אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 9417/04

גזר דין בתיק פ 9417/04

תאריך פרסום : 24/01/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
9417-04
28/02/2006
בפני השופט:
כוחן חיותה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד בראון
הנתבע:
רחמים צביקה
עו"ד שי נודל
גזר דין

1.         הנאשם נותן את הדין בגין מעשה מגונה שביצע בנערה בת 16, מדריכה בתנועת הנוער הציוני, בה היה לנאשם תפקיד בכיר.

2.         בתחילה, כפר הנאשם במיוחס לו, אך חזר בו מהכפירה ביום שנקבע להוכחות, ומוטב שכך.

            במסגרת ההסכמות בין התביעה להגנה, תוקן כתב האישום, הנאשם פיצה את המתלוננת בסכום של 7,000 ש"ח והוא הופנה לשרות המבחן בלי שהיתה הסכמה לעונש.

3.         להלן העובדות בהן הודה הנאשם ושצריכות לענייננו: הנאשם נפגש עם המתלוננת בבניין התנועה, חיבק אותה, נישק אותה והריח אותה, אך היא הדפה אותו והתיישבה בכיסא מרוחק. הנאשם התקרב למתלוננת וניסה לחבקה מאחור, אך היא שוב הדפה אותו. הוא שוב ניסה לחבק אותה ונישק אותה ליד האוזן. המתלוננת התיישבה על השולחן, הנאשם חיבק אותה מאחור, השכיב אותה על השולחן ונישק אותה בצוואר. היא ניסתה להיחלץ מאחיזתו, אך הוא הצמיד אותה לשולחן, נגע בבטנה ובגבה, הרים את חולצתה ונגע לה בחזה, ברגליים ובישבן ונישק אותה בצווארה.

4.         העובדות המתוארות משקפות את נחישותו של הנאשם לבצע את זממו, אשר לא הרפה מטרפו, חרף התנגדותה הנחרצת של המתלוננת.

5.         טרם עלתה המתלוננת על דוכן העדים במסגרת הטיעונים לעונש, הסבירה, כי קשה לה להעיד וכלשונה: "אני צריכה לחזור לאחור". ניכר היה במתלוננת, כי הטראומה אותה חוותה עדיין נותנת בה את אותותיה.

            המתלוננת הסבירה, כי בהתחלה היא היתה בשוק גדול, במשך מספר ימים לא ישנה והתקשתה לעכל את מה שקרה. רק בחלוף ימים, היא שיתפה חברות ובהמשך גם את הוריה. כתגובה ישירה לארוע, היא הפסיקה לבקר בבית הספר באופן סדיר, הסתגרה בבית וניתקה עצמה מחברים, היתה בטיפול פסיכולוגי במשך חצי שנה ולקח לה הרבה זמן לחזור לעצמה, אם כי עד היום בטחונה העצמי, בעיקר כלפי גברים, טרם חזר אליה. תגובתה בביהמ"ש שווה יותר מאלף מילים, כדי לתאר ולהמחיש מה עובר על צעירה שהיתה קרבן לעבירת מין.

6.         כ- 20 שנה הפרידו בין הנאשם לבין המתלוננת, ביניהם נרקמו יחסי  אמון, כשהמתלוננת שמה מבטחה בנאשם ושיתפה אותו בעולמה האישי, אך הנאשם הפר ברגל גסה את האמון שהקטינה נתנה בו, תוך שהוא מנצל את גילו וכוחו העודפים, כשהוא אוטם את ליבו אל מול התנגדותה המופגנת של המתלוננת וחוזר על מעשיו פעם אחר פעם.

7.         הנאשם, כיום בן 38, גרוש ואב לשניים, אדם נורמטיבי,  ללא עבר פלילי, היה פעיל מגיל צעיר בתנועת הצופים וכשבגר, המשיך לתרום מזמנו במסגרות שונות בקהילה וקיבל תעודות הערכה והוקרה על פעילותו ההתנדבותית.

            קצינת המבחן ציינה, כי הנאשם הסביר את התנהגותו הפסולה בכך, "שקלט מסר, כיום מעריך אותו כשגוי, אותו פירש כמזמין התקרבות פיזית".

            על רקע ההתרחשות כמתואר בכתב האישום, אני מתקשה לקבל את תגובתו המופרכת של הנאשם. אילו היה הנאשם נרתע אחרי הניסיון הראשון, ניתן היה לקבל טיעון מעין זה, אך נוכח ההתנגדות הנחרצת והמפורשת של המתלוננת, כיצד יכול לטעון הנאשם שהוא קלט מסר מזמין, אלא אם כן הוא מבקש ליפות את התמונה ולהמעיט מאחריותו?!

            לדעת קצינת המבחן, הנאשם הפנים את הלקח וההליך המשפטי מהווה חוויה הרתעתית משמעותית וכיום המסוכנות להישנות עבירה דומה הינה נמוכה.

8.         הפרקליטות, בהגינה על האינטרס הציבורי, התייחסה בטיעוניה לנסיבות המקרה ולחומרתו ועתרה לעונש מאסר בפועל, כשהיא מעגנת את טיעוניה בגזרי דין, בהם הושתו במקרים דומים עונשי מאסר.

9.         לעומתה, עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שרות המבחן שהמליץ על מבחן ושל"צ, כשהוא מעגן את טיעוניו על אסופה של גזרי דין בהם הסתפקו בתי המשפט השונים במע"ת בלבד.

10.       מלאכתו של ביהמ"ש בגזירת הדין הינה מלאכה סבוכה וקשה צריכה להביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים, אינדיבידואלים מזה וציבוריים מזה (ראה: ע.פ. 212/79 פלוני נ' מ"י פד"י ל"ד(2) 421) בכל מקרה על השופט למצוא המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים ולאזן ביניהם.

11.       התנהגותו של הנאשם מקוממת וראויה לכל גינוי, בעיקר נוכח התעלמותו הבוטה מרצונה של המתלוננת. עונשו של הנאשם נגזר, בין השאר, מטיב המעשה, מהותו, נסיבותיו ותוצאותיו.

12.       שקלתי שקול היטב את אישיותו החיובית של הנאשם, את עברו הנקי, את הודאתו ואת המלצת שרות המבחן. אל מול אלה, איני יכולה להחשות אל מול תוצאות המעשה והפגיעה הקשה במתלוננת.

            עונשו של הנאשם צריך להיות שקול אל מול הנזק שנגרם למתלוננת וכל עונש שיפחת מעונש מאסר ממשי, עלול להעביר מסר מוטעה לקרבנות העבירה, כי אין טעם בהגשת תלונה, כי ממילא, העבריין לא ייענש כפי שראוי לו.

13.       עיינתי בכל גזרי הדין שהונחו על שולחני ע"י ב"כ הנאשם ואף מקרה אינו דומה למקרה שבפני. מטבע הדברים, אין מקרים זהים ויש לדון כל מקרה לגופו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ