אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 969/02

גזר דין בתיק פ 969/02

תאריך פרסום : 16/10/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
969-02
14/02/2005
בפני השופט:
1. ר. יפה כץ - אב"ד
2. ו. מרוז
3. א.ואגו


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. אבואלקיעאן זיאד
2. אלג'בור מוחמד - בהעדר

גזר דין
 
 
גזר  דין בנוגע לנאשם מס' 1

1.         הנאשם מס' 1 (להלן: "הנאשם") הורשע בהריגתו של ג'מאל חמדאן (להלן: "המנוח"), עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"). כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של רצח בכוונת תחילה, לפי סעיף 300 לחוק, ברם, בהכרעת הדין נקבע, כי לא הוכחה כוונת קטילה של המנוח ולפיכך, נמצא כי הנאשם ביצע עבירה של הריגה.

2.         הכרעת הדין מפרטת בהרחבה את אירועי ליל ה - 29.7.03, במהלכו, דקר הנאשם את המנוח וגרם למותו. הנאשם וחבריו הגיעו לבית המנוח, על רקע סכסוך עסקי, שעניינו מכירת ו/או החלפת כלי רכב, בתואנה, כי ברצונם לערוך סולחה, בין המנוח לבין אחד מחבריו של הנאשם, עמו הסתכסך.

חילופי הדברים, בין המנוח לבין הנאשם וחבריו, הובילו לתגרה, אשר במהלכה, שלף הנאשם סכין ודקר את המנוח שתי דקירות, האחת מהן גרמה למותו.

3.          באשר לאופן פגיעת הסכין בגופו של המנוח, נקבע בהכרעת הדין, כי הנאשם היה מודע  למעשיו וכיוון את הסכין לגופו של המנוח במטרה לפגוע בו. הנאשם העריך אפוא, ברמת הסתברות גבוהה, שהתנהגותו עלולה להוביל לתוצאה הקטלנית, כך על פי "הלכת הצפיות" או "הלכת הידיעה".

4.         הנאשם זוכה מעבירת הרצח שיוחסה לו, בהעדר הוכחה לכך שהתכוון במעשיו לגרום למותו של המנוח. כך, לא הוכח שהנאשם כיוון את סכינו למקום רגיש בגוף המנוח, תוך כוונה להורגו. בנסיבות אלו, נמצא כי התנהגותו הקימה את יסודות עבירת ההריגה.  

5.         התביעה עתרה להשית על הנאשם את העונש המרבי הקבוע בחוק, של 20 שנות מאסר. לטענתה, אך כפסע היה בין מעשה המתת המנוח לבין מעשה רצח של ממש ולפיכך, על הנאשם לשאת במלוא חומרת העונש. התביעה סמכה את טיעוניה על הלכת ע"פ 1456/01 חליל חדד נ. מ"י, האירוע בו גיל מיצ'ל המנוח, מצא את מותו, בדקירת סכין מידי הנאשם, חליל חדד, על רקע חילופי דברים של מה בכך, בין נהגים בדרך.

6.         הסניגור ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם, אשר עד למועד ביצוע העבירה קיים אורח חיים נורמטיבי, היה מעורה בחברה ובקהילה הבדואית ורכש בה מקום של כבוד. לדבריו, המקרה דנן האיר את עיני הנאשם, באשר לבעיות ערכיות הנוגעות לתרבותה של החברה הבדואית, בעטיין, כך לשיטתו, התרחש האירוע אשר הסתיים במותו של המנוח.

הנאשם טוען כי הפיק את הלקח הנלמד מהאירוע וכי נחוש הוא בדעתו, לפרוש מהחברה הבדואית ולבנות את חייו בחברה "נורמטיבית", כך לדבריו.

7.         הסניגור הטעים כי בין משפחת הנאשם לבין משפחת המנוח נערכה סולחה, אשר בגדרה, הנאשם ומשפחתו פיצו את משפחת המנוח בסך של 400,000 ש"ח - דמי חסכונותיו של הנאשם לבניית בית לו ולמשפחתו. הסכם ה"סולחה" הוצג כראיה, ברם, לא הוצגה ראיה להוכחת תשלום הפיצוי.

8.         בתסקיר מבחן שהוגש אודות הנאשם, ציין שירות המבחן, כי הנאשם יצק לדמותו דמות דמיונית של אדם  בוגר ובעל כוח להתערב בחיי זולתו ולפתור סכסוכים. שירות המבחן העריך, כי דימויו העצמי של הנאשם, כמשכין שלום, מנותק מהמציאות, ויש בו משום הדחקת נטיותיו לאלימות ולהתנהגות פורצת גבולות. זו דרכו להשליך מעליו את האחריות לתפקודו הלקוי ולנזק שגרם. שירות המבחן קבע, כי הנאשם מבכר להטיל את האחריות בגין התנהגותו על התרבות בה גדל, בקרב החברה הבדואית, תוך התעלמות מבעיותיו האישיות וכישלונותיו. לפיכך, בדעתו לשנות את השתייכותו החברתית, ובדרך זו  למצוא פתרון לבעיותיו, לכאורה. שרות המבחן קבע, כי אין  זו  הדרך הראויה לטפל בחולשותיו של הנאשם ובנטיותיו האלימות. הוא הוסיף כי   "שאיפתו למעמד של פותר סכסוכים בחברה הבדואית יחד עם חוסר בשלות רגשית, לממש שאיפה זו בדרך קונסטרוקטיבית ונטייה לרצות את המקורבים לו, היוו הרקע להפנמת דפוסי חיים השרדותיים הרסניים הכוללים כוחניות ואגרסיביות יחד עם נטייה להשליך את האחריות למעשיו של הסיטואציה   ועל הנסיבות החיצוניות תוך קושי להתייחס לבחון את המעשים שלו עצמו ותוך בידוד הרגשות הקשורים למעשיו".

            שרות המבחן המליץ על עונש מוחשי, אשר יעמיד את הנאשם על חומרת מעשיו ותוצאותיהם.

9.         חומרה רבה יש למעשיו של הנאשם, אשר באחת, קטל חיי אדם, בשל עניין של מה בכך. ברי, כי אין מדובר באדם המבקש להשכין שלום, אלא במחרחר ריב, אשר יצא ל"משימתו", מצויד בסכין, ללמדך, כי פניו למלחמה ולא לשלום. 

בע"פ 1456/01 חדד נ. מ"י, קבע כב' השופט טירקל:

            "רבו העבריינים, נגע האלימות פשה בבתינו וברחובותינו. הסכין נשלפת ודוקרת בשל מחלוקות של מה בכך ואף בשל התלהטות יצרים רגעית שלא קדם לה ריב כלשהו. העבירה של שפיכות דמים - שהיא משבע מצוות בני נח ומשלושת העבירות שעליהן 'ייהרג ולא יעבור'- היתה כמעט לדבר יום ביומו.....כאשר זה המצב אין אנו פטורים עוד מלהתוות קוים לרמת הענישה הראויה שבגדרם יש לנקוט בגישה המחמירה, לאמור בגישה הרואה בעונש המרבי את נקודת המוצא; שממנו מפחיתים לפי נסיבות המקרה, נסיבותיו האישיות של העבריין, תדירותה או נדירותה של העבירה, הרתעת עבריינים בכוח ועצמת הסלידה ושאת הנפש של החברה. כאן, בבואנו לשקול את משקלם היחסי של כל אחד מאלה, יש לייחס משקל כבד במיוחד לשני האחרונים. "

10.        דומה, כי המקרה דנן נכנס בגדר המקרים המנויים לעיל, בהם האינטרס הציבורי דוחק את נסיבותיו האישיות של הנאשם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ