אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק תיק צבאי 1302/12

גזר דין בתיק תיק צבאי 1302/12

תאריך פרסום : 22/10/2012 | גרסת הדפסה
תיק צבאי
בית הדין הצבאי המחוזי יהודה
1302-12
24/09/2012
בפני השופט:
רס"ן מאיר ויגיסר

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן אבישי קפלן
הנתבע:
מוחמד עלי סאלם אבו גאליה
עו"ד מונדר אבו אחמד
גזר דין

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של ניסיון לגניבה תוך כדי התפרצות, לפי סעיפים 399      ו-404 לחוק הפלילי הירדני, מס' 16 לשנת 1960 (להלן: "החוק הפלילי הירדני"), ולפי סעיפים 201(2), 204 ו-205 לצו בדבר הוראות בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 (להלן: "הצו"), החזקת סכין, לפי סעיף 248 (ג) לצו והיזק לרכוש בזדון, לפי סעיפים 236(א)  ו-201 (א)(2) לצו.

2.         סיפור המעשה מפורט בכתב האישום בו הורשע הנאשם: ביום 16/01/12, פרצו הנאשם וחברו אל האתר לקידוח מים של חברת מקורות, המצוי בחורשת היערן שסמוכה לעזריה. הנאשם וחברו, שהיו מצוידים בסכין מסוג 'מצ'טה', חתכו את גדר האתר, עקרו מספר מכשירי גלאי תנועה ממקומם על מנת לנטרל את מערכת האזעקה, וחתכו כבלי חשמל וכבלי נחושת מתשתית הקידוח של האתר במטרה לגנבם. כעולה מחוות דעת מטעם חברת מקורות שהוגשה, מעשיהם גרמו לנזק בסך של 12,000 ש"ח.

3.         התביעה ביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ממושך, אשר יכלול הפעלה במצטבר של עונש המאסר המותנה, מאסר מותנה מרתיע וכן קנס כספי כבד. התביעה טענה כי מעשיהם של הנאשם ושותפו התאפיינו בתחכום, גרמו לנזק משמעותי והקימו סיכון רב לפעולתו הסדירה של מתקן מקורות. התביעה הוסיפה שעברו של הנאשם מכביד ומחייב ענישה מחמירה. לשיטתה, בתיקו הקודם של הנאשם הוארך המאסר המותנה וכעת הינו חב הפעלה. לחילופין נטען, שהמאסר המותנה הינו בר הפעלה, כיוון שתקופת התנאי המקורית טרם חלפה. ובכל מקרה, אין מקום לחפוף את עונש המאסר המותנה מתיקו הקודם עם העונש שיושת עליו בתיק זה. התביעה הטעימה שעניינו של השותף שונה, כיוון שהאחרון היה קטין בעת שביצע את מעשה העבירה וללא הרשעות קודמות. התביעה הציגה בפניי פסיקה של בתי המשפט הצבאיים ובה רמת ענישה הנעה בין חודש מאסר וחצי לריצוי בפועל לארבעה חודשי מאסר.

4.         מנגד, ביקש הסנגור להקל עם הנאשם ולא להשית עליו עונש מאסר בפועל מעבר לתקופת מעצרו. הסנגור הצביע על כך, שגזר הדין הקודם של הנאשם כלל רכיב של עונש מאסר בפועל. למרות זאת, לא הופעל, באותו גזר דין, עונש המאסר המותנה ותקופת התנאי הוארכה. לכן, גזר הדין מחוסר סמכות. לשיטתו, בכך בוטל עונש המאסר המותנה והוא איננו עוד בר הפעלה בענייננו. עוד הדגיש הסנגור כי עונש המאסר המותנה שהוטל הינו חמור. ככל שבית המשפט יקבע כי עונש המאסר המותנה הוא בר הפעלה, ביקש הסנגור להאריך את תקופת התנאי. הסנגור הוסיף וטען כי הנאשם בחר להודות, לקחת אחריות על מעשיו ולחסוך מזמנו של בית המשפט. אין לזקוף לחובתו, את העובדה כי נשמע אחד מן העדים. לטענות התביעה השיב הסנגור, שאילו היה הנאשם מתוחכם הוא לא היה משתהה באתר, והיה מבין שכוחות הביטחון עשויים להגיע אל המקום. הנאשם הינו צעיר בן העדה הבדואית ומתקשה למצוא מקום תעסוקה; מעשיו נבעו ממצוקה כלכלית. טענתו המרכזית של הסנגור התמקדה בעקרון אחידות הענישה; הנאשם ושותפו היו פעילים באותה מידה וגרמו יחדיו לנזק. לכן, לא ראוי להשית על הנאשם עונש החמור מהעונש שהושת על שותפו: קנס כספי ומאסר מותנה בלבד. בדברו האחרון, מסר הנאשם כי הוא מצטער על מעשיו.

דיון והכרעה

5.         תיקון מס' 113 לחוק העונשין (ס"ח 2330 מיום 10.1.12), קובע הבנייה של שיקול הדעת השיפוטי בענישה (להלן: "תיקון 113"). סעיף 40ב לתיקון קובע כעיקרון מוביל את עיקרון ההלימה בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש. תיקון דומה טרם הוחל באזור, אולם העקרונות המנחים שנקבעו יסייעו בעיצוב גזר הדין בענייננו.

6.         מתחם הענישה: בית המשפט נדרש תחילה לקבוע מתחם עונש הולם למעשי העבירה שביצע הנאשם. יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כגון: תכנון ותחכום, חלקו היחסי של הנאשם, הנזק שנגרם והנזק שהיה צפוי להיגרם ממעשיו והסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע עבירה (סעיף 40ט לתיקון 113). בנסיבות מסוימות, רשאי בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם על מנת לשקם את הנאשם או להגן על שלום הציבור (סעיף 40ד ו-40ה לתיקון 113). ככל שלא נפרצה מסגרת הענישה, יש לקבוע את העונש המתאים בתוכה. כאן, נכנסים שיקולים של שיקום והרתעה, וניתן להתחשב בנסיבות אישיות ואחרות.

7.         מהו, אם כן, מתחם העונש ההולם בנסיבות שבפנינו? בפסיקת בית המשפט העליון בישראל נקבע כי עבירה של גניבת מתכת היא בעלת אופי מיוחד, כיוון שהנזק שנגרם לתשתיות עולה עשרת מונים על שוויה של המתכת שנגנבה. נפסק כי העבירות של גניבת מתכות נושאות מימד של חומרה יתרה, בשל הנזק שנגרם לנכסי ציבור - נזק כלכלי, בטיחותי ותרבותי; "אדישותו של העבריין העוסק בתחום זה לכל אותו ציבור העלול להיפגע ממעשיו - מצביעה על חוסר מעצורים" (ראו בש"פ 7207/06 נסים ויצמן נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו]; בש"פ 7594/06 מדינת ישראל נגד בוקרא [פורסם בנבו] ורע"פ 3372/08 גיא אמסלם נגד מדינת ישראל, תק-על 2008(2), 1321). בתי המשפט מחויבים להילחם בתופעה קשה זו, ולהשית ענישה מחמירה ומרתיעה, על מנת להגן על הערך המוגן - תשתיות הציבור.

8.         ואכן, גם בית המשפט הצבאי לערעורים ראה בחומרה עבירות מסוג זה. בע"מ 1430/11 חאלד אבו גאליה נגד התביעה הצבאית [פורסם בנבו; 28/03/12] , הואשם הנאשם בכך שפרץ לאתר של חברת "מקורות" בחורשת היערן שליד עזריה (דהיינו: לאתר אליו פרץ הנאשם בענייננו), ניתק יחד עם שותפיו את החשמל למתקן, חפר באדמה, הוציא מתוכה כבלי נחושת שהיו מחוברים למנועי המשאבות במתקן וגרם נזק חמור למתקן עצמו. המעשה גרם לשיבושים באספקת המים בסביבה ולנזק רב לרכושה של חברת "מקורות". כבוד בית המשפט הצבאי לערעורים קבע כי הפגיעה בתשתיות המשרתות את הכלל יש בה פגיעה קשה בסדר הציבורי, והיא יכולה לגרום לנזקים כלכליים וחברתיים כבדים. לנוכח האמור, הוחלט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. התיק הסתיים בהסדר טיעון, במסגרתו הורשע הנאשם בעבירה נוספת של עקירת 30 עמודי ברזל ששימשו כמעקות בטיחות. בגין שני האירועים הושת עליו עונש מאסר של ארבעה חודשים וחצי לריצוי בפועל (תיק בית משפט צבאי יהודה 1958/11 התביעה הצבאית נגד חאלד אבו גאליה [לא פורסם]).

9.         ברע"פ 3372/08 גיא אמסלם נ' מדינת ישראל [תק-על 2008(2), 1321], דחה כבוד בית המשפט העליון בקשה לרשות ערעור (ב"גלגול שלישי") כנגד עונש של 15 חודשי מאסר בפועל שהושת על ידי בית המשפט השלום בגין פריצה למתקני חברת "בזק", שליפת שלושה כבלי תקשורת באורך כולל של 300 מטרים ובשווי של כ-150,000 שקלים. הנזק שנגרם היה כבד - הכבלים נחתכו לפיסות קטנות, והתקשורת נותקה ליותר מ-3,000 מנויים של החברה. יוער, כי אין חולק שנסיבות אותו המקרה חמורות מענייננו.

10.     ברע"פ 8708/08 אמין אלסאנע ואח' נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו; 21/01/09], דחה כבוד בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור כנגד העונש שהושת על המבקשים, לאחר שהורשעו בכך שניסו לגנוב כבל תקשורת של חברת בזק מגוב (בור של בזק ובו מתקן איתות וכבלי מתכת) המצוי בבית הקברות חדיד בסמוך לכביש 443. קצין הביטחון של חברת בזק הגיע למקום ומנע את הגניבה, מבלי שנגרם נזק. לשני המבקשים היו הרשעות קודמות ונקבע כי מדובר בעברייני רכוש רצידיביסטים. למבקש 1 גזר בית המשפט המחוזי עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה של 6 חודשים וכן קנס בסך 10,000 ש"ח והוחלט על חילוט רכבו. למבקש 2 נגזר עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, וכן הופעל עונש המאסר המותנה בן 4 החודשים, בגין הרשעה בעבירה של היזק בזדון לנכס, כך שחציו בחופף וחציו במצטבר. בסך הכל הוטל על המבקש 2 עונש מאסר בפועל של 8 חודשים וקנס בסך 10,000 ש"ח. כבר עתה יצוין, כי נסיבות מקרה זה, הן הדומות ביותר לענייננו-שלנו.

11.     בע/71/12 טור' ויטלי קזקוב נגד התובע הצבאי הראשי [טרם פורסם, 15/08/12], נדון עניינו של חייל שהורשע בכך שבשלוש הזדמנויות שונות לפחות, בעודו שתוי, גנב כבלי נחושת המשמשים להארקה מעמודי חשמל בבסיס שבו שירת כטכנאי. בעקבות מעשיו, דווח על תקלות שונות ברשת החשמל בבסיס ונוצרה סכנת התחשמלות גבוהה למשרתים בבסיס. עלות התיקונים שבוצעו הסתכמה בסכום כולל של 29,232 ש"ח. מכל אחת מהגניבות, הרוויח הנאשם כ-500-600 ש"ח. בערכאה הראשונה הושת על הנאשם עונש של שנת מאסר בפועל. כבוד בית הדין הצבאי לערעורים קיבל את ערעור ההגנה והשית עליו עונש מאסר לריצוי בפועל של תשעה חודשים. בית הדין הצבאי לערעורים הבהיר, כי "שליחת יד ברכוש הציבור, תוך פגיעה בתשתיות ובמתקנים ציבוריים, הפכה לנפוצה מאוד ופגיעתה רעה. במקרה דנן, בצד היבטי הפגיעה ברכוש, גרם המערער לסיכון, לו ולרבים אחרים." בית הדין הצבאי לערעורים קבע כי מתחם העונש ההולם לעבירות שעבר המערער, הוא בין שמונה חודשי מאסר בפועל לשנת מאסר בפועל. חשוב לחדד ולהבחין, כי טור' קזקוב הורשע בגניבה בשלוש הזדמנויות שונות. בענייננו, הורשע הנאשם בגניבה באירוע חד פעמי.

12.     נסיבות ביצוע העבירה הן חמורות; הנאשם וחברו תכננו את מעשיהם מראש, הצטיידו בסכין ופרצו למתחם הסגור. התחכום במעשיהם התבטא בכך שעקרו את גלאי התנועה במטרה לנטרל את מערכת האזעקה. הם בחרו מטרה, שנראתה להם קלה ובלתי מאובטחת. זאת ועוד, השניים גרמו ל נזק בסך 12,000 ש"ח, ועלולים היו לגרום לנזק חמור יותר לתשתיות המים באזור, אלמלא היו נעצרים. בעת ביצוע המעשה, היה הנאשם כבן 19 שנים. שותפו היה קטין ולכן זכה לייחס מקל בקביעת מתחם הענישה בעניינו בהתאם לסעיף 40ט(א)(6) לתיקון 113. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מטענות ההגנה, שמעשיו של הנאשם נבעו ממצוקה כלכלית.

13.     לטעמי, בשים לב לרמת הענישה הנוהגת, מתחם הענישה בנסיבות המקרה דנן נמתח בין 3 חודשי מאסר בפועל לשמונה חודשי מאסר בפועל. לעונש המאסר, יתלווה, בדרך כלל, עונש מאסר מותנה מרתיע וכן לעיתים קנס כספי ופיצויים. ודוק, אינני רואה במקרה דנן שיקולי שיקום או שיקולי הגנה על שלום הציבור, המחייבים סטייה ממתחמי הענישה שקבעתי. כעת, אפנה לקביעת עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה ולבחינת תוקפו של המאסר המותנה.

תוקפו של המאסר המותנה וקביעת עונשו של הנאשם

14.     הנאשם הורשע שלוש פעמים בעבר; ביום 18/05/09 הורשע הנאשם בתיק בית משפט צבאי יהודה 5928/07 בעבירה של החזקת סכין. הושת עליו עונש של מאסר מותנה וקנס.

ביום 10/02/11 הורשע הנאשם בתיקי בית משפט צבאי יהודה 1644/11 ו-1772/11 שאוחדו, בעבירה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח. במסגרת הסדר הטיעון ואיחוד התיקים נמחקה עבירת הגניבה שיוחסה לו בתיק 1772/11. הושת עליו עונש של 5 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, שבמשך שנה מיום שחרורו לא יעבור עבירה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח או "עבירה הקשורה לגניבה" וכן קנס.

ביום 10/11/11 הורשע הנאשם בשלישית בתיק בית משפט צבאי יהודה 4991/11, שוב בעבירה של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח. בהתאם להסדר הטיעון שהוצג על ידי הצדדים, קבע בית המשפט עונש, הכולל את הרכיבים הבאים: 25 ימי מאסר לריצוי בפועל (כימי מעצרו), הארכת עונש המאסר המותנה מתיק 1644/11, וכן קנס בסך 8,000 ש"ח.

15.     כעת, אין חולק, כי לבית המשפט לא היתה סמכות להאריך את עונש המאסר המותנה, שעה שהשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל. כוונת הצדדים הייתה להסתפק בימי המעצר, ולכן צריך היה בית המשפט להאריך את המאסר המותנה מבלי להשית עונש של מאסר בפועל. השאלה הראשונה שהוצבה לפתחי, היא מה גורלו של עונש המאסר המותנה, במצב הדברים שנוצר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ