אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק תיק צבאי 299/12

גזר דין בתיק תיק צבאי 299/12

תאריך פרסום : 22/10/2012 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי יהודה
299-12
09/10/2012
בפני השופט:
רס"ן מאיר ויגיסר

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן אבישי קפלן
הנתבע:
אסמאעיל מסלם מחמוד ולאידה
עו"ד חאג' מופיד
גזר דין

1.         בהכרעת הדין שניתנה ביום 14/08/12, הורשע הנאשם בשלושה פרטי אישום של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח, לפי סעיפים 318(ו) לצו בדבר הוראות בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 (להלן: "הצו"), בעבירה של סיוע להפרת הוראה בדבר סגירת שטח ובעבירה של נהיגת רכב ישראלי שאינו רשום באזור לפי סעיף 3 להוראות בדבר תנועה ותעבורה (יהודה והשומרון), תשכ"ט-1968, ולפי סעיף 333 לצו.

הנאשם הורשע בכך שבמהלך התקופה שמחודש אוגוסט 2009 ועד לחודש מרץ 2012, יצא את האזור ונכנס לישראל בתדירות של פעם בשלושה חודשים, ללא היתר כדין. הנאשם יצא את האזור, תוך שהוא נוהג בדרכי עפר שבאזור מצודות יהודה עד לשגב שלום. ביום 31/05/12, נסע הנאשם משגב שלום בישראל אל בני נעים באזור. ביום 02/06/12, שוב יצא הנאשם את האזור וחזר לישראל. באותה הזדמנות הסיע את בני משפחתו, מבלי שהחזיקו בהיתר יציאה מן האזור. בכל האירועים בהם נכנס ויצא את האזור, נהג הנאשם ברכב ישראלי מסוג ניסאן טראנו שאינו רשום באזור, ללא היתר לכך.

2.         התביעה טענה כי יש להחמיר בעונשו של הנאשם והדגישה את הנסיבות המחמירות של המקרה: הנאשם יצא את האזור במספר רב של הזדמנויות עד ליום מעצרו, וזאת, על אף הרשעתו הקודמת ומאסר על תנאי בר הפעלה התלוי ועומד כנגדו; הנאשם נכנס לישראל בעורמה, תוך שימוש ברכב הנושא לוחיות זיהוי ישראליות; הנאשם הכניס ברכבו אנשים נוספים שלא החזיקו בהיתר יציאה מן האזור.

התביעה הסכימה כי נסיבותיו האישיות של הנאשם שפורטו באמרתו תתקבלנה כראיות לטובתו, אך טענה כי יש לתת להן משקל מופחת לאור חומרת העבירות, וההתייחסות אליהן בפסיקה כאל מכת אזור. בהמשך דבריה, הפנתה התביעה לפסיקה במקרים דומים. בין היתר, הפנתה התביעה אל עד"י 1551/11 תיסיר גאנם נגד התביעה הצבאית[פורסם בנבו; 03/05/11]. באותו מקרה, הורשע הנאשם בכניסות רבות לישראל במשך שמונה שנים באמצעות תעודת זהות ישראלית מזויפת, על מנת להשתקע בישראל עם אשתו הישראלית ובנם המשותף. בשל תדירות ביצוע העבירות, לא נתן בית המשפט הצבאי לערעורים משקל רב להיעדרן של הרשעות קודמות והשית עליו עונש של 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל וקנס בסך 2,000 ש"ח. לסיכום, עתרה התביעה לעונש מאסר בפועל מרתיע, הפעלת התנאי מתיקו הקודם - במצטבר, קנס כספי גבוה ופסילת רישיון נהיגה.

3.         הסנגורים המלומדים פרטו בסיכומיהם, כי הנאשם נכנס לישראל על מנת להיות עם ילדיו הקטינים; הנאשם הוא אב לילדה כבת שנתיים מאשתו הישראלית ולחמישה ילדים מגרושתו תושבת האזור. נטען, כי הנאשם הוא המפרנס היחיד של משפחתו. עוד נטען, כי הנאשם ניסה להסדיר את ענייניו מול משרד הפנים בישראל והגיש בקשה לאיחוד משפחות. הסנגורים הדגישו, כי הנאשם אדם נורמטיבי, אשר לא הורשע מעולם בעבירות ביטחוניות או פליליות ולא נשקף ממנו כל סיכון בטחוני. הסנגורים הוסיפו וטענו, כי הנאשם חסך מזמנו של בית המשפט, ויתר על שמיעת העדים והסכים להגשת כל החומר הראיתי לעיון בית המשפט. הובהר, כי יש להבדיל את עניינו של הנאשם מעניינם של אלו שהורשעו בהסעת שוהים בלתי חוקיים לישראל, כיוון שהנאשם הסיע את משפחתו עמו ולא הסיע אנשים זרים תמורת תשלום. לאור כל האמור, ביקשו הסנגורים להקל בעונש המאסר והסכימו לעונש של קנס גבוה, חלף מאסר ממושך.

4.         באשר לשאלת חילוט הרכב ניתנה לצדדים האפשרות לסכם את טיעוניהם בכתב. בסיכומי התביעה, המפורטים והכתובים לתלפיות, נטען כי הסמכות לחלט את הרכב מופיעה בסעיף 65 לצו. התביעה טענה שחילוט הרכב אינו מהווה חלק מרכיבי הענישה. התביעה הדגישה, שנסיבות החומרה המאפיינות את המקרה מחייבות להורות על חילוטו של הרכב, על מנת לפגוע בכדאיות ביצוע העבירות; הנאשם השתמש ברכב לצורך ביצוע העבירה, ככלי מהותי, קבוע וארוך טווח; למעשה, הרכב היה הכלי העיקרי, בלתו אין, לביצוע העבירות; חזרת הנאשם לסורו לאחר שהורשע בעבר מקים חשש ממשי שהנאשם ימשיך ויעשה ברכב שימוש בניגוד לחוק; זאת ועוד, לנאשם אין היתר לנהוג ברכב ישראלי, ולכן לא ניתן להחזיר לו את הרכב; הנאשם עשה שימוש ברכב לשם הסעת שוהים בלתי חוקיים ולכן נדרשת החמרה נוספת בענישתו. באשר לסוגיית הבעלות על הרכב נטען, כי הנאשם הודה באמרתו שהרכב שייך לו והוא שמחזיק בו. הוא נהג בתחכום, עת רשם את הרכב על שם אדם אחר ובכך ניסה לנתק את קשריו וזיקתו אל הרכב. בין היתר, הפנתה התביעה לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") ואל החלטות בית המשפט העליון בע"פ 4148/92 חוסין מועד נ' מדינת ישראל (פורסם בתק-על 94(3), 779, בעמ' 782) (להלן: "הלכת מועד") וברע"פ 4105/06 באסל ג'אבר נ' מדינת ישראל [תק-על 2007 (1) 17] (להלן: "הלכת ג'אבר").

5.         בדיון שהתקיים בפני היום, הסכימו הסנגור והנאשם לחילוטו של הרכב. הנאשם הצהיר בפניי כי הרכב מצוי בבעלותו.

6.         בדברו האחרון,  הביע הנאשם צער על מעשיו וביקש את רחמי בית המשפט, בעיקר על בני משפחתו התלויים בו. הנאשם הבטיח כי לא ישוב לבצע עבירות דומות בעתיד.

דיון והכרעה

7.         בהתאם לתיקון מס' 113 לחוק העונשין, אשר הוחל בישראל ומשפיע גם על פסיקת בתי המשפט באזור, בית המשפט נדרש תחילה לקבוע מתחם עונש הולם למעשי העבירה שביצע הנאשם. עבירת היציאה מן האזור ללא היתר היא עבירה פלילית אשר טומנת בחובה פוטנציאל ברור לסיכון בטחוני. בנוסף, מעשי הנאשם פוגעים ביכולת האכיפה והפיקוח של כוחות הביטחון. ככלל, כאשר נלווית להרשעה בעבירה זו נסיבות מחמירות, כגון עבירות נוספות או עבר קודם רלוונטי, יוטל עונש מאסר ממושך לריצוי בפועל. ברע"פ 3173/09 מחמד פראג'ין נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו; 05/05/09], נקבע ש" ככל שמעשהו של נאשם מקרב עצמו לליבתה של ההלכה - לסיכון בטחון הציבור כן נחמיר עם העבריין וניטה ליישם את מדיניות הענישה בחומרתה. וככל שמעשהו של הנאשם ירחק וילך מן הליבה, כן יקטן כוח המשיכה של מדיניות הענישה ויתחזק ממילא משקלם של טעמי הזכות". בית המשפט העליון הנחה כי יש לבחון בכל מקרה לגופו, האם נתגלה סיכון בטחוני באדם בו מדובר; האם מדובר בשהייה שניה שלא כדין; האם נתלוו לשהייה הלא חוקית עבירות נוספות; האם מדובר ברצידיביסט; מה אורך השהיה הלא חוקית; האם ניתן להראות כי המעשה נובע ממצוקה אישית, כמי שמטה לחמו שבור; יש להתייחס גם לגילו של הנאשם ולעברו הפלילי. ודוק, הלכת פראג'ין אומצה בפסיקת בית המשפט הצבאי לערעורים (ראו למשל עד"י 1102+1103/11 התביעה הצבאית נגד מחמד נתשה ואח' [פורסם בנבו; 05/09/11]. בעד"י 1062/11 כעאבנה נגד התביעה הצבאית [פורסם בנבו; 31/01/11], ניתח המשנה לנשיא, סא"ל (כדרגתו אז) נתנאל בנישו את הענישה המקובלת בפסיקה וקבע: "המסקנה המחייבת מפסיקה זו הינה כי בעבירות דוגמת אלה בהן הורשע המערער יוטל מאסר בפועל בן חודשים מספר. אלא שמנעד הענישה כה רחב, שקשה עד מאד לומר שיש בו לקבוע נורמת ענישה של ממש".

8.         בענייננו, בעת קביעת מתחם הענישה ההולם, יש להתחשב במספר נסיבות לחומרה: הנאשם השתמש ברכב הנושא לוחיות זיהוי ישראליות לשם ביצוע העבירות ובכך הטעה את כוחות הביטחון לחשוב כי הוא אזרח ישראלי; מעשיו של הנאשם נמשכו על פני תקופה של כשלוש שנים, באופן רציף ותדיר. למרות שבקשתו לאיחוד משפחות לא התקבלה, עשה הנאשם דין לעצמו, העתיק את מרכז חייו לישראל והעביר לישראל את משפחתו. יחד עם זאת, הנאשם לא עשה שימוש בתיעוד מזויף ולא התחזה כאדם אחר. אין לקבל את טענת התביעה, כי יש להחמיר עם הנאשם כיוון שסייע לשוהים בלתי חוקיים להיכנס לישראל; הנאשם הכניס לישראל את ילדיו הקטינים ואת אמם - גרושתו. הסיכון הנשקף מילדיו הקטינים ומגרושתו הוא מופחת, כיוון שהנאשם ידע שמטרתם להתגורר בישראל עמו. כאן, יש להבחין בין הסעת בן משפחה או מכר לבין הסעת אדם אחר שאינו מוכר למסיע, ואין להתייחס אל הנאשם באותה חומרה שבה יש להתייחס אל המסייעים לשוהים בלתי חוקיים לחדור לישראל. האחרונים - ראויים לענישה מחמירה בשל החשש שבמעשיהם יסייעו לקידום מטרות הטרור (וראו את האבחנה בעניין זה בסעיף 5 (ד) להנחיה 2.15 להנחיות פרקליט המדינה - "מדיניות האכיפה של מעסיקים, מסיעים ומלינים של שוהים בלתי חוקיים בישראל").

9.         בשים לב למכלול השיקולים האמורים ונוכח רמת הענישה המקובלת, מתחם הענישה ההולם בתיק עומד על 3-9 חודשי מאסר לריצוי בפועל. לעונש המאסר, יתלווה, בדרך כלל, עונש של קנס ואף ניתן להשית עונש של פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה ממושכת (ראו את רמת הענישה בפרשת כעאבנה - 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל; בפרשת גאנם - 8 חודשים; עד"י 2130/11 ג'האד אלצעאבנה נגד התביעה הצבאית [פורסם בנבו; 07/09/11] - 6 חודשים; עד"י 1388/12 חכם מראעבה נגד התביעה הצבאית [פורסם בנבו; 23/04/12] - 8 חודשים; עד"י 2317/11 עטא שנאיטה נגד התביעה הצבאית [פורסם בנבו; 09/10/11] - 5.5 חודשים).

ויובהר, אינני רואה במקרה דנן שיקולי שיקום או שיקולי הגנה על שלום הציבור, המחייבים סטייה ממתחם הענישה שקבעתי.

10.      בטרם אכריע בעניין העונש, אדרש תחילה לשאלת חילוט הרכב, אשר הוסכם על הצדדים כי הוא בבעלות הנאשם ושוויו מוערך בכ-27,000 ש"ח. אומנם, הסנגור והנאשם הסכימו לחילוטו של הרכב, אך הסכמתם אינה פוטרת את בית המשפט מן האחריות המוטלת עליו בקבלת ההחלטה.

חילוט הרכב

11.      שאלת חילוט הרכב מציבה אינטרסים מתחרים: מחד גיסא, שיקולי הרתעת הרבים והרתעת היחיד דורשים את חילוטו של הרכב; ומאידך גיסא, ניצבת זכותו הקניינית של הנאשם - זכות רבת עוצמה, אשר ראויה להגנה. בטרם אכריע בין השיקולים השונים, יש לבחון את ההסדר הנורמטיבי החל באזור ובישראל ואת האופן שבו פורש בפסיקת בית המשפט הצבאי באזור ובפסיקת בית המשפט העליון.

12.      סעיף 65 לצו קובע שני תנאים מצטברים לחילוט טובין: ראשית, שהטובין נתפסו לפי הסמכות שבסעיף 60 לצו (בין היתר, אם נעברה באמצעותם עבירה); ושנית, שהורשע אדם בעבירה שהטובין שימשו כאמצעי לביצועה או להקלת ביצועה או אם החזקתם אסורה על פי דין או תחיקת בטחון. סעיף קטן (ב) מוסיף וקובע שהטובין לא יחולטו אם הוכיח בעליהם, כי לא היה מעורב בביצוע העבירה ועשה מצידו כל שאפשר לעשות כדי למנוע את ביצועה ובלבד שהחזקתם של הטובין אינה אסורה על פי דין או תחיקת ביטחון.

13.      בעד"י 2768/09 אחמד כרשאן נ' התביעה הצבאית (תק-צב 2009(4), 22) (להלן: "הלכת כרשאן") קבע כבוד השופט סא"ל צבי לקח, כדלהלן:

"אקדים ואומר כי כיוון שחילוט מהותו פגיעה בזכות קניינית, ודאי אם המדובר בחילוט כחלק מעונש המוטל בגזר דין, יש לשקול את השימוש בסמכות זו בזהירות. וכפי שנקבע בע"פ 6234/03 מדינת ישראל נ' זיתאוי, תק-על 2005(1), 3032 ,עמ' 3035 כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ