אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 940/04

גזר דין בתיק פ 940/04

תאריך פרסום : 11/10/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
940-04
10/10/2005
בפני השופט:
1. ב. אזולאי - אב"ד
2. ח. סלוטקי
3. ר. ברקאי


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד עפרה לוי
הנתבע:
לים יורי
עו"ד אבו מדיעם שחדה
גזר דין
  1. הנאשם הורשע לאחר הכרעת דין בשתי עבירות של רצח בכוונת תחילה, של אשתו ובנו, לפי סעיף 300 (א) (2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובשתי עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
  1. הנאשם עלה ארצה עם אשתו לפני שנים מספר מארצות חבר העמים. לאחר הגעתם ארצה התקשה הנאשם למצוא עבודה אשר יהיה בה כדי לפרנס את בני המשפחה בכבוד. עד מהרה מצאה עצמה המשפחה מתקיימת אך מן הגמלאות של המוסד לביטוח לאומי. על רקע מצוקה כלכלית זו נתגלעו ויכוחים קשים בין הנאשם לבין אשתו המנוחה (מריה) ובנו המנוח (אולג). מערכת היחסים היתה  קשה ואלימה ורוויה בויכוחים, צעקות ואיומים. כששורש הסכסוך נעוץ בעובדה שאולג לא עבד והנאשם כעס על כך שהוא צריך לפרנס אותו. הנאשם דרש כי אולג יעזוב את הבית וימצא לו עבודה. הנאשם אשר ציפה כי אולג יהיה כנוע כמו אמו, מצא עצמו מתווכח עם אולג, אשר התגרה בו ואף התעלם ממנו. התנהגות שכזו הכעיסה את הנאשם והיתה גורמת לו להתפרצויות זעם. מערכת היחסים בין הנאשם ואשתו היתה  אף היא עכורה אך, זו היתה מימים ימימה והיא החמירה כאשר עמדה היא בויכוחים לצד בנה אל מול בעלה, הנאשם. מספר ימים לפני אירוע הרצח, בלהט ויכוח שפרץ בין השלושה, על רקע טענותיו של הנאשם כלפי אולג, כי זה עושה שימוש בזבזני בדוד המים החמים, איים הנאשם על המנוחים כי ירצח אותם מאחר וקץ בחיים עמם.
  1. ביום אירוע הרצח חזר הנאשם לביתו שם מצא את אולג מכין לעצמו ארוחת ערב. הנאשם חזר והתגרה באולג ואמר לו שהוא צריך לעזוב את הבית ולמצוא לו דירה משל עצמו. מכאן החל ויכוח מילולי חריף שבסופו דקר הנאשם את אולג ואת מריה למוות. לאחר מכן ניסה הנאשם לשים קץ לחייו כשהוא נמצא עם סכין תקועה בבטנו. בגופו של אולג נמצאו ארבע דקירות  סכין . בגופה של מריה  נמצאו  שש דקירות סכין.
  1. בטיעוניה לעונש טענה המאשימה כי יש לגזור על הנאשם מאסר עולם נפרד בגין כל אחת מעבירות הרצח בהן הורשע וכן ביקשה כי עונשי המאסר יצטברו זה לזה.  המאשימה עיגנה טעמיה בשניים: בטעם הערכי, והוא כי כל אחד משני קורבנותיו של הנאשם היה בבחינת עולם ומלואו וכל אחד מהם ראוי להגנה באופן נפרד ובטעם הנעוץ בשיקולי הרתעה.
  1. מאידך טען הסנגור כי בצד המעשים החמורים אותם ביצע הנאשם קיימים שיקולים אחרים אישיים והם נסיבותיו האישיות של הנאשם אותם יש להניח, מנגד, על כפות המאזניים. לדבריו, הנאשם יליד 1937 עלה ארצה לפני כ-5 שנים והתמודד עם משבר הקליטה באופן קשה ביותר כשלמשבר זה נלוו קשיים כלכליים ותרבותיים אשר יצרו תסכול וכעס רב בתא המשפחתי. לדבריו, חש הנאשם כי כבודו נרמס לנוכח העובדה כי לא יכול היה לפרנס את בני משפחתו בכבוד וכי נאלץ להתקיים מקצבה דלה מהמוסד לביטוח לאומי. הסנגור הצביע על העובדה כי לנאשם אין אף קרוב משפחה בארץ השומר עמו על קשר. יש לו בת אחת שמאז האירוע, נשוא כתב האישום, ניתקה עימו כל קשר, לא שאלה לשלומו ולא מצאה לנכון לבקרו בבית הסוהר ולו פעם אחת.  לדבריו, אין לו כל אפשרות או יכולת לקבל מוצרים, מעבר לצרכים המועטים המסופקים לו על ידי שלטונות בית הסוהר, וגם סיכוייו לצאת לחופשות מן הכלא קלושים הם לנוכח העובדה כי אין לו לאן ללכת. עוד הצביע הסנגור על גילו המתקדם של הנאשם, כיום כבן 68, אשר גם אם יקצבו את עונשו בעוד כ-7 שנים, בנסיבות בהן יחפפו את עונשי המאסר, תיוותר עדיין תקופה ארוכה אותה יידרש לרצות מאחורי סורג ובריח וספק אם יחיה עד לרגע זה.  הסנגור לא טען כי מדובר ברצף התנהגותי אשר מהווה בבחינת "אותו מעשה" שבגינו יש להטיל עונש מאסר אחד. אך טען כאמור, כי לנוכח נסיבותיו המיוחדות של הנאשם יש להשית עליו עונשי מאסר עולם חופפים.

  1. סעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב - 1982 מורנו כי:

"בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה."

במקרה דנן קיפח הנאשם את חייהם של שני אנשים אך בשל כעס מצטבר על הזלזול שחש כי אלה נוהגים בו. הנאשם התכוון לפגוע בשני אנשים וכוונתו צלחה בידו. היה זה אירוע אחד אשר התפצל לשני מעשים נפרדים כשבכל מעשה כילה את זעמו בקורבן שעמד מולו כשהוא חוזר פעם אחר פעם ונועץ את הסכין בקורבנו, כל אחד בנפרד.  לפיכך, מוביל אותנו המבחן המוסרי אל המסקנה המתבקשת והיא כי נטילת חייו של כל אדם ואדם הינה בבחינת מעשה יחיד ונפרד הוא. ועל כך לא חלק הסנגור, ברוב הגינותו, ולא העלה כל טענה אחרת בסיכומי טענותיו.

על ענישה בעבירות רצח כפול נדרש לא אחת בית המשפט ליתן דעתו לשאלה באילו נסיבות יש להשית עונשי מאסר עולם חופפים ובאילו מצטברים. היטיב לומר את הדברים כב' הנשיא דאז כב' השופט שמגר בע"פ 399/89 מדינת ישראל נ' נידאל  בן עבד זלום , פ"ד מו (2) 187 בקובעו  כי :

"הרשעה בעבירה נפרדת עומדת על רגליה היא, ומעבר לכך, קיפוח חייו של  אדם מן הראוי והנכון שימצאו ביטוי מפורש, מזוהה ונפרד בצעדים העונשיים. גזירת  עונשי  מאסר  חופפים על מספר מעשי רצח - אף אם מדובר בכאלה שבוצעו  ברצף  אחד  -  יש בה מכללא משום מיזעור של הזוועה שבגרם המוות הזדוני והמכוון של שורה של אנשים. קיומו של נוהג הקציבה של עונש מאסר-עולם-חובה מחדד,  כמובן,  את  תחושת  אי-ההתאמה שבין מספר רציחות לבין עונש חופף אחד. תפיסות היסוד  שלנו  בעניין  ערכם  של חיי אדם, מן הראוי שיבואו לידי ביטוי  גם בעת שדנים במעשי רצח שונים ונפרדים ולא רק - כפי שנעשה במחקרים שונים - כאשר דנים בהשפעתו של מאסר העולם על חייו ובריאותו של אסיר העולם.  הצבת  תפיסותינו  בראש  שיקולינו רלבנטית, כמובן, הן בעת גזירת העונש והן בעת הדיון בקציבתו. אגב, מן  הנכון  להביא  בחשבון  כי  יכול  להתעורר  חשש שהידיעה הוודאית, מראש,  של  הקציבה  הצפויה  ושיעורה,  עלולה  להשפיע - אם כי בעקיפין -  על  מידת הנכונות של העבריין ליטול חיי אדם, בכוונה תחילה, תופעה עבריינית  שהפכה  בחברתנו בשל התפתחויות שונות, לתדירה בהרבה מן העבר. יש,  למשל, יסוד להניח שהנכונות ליטול סיכון ולבצע מעשה רצח בשל מה שמכונה  "כבוד  המשפחה"  (בו  נוטל על עצמו לעיתים בן משפחה אחד את האשמה על  מעשה  שבוצע יחד עימו על ידי בני משפחה רבים יותר, או אף על ידי אחר  מבני  המשפחה),  עלולה  להיות מושפעת מן הידיעה מראש מה אורך תקופת המאסר  הצפויה,  אף  אם  מדובר פורמלית, בשלב הענישה הראשון, על מאסר-עולם-חובה כפשוטו. מכל מקום,  האמונה  שלנו  בקדושת חיי אדם חייבת למצוא ביטויה גם בענישה של עבריין ובהדגשת משמעותו של כל קיפוח של חיי אדם בעינינו. מקובלת  עלי,  על כן, ההשקפה כי לא רק שיש לגזור עונש נפרד על כל עבירה אלא  כי  מעשי  פגיעה  נפרדים בחיי אדם צריכים גם למצוא ביטויים בעונשים המצטברים זה לזה. בעניין זה אמר בית משפט זה בע"פ 480/72, עמר נ. מדינת ישראל, פד"י כ"ז(2), 391, 392: "טעותו של  השופט  מביאה  למעשה לידי כך שכל אדם שנשפט  למאסר עולם, מקבל בכך היתר לעבור עבירות נוספות  ככל העולה על רוחו ללא סיכון של עונש. למותר לציין שהדין איננו כך. משעבר הנאשם עבירה נוספת, על השופט היה להטיל עליו בשל עבירה  זו את העונש המתאים שחייב להצטרף אל העונש שהוטל על העבירה הקודמת. אם ואימתי ניתן העונש  לביצוע  אינו  עניין לבית המשפט לענות בו.  למעשה  גרמה  השקפתו  המוטעית של השופט לכך,  שהנאשם  יצא  פטור בלא כלום בשל העבירה הנוספת שביצע (שם, בעמ' 392)".

בחנו את פסקי-דין שבאו בפנינו, בהם נקצבו  עונשי מאסר עולם חופפים. כך בע"פ 549/87 מדינת ישראל נ' חסאן , דינים עליון, כרך ט 165,  החליט בית-המשפט להשאיר על כנו גזר דין שגזר בית-משפט קמא ולפיו עונשי המאסר ירוצו באופן חופף, תוך שהוא מציין כי מעשיו של המערער לא תוכננו על ידו מראש ובוצעו על ידו ברצף אחד.

בע"פ 317/83 גודמן נ' מדינת ישראל , פ"ד לט (3) 427, 440, נקבע כי עונש מאסר עולם בעבירת רצח ועונש מאסר עולם בעבירות של ניסיון לרצח ירוצו בחופף, "בהתחשב בעובדה, כי לא היו אלה למעשה מעשים נפרדים, אלא שהיה כאן רצף של פעילות שוטפת, שנבעה ממצב נפשי מיוחד ...".

בע"פ 4063/93 רחמנוב נ' מדינת ישראל , דינים עליון, כרך מב 501 , רצח המערער ברצף - על-רקע אהבה נכזבת - אב, אם ובתם, ובהמשך אף ניסה להתאבד. בית-המשפט המחוזי גזר עליו שלושה מאסרי עולם במצטבר, אך בית-המשפט העליון החליט לחפוף את העונשים הואיל ומעשי הרצח לא היו מתוכננים וצפויים והמקרה היה "מקרה טראגי קיצוני".

אין חולק כי כל מקרה ומקרה יבחן על פי נסיבותיו. במקרה דנן, לאחר שחזרנו והפכנו בדברים לא השתכנענו כי הנסיבות כאן מצדיקות  השתת ענישה של מאסרים חופפים.

בענייננו למדנו על כוונתו של הנאשם לבצע את מעשיו, בין השאר מתוך דברי האיומים, אותם חזר והשמיע באוזני קורבנותיו. אמנם ביצע הנאשם את מעשיו מתוך פרץ של רגשות אך לנוכח עימותים קודמים, אשר היו לו עם הקורבנות, דברי האיומים אותם השמיע כלפיהם ונסיבות ביצוע המעשים על תוצאותיו, דחינו את טענת הקנטור אשר עלתה מפי הסנגור וראינו במעשיו של הנאשם כהמשך של דברי איומים אותם השמיע באוזני קורבנותיו כשביום האירוע הוציא את דברי האיומים אל הפועל. קור הרוח שבו בוצעו המעשים יש בו כדי לבטל את הטענות בדבר המשקל שיש ליתן למצוקה הנפשית בה היה שרוי המערער בטרם ביצע את המעשים. הנאשם דקר את קורבנותיו פעם אחר פעם באופן אשר למדנו על הכוונה שהיתה בו כדי להמיתם. קור הרוח המצמרר והאכזריות בה בוצעו הרציחות ועובדת קיומן הנפרד והעצמאי של עבירות הרצח , מצדיקים כל אלה את צבירת העונש בגין כל מעשה רצח בנפרד. נסיבותיו האישיות של הנאשם, קשות ועגומות ככל שתיהנה, כפי שפרס אותן בפנינו הסנגור, נדחות מפני האינטרס הציבורי והוא הדגשת המסר המוסרי והוא קדושת החיים, והמסר ההרתעתי. מריה, אשתו של הנאשם, היתה בת 69 ביום הירצחה. אשה זו סבלה במשך שנים מדבריו האלימים של בעלה הנאשם ולאורך השנים ניסתה לעזור לבנה במערכת היחסים הסבוכה שהיתה לו עם אביו, הנאשם. ניסיונה להגן על בנה עלה לה בחייה. אולג, היה בן 35 ביום הירצחו. היה הוא בחור צעיר אשר סבל ממחלת עור קשה שהשפיעה על תפקודו וחייו ועקב מחלה זו נאלץ להתגורר בבית הוריו, מאחר ולא הצליח לפרנס את עצמו. איזון השיקולים מטה את הכף לטובת הצורך שבהטלת עונשי מאסר עולם מצטברים.

ראה לענין זה ע"פ 9804/02 שמעון שר נ' מדינת ישראל , פ"ד נח (4) 461 שם אישר בית המשפט העליון שלושה מאסרי עולם מצטברים לגבי נאשם שהתית שלושה מבני משפחתו וכן ע"פ 6141/01 ג'בארין נ' מדינת ישראל ,  דינים עליון כרך סט 153. שם בנסיבות דומות נתן בית  המשפט העליון את הדעת לשיקולים ואישר השתת עונשי מאסר עולם מצטברים ולא חופפים.

7.         לאור כל האמור לעיל הננו משיתים על הנאשם שני מאסרי עולם מצטברים החל מיום 5.3.04.

זכות ערעור תוך 45 יום

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ