אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8756/04

גזר דין בתיק פ 8756/04

תאריך פרסום : 14/04/2008 | גרסת הדפסה
פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
8756-04
14/02/2006
בפני השופט:
דן מור

- נגד -
התובע:
פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה
הנתבע:
1. בוחבוט שמעון/סימו
2. כהן בן אל/צחי
3. כהן אסף
4. בן נעים יצחק

עו"ד ב' נהרי
עו"ד א' אלפסי
עו"ד טרסי
עו"ד ב' נהרי
גזר דין

1.         הנאשמים הורשעו, לאחר שמיעת ההוכחות, בעבירות כדלקמן:

            נאשמים 1,  2 ו-3 בקשירת קשר לבצע פשע, כשהפשע הינו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

            כל הנאשמים, ב- 39 עבירות של קבלת דבר במירמה ובנסיבות מחמירות ומספר זהה של עבירות של משיכת שייק ללא כיסוי.

            נאשם 1 אף בעבירה של מסירת דו"ח כוזב למע"מ ו-6 עבירות של הוצאות חשבוניות-מס שלא כדין.

            נסיבות הפרשה פורטו בהרחבה בהכרעת הדין. מדובר במיזם של "עוקץ", דהינו, הנאשמים 1 2 ו-3, יחד עם עד המדינה אשר אליאסי, רשמו חברה, "אינטרגרופ", פתחו שני חשבונות בנק על שם החברה, שכרו משרד מהודר ומרוהט, שכרו עובדים, נרשמו אצל שלטונות המס באמצעות רואה חשבון, ולאחר שצירפו אליהם את נאשם 4, ובידיעתו על המתרחש, החלו לרכוש סחורות מכל הבא ליד, כשהתשלום נעשה בשיקים מעותדים לתאריך 15.5.04 או בסמוך לאחריו. הסחורה שנרכשה, נמכרה מיד, במזומן, במחצית מערכה. נאשם 1 אף הגיש דו"ח תקופתי כוזב לשלטונות מע"מ להחזר מס תשומות והכין חשבוניות-מס כוזבות של אינטרגרופ, שניתן היה לעשות בהן שימוש להתחמקות ממס של אחרים. שנמסרו השיקים לסוחרים מהם נרכשה הסחורה, ידעו הנאשמים כי לבנק עליו נמשכו השיקים לא יהיה כיסוי לאותם שיקים במועד פרעונם. ביום 15.5.04 נסגרו משרדי אינטרגרופ, הטלפונים נותקו והמרומים מצאו עצמם מול שוקת שבורה. עד היום לא הושב להם ערך סחורתם שנמכרה אך עקב מצג השווא שהציגו הנאשמים בפניהם, באינטרגרופ. כמובן שאף דמי השכירות למשרד לא שולמו, רוה"ח לא קיבל את שכרו וכנראה אף לא עורך הדין שרשם את החברה. היקף הסחורה שנרכשה, כאמור לעיל, כ- 280,000 ש"ח. הנאשמים אף הותירו אחריהם חובות נוספים.

איש הקש, אחריו הסתתרו הנאשמים, היה אשר אליאסי. זה האיש שנרשם כבעל השליטה באינטרגרופ וזה שחתם ערבות אישית בחשבונות הבנק ועבור הסוחרים שביקשו ערבויות כאלה למכירותיהם. אליאסי לקח על עצמו את תפקיד ה"קוף" או ה"פרונט", ביודעו כי הוא חסר כל רכוש ולא ניתן יהיה לגבות ממנו כל חוב של אינטרגרופ, ובמיוחד שזו היתה דרכו להשגת סכומי כסף, ממכירת הסחורה שנקנתה במירמה, ולהשיב לנושיו את חובות ההימורים שעליו. לאליאסי כבר עבר נכבד בעבירות מרמה, בגינן ריצה עונש מאסר ארוך, כשאף בפרשה הקודמת שימש, כך לדבריו, איש קש לעבריינים אחרים שזהותם נותרה באפלה. על אופיו, כפי שבית המשפט התרשם מעדותו ומעברו, דובר לא מעט בהכרעת הדין (ראה עמ' 155 ואילך). אולם אין לבית המשפט כל ספק כי תפקידו היה בעיקר של איש קש, הלוקח על עצמו את הסיכון לתביעות אזרחיות או אף הליכים עונשיים, ולשם כך הוא מקבל חלק מרווחי המירמה, אם כי הוא גם לקח חלק עם שאר הנאשמים במהלך ביצוע המרמות.

כפי שכבר נאמר בהכרעת הדין, החומרה שבעבירות הינה התחכום הרב שבמיזם ה"עוקץ", כולל החזות הכשרה שבנו הנאשמים במשרדי אינטרגרופ, שם הותקנה מערכת מיחשוב ומצלמות במעגל סגור, כולל רישום החברה, פתיחת חשבונות בנק, היקף העבירות, כשסכום הקניות מגיע ל- 280,000 ש"ח בערך, תקופת הפעילות של כ- 4 חודשים, תוך תכנון "יום החיסול", השימוש באיש קש וביצוע עבירות מיסוי במהלך פעולות המירמה תוך ניצול הוראות חוק מס ערך מוסף, באמצעות רואה החשבון.

2.         לטענת ב"כ המאשימה, יש להחמיר בעונשי הנאשמים בעיקר בגין יסוד ההרתעה שבענישה. לדבריו, ענייננו בעבירות צווארון לבן,  כשכוונתם של הנאשמים הינה להשיג לעצמם טובות הנאה תוך מצגי מירמה בפני סוחרים תמימים. יש להחמיר אף בגין הקושי שבגילוי עבירות שכאלה והקשיים בפניהם עומדים הסוחרים בנסיונם להשיב לעצמם את הרכוש שנגזל. לדעת ב"כ המאשימה, רק ענישה מכבידה, עונשי מאסר ארוכים, יש בהם כדי להוות הרתעה ראוייה וזה אף העונש הראוי לעבירות שהוכחו.

ב"כ הנאשמים טענו, כל אחד בעניינו של מרשו, ועתרו להקלה בעונש כשבפיהם מספר טענות כלליות וכן הפנייה לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, כנסיבות לקולא בענינם, ולכך עוד אחזור בהמשך.

כאן המקום להסיר מדרכי את טיעוני ב"כ המאשימה, מחד, ושל ב"כ הנאשמים, מאידך, לענין עקרון אחידות הענישה. זה אוחז בפסק דין ותקדימים המצביעים לכאן ואלו מחזיקים באחרים, מהם ניתן ללמוד אחרת. אולם כידוע, על אף עקרון אחידות הענישה, הליך גזירת העונש לא יעשה על פי תעריפים, בדרך מכנית וטכנית של שקילת והשוואת הנסיבות השונות והדומות בכל מקרה ומקרה. הרי לא נסיבותיו של נאשם אחד כשל חברו, ולרוב נמצא סיבות שונות ומיוחדות בכל פרשה ופרשה. בעניין זה כבר נאמר בע.פ. 5450/00 שושני נ' מ"י,  פד"י נ"ו (2) 817, בעמ' 823, כדלקמן:

"עקרון אחידות הענישה נועד למנוע הפלייה בין נאשמים שפשעו יחדיו ובנסיבות דומות, אך לא באו לכפות על בית המשפט אמת מידה עונשית מוטעית רק מפני שהיא ננקטה במקרה של אחד הנאשמים המשותפים".

כלומר, על בית המשפט לשקול את העונש ההולם, לאור נסיבות העבירה ונסיבותיהם האישיות של כל אחד מהנאשמים, ללא שאמת מידה עונשית, הנראית לו מוטעות, ננקטה במקרה אחר, אף שבו מדובר היה בעבירות דומות.

בר.ע.פ. 1776/94 עובדיה נ' מ"י (לא פורסם), נאמר כדלקמן:  -

"האמירה אחידות הענישה אינה אמירה סתמית. היא באה למנוע אי צדק משווע בענישתם של נאשמים שהעובדות והנסיבות לגביהם זהות או דומות. אין מדיניות עקרונית זו באה להציב ענישה שגרתית, טכנית ושבלונית שאין לסטות ממנה. כשענישה אחידה זו אינה מבטאת נכונה את מדיניות הענישה הראויה למקרים הספציפיים, כי אז תבוא ענישה הולמת יותר, וזאת אם מאת דרגת שיפוט גבוהה יותר, ואם על ידי שבית המשפט שיאמץ לעצמו את המדיניות המדריכה של דרגות השיפוט שמעליו".

במצב זה, אתקשה למצוא ממש בטענת הסנגוריה כי על בית המשפט להצמד בשיקוליו במידת העונש דווקא באותם תקדימים בהם אמת המידה העונשית נוטה לקולא. באותם מקרים נמצאו נסיבות אישיות מיוחדות ויוצאות דופן. דווקא על פי עקרון אחידות הענישה, במקרים בהם מדובר בעבירות מירמה חמורות, העונש המקובל הינו מאסר בפועל לתקופה לא קצרה. חומרת העבירות מחייבת ענישה שכזו. כשהעבירה גורמת לנזק לעשרות פרטים, כשהעבירות יסודן בתרמית וניצול תמימות הסוחרים וכשגדול הסיכוי לעבריינים כי לא יתפסו, הרתעת היחיד והרתעת הרבים מחייבת את כליאת הנאשמים מאחורי סורג ובריח. רק בכך יממש בית המשפט את חובתו לענישה ראויה ומרתיעה.

בע"פ 6675/95 אבי שילוח נ' מ"י פ"ד נ'(2), 672, מדובר היה שוב בעבירות מרמה בשיטת "עוקץ", אם כי בהיקף סכומים ותקופת פעילות גדולים מאשר בפרשתנו. הנאשם שם הודה במסגרת עיסקת טיעון ובית המשפט מצא לנכון לחרוג מהעונש המוסכם של 18 חודשי מאסר בפועל והטיל על הנאשם עונש שכלל 36 חודשי מאסר בפועל, על אף שהנאשם הודה, חסך מזמנו של בית המשפט והכל במסגרת הסדר טיעון לה היתה המאשימה צד, וכידוע, רק במקרים בודדים וחריגים ימנע בית המשפט מלכבדו ולאמצו. אולם בית המשפט המחוזי מצא לנכון להחמיר דווקא בגין שיטת המירמה אשר, כדבריו:

"הורסת כל חלקה טובה ביחסי המסחר ההוגן והתקין.היא גורמת להפסדים כספיים לקורבנות ולעיתים מביאה להם אף להתמוטטות או לנזקים בלתי הפיכים, בנוסף לעוגמת הנפש. זאת מארה, שעל בית המשפט לנסות ולהקטין נפיצותה, על ידי עונשים מחמירים".

בית המשפט העליון, מפי כב' השו' גולדנברג הסכים עימו וקבע שם כי למעשה העונש המוסכם: -

            "חורג באופן משמעותי מהעונש הראוי בנסיבותיו של המקרה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ