אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 852/05

גזר דין בתיק פ 852/05

תאריך פרסום : 27/03/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
852-05
03/07/2006
בפני השופט:
1. משה רביד - אב"ד
2. אורית אפעל-גבאי
3. אהרן פרקש


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז י-ם
הנתבע:
פלוני
עו"ד אריאל הרמן
גזר דין

1.         הנאשם הורשע על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, שכלל גם תיקון כתב האישום, בעבירה של מעשים מגונים בבת משפחה שטרם מלאו לה 14 שנים, עבירה על סעיף 351(ג)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק) בזיקה לסעיף 348(א) לחוק ובנסיבות האמורות בסעיף 345(א)(3) לחוק.

2.         על-פי האמור בכתב האישום המתוקן, הנאשם הוא אחיה של המתלוננת, ילידת 9.9.96, והשניים מתגוררים בבית הוריהם. בתאריך כלשהו בין החודשים דצמבר 2004 וינואר 2005, בשל בואם של אורחים לבית הורי הנאשם, עברה המתלוננת לישון בחדרו של הנאשם, במיטה הסמוכה למיטתו. הנאשם ביקש מן המתלוננת כי תיתן לו לגעת בבטנה, והיא סירבה. בעקבות זאת, הרים הנאשם את המתלוננת, לבקשתה, והושיבה על מותניו. מספר ימים לאחר מכן, פנה הנאשם אל המתלוננת וביקש לגעת בה, אך היא סירבה. לבסוף, התרצתה המתלוננת והסכימה כי הנאשם ייגע בה במקומות מוצנעים בגופה.

            לאחר מכן, ובתדירות עולה, החל מפעם בשבוע ועד לשלוש פעמים בשבוע, במהלך תקופה של כשלושה חודשים, נהג הנאשם להתבודד עם המתלוננת בחדרו, להושיבה על מותניו ולגעת בה בגבה, בבטנה ובאיבר המין שלה. בשלוש הזדמנויות הפשיט הנאשם את המתלוננת מחלק מבגדיה ובמקרה נוסף הפשיטה מכל בגדיה. באחת ההזדמנויות הגיע הנאשם לסיפוק מיני.

3.         שירות המבחן ערך מספר תסקירים אודות הנאשם.

            התסקיר הראשון נערך ביום 16.11.05. על-פי האמור בתסקיר, המדובר ברווק בן 22, המתגורר בפנימיה במכון ללימודים מדעיים, כחלופת מעצר. הנאשם לומד זו השנה השניה הנדסה רפואית לתואר ראשון באותו מקום. הנאשם הוא בן למשפחה חרדית, המונה הורים ועשרה אחים. הנאשם הוא השני בסדר האחים במשפחה, והמתלוננת היא התשיעית (צעיר הילדים הוא בן). שירות המבחן מתייחס ליחסים בתוך המשפחה, והתרשמותו היא כי הנאשם היה ילד בעל מצוקות רגשיות, תחושות בושה וחוסר ערך עצמי, אשר לא מצאו פתרון במסגרת המשפחה. הנאשם מצוי זה מספר שנים במשבר מבחינת זהותו הדתית, הוא עבר מספר מסגרות לימוד עקב כך, והמקום בו הוא לומד עתה מהווה מעין פשרה בינו לבין הוריו. הנאשם נוטל אחריות מלאה על העבירות שביצע, ומתמודד באופן אמיתי עם משמעותן. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם מצוי בתהליך מעמיק של התבוננות עצמית, וניכר רצון אמיתי להגיע לתובנות ולחולל שינוי בחייו. הרקע לביצוע העבירות הוא בתחושת בדידות עמוקה וחלל מבחינה רגשית, ולא קיימת בעיה של התנהגות מינית סוטה מושרשת. לפיכך, גם רמת המסוכנות של הנאשם הוערכה על-ידי שירות המבחן כרמת מסוכנות נמוכה. מסקנה זו נסמכת על אופי התקיפה, מאפייני האישיות של הנאשם, העובדה שפנה באופן וולונטרי לקבל עזרה ויכולתו לבחון את מעשיו בדרך לא הגנתית. הנאשם אף החל בטיפול קבוצתי המיועד לאנשים שביצעו עבירות מין במסגרת שירות המבחן.

            לסיכום, סבורה עורכת התסקיר, כי הנאשם הוא בעל פוטנציאל ליכולת תפקוד טובה. המדובר בבחור שזו עבירתו הראשונה ויש בכוחו להיתרם מקשר טיפולי. עוד מציינת עורכת התסקיר, כי הנאשם מצוי בתחילת דרכו מבחינה תעסוקתית, ולכן הרשעה בעבירת מין תפגע קשות בשיקומו, באפשרויות תעסוקתו ובדימויו העצמי. על יסוד כל אלה מצא שירות המבחן להמליץ לבית המשפט לבטל את הרשעתו של הנאשם ולהטיל עליו שירות לתועלת הציבור, בהיקף נרחב של 300 שעות, ללא הרשעה. עוד המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם במבחן למשך שנה.

            תסקיר משלים נערך ביום 21.3.06. על-פי האמור שם, בזמן שחלף מאז שנערך התסקיר הקודם התפתח הקשר עם שירות המבחן והעמיק. הסברה, כי ביצוע העבירה נעשה על רקע חסכיו הרגשיים ותפיסותיו של הנאשם, נותרה בעינה. כמו כן, ההערכות כי הנאשם עובר תהליך משמעותי מבחינה טיפולית, מסוכנותו נמוכה, והקשר עם שירות המבחן משמעותי עבורו, גם אלה נותרו על כנן. עורכת התסקיר הוסיפה וציינה, כי הליכי המשפט המתמשכים משפיעים על מצבו הנפשי של הנאשם, הוא אינו מרוכז בלימודים ונתון במתח מפני האפשרות כי ייכנס לכלא. בנוגע להמלצה, חזרה עורכת התסקיר על ההמלצה המקורית.

תסקיר משלים נוסף נערך ביום 16.5.06. על-פי האמור שם, הנאשם ממשיך להגיע בהתמדה לשיחות, הן אישיות והן במסגרת טיפול קבוצתי, ומגיב באופן חיובי לקשר הטיפולי. ההמלצה לא השתנתה.

4.         המאשימה ביקשה, כי ייערך תסקיר נפגע בעניינה של המתלוננת. זאת לאחר שבדיון שהתקיים ביום 21.11.05 הגיש ב"כ הנאשם מסמך שנערך במרכז לאבחון, לפיו המתלוננת לא עברה חוויה טראומטית והיא אינה זקוקה לטיפול פסיכולוגי  (נ/1). לאחר שהורינו על עריכת תסקיר נפגע התברר, כי הורי הנאשם והמתלוננת סירבו לעריכת התסקיר, וזאת משתי סיבות: האחת, לטענת ההורים המתלוננת אינה יודעת על ההליכים המשפטיים המתנהלים נגד אחיה, והם אינם רוצים שהיא תיחשף לעובדה זו; השניה, ההורים הביעו חשש, כי תסקיר נפגע יגרום נזק לנאשם. לאחר שהבהרנו לאבי הנאשם את חשיבות קבלתו של תסקיר נפגע וקיבלנו את הסכמתו לכך, הורינו פעם נוספת על עריכת תסקיר נפגע.

תסקיר נפגע אודות המתלוננת נערך ביום 15.5.06. על-פי האמור בתסקיר, המתלוננת היא כבת עשר וגדלה במשפחה המונה עשרה ילדים ומנהלת אורח חיים חרדי. עורכת התסקיר התרשמה, כי המדובר בילדה "טובה", המצייתת למבוגרים, ציוניה טובים ויש לה קשרים חברתיים מתאימים עם בנות גילה. עם זאת, ניכר הקושי של המתלוננת לשתף את עורכת התסקיר בעולמה הפנימי וברגשותיה. היא היתה עצורה ושמרה על עצמה. כאשר המתלוננת תיארה את שאירע בינה לבין אחיה הנאשם, היא דיברה על כך באופן מנותק מבחינה רגשית, ובדרך אגב. לדבריה של המתלוננת, היא נענתה להפצרותיו של הנאשם מתוך סקרנות, אך היא גם הבינה שהמדובר במעשה "לא צנוע". לקראת סוף המפגש הביעה המתלוננת כעס כלפי אחיה ואמרה, שהיה צריך לדעת שמה שעשה הוא אסור. לדבריה, הנאשם בחר בה משום שהיא הקטנה במשפחה, ולכן חשב "שאיתה יצליח". המתלוננת הוסיפה, כי היא אינה יודעת היכן נמצא הנאשם, אך טוב לה עם העובדה שהוא "נעלם" והיא אינה רוצה שהוא "יעשה את זה שוב".

המתלוננת חלקה עם עורכת התסקיר את העובדה, כי היה עליה לשמור בסוד את דבר היחסים בינה לבין הנאשם בתקופה שבה התקיימו, ואף עתה, על-פי הוראת אביה, נאסר עליה לחלוק את הסוד עם אף אחד. המתלוננת מקיימת את מצוותו של האב, והיא לא סיפרה על מה שאירע לאיש. המדובר, אפוא, בסוד שנפתח לרגע אך מיד שב ונסגר, בלא שהמתלוננת עברה כל תהליך של עיבוד רגשי ובלא שנקבע המשך טיפול. חשוב לציין, כי הורי המתלוננת והנאשם, לבד מן העובדה שהורו למתלוננת לשמור על הסוד המשפחתי, לא שוחחו עימה על הנושא והיא אף לא שיתפה אותם בתחושותיה. עורכת תסקיר הנפגע התייחסה גם למצוקתם של ההורים, אשר מצויים במצב שבו ילד אחד שלהם פגע בילד אחר. כמו כן, המדובר במשפחה חרדית, אשר חשיפת העבירות שבוצעו בסביבתה הקרובה עלולה לפגוע במשפחה כולה ולגרום לדחייה חברתית ולנידוי. נראה, כי ההורים עסוקים יותר מכל בהשתקת האירוע ובדאגה לגורלו של הנאשם, כל זאת על חשבון שלומה הנפשי של המתלוננת, ואין הם סבורים שהמתלוננת זקוקה לטיפול ולתמיכה.

לסיכום, מציינות עורכות התסקיר, כי המתלוננת ממשיכה בתיפקודיה כאילו לא אירע דבר, ובסביבתה הקרובה אף מצפים ממנה שתעשה כן. לא ניתנת לה לגיטימציה להביע רגשות של כעס, אכזבה, פחד, או כל רגש אחר, ונראה כי המתלוננת אכן אינה משתפת איש ברגשותיה מאז שנפגעה ועד היום. למתלוננת לא התאפשר לעבור תהליך של עיבוד והחלמה, הדרוש לכל נפגע פגיעה מינית, ובמיוחד למי שנפגע מינית בתוך המשפחה. התמודדותה של המתלוננת עם המצב מתבטאת בכך שהיא מתנתקת מן החוויות שעברה ולא מביעה את רגשותיה. הערכתן של עורכות התסקיר היא, כי הלחץ הנפשי שהמתלוננת נמצאת בו כרגע מעורר דאגה, והיא, ואף ההורים, זקוקים לטיפול נפשי ותומך. המתלוננת זקוקה לטיפול שיסייע לה להביע את רגשותיה, להבין אותם, לעבד אותם ולהתחיל בשיקום נפשי ובשיקום היחסים במשפחה, ואילו ההורים זקוקים להדרכה כיצד להתמודד במצב המורכב ולהעניק לכל ילד את צרכיו מבלי לפגוע בילד האחר.

5.         ביום 21.11.05 נשמעו טענות הצדדים לעונש, והשלמת הטיעון התקיימה ביום 22.5.06, לאחר שהתקבל תסקיר הנפגע.

ב"כ המאשימה טען, כי העונש הראוי לנאשם הוא מאסר בפועל בבית סוהר. לטענתו, מגוון השיקולים לקולא הקיימים בנסיבות הענין צריך להשפיע רק בשלב קציבת משך המאסר, אך לא להביא להטלת עונש קל יותר מאשר מאסר ממש. ב"כ המאשימה הטעים, כי המדובר במעשים חמורים, שנמשכו לאורך זמן, בגדרם השתמש הנאשם באחותו הקטנה לסיפוק צרכיו ולסיפוק סקרנותו. אכן, הנאשם הביא לחשיפת המקרה ולהתערבות רשויות הטיפול והמשטרה, ואולם אין בכך כדי להקנות לו חסינות מפני הגמול הראוי לעצם המעשה. חרטתו ותובנותיו של הנאשם, אשר גרמו להפסקת המעשים ולפנייה לקבלת עזרה, אינם יכולים להצדיק הטלת עונש סמלי, כפי שמציע שירות המבחן. ב"כ המאשימה הסכים, כי קיימות בענייננו נסיבות המצדיקות הפחתה מן העונש המזערי הקבוע בסעיף 355 לחוק העונשין, שבענייננו עומד על שנתיים וחצי מאסר, ואולם אין הצדקה לביטול כולל של רכיב המאסר בעונש. ב"כ המאשימה הזכיר, כי מלבד השיקול בדבר הרתעת הנאשם, אשר קיימת סבירות גבוהה לכך שלא ישוב ויסטה מן הדרך בעתיד, קיים השיקול בדבר הרתעת הרבים. שיקול זה, יחד עם החובה המוטלת על בית המשפט להתגייס להגנה על קטינים, מחייב הטלת מאסר בפועל ממש.

לאחר הגשת תסקיר הנפגע הוסיף ב"כ המאשימה, כי על בית המשפט להביא בחשבון גם את האמור בתסקיר, ממנו עולה כי המתלוננת נפגעה באופן ממשי, על אף שהנאשם אינו אחראי לכל מרכיבי הפגיעה בה.

ב"כ הנאשם הגיש במסגרת ראיותיו לעונש הודעות שנגבו מסטודנט העובד במרפאה לבריאות הנפש ומפקידת סעד, לפיהן הנאשם הגיע ביוזמתו לקבל עזרה, לאחר שהבין את הפסול שבמעשיו, הפסיק אותם והיה מוכן לשתף את הגורמים המטפלים בסיפורו, על אף שנאמר לו שיהיה צורך לערב את המשטרה בענין (נ/1
ו-נ/2). ב"כ הנאשם טען, כי עניינו של הנאשם הוא חריג שבחריגים, המצדיק התייחסות חריגה גם מצדו של בית המשפט, בדמות ביטול ההרשעה והטלת שירות לתועלת הציבור. שירות המבחן ערך בעניינו של הנאשם תסקיר יוצא דופן בחיוביותו, ועורכת התסקיר אף התייצבה בבית המשפט במועד הטיעונים לעונש. ב"כ הנאשם עתר לקבלת כל ההמלצות במלואן. לדבריו, מעשהו של הנאשם אשר חשף את שאירע בפני הגורמים המטפלים, ולאחר מכן בפני המשטרה, הוא מעשה אמיץ אשר ראוי לגמול. כאמור, הנאשם הפסיק את המעשים ביוזמתו, הוא קם ונחשף, תוך מוכנות לשאת במחיר.

ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי המדובר בבחור בעל אינטליגנציה גבוהה, שגדל בבית חרדי, הנתון בתהליך של חיפוש עצמי. סביבתו של הנאשם היא סביבה נוקשה, ולא היה בה כדי לתמוך בתהליכים הנפשיים שחווה הנאשם. המעשים שעשה הנאשם במתלוננת נעשו מתוך מבוכה וחיפוש אחר קשר, והנאשם מעולם לא רצה לפגוע באחותו. המעשים נעשו בהסכמה, והיה שיתוף פעולה מלא מצד המתלוננת. הנאשם היה לבוש כל הזמן, וכך אף המתלוננת, במרבית המקרים. ב"כ המאשימה טען, כי מתוך נוסחו של כתב האישום המתוקן יש ללמוד שהמגע של הנאשם באיבר המין של המתלוננת לא היה מתחת לבגדים, אלא אך מעליהם. אשר למצבה הנפשי של המתלוננת, הפנה הסניגור למסמך נ/1, אשר לפיו אין צורך בטיפול ולא נגרמה כל טראומה. ב"כ הנאשם הוסיף, כי ניתן להניח שלאחר שהמשפחה תחזור לשגרה וההליך המשפטי נגד הנאשם יסתיים, יהיו ההורים פנויים גם לצרכיה של המתלוננת. ב"כ הנאשם הוסיף, כי הנאשם היה נתון במעצר במשך חמישה ימים והתנסות זו היתה טראומטית עבורו, במיוחד לנוכח היחס המשפיל והקשה לו זכה מעצורים ושוטרים כאחד. עוד הדגיש ב"כ הנאשם, כי יש לחתור לשיקום היחסים בתוך משפחת הנאשם בכלל, ובין הנאשם למתלוננת בפרט, וענישה מקלה תוכל לתרום לכך.

6.         הנאשם בדברו האחרון אמר, כי חטא והוא מתחרט על כך. הנאשם נותן את דעתו לשאלת מסוכנותו בעתיד, וכן לשאלה כיצד ישפיע המעשה על עיצוב דמותה של אחותו, והוא עסוק מאוד בליבון שני נושאים אלה. ההליך המשפטי שחווה הנאשם היה קשה מאוד עבורו, וגרם לו להיכנס למגננה במקום לעסוק בהליך המפרך של שיקום עצמי. גם הנאשם ציין את הסבל שעבר במעצר, ולדבריו המדובר בפצע שלא הגליד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ