעות קודמות בעבירות דומות, והדבר היוו שיקול לחרוג מעקרון אחידות הענישה - ולהחמיר עמו. עוד נקבע בפסיקה ש"אל מול עקרון אחידות הענישה עומדים אינטרסים ציבוריים ושיקולים נוספים, אשר יש להביאם בחשבון, ולאזן ביניהם בצורה ראויה. בין היתר, יש לשמור על היותה של הענישה פרטנית, אשר מביאה בחשבון את נסיבות העבירה, ונסיבותיו האישיות של הנאשם" (ראו: ע"פ 900/11 רכארדו עטאללה נ' מדינת ישראל תק-על 2011(4), 3215; ע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170, 174-175(1989); ע"פ 7125/09 מדינת ישראל נ' מטודי (טרם פורסם, 5.11.2009)), שכן "אין כלל אחידות הענישה קובע - א-פריורי - כי דין אחד לכל העבריינים המורשעים באותו סוג של עבירות, ולא בהכרח ילמד בית-המשפט מהכרעת-הדין או מגזירת-הדין של אחד לגבי חברו" ע"פ 5640/97 רייך נ' מדינת ישראל פ"ד נג(2) 433, 470 (1999).

8.         בשונה משותפיו, הנאשם הורשע בשורה ארוכה של עבירות המלמדות על מועדותו ועל נטייתו להסתבך פעם אחר פעם בעבירות רכוש ובעבירות נוספות. בהתאם לכך, מצאתי לנכון לנקוט בקו עונשי מחמיר בעניינו של הנאשם ולהבחין את עניינו מעניינם של שותפיו. למעשה, הנאשם צבר תשע עשרה הרשעות בעבירות רבות ומגוונות, בבתי המשפט בישראל ובאיו"ש, החל משנת 1978, עת היה כבן שש עשרה שנים, ועד היום. הנאשם הורשע, בין היתר בעבירות רכוש רבות ומגוונות, אלימות, איומים, סמים, התחזות, שיבוש מהלכי משפט, הפרעה לשוטר וכניסה לישראל שלא כחוק. ביום 20/07/08 נשפט בבית המשפט השלום בתל אביב ל-18 חודשים בפועל, כאשר מתוכם הופעל עונש מאסר מותנה מתיק קודם של 6 חודשי מאסר. ביום 17/06/10, שוב הורשע הנאשם בבית המשפט השלום בתל אביב והושת עליו מאסר למשך 9 חודשים בפועל. גם כאן, הופעל המאסר המותנה שהוטל עליו בתיקו הקודם. נמצאנו למדים, כי חזרתו של הנאשם לסורו, פעם אחר פעם, מלמדת על כך שמורא הדין איננו חל עליו. הרשעות בבתי המשפט השונים, תקופות מאסר בפועל ומאסר מותנה אינם מרתיעים אותו. לאור האמור, שקלתי אם שיקולי הגנה על הציבור אינם מחייבים את פריצת המתחם הענישה שהציגו הצדדים והשתת עונש כבד מן הרף העליון שהוצג, תוך חריגה מהסדר הטיעון (וראו לשם המחשה, את העונש שהוטל על המשיב בע"פ 7081/07 מ"י נ' אבו חומוס [תק-על 2007(4) 2073; ניתן ב 06/11/07] לאחר שנקבע כי המשיב הפך את העבריינות לדרך חיים).

9.         נוכח מכלול השיקולים שהציגו הצדדים, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שפורטו על ידי ההגנה והוצגו בראיות מטעמה, סברתי שלא נכון יהיה לפרוץ את המתחם. כאן, התחשבתי גם בהלכה המושרשת היטב של בית המשפט העליון, לפיה רק במקרים חריגים יסטה בית המשפט מהסדר טיעון שהושג בין הצדדים. כמו כן, לא יכולתי להתעלם מן הקשיים הרבים עמם התמודדו הצדדים בהגעה להסדר הטיעון שהוצג ומהחיסכון בזמן שיפוטי. כך, בין היתר, נחסכה עדותו של המתלונן, לאחר שהאחרון הצהיר כי איננו מתכוון להגיע לעדות בבית המשפט. כן התחשבתי גם בהודאתו ונטילת האחריות של הנאשם. שיקול מרכזי נוסף בהחלטתי, הוא טיב העבירות בהן הורשע הנאשם. אומנם, מדובר בעבירות רכוש מכוערות, שאף לווו באלימות, אולם אין מדובר באלימות חריפה, ואף הרשעותיו הקודמות של הנאשם אינן כוללות מעשי אלימות חמורים או עבירות ביטחוניות. לא נעלמו מעיני, גם נסיבותיו המשפחתיות של הנאשם, אשר אינן פשוטות וגם להן ניתן משקל בהחלטתי. בשל נסיבותיו האישיות, ומטעמים של התחשבות במשפחתו ובסמוכים על שולחנו, מצאתי בסופו של יום להקל מעט עם הנאשם ולא להשית עליו עונש המצוי ממש ברף העליון שהתבקש על ידי התביעה.

10.     באשר לגובה הפיצוי למתלונן, בשל קשיי האכיפה וההוצאה לפועל באזור, סברתי כי יש לקבוע פיצוי בסכום ריאלי, אשר הנאשם יוכל לעמוד בו, ובנוסף לקבוע מנגנון עונשי שיאפשר גבייה אפקטיבית של הפיצוי מן הנאשם, כך שכל סכום אשר יועבר ייזקף תחילה לטובת תשלום הפיצוי. גובה הפיצוי, נקבע גם בהתאם לחלקו היחסי של הנאשם באירוע, ובהתחשב בכך שבאירוע השתתפו מעורבים נוספים.

סוף דבר

11.     עונש ברף הגבוה של מתחם הענישה יקבע במקרים בהם גורר הנאשם הרשעות קודמות וכאשר נגרם נזק ממשי כתוצאה ממעשיו. כזה הוא המקרה שבפניי. כלל הוא שיש להתחשב בעונשים שהושתו על שותפיו של הנאשם ולשמור על אחידות הענישה, על מנת שלא ליצור אפליה. ואולם, עניינו של הנאשם מובחן לחומרה מעניינם של שותפיו, לאור עברו הפלילי המכביד. על אף הנסיבות לחומרה המצדיקות החמרה עם הנאשם אף מעבר לרף העליון שהתבקש על יד התביעה, החלטתי להקל עמו, לפנים משורות הדין, מתוך התחשבות במצבו המשפחתי ובסמוכים על שולחנו.

12.     על הנאשם יוטלו, אפוא, העונשים הבאים:

א.      19 חודשי מאסר לריצוי בפועל, אשר יימנו החל מיום מעצרו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ