אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק תיק פלילי 3579-06

גזר דין בתיק תיק פלילי 3579-06

תאריך פרסום : 06/02/2013 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום חיפה
3579-06
16/04/2012
בפני השופט:
זאיד פלאח

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ש. כהנא
הנתבע:
1. ניסים חלידו
2. סימה חלידו - אגמון
3. יצחק חלידו
4. המכללה העסקית הצפונית בע"מ - זוכתה
5. חב' יוסקה שיווק ציוד משרדי וצעצועים בע"מ

עו"ד דוד קצוטי
גזר דין
  1. ביום 10.1.2012 הרשעתי את הנאשמים 3,2,1 ו- 5, בביצוע העבירות הבאות:

נאשם 1 - שימוש במרמה עורמה ותחבולה, 8 עבירות על סעיף 220 (5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה").

נאשמת 2 - שימוש במרמה עורמה ותחבולה על מנת לעזור לאחר להתחמק ממס, 4 עבירות על סעיף 220 (5) לפקודה.

נאשמים 3 ו- 5 -

א.      מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח, 4 עבירות על סעיף 220(2) לפקודה. לנאשם 3 ביחד עם סעיף 224 א' לפקודה.

ב.       הכנה וקיום של פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים, 4 עבירות על סעיף 220 (4) לפקודה. לנאשם 3 ביחד עם סעיף 224 א' לפקודה.

ג.        שימוש במרמה עורמה ותחבולה על מנת לעזור לאחר להתחמק ממס, 4 עבירות על סעיף 220 (5) לפקודה. לנאשם 3 ביחד עם סעיף 224 א' לפקודה.

  1. להלן תמצית העובדות בהן הורשעו הנאשמים 1 , 2  ו- 3 :

(א)   נאשם 1 שימש בשנים 1997-2004 (להלן "התקופה הרלוונטית) כרואה חשבון ועבד בתקופה זו במס הכנסה, ובין היתר כיהן כמנהל תחום (רכז בכיר) בפקיד שומה חיפה, על כן היה כפוף להוראות התקשי"ר. בהתאם להוראות סעיף 43.02 לתקשי"ר היה על הנאשם 1 לקבל אישור מטעם השר ו/או מנכ"ל המשרד בו הוא מועסק לכל בקשה שלו לכהן כחבר הנהלת תאגיד, והנאשם 1 נמנע מלפנות לנציבות מס הכנסה בבקשה לכהן כחבר הנהלה בתאגיד, וזאת על אף שהיה בעל שליטה ומנהל פעיל בחברות שונות.

(ב)    נאשמת 2 הינה רעייתו של נאשם 1, ונאשם 3 הינו אחיו. נאשמת 5 נוסדה בינואר 1999, ועסקה בשיווק והפעלת חנות צעצועים, והנאשם 3 עבד בחברה זו בין השנים 1999-2002 והיה מנהלה הפעיל.

(ג)  בחודש מאי שנת 1995 הקימו עו"ד ערן אלוני (להלן: "אלוני") ורו"ח יואל רטנר (להלן:"רטנר"), את חברת "יורן", במטרה לעסוק בהפצת ערכות לימוד לבחינות, הכנת מאגר שאלות ממוחשבות ואספקת שאלונים לבחינות משרד העבודה. מקימי החברה פנו לנאשם 1, במהלך שנת 1995, על מנת לגייסו לצורך כתיבה ועריכת ספרים ובחינות ללימוד הנהלת חשבונות, והשלושה הפכו לשותפים בעסקיה של חברת "יורן". אלוני, רטנר ונאשם 1 החליטו להרחיב את עסקיהם המשותפים ולהקים מכללה ללימוד חשבונאות, על כן הקימו את חברת המכללה הצפונית. אלוני, רטנר ונאשם 1 פנו למכללת רמת גן בהצעה להפעיל סניף צפוני, ולבקשת נאשם 1, הוא הוצג במו"מ זה כמנהל מקצועי ומרכז אקדמי במכללה הצפונית בלבד, על אף שקבעתי בהכרעת הדין, שהוא היה שותף במכללה. ביום 23.10.1995 נחתם חוזה בין המכללה הצפונית למכללת רמת גן, על פיו הפעילה המכללה הצפונית שלוחה של מכללת רמת גן באזור חיפה. בנוסף הקימו אלוני רטנר והנאשם 1 את חברת האדם הנכון ביוני 1996.

(ד)     בחודש אוקטובר 1997 מכר אלוני את חלקו בחברות יורן, האדם הנכון והמכללה הצפונית, כך שהבעלות בחברות אלו נותרה בידי רטנר ונאשם 1. בחודש מאי 1998 הקימו רטנר ונאשם 1, ביחד עם אחרים, את חברת אטלס, במטרה לעסוק בהדרכת מקצועות המחשוב. בשנים 1997-2000 הוחזקו מניותיו של נאשם 1 בחברות המכללה הצפונית, יורן, האדם הנכון ואטלס בנאמנות ע"י רטנר ו/או אשתו ו/או מי מטעמם. נאשם 1 לא נרשם בפועל כבעל מניות באף אחת מהחברות, על אף היותו בעל שליטה בהן, וזאת על מנת להסתיר את חלקו בחברות ועל מנת להתחמק מתשלום מס.

(ה)   בהיותו בעל שליטה, כפי שקבעתי בהכרעת הדין, קמה חובה על נאשם 1 להגיש דו"חות לפקיד השומה ובהכללת המידע בדבר חברות שבשליטתו, על פי סעיפים 131 ו-32 (9) לפקודת מס הכנסה, ועל פי תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988. בשנות המס 1997-2000, לא הודיע הנאשם 1 לפקיד השומה על היותו בעל שליטה בחברות המכללה הצפונית, האדם הנכון, יורן ואטלס, לא הגיש דו"חות כבעל שליטה בחברות לפקיד השומה ולא כלל בהם את הכנסותיו ואף לא מידע בדבר היותו בעל שליטה.

(ו)  בשנות המס 1997-2000 היה הנאשם 1 בעל שליטה ומנהל פעיל בחברת המכללה הצפונית, והוא היה זכאי לקבל שכר בגין ניהול החברה, ושכרו במכללה הצפונית שולם כדלקמן: סכום של 4,000 ש"ח לחודש, בעבור עבודתו כמרצה ומרכז אקדמי במכללה הצפונית, שולם ישירות ע"י מכללת רמת גן. יתרת התמורה הכספית שהגיעה לנאשם 1 בגין ניהול המכללה הצפונית, ואשר הייתה גבוהה מ-4,000 ש"ח לחודש, דהיינו מעבר לסכום שאושר לנאשם 1 להשתכר מעבר למשכורתו בשירות המדינה, שולמה מהמכללה הצפונית לחברת יורני מערכות יזמות ניהול ואחזקות בע"מ (להלן:"חברת יורני"). נאשם 1 ורטנר משכו את הכספים המגיעים להם מהמכללה הצפונית באמצעות חברת יורני, אשר ניהלה בשמם את המכללה הצפונית. חברת יורני הנפיקה, אחת לחודש, שתי חשבוניות מס למכללה הצפונית בגין דמי ניהול: חשבונית אחת שיקפה את הסכום המגיע לרטנר, וחשבונית שנייה שיקפה את הסכום המגיע לנאשם 1. מהתשלומים שהועברו לנאשם 1 באמצעות חברת יורני בשנים 1997-1998 נוכה מס במקור. שיטת התשלומים דלעיל פעלה עד שנת 1998.

(ז)     בסמוך לחודש ינואר 1999, פנה נאשם 1 לנאשם 3 ולבנו של נאשם 3, יוסי חלידו, בבקשה להקים חברה, ובחודש ינואר 1999 הוקמה חברת יוסקה, על שמו של יוסי חלידו, כאשר מניות החברה הוחזקו בנאמנות עבור נאשם 1, ע"י אחר. חברת יוסקה עסקה בשיווק ובהפעלת חנות צעצועים בניהולו של הנאשם 3. לבקשתו של נאשם 1 הוסף סעיף למטרות החברה על פיו חברת יוסקה עסקה גם בהפצת ספרי לימוד, כאשר בפועל עסקה חברת יוסקה בשיווק צעצועים בלבד. נאשם 1, החזיק בידיו אישור לקבלת זכויות יוצרים ללא הגבלת סכום, ובנוסף - החזיק באישור מנציבות מס הכנסה על פיו יוכל לקבל הכנסה נוספת עד לסכום של 4,000 ש"ח לחודש בגין עבודתו כמרצה בחשבונאות ומרכז אקדמי (להלן:"האישורים"). לאור האישורים הנ"ל ביקש נאשם 1 מרטנר כי יתרת הכספים שמעבר לסכום של 4,000 ש"ח המגיעים לו מהמכללה הצפונית, יוצגו כולם כתשלום בגין זכויות יוצרים ולא כדמי ניהול, ונאשם 1 סיכם עם רטנר כי יציג לחברת יורני חשבוניות מס של חברת יוסקה בגין זכויות יוצרים המגיעים לו כביכול, ובהסתמך על הנ"ל הנפיקה חברת יוסקה, על פי הוראותיו של נאשם 1, חשבוניות כוזבות בגין זכויות יוצרים לחברת יורני, וכללה חשבוניות אלה בפנקסי החשבונות של החברה, כאשר בפועל לא היה כל קשר עסקי בין החברות, ולא נרקמה ביניהן עסקה אמיתית, אשר הקנתה לחברת יוסקה זכאות לקבלת כספים מחברת יורני. הנאשם 1 לא דווח לפקיד השומה על הכנסתו מדמי ניהול ומזכויות יוצרים בשנים 1999-2000 וזאת בכדי להתחמק מתשלום מס. בשנות המס האמורות משך נאשם 1 משכורות מחברת יוסקה, על אף שלא עבד בה בפועל, כאשר משכורתו הייתה נמוכה מסכומי החשבוניות שהוציאה חברת יוסקה לחברת יורני. בכך הרשעתי את הנאשם בהשמטת הכנסה בשנות המס 1999-2000 בסכום של 370,301 ש"ח.

(ח)   הנאשם 1 ורטנר החליטו בסוף שנת 2000 על פירוק השותפות ביניהם, על כן הם חתמו ביום 31.12.2000 על הסכם פירוד (להלן:"הסכם הפירוד") על פיו חולקה בין השניים הבעלות בחברות המכללה הצפונית, האדם הנכון, אטלס ויורן, כדלקמן: הבעלות והשליטה המלאה בחברות המכללה הצפונית והאדם הנכון הועברו לנאשם 1; הבעלות והשליטה המלאה בחברת מכללת אטלס הועברו לרטנר; לאחר ביצוע התחייבויות שונות של רטנר ונאשם 1, הבעלות והשליטה בחברת יורן תתחלק ביניהם בחלקים שווים. על מנת להסתיר את חלקו בחברות ועל מנת להתחמק מתשלום מס, פנה נאשם 1 לרו"ח קובי צרפתי (להלן:"צרפתי") לשם הקמת חברה אשר תתפוס את מקומה של המכללה הצפונית כשלוחה של מכללת רמת גן. בהתאם לכך הוקמה ביום 4.1.01 חברת אס. אם., כאשר שם החברה הינו צירוף ראשי תיבות שמות נאשמת 2, סימה, אשת הנאשם 1, ומונה, אשתו של צרפתי. לבקשתו של נאשם 1 הועברו מניות רטנר ואשתו בחברות המכללה הצפונית והאדם הנכון ישירות לחברת אס.אמ.

(ט)   במהלך שנת 2001 החלה חברת אס. אם. להפעיל בית ספר ללימודי חשבונאות בשיתוף עם מכללת רמת גן, במקומה של חברת המכללה הצפונית. בפועל, היה נאשם 1 מנהל פעיל ובעל שליטה בחברת אס. אם. ביחד עם צרפתי ואשתו, אך הציב את אשתו, נאשמת 2, כבעלים ושותפה לכאורה בחברה. נאשם 1 ו/או נאשמת 2 היו בעלי 50% ממניות אס.אמ. מיום הקמתה, אך הנאשם 1 הסתיר את בעלותו בחברה, על כן, ובהתאם לבקשתו, לא נרשמו המניות על שמו ו/או על שם נאשמת 2 והם הוחזקו בעבורם בנאמנות ע" אחר. נאשמת 2 ידעה כי בעלה, נאשם 1, הינו מנהלה הפעיל ובעל השליטה של חברת אס. אם., וידעה שהצבתה והצגתה כמנהלת וכבעלים - נועדה להעלים את קיומו של נאשם 1 מרשויות המס.

(י)     בשנות המס 2001-2002, לא הודיעו הנאשמים 1 ו-2 לפקיד השומה על היותם בעלי שליטה בחברת אס. אם., לא הגישו דו"חות כבעלי שליטה בחברה לפקיד השומה ולא כללו בהם את הכנסותיהם ומידע בדבר היותם בעלי שליטה כאמור.

(יא) הנאשם 1, ועל מנת להתחמק מתשלום מס בשנים 2001-2002, לא דיווח לפקיד השומה על ההכנסה שצמחה לו, בין מדמי ניהול ובין מזכויות יוצרים. בשנות מס אלה לא משך הנאשם משכורת בחברת יוסקה בכלל. סך הכל השמיט הנאשם 1, בשנות המס 2001 ו- 2002, הכנסה בסך כולל של 170,542 ש"ח. ביתרת הכספים בגין זכויות היוצרים שהועברו לחברת יוסקה, ולא נמשכו ע"י הנאשם 1, בשנים 1999-2002, נעשה שימוש כדלקמן: לכיסוי הוצאותיה השוטפות של יוסקה מפעילות הצעצועים, לתשלום משכורות לנאשם 3 ולתשלום משכורות ליוסי חלידו בגין עבודות שביצע לכאורה כעובד חברת יוסקה.  הנאשם 3 העביר חלק מהכספים שנרשמו בספרי חברת יוסקה על שמו ועל שם בנו, לידי הנאשם 1 ו/או מי מטעמו. נאשם 3, שניהל בפועל את חברת יוסקה, ידע כי איננה זכאית לתשלום בגין זכויות יוצרים, וכי החשבוניות הכוזבות אותן היא מוציאה, על פי הוראתו של הנאשם 1, הוצאו במטרה לסייע לנאשם 1 להתחמק ממס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ