אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 926/97

גזר דין בתיק פ 926/97

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
926-97
21/03/2005
בפני השופט:
1. ב. אזולאי - ס. נשיא - אב"ד
2. ח. עמר
3. ח. סלוטקי


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
פילאטוב סרגיי
גזר דין

1.         הנאשם הורשע - לאחר ניהול פרשת הוכחות - בעבירת אינוס,  לפי סעיף 345 (א) (1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (כנוסחו בעת ביצוע העבירה).

            המדובר הוא, למעשה, בשני מעשי אינוס שביצע הנאשם במתלוננת, ביום 20.7.1997. אך,  ומששני אלה בוצעו בתכוף ובסמוך זה לזה ובאותו אירוע, וכדי "סידרת מעשים" - הורשע הנאשם אך בעבירה אחת, כאמור.

            נסיבות האירוע, נשוא העבירה, פורטו בהרחבה בהכרעת הדין מיום 3.3.04, ולהלן נביאן, בתמצית:

            ביום 20.7.1997, בשעה שלפנות בוקר, פגש הנאשם באקראי את המתלוננת (שהיתה אז קטינה, בת 17) ואת חברתה (אף היא קטינה בת גילה) - בהיותן ליד ביתן שבבאר-שבע - והזמין אותן לנסוע עימו, ברכבו השכור, לחוף הים באשקלון (וכפי שנקבע בהכרעת הדין, היה זה תחילת תימרון אל מסע של פיתויים). כבר בהיות השלושה משתכשכים בחוף הים באשקלון - כאשר המתלוננת לבושה תחתונים וחזיה וחולצה מעליהם, ואילו הנאשם לבוש בתחתוניו בלבד - נתן הנאשם עיניו במתלוננת וחיבק אותה, בפתע ושלא בהסכמתה. המתלוננת הביעה התנגדות, בטענה שיש לה חבר, אך הוא הוסיף לחבקה, ומשראתה שאינו מרפה - אחרי שהשיבה לו חיבוק קל, בסוברה לתומה, כי ע"י כך ירפה ממנה - דחפה אותו הימנה. הנאשם - שחש פגוע מכך, וגם מתשובתה השלילית לשאלתו, האין הוא יפה די בשבילה (עד כדי שהיא דוחה את חיזוריו) - אמר לה, כי היא "עוד תשלם" על התנהגותה. המתלוננת - שלא ייחסה משמעות רבה לאמירה זו, והתייחסה אליה כאל הלצה - ביקשה מהנאשם להחזיר אותה ואת חברתה הביתה. ואכן, הנאשם הסיע את השתיים לכיוון באר-שבע. אולם, בסמוך לצומת יד מרדכי הסיט את הרכב אל תוך חורשה סמוכה (בטענה, כי הוא מבקש לעשות את צרכיו, דבר שיכול היה לעשות בשירותי תחנת הדלק הסמוכה, שבה היה אך דקות קודם לכן). בהיותם בחורשה, דרש מחברתה של המתלוננת להתרחק ולהשאירו לבד עם המתלוננת. בהיותו לבד עם המתלוננת, דחף אותה והפילה ארצה, ודרש ממנה להתפשט; ומשסירבה, סטר לה על לחיה. משהחזיקה בסירובה, וביקשה ממנו שלא יעשה לה דבר, הבטיח לה שאם תנשק אותו, והנשיקה "תהיה בסדר", כי אז, לא יעשה לה מאומה. אלא שכאשר זו התנשקה עימו, הוסיף ודרש ממנה להתפשט, ומשסירבה, הפשיט את תחתוניה ובעל אותה, שלא בהסכמתה, ובהפעילו כוח; ולאחר כחצי שעה, שב ובעל אותה בשנית, ללא הסכמתה, ותוך ניצול כניעתה, נוכח תנאי השטח המבודד, הפחד מפני הנאשם ומצב הקיפאון בו היתה שרוייה.

            אחר זאת - ובלית ברירה, ומשלא היה בידיה או בידי חברתה כסף לנסיעה - הסכימו השתיים לנסוע חזרה לבאר-שבע עם הנאשם.

2.         טרם הטיעונים לעונש, הורינו - לבקשת הסניגור - על קבלת תסקיר שירות המבחן אודות הנאשם.

            ברם, בפועל - ועקב אי שיתוף פעולה עם שירות המבחן מצד הנאשם, שלא הופיע למספר פגישות עם קצין המבחן, אליהן הוזמן; ועקב כך, נדחה הדיון מעת לעת - נערך התסקיר הענייני הראשון רק ביום 13.7.04.

            מתסקיר זה עולה, כי הנאשם - רווק בן 30 כיום - עלה ארצה בשנת 1995, סמוך לאחר עליית אימו ואביו החורג (שגידל אותו מאז היותו בן 7 שנים). בארץ מוצאו סיים 12 שנות לימוד, ובהגיעו ארצה (בגיל 20) לא התגייס לצבא, ולדבריו, על שום שבבדיקות לקראת גיוסו נמצא כי הוא סובל מצהבת, בה נדבק מעירוי דם שקיבל, ולמרות שלא צרך סמים או אלכוהול.

            הוא עבד בארץ כנהג, במספר מקומות עבודה, וזאת, עד למעצרו בקשר עם העבירה הנדונה.

            בהתייחסו לעבירה בה הורשע, הוסיף הנאשם להתכחש אליה ולטעון כי יחסי המין עם המתלוננת קויימו בהסכמה.

            מאז הורשע על פי הכרעת הדין, נכנס הנאשם לחרדה ומתח גדולים, שבעטיים - וכדי להפיג את תחושותיו הקשות - החל לצרוך סמים.

            נוכח עמדתו של הנאשם, כאמור, באשר לעבירה בה הורשע - ובהעדר תמונה ברורה, ומלאה ביחס לאישיותו באותו שלב - נמנע שירות המבחן מהמלצה סופית.

            עקב כך, דחינו, שוב, את הדיון, ומהתסקיר הנוסף מיום 7.9.04, עלה, כי הנאשם הגביר את צריכת הסמים. אולם, וסמוך למועד התסקיר, החל בהליכים המקדמיים הדרושים לשם כניסה לתהליך גמילה ארוך טווח.

            נוכח זאת - ועל פי המלצת שירות המבחן - דחינו שוב את הדיון; ובתסקיר הנוסף מיום 14.10.04 נמסר, כי הנאשם החל את שלב הגמילה הפיזית באישפוזית, ושלאחריו אמור היה להיקלט בקהילה הטיפולית "בית אור אביבה", לשם המשכו הממושך של התהליך; ולאור זאת, נענינו להמלצת שירות המבחן ודחינו, שוב את הדיון.

למרות התנגדות ב"כ המאשימה - שטען כי זה לא המקרה למיצוי הליך גמילה טרם גזה"ד, משהעבירה לא בוצעה על רקע שימוש בסמים - הורינו, בהחלטה מיום 30.12.04, על הגשת תסקיר משלים.

            ואולם, כבר ביום 6.1.05, הודיע שירות המבחן, כי הנאשם עזב ביוזמתו את המעון הנ"ל, והמליץ, על כן, להקדים הדיון. במצב זה, לא ראינו עוד להעתר לבקשת הסניגור - שטען כי סיבת העזיבה נעוצה בכך שהנאשם חולה בצהבת זיהומית - ולא ראינו לדחות עוד, לקבלת תסקיר נוסף.

3.         לבקשת המאשימה, הורינו גם על קבלת "תסקיר נפגע" אודות המתלוננת.

            מתסקיר זה (מיום 23.6.04) עולה, כי המתלוננת - שהיתה, כזכור, בת 17, בעת האירוע  (היינו, בת 24, בעת עריכת תסקיר זה) - לא הכירה את אביה הביולוגי, משבהיותה אך בת חודשיים נתגרשה אימה הימנו; ובהיותה בת 13, עלתה ארצה עם אימה ואביה החורג, שנפטר באופן פתאומי כשנה לפני האירוע נשוא תיק זה.

            במהלך השנתיים הראשונות שלאחר האירוע ניכרו על המתלוננת השפעותיו הפוסט- טראומטיות של האירוע, שהתבטאו בהסתגרות בבית; סיוטי לילה; התפרצויות בכי לעיתים; שקיעה לתוך שינה ממושכת; הימנעות מלצאת מהפנימיה, בה למדה, לחופשות בבית, בבאר-שבע; ירידה חדה בהישגים בלימודים; תחושת חרדות מפני אנשים זרים, ככלל, וחרדה מפני אפשרות שתפגוש בנאשם; קושי ביצירת תקשורת מחדש עם חברים קודמים וחדשים; תחושת אשמה, בושה והתייסרות על שלא היתה מסוגלת להגן על עצמה ועל שנתפתתה לאותה נסיעה לחוף הים באשקלון עם הנאשם - תחושה שהתחזקה על רקע היוודעות דבר הפרשה בשכונת מגוריה; משבר אמון בבני אדם, המקשה על יצירת קשרים זוגיים עם גברים, ואף ביצירת קשרים חבריים עם בחורות, על רקע תחושת הכעס כלפי חברתה, באותו אירוע, שלא חשה לעזרתה; וקושי לדבר עם איש על האירוע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ