אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק תיק צבאי 4507/11

גזר דין בתיק תיק צבאי 4507/11

תאריך פרסום : 03/04/2012 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי שומרון
4507-11
18/12/2011
בפני השופט:
רס''ן סיגל טורג'מן

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן תמר גטה
הנתבע:
עומר אחמד אסעד מרעי
עו"ד מוצטפא עזאמטה
עו"ד דיראר סעדי
גזר דין

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, בגין כך שבמספר הזדמנויות רב החל משנת 2008 יצא משטח האזור ונכנס לשטח ישראל, שם שהה למשך תקופות משתנות, עד אשר נתפס ביום 4/12/11 בעת שביקש לחזור לשטח האזור.

התובעת הצבאית עמדה בטיעוניה על החומרה הרבה, הטמונה בעבירה המיוחסת לנאשם. היא הפנתה לפסיקת בית המשפט העליון ולפסיקת בית המשפט הצבאי לערעורים, שם התייחסו להיותה של העבירה "מכת מדינה" ולכך שנדרשת ענישה מחמירה למניעת הישנותן של עבירות אלה. התובעת הדגישה, כי הנאשם נכנס לשטח ישראל מספר רב של הזדמנויות למשך תקופות משתנות. היא ביקשה מבית המשפט להתייחס אל אותן הזדמנויות באופן דומה לזה המתאים למקרים, בהם הועמד נאשם לדין בגין כל אחת מההזדמנויות, כיוון שאך מקרי הוא שלא נתפס והועמד לדין. לעניין זה הפנתה התובעת להתייחסותו של כבוד בית המשפט לערעורים בעד"י/1551/11 תיסיר גאנם נ' התביעה הצבאית. לעניין רמת הענישה המבוקשת במקרה זה הפנתה התובעת אל עד"י 2580/09 מוחמד מרעי נ' התביעה הצבאית, שם אושר עונש בן חודשיים ימים בגין כניסה חד פעמית לשטח האזור, תוך התייחסות לתחולת הלכת בית המשפט העליון ברע"פ 3173/09 פראג'ין נ' מ"י על בתי המשפט הצבאיים באזור; עד"י 1337,1338/10 אשרף ג'אנם ואחמד ג'אנם נ' התביעה הצבאית, שם אושר עונש של 4 חודשי מאסר,שהוטל על שני אחים, בגין כניסה לשטח האזור, אלא שלכל אחד מהם היה עבר קודם; בעניין גאנם האמור, אושר עונש בן 8 חודשים שהוטל על נאשם, שנכנס לשטח מדינת ישראל פעמים רבות משך 8 שנים, כשבסופן נשאר בשטח ישראל למשך שנתיים ונתפס כשהוא נושא תעודת זהות מזויפת.

הסנגור מצדו ביקש, כי בית המשפט יסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם עד כה, משך שבועיים ימים, ובעונש מאסר מותנה. הוא הדגיש, כי בהזדמנויות קודמות, שבהן נעצר הנאשם, הוא שוחרר מבלי שהועמד לדין. כך, שלטענתו אפילו היה נעצר בכל אחת מן הפעמים, ניתן להניח, שלא היו ננקטים הליכים בעניינו. הסנגור הדגיש, כי הנאשם נתפס בעת חזרתו לשטח האזור ולא בשטח מדינת ישראל. עוד טען הסנגור, כי למתגוררים בשטחי האזור אין ברירה, נוכח מצבם הכלכלי, אלא לפרוע חוק על מנת לכלכל את עצמם ואת בני משפחתם. כך, הסביר הסנגור, נדרש לעשות גם הנאשם, כדי לפרנס משפחה המונה 9 נפשות. הסנגור הפנה לפסק דינו של כבוד המשנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים בעד"י 2772/10 התביעה הצבאית נ' אחמד אלגנימאת, שם הוחמר עונשו של אדם, שנכנס במספר הזדמנויות לשטח ישראל, מחודש ויום לחודשיים ימים.

על היבטיה החמורים של העבירה בה הורשע הנאשם נכתב רבות בפסיקת בתי המשפט הצבאיים. בעניין אלגנימאת האמור, סיכם את הדברים כבוד המשנה לנשיא:

" מחד גיסא מצויים שיקולי בטחון מובנים ושיקולים שבריבונות המדינה לשלוט על הבאים בתחומה ולהבטיח את גבולותיה, ומאידך גיסא המניעים הכלכליים הגורמים לביצוע העבירה, מצוקתם של הנאשמים והרצון להבחין בין המפגעים הפוטנציאליים לבין המסה העיקרית של העוברים על החוק."

קשה להבחין בין הנכנסים לשטח מדינת ישראל - בין אלה המבקשים לעצמם פרנסה לבין אלה המבקשים לפגע בה ובתושביה. הסדר והביטחון באזור ובמדינת ישראל מחייבים יחס מחמיר אל אלה וגם אל אלה.

הטענה, לפיה תושבי האזור מחויבים לעבור על הסדר ועל החוק באזור כדי לפרנס את עצמם, כפועל יוצא ממצבם הכלכלי וכפועל יוצא מן הקושי בהשגת היתר כניסה לישראל, היא טענה קשה ובעייתית. הסדר מחייב, כי מי שנדרש להיתר יציאה מהאזור יפנה אל "דרך המלך" המתחייבת להשגת היתר כדין ואם "דרך המלך" איננה מאפשרת היתר כזה, לא ניתן לאפשר לאותו אדם לנקוט בדרכים חלופיות של הפרת הסדר.

בתי המשפט הצבאיים, האמונים על השמירה על החוק והסדר באזור, אינם יכולים לתת יד לפריעת החוק, גם אם בבסיסה של אותה כניסה לשטח ישראל עומדים שיקולים כלכליים, אנושיים במהותם, מצדו של הנכנס.

מקרים בהם הכניסה לישראל היתה מצומצמת למקרים בודדים בלבד, ניתן להסתפק לטעמי בענישה מקלה יותר. אך כשמדובר בכניסות חוזרות לשטח ישראל ללא היתר, יש מקום לנקוט בענישה מחמירה.

יחד עם זאת, במקרה שלפניי, לא יכלה התביעה להגדיר את מספר הפעמים בהן נכנס הנאשם לשטח ישראל ואת משך התקופות ששהה בה. בשל ניסוח עמום זה, נדרש בית המשפט לתת פרשנות מקילה לאותם מונחים לטובתו של הנאשם. משקל נוסף יש לתת גם להחלטות הקודמות לסגור את התיקים בעניינו, לפני שאלה נפתחו שוב, כשנתפס לאחרונה. אמנם הצטברות הכניסות לישראל היא שהובילה לפתיחת התיקים בסופו של יום, אך יש לתת משקל לכך שכבר היתה בחינה של חומר הראיות והחלטה קודמת על סגירתם.

הנאשם נכנס מספר פעמים לשטח מדינת ישראל, אך עד כה לא הועמד לדין. על אף שרק במקרה לא נתפס בפעמים הקודמות, הרי שמשמעות הדבר היא שעדיין לא חווה את חווית העמידה לדין ולא נדרש להתמודד עם עונש מותנה התלוי ועומד מעל ראשו. לכך, יש לתת משקל לטובתו בעת שקילת העונש לו הוא ראוי.

הנאשם בחר היום, כבר בשלב הדיון במעצרו, לוותר על טענות שונות, ליטול אחריות על מעשיו ולהודות בעבירות המיוחסות לו. גם לחסכון בזמן שיפוטי ולנטילת האחריות יש לתת משקל משמעותי בגזירת עונשו של נאשם. נאשם הבוחר ללכת בדרך זו, מתחייב שיזכה להקלה מסוימת בעונשו.

לצד עונש המאסר בפועל, שיוטל על הנאשם, יוטלו עליו שני רכיבי ענישה נוספים. האחד, הוא עונש המאסר המותנה, שצפוי להלך "כחרב מעל ראשו", במידה שימעד שוב בביצוע העבירה. רכיב ענישה זה ייתן ביטוי לעונש העתידי הצפוי לנאשם, אם לא יבחר כעת ללכת "בדרך המלך". רכיב הענישה השני, הינו עונש הקנס, שעבור מי שסובל מקשיים כלכליים וטוען כי ביצע את העבירות המיוחסות כדי להשיג רווח כלכלי, יש בו ממש והוא גם צפוי להרתיע אותו ואת אחרים מפני ביצוע עבירות מן הסוג בו הורשע.

סוף דבר, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים האמורים, החלטתי להטיל על הנאשם  את העונשים הבאים:

א.      100 ימי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, ביום 4/12/11.

ב.      5 חודשי מאסר על תנאי למשך 5 שנים מיום צאתו את הכלא והתנאי הוא שלא יעבור את אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה או כל עבירה דומה או נגזרת לה.

ג.        קנס בסך 1,000 ש"ח או 1 חודש מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום שחרורו של הנאשם ממאסרו ויהווה תנאי לשחרור  (מספר שובר:  ).

זכות ערעור כחוק.

ניתן והודע היום, 18/12/11,בפומבי ובמעמד הצדדים.


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ