אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 931/05

גזר דין בתיק פ 931/05

תאריך פרסום : 17/04/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
931-05
16/03/2006
בפני השופט:
אהרן פרקש

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רים בראנסה - מפרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
עמאר דאבאש
עו"ד עבד ענאן
גזר דין

כתב האישום וההרשעה

1.         הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.         תיאור מעשיו של הנאשם פורטו בהכרעת הדין, שניתנה בעניינו ביום 2.10.05. בתמצית, ביום 16.3.05 התנפל הנאשם על המתלוננת, שהיתה כבת 15, כאשר הגיעה סמוך לביתה בכפר צור באחר בירושלים, כאשר פניו רעולות בכאפייה, והוא חמוש במקל. הנאשם דחף את המתלוננת לרצפה והיכה אותה במקל על ראשה ועל ידיה. הנאשם שבר את הפלאפון שהיה בידה של המתלוננת ומשך את ארנקה מתוך ידה. בארנק היו באותה העת כ- 1,000 ש"ח במזומן. אחותה של המתלוננת ראתה את האירוע ממרפסת הבית והחלה לזעוק לעזרה, אז נמלט הנאשם מהמקום. כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלוננת חבלות ושריטות במקומות שונים בגופה.

תסקיר שירות המבחן

3.         מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם, רווק בן 23, עובד בבניין. שירות המבחן התרשם, כי עד לביצוע העבירה נשוא כתב האישום ניהל הנאשם אורח חיים נורמטיבי, כי הוא בחור בעל אינטליגנציה טובה וחרוץ. עוד עולה, כי בשל היותו הבן הבכור ובשל כך שאביו מובטל, הנאשם הינו האחראי בפועל לפרנסת משפחתו, מימן את לימודי אחותו באוניברסיטה, והוא אף מתפקד כדמות האב בבית. לפני שירות המבחן הביע הנאשם רצון להתבסס בחיי עבודה ומשפחה בעתיד.

4.         הנאשם הכחיש את ביצועה של העבירה לפני שירות המבחן ואף לאחר שהוכרע דינו, הוא ממשיך לטעון לטעות בזיהוי ומתאר את המתלוננת ואת משפחתה כ"בעייתיים". נוכח האמור, לא עלה בידי שירות המבחן לבדוק את הסיבות האישיותיות לביצוע העבירה ולפיכך אין הוא בא בהמלצה טיפולית בעניינו, אך המליץ להביא בחשבון את התקופה הארוכה בה היה נתון בתנאים מגבילים.

תמצית טענות הצדדים

5.         ב"כ המאשימה, עו"ד רים בראנסה, ביקשה להטיל על הנאשם עונש של מאסר ממושך בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת. לטענתה, על פי פסיקת בתי המשפט שהוגשה לעיוני, העבירה בה הורשע הנאשם היא עבירה חמורה, ויש למצות את הדין עם הנאשם בגינה, במיוחד לאור העובדה שהעבירה בוצעה בנסיבות מחמירות - תוך שימוש בנשק קר ובאלימות - כלפי ילדה בת 15, אשר נזקקה לטיפול רפואי, והמעשה וודאי הותיר עליה טראומה קשה. ב"כ המאשימה ביקשה להביא בחשבון השיקולים לעונש, כי השוד בוצע על ידי הנאשם בסמוך לביתה של המתלוננת, בתעוזה, ותוך שימוש בכאפייה על ראשו על מנת למנוע את זיהויו - באופן המצביע על מסוכנותו. כן נטען, כי יש להביא בחשבון, כי למרות שהורשע בדין, ממשיך הנאשם להכחיש את מעורבותו במעשה לפני שירות המבחן, מטיל את האחריות על המתלוננת ועל משפחתה ואינו לוקח אחריות על מעשיו.

6.         ב"כ הנאשם, עו"ד עבד ענאן, ביקש לשים את הדגש דווקא על העובדות העולות מתסקיר שירות המבחן ולא על העובדה שאין המלצה בעניינו. לטענתו, הנאשם ניהל ומנהל אורח חיים נורמטיבי ותקין, הוא הדמות הדומיננטית בבית, תומך במשפחתו, משמש כדמות האב במשפחה ומפרנס אותה. לנאשם אין עבר פלילי ובשל כך קשה לעמוד על הנסיבות או המניעים לביצוע העבירה. אף בזמן שחלף מאז האירוע ועד היום, בו שהה הנאשם בתנאי מעצר בית חלקי, באופן שהתאפשר לו לצאת לעבודה - לא הסתבך בביצוע עבירות נוספות. לטענתו, מאז מעצרו של הנאשם בעקבות האירוע, ולמרות ששוחרר בתנאים המאפשרים לו לעבוד, עזב את עבודתו, שכן שעות העבודה ומקום עבודתו עובר למעשיו נשוא כתב האישום חרגו מתנאי השחרור שנקבעו. ב"כ הנאשם ביקש, כי בית המשפט יביא בחשבון שיקוליו גם את התקופה הארוכה בה היה נתון במעצר בית חלקי, ואת תקופת מעצרו מיום 23.3.05 ועד 7.4.05. לאור האמור ביקש ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות והפנה בעניין זה לפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 8944/04 איליה לזדון נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(1) 768).

7.         הנאשם, אשר לו ניתנה זכות המילה האחרונה, שוב לא לקח אחריות על מעשיו, כפי שעשה מרגע מעצרו וכן לפני שירות המבחן, ושוב טען, כי מדובר בטעות שנעשתה בזיהויו במסדר הזיהוי.

דיון

8.         עבירת השוד בה הורשע הנאשם היא עבירה חמורה, על אחת כמה וכמה כאשר הנאשם הורשע בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, נסיבות הבאות לידי ביטוי הן בעובדה שהנאשם היה מזוין במקל המהווה "נשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע", והן בעובדה שעשה שימוש במהלך השוד במקל לצורך הכאת המתלוננת, השתמש נגדה באלימות ופצע אותה באופן שנזקקה לטיפול רפואי בבית החולים. על חומרתה של העבירה ניתן ללמוד גם מהעונש המירבי הקבוע בצידה בחוק העונשין - 20 שנות מאסר. אוכלוסיית מדינת ישראל, ובפרט חסרי הישע והקטינים, זכאים לחיות את חייהם בשלווה ובביטחון ולנוע ברחובות העיר מבלי שביטחונם יעורער מהחשש כי יתנפלו עליהם וישדדו אותם. תפקידו של בית המשפט להגן על הציבור מפני אלימות והתנכלות לגופו ולרכושו, באופן המצדיק הטלת עונשים מחמירים, אשר ישקפו גם את סלידתה של החברה ממעשים כגון אלו  (ע"פ 8944/04 הנ"ל; ת.פ. (מחוזי ב"ש) 8161/04 מדינת ישראל נ' פלוטניקוב יורי (טרם פורסם, החלטה מיום 9.1.05); ערעור על גזר הדין נדחה בבית המשפט העליון בע"פ 1601/05 מדינת ישראל נ' פלוטניקוב יורי, תק-על 2005(2) 2448). מדיניות הענישה מחמירה בעונשיהם של שודדים וטווח הענישה בפסיקה נע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות לבין מספר שנות מאסר בפועל, בעיקר במקרים בהם הורשעו נאשמים בעבירות נוספות לעבירת השוד (ת.פ. (מחוזי חי') 137/01, הוגש ע"י ב"כ המאשימה) ובמקרים בהם בוצע שוד אכזרי במיוחד, בעיקר נגד קשישים, כאשר לנאשם היה עבר פלילי בעבירות דומות (ע"פ 9154/04 חננייב חנוכה נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(2) 3247, הוגש על ידי ב"כ המאשימה).

            יצויין, כי בימים האחרונים הטיל עמיתי, כבוד השופט משה דרורי, עונש של מאסר בפועל של שנתיים ושנה אחת מאסר על תנאי, בגין עבירה של ניסיון לשוד, על צעירה שניסתה לשדוד קשיש (ת.פ. 2009/06 מדינת ישראל נ' זלבניה ריימונה, טרם פורסם, גזר דין מיום 12.3.06).

9.         אל מול מדיניות הענישה המחמירה, עומדות נסיבותיו האישיות של הנאשם. כאמור, הנאשם הינו רווק, צעיר, ללא עבר פלילי. שירות המבחן התרשם, כי ניהל אורח חיים נורמטיבי, זו מעידתו הראשונה, וכי בכוונתו להמשיך לנהל את חייו כאדם מן השורה להקים משפחה, ולהשתלב בשוק העבודה, כפי שעשה עובר לביצוע העבירה. כמו כן, כטענת ב"כ הנאשם, יש להביא בחשבון הן את תקופת מעצרו, כמפורט לעיל, ואת התקופה של כשנה, בה שהה בתנאים של מעצר בית, ללא הסתבכות נוספת עם החוק.

10.              במסגרת מכלול השיקולים קיים קושי רב לבוא לקראת הנאשם עקב כך, כי הוא אינו לוקח אחריות על מעשיו וממשיך להכחיש את ביצוע המעשה, וזאת לאחר שהורשע בדין. התנהגות זו מעידה, כי הנאשם אינו מקבל על עצמו את הכרעת בית המשפט, וממשיך לטעון לחפותו ללא כל הבעת צער על מעשיו.

בע"פ 8944/04 הנ"ל, אשר הוגש על ידי ב"כ הנאשם כאסמכתא להטלת עונש של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות בלבד, דובר היה בנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, אשר הודה בביצוע העבירה, שחלקו בה היה מינורי ביחס לחברו, הביע חרטה כנה על מעשיו ורצון לחזור לנהל חיים נורמטיביים כבעבר. כמו כן, נמנו נסיבות אישיות נוספות. שירות המבחן המליץ בעניינו על מאסר קצר בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי דחה את המלצת שירות המבחן וגזר על הנאשם עונש של 15 חודשי מאסר בפועל ו- 15 חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט העליון הקל בעונשו וגזר עליו שישה חודשי מאסר בעבודות שירות. לא כך הדבר בענייננו. לרכיב ההודאה של נאשם בכתב האישום, בין במסגרת הסדר טיעון ובין לאחר הרשעתו בדין לאחר ניהול הוכחות, ישנה השלכה משמעותית על רמת הענישה ועל העונש שיוטל עליו, שכן הודאתו של הנאשם מצביעה על הפנמת חומרת מעשיו ועל הסיכוי כי יימנע מלשוב לדרך העבריינית (השווה: ע"פ 3982/05 סאפי טבאש נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(2) 1249).

11.       יצויין, כי אין לפניי תסקיר לעניין מצבה של המתלוננת שנפגעה על ידי הנאשם. אולם אין חולק, כי בעקבות הכאתה של המתלוננת על ידי הנאשם במקל שהיה בידיו פונתה לבית החולים שם קיבלה טיפול. מעבר לכך אין בידינו נתונים בדבר תוצאות תקיפתה והיפגעותה מהנאשם, אם כי יש מקום לסברה, כי המעשה הטראומתי הותיר חותם בנפשה של המתלוננת - הקטינה בבואה לצאת מביתה לאחר המעשה.

העונש

12.       על יסוד האמור, ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות, לחומרא ולקולא, ונתתי דעתי לטיעוניהם של ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם עצמו, לנסיבותיו האישיות של הנאשם כעולה מתסקיר שירות המבחן, לתקופת הזמן בה חלו על הנאשם מגבלות של מעצר בית חלקי, ומבלי למצות את הדין עם הנאשם כיוון שהמדובר בעבירה ראשונה בה הורשע שבגינה עליו לרצות עונש של מאסר בפועל, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         מאסר בפועל של שלושים (30) חודשים, בניכוי תקופת מעצרו מיום 23.3.05 ועד 7.4.05. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 2.4.06 בשעה 08:00 בתחנת המשטרה, במגרש הרוסים בירושלים.

ב.         שנים עשר (12) חודשים של מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור במשך 3 שנים מעת שחרורו מן המאסר על עבירת אלימות שהיא פשע.

ג.          פיצוי למתלוננת בסך 1,500 ש"ח. הפיצוי ישולם ב-3 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 500 ש"ח בכל 1 לחודש החל מיום 1.7.06 ישירות לגזברות בית המשפט, אשר תעבירו למתלוננת. לצורך כך תודיע ב"כ המאשימה לגזברות בית המשפט את שמה וכתובתה של המתלוננת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ