אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 945/05

גזר דין בתיק פ 945/05

תאריך פרסום : 16/08/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
945-05
29/09/2005
בפני השופט:
יעקב צבן

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גאולה כהן
הנתבע:
1. סאמר עליאן
2. פאדי עליאן

עו"ד איוב
גזר דין

1.         הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות הבאות: חברות בארגון טרוריסטי לפי סעיף 3 לפקודה למניעת טרור; איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן - החוק); נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק; ייצור נשק לפי סעיף 144(ב3) לחוק; הצתה לפי סעיף 448 סיפא לחוק.

            אלה המעשים: בשלהי שנת 2003 התגייסו הנאשמים לארגון טרוריסטי "החזית העממית לשחרור פלסטין", זאת בהתאם להצעתו של מוסא דרוויש פעיל בארגון שהקים חוליה של הארגון בשכונת עיסאוויה בירושלים. ביום 11.12.03 ריססו הנאשם 1 ומוסא כתובות בשבח הארגון על קירות בתים בשכונת עיסאוויה כשהם רעולי פנים. בחודש מאי 2004 יצאו הנאשמים מוסא ואחרים לעבר ביתו של סאמר טאלב תושב עיסאוויה בו חשדו כי הוא משתף פעולה עם ישראל. הנאשמים נשאו עמם אלות, שניים מהאחרים נשאו אקדחים, באחד מהאקדחים נעשה שימוש בירי כדי להפחיד את טאלב. ביום 25.8.04 יצאו הנאשמים ואחרים כשהם מצוידים באקדחים לרסס כתובות בשם החזית העממית בעיסאוויה. כאשר שניים מתושבי המקום ביקשו מהם להפסיק, ירו הנאשמים באוויר והניסו את התושבים. ביום 10.12.04 ריססו הנאשמים ואחרים סיסמאות נוספות בשם אותו ארגון וכמו כן נטלו חלק במפגשים נוספים של הארגון.

            בקיץ 2004 קשרו הנאשמים קשר עם חמישה אחרים שהיו בחוליה ליידות בקבוקי תבערה לעבר חיילי צה"ל. התוכנית הייתה לייצר בקבוקי תבערה, ליידות חלק מהם לעבר תחנת הדלק "דור" הנמצאת בכביש מעלה אדומים וכאשר יגיעו כוחות צבא, ליידות את יתרת הבקבוקים לעברם. הנאשם 1 ושניים מחברי החוליה הכינו חמישה בקבוקי תבערה, יידו שני בקבוקים לעבר תחנת הדלק ואת שלושת הבקבוקים האחרים העבירו למקום אחר ממנו סברו כי יגיעו כוחות הצבא. כשהתברר שהצבא לא מגיע, נפטרו חברי החוליה משלושת הבקבוקים. כחודש לאחר מכן חזרו וביצעו הנאשמים את התוכנית, הכינו עם חבריהם שלושה בקבוקי תבערה, הנאשם 2 יידה אחד מהם לעבר תחנת הדלק ואילו נאשם 1 ושני חברי חוליה אחרים המתינו עם שני בקבוקי תבערה במקום ממנו סברו כי יגיעו כוחות הצבא, ומשאלו לא הגיעו נפטרו מבקבוקי התבערה.

2.         הנאשם 1, יליד 10.5.1987, למד 9 שנים, עבד בעבודות מזדמנות. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם 1  הינו בן למשפחה נורמטיבית אשר הסביר את מעורבותו בביצוע העבירות בנוכחות חיילים בכפר ובתחושת תסכול וריקנות בחייו. הנאשם 1 קיבל אחריות למעשיו ושלל מניעים אידיאולוגיים. בשל חשש להשפעת הכלא על אישיותו הבלתי מגובשת של נאשם זה, המליץ שירות המבחן על מאסר קצר ככל האפשר.

3.         הנאשם 2, יליד 29.9.1986, למד 9 שנים ועבד במוסך בתל-אביב, בן למשפחה נורמטיבית. מתסקיר שירות המבחן עולה כי לנאשם זה קווי אישיות ילדותיים והוא הסביר את חלקו בביצוע העבירות, להן נטל אחריות, בצורך לעשות רושם ולהוכיח את עצמו. בשל חשש להשפעת הכלא על אישיותו הבלתי מגובשת של נאשם זה, המליץ שירות המבחן על מאסר קצר ככל האפשר.

4.         ב"כ המאשימה טען, כי יש לראות את פעילות הנאשמים בחומרה, שכן זו נעשתה לאורך זמן באופן מסודר ובצורה יזומה. אמנם הפעילות לא היתה ברמת אלימות קשה, אולם רק מעצרם של הנאשמים מנע, אולי, פגיעות בגוף וברכוש. לדבריו, שקלול הנסיבות והצטברות העבירות מלמד על פעילות טרוריסטית שיטתית ומסוכנת ולפיכך יש לגזור את דינם של הנאשמים למאסר ממושך.

5.         ב"כ הנאשמים ביקש להתמקד בעובדות כתב האישום, ולטעמו, מדובר בפעילות מינורית יחסית, שהופסקה על ידי הנאשמים עצמם כבר מספר חודשים טרם מעצרם. אמנם, אין לזלזל בידוי בקבוקי תבערה, אולם הסיכון הנובע ממעשים אלה אינו כה רב כנטען על ידי המאשימה, והראיה, כי לא נגרם נזק כלשהו. הסניגור הזכיר עוד, כי חלק מהעבירות בוצעו על ידי הנאשמים בהיותם קטינים, ובהסתמך על פסיקה שהגיש ביקש כי עונש המאסר לא יעלה על חודשים ספורים. רוב רובה של הפסיקה עליה נסמך הסניגור, היתה פסיקה של בית הדין הצבאי.

6.         העבירות שעברו הנאשמים הן אכן עבירות משמעותיות. הם התגייסו לארגון טרור ופעלו במסגרתו לפחות במשך שנה. חלק מהפעילות היה לכאורה פעילות "רכה", כתיבת סיסמאות במקומות שונים. אולם, עד מהרה, הפכה פעילות אלימה יותר ויותר. החוליה אליה התגייסו איימה על אדם שנחשד בשיתוף פעולה. לאחר מכן הפכה הפעילות אלימה עוד יותר, הנאשמים ואחרים הכינו בקבוקי תבערה וידו אותם כפיתיון, למשוך את כוחות הצבא, לבוא לנסות לאתר את מיידי הבקבוקים ואז להכות בהם ממארב. הפעילות לא גרמה נזקים רבים, אולם היא צפנה בתוכה סכנות ממשיות ומלמדת כי הנאשמים פעלו בקור רוח ובנחישות. אין לומר, כי הפסיקו את פעילותם, שכן ממילא הם לא פעלו מדי יום, אלא פעולות ספורדיות מדי כמה שבועות או מדי כמה חודשים.

באשר לנסיבות לקולא, יש להביא בחשבון את גילם הצעיר של הנאשמים, שהיו קטינים בעת ביצוע חלק מהעבירות, הרקע האישי המשפחתי שלהם, העובדה כי בסופו של דבר אכן לא נגרמו  נזקים של ממש וכן הבעת החרטה מצידם.

הסניגור הסתמך על פסיקה של בתי דין צבאיים מהם עולה, כי צעירים שעברו עבירות דומות למדי, נשפטו לעונשי מאסר של כשנתיים. בבתי משפט אזרחיים, נגזרו עונשים בסדרי גודל דומים, לעיתים יותר ולעיתים פחות:

ע"פ 2347/90, פלונית נ' מ.י., אושר גזר דין של 20 חודשי מאסר בפועל על הכנה והשלכה של בקבוקי תבערה אחד, ללא נזק. בע"פ 1853/91, אבו סביטאן נ' מ.י. נגזר עונש דומה על עבירות דומות; ע"פ 5839/92, פלונים נ' מ.י. אושרו גזרי דין  שנעו בין  ארבע שנות מאסר ועד חמישה חודשי מאסר בעבירות דומות שנעברו בהזדמנויות שונות; ע"פ 64/94 פלוני נ' מ.י. נגזרו 52 ו-40 חודשי מאסר בפועל על הכנה והשלכה של בקבוקי תבערה, הצתה וגרימת נזק למכוניות; ע"פ 4303/95, פלונים נ' מ.י. הוטלו על נאשמים שיידו אבנים פעמים רבות ומספר פעמים בקבוקי תבערה, 42 חודשי מאסר בפועל; ע"פ 4264/99, מוחמוד נ' מ.י. הוטלו על עבירות דומות שלוש שנות מאסר; ע"פ 4825/99, עבד נ' מ.י. הוטלו 29 חודשי מאסר בפועל; ע"פ 6475/00 רג'בי נ' מ.י. הוטלו 40 חודשי מאסר על ניסיון הצתה, ייצור והשלכת בקבוקי תבערה;; ע"פ 6103/03 אחמד ספדי נ' מ.י. אישר בית המשפט העליון עונש מאסר בפועל של 30 חודש שהוטלו על המערער, שהוא וחבריו התארגנו בחולייה לשם יידוי בקבוקי תבערה בעיר העתיקה בירושלים, כדי לפגוע ביהודים. במקרה אחד, אכן יידו חברי החוליה, בלי המערער, בקבוקים שהתלקחו; במקרה נוסף, קשרו חברי החוליה קשר ליידות אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון, הכינו בקבוקים, זרקו אבנים וכן בקבוקים. חברי אותה חוליה, נדונו לעונשים שונים בין 20 ל-40 חודשי מאסר.

7.         בבחננו את הפעילות העבריינית של הנאשמים לאורך זמן ועל רקע פסיקה זו, יש להדגיש כי אין מדובר באירוע בודד אחד, אלא בסדרה של אירועים, כולם מתוכננים, ייזומים, ואך מקרה הוא שלא נגרמו נזקים של ממש.

לאור האמור ובנותני עדיפות לשיקולי ההרתעה, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:

א.         מאסר בפועל לתקופה של 30 חודש;

ב.         מאסר על תנאי של 12 חודשים. התנאי הוא שהנאשמים לא יעברו במשך 3 שנים מיום שחרורם, עבירה מסוג פשע.

תחילת מאסרו של נאשם 1 ביום מעצרו 4.4.05.

תחילת מאסרו של נאשם 2 ביום מעצרו, 30.3.05.

זכות ערעור לבית המשפט העליון, תוך 45 יום.

ניתן היום כ"ה באלול, תשס"ה ( 29 בספטמבר 2005), במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ