אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 843/05

גזר דין בתיק פ 843/05

תאריך פרסום : 10/04/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
843-05
08/02/2006
בפני השופט:
1. צ' סגל סגן נשיא - אב"ד
2. י' נועם
3. ר' כרמל


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד נ' קאופמן מפרקליטות מחוז ירושלים
הנתבע:
ישי שליסל
עו"ד א' אוחיון
גזר דין

השופט ר' כרמל

1.       הנאשם הורשע בעבירה של ניסיון לרצח, לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), בעבירה  של  חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק, ובעבירה של פציעה, לפי סעיף 334 לחוק, בנסיבות סעיף 335(א)(1) לחוק.

2.       נסיבות ביצוע העבירות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין ואין מקום לשוב עליהן אלא בתמצית: במועד האירועים התקיימה בירושלים תהלוכה מטעם הקהילה ההומו-לסבית. לאורך מסלול התהלוכה התגודדו, בין היתר, רבים מבני הקהילה החרדית אשר ביקשו למחות על עצם קיום התהלוכה ולשבש את מהלכה. הנאשם, הנמנה גם הוא על בני הקהילה החרדית, הגיע באופן מיוחד לאזור התנהלותה של התהלוכה, אשר קיומה היה לצנינים בעיניו. בהגיעו, ולאחר שאיחר לעצרת תפילה שהתקיימה בסמוך, ביקש הנאשם למנוע ככל יכולתו וככל האפשר את המשך התנהלות התהלוכה ואת סיומה בשלום, זאת ממניעים ומטעמים הטמונים באמונתו הדתית. על כן, התפרץ הנאשם אל לב התהלוכה, תוך שכיוון עצמו אל עבר הצועדים בראש, ובאמצעות סכין שהייתה מצויה ברשותו, דקר שלושה מבין המשתתפים בה; מתלונן שהחזיק בדגל הצועדים, נערה אשר צעדה בסמוך, ומתלונן נוסף אשר בא לצעוד במקום ביחד עם בתו. כתוצאה ממעשיו נחבלו ונפצעו שלושת המתלוננים במקומות שונים בגופם.

3.       הנאשם כבן 40, נשוי ולו ארבעה ילדים, והוא נטול עבר פלילי. עובר לאירועים, היה הנאשם תלמיד בכולל וכן לימד דברי תורה בחוגים שונים. בנוגע עם הנאשם הוגשו תצהירים של מכריו בדבר אופיו, סגולותיו, צניעותו ויושרו.

4.       המאשימה, בטיעוניה לעונש, הפנתה לכך שהנאשם ביקש לתרץ את מעשיו במושגים של פגיעה ברגשותיו הדתיים, תוך שנמנע ביודעין מלהבין את רגשות משתתפי התהלוכה ומהותה, והוכיח במעשיו כי אינו מוכן להכיר בחברה פלורליסטית בה הדעות מגוונות. כן הפנה ב"כ המאשימה להוראת סעיף 144 ו' לחוק העונשין, הקובעת כי העובר עבירה מתוך מניע של גזענות או של עוינות כלפי הציבור מחמת דת, מוצא עדתי, נטייה מינית או היותם עובדים זרים, דינו כפל העונש הקבוע לאותה עבירה, או עשר שנות מאסר, לפי העונש הקל ביניהם. בענייננו, הוראה זו תקפה רק לגבי העבירה שלפי סעיף 334 לחוק. בסיכומו של דבר עמדת המאשימה היא כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל שלא יפחת מעשר שנות מאסר, מאסר על תנאי, ופיצוי למתלוננים. יובהר כי אנו רואים בעמדת המאשימה משום בקשה לפיה עונשו של הנאשם לא יפחת מגבול מסוים, מבלי שגבול זה יהווה את הרף העליון של הענישה הראויה.

כמו-כן, במסגרת ראיות המאשימה לעונש, העיד המתלונן, מר אדם רוסו, אודות הפגיעות הפיזיות והטראומה הנפשית אותן הוא נושא בעקבות דקירתו על-ידי הנאשם, ועל העובדה ששירותו הצבאי נדחה עקב פציעתו.

5.       מנגד, במסגרת טיעוני הנאשם לעונש, ביקש סנגורו להבחין בין העבירות אותן עבר הנאשם לבין "טיב ומהות מעשיו", תוך שנטען כי טיב ומהות המעשים נופל, בחומרתו, מהחומרה הנודעת לעצם העבירות בהן הורשע. הסנגור מנה שורה של נסיבות מקלות, המתקיימות לשיטתו, לזכות הנאשם, ובבסיסן העובדה שמדובר בנאשם שדרכיו דרכי נועם, המתנגד לאלימות מכל סוג שהוא. לדבריו, הנאשם עבר חוויה אשר זעזעה אותו מן היסוד ובעקבות כך ביצע את מעשיו. הוא אף ביקש לאבחן בין מי שמראש גומר אומר בלבו לבצע עבירות, לבין מי שנסחף לכך עקב אירועים במהלכם איבד את שיקול דעתו. ראייה לטענותיו הוא מוצא בכך, שבדיעבד, הנאשם לא דבק במעשיו ואף התפלל לשלום המתלוננים בהם פגע. כן צויינו תוצאות הפגיעות, הקלות יחסית, אותן סבלו המתלוננים והעובדה שבעקבות מעשיו איבד הנאשם את כל עולמו ואף אשתו מתנכרת לו.

6.       התמונה אותה מבקש הסנגור לצייר באשר לדמותו של הנאשם תמונת שווא היא: בכל הנוגע לאירועים נשוא כתב האישום, לא פעל הנאשם כאדם "עדין נפש" שדרכיו "דרכי נועם". בהגיעו לתהלוכה, היה הנאשם נחוש בדעתו שלא לאפשר את המשך התנהלותה ולמנוע את סיומה בשלום. מעשיו, שבאו בעקבות כך, לא באו מתוך אהבת האל אלא מתוך שנאת האדם והם נבעו מתוך קנאות עיוורת שאינה מסוגלת להבחין באחר. בשם אמונתו הדתית עצם הנאשם את עיניו ואטם את אוזניו בכל מה שנוגע וקשור לכבודם ולגופם של אחרים אשר דעתם אינה כדעתו, אורח חייהם אינו כאורח חייו והשקפת עולמם שונה. כל אשר הפגין הנאשם היה שנאה ואטימות לב. הנאשם קם באלימות ובפנאטיות לפגוע בגופם ובנפשם של בני אדם ובמעשיו אלו גילה ארס ולא חסד, ונפש אטומה לכל דעה שונה ולכבוד האדם באשר הוא אדם.

7.       העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות בטיבן ובמהותן, בראש ובראשונה בשל הפגיעה בערך החברתי המוגן של חיי אדם ושלמות גופם, זאת נוכח מהות המעשים - ניסיון לרצח וגרימת חבלות חמורות, ולאור אופי החבלות שהוסבו למתלוננים שאך בנס לא הסתיימו בפגיעות חמורות יותר ואף קטלניות. המעשים חמורים שבעתיים נוכח ביצועם על רקע אידיאולוגי ומתוך רצון לפגוע בערכי הייסוד החברתיים של חופש הבעת הדעה של הזולת וזכות ההתקהלות והתהלוכה. המסר האמור לצאת מפתחו של בית המשפט חייב להיות בהיר, צלול וחד-משמעי, אינדיבידואלי וכללי, לפיו מחאות אלימות על רקע אידיאולוגי - בכלל, וכאלו שמיועדות לפגיעה בנפש - בפרט, תזכינה לתגובה עונשית משמעותית וכואבת. לרשות יחיד או ציבור, המבקשים למחות ואף להתנגד לקיומם של אירועים עליהם הם חולקים, עומדות דרכים חוקיות בהן הנם יכולים לנקוט על-מנת להביע את מחאתם. יש להגיב במלוא התקיפות כנגד בעלי הזרוע ומניפי הסכין אשר מבקשים באמצעים אלימים, גסים, בוטים ומכוערים לכפות את דעתם על כלל הציבור. על הענישה לטמון בחובה גם מסר מרתיע אשר יהא בכוחו לעורר מחשבה נוספת בקרבו של כל עבריין פוטנציאלי ממין זה.

          סופו של דבר, נקודות הזכות העומדות לנאשם מועטות הן ועיקרן בעובדה שניהל אורח חיים נורמטיבי עד לאירועים הנדונים. אולם, כך-או-כך, נוכח חומרת מעשיו, טיבם ומהותם, שעה שבאים לגזור את עונשו של הנאשם נדחקות הנסיבות האישיות לקרן זוית.

8.       לפיכך, התוצאה היא שאנו גוזרים על הנאשם כלהלן:

א.           שתים עשרה שנות מאסר בפועל. תקופת מאסרו תחל מיום מעצרו.

ב.            מאסר על תנאי לתקופה של שנים עשר חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.

ג.      פיצוי בסך 150,000 ש"ח למתלונן אדם רוסו, פיצוי בסך 100,000 ש"ח למתלונן              ראובן טאקו ופיצוי בסך 30,000 ש"ח למתלוננת ליגל טרזי.

הערה: שעה שבית המשפט החל לקרוא את תוצאת גזר הדין, הימרה הנאשם את פי בית המשפט פעם אחר פעם, סירב לעמוד כשנדרש לעשות כן במהלך כל השימוע.

הודע על זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום י' בשבט, תשס"ו (8 בפברואר 2006) במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם ובא כוחו.

סגן נשיא                                            ש ו פ ט                                               ש ו פ ט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ