אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8366/05

גזר דין בתיק פ 8366/05

תאריך פרסום : 20/05/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8366-05,8367-05
16/04/2008
בפני השופט:
ר. אבידע - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד ליאת לוי
הנתבע:
1. אבולקיעאן סאמי
2. אבולקיעאן עטיה

עו"ד ברגר
עו"ד אלקרינאוי
גזר דין
  1. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום מתוקן בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, לפיו המאשימה תעתור לעונש של 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל ביחס לנאשם 1, ול- 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל ביחס לנאשם 2, כאשר יתר רכיבי הענישה פתוחים. הנאשמים לא הוגבלו בטעוניהם.  

נטען בכתב האישום המתוקן כי ג'ומעה אבולקיעאן (להלן: "ג'ומעה") הינו אביהם של ג'מיל, חליל ויצחק אבולקיעאן (להלן: "ג'מיל, חליל ויצחק") וכי הם מתגוררים בפזורת חורה, יתיר, קרוב לנאשם 1 ומשפחתו. כן נטען כי הנאשם 1 הינו קרוב משפחתו של ג'ומעה וכי ישנו סכסוך קרקעות בין משפחת נאשם 1 למשפחתו של ג'ומעה.

ביום 26.11.05, סמוך לשעה 07:00 לערך, ג'מיל יצא בטרקטור לזרוע שעורה בשדה ליד הבית. כשהגיע ג'מיל לשדה, הבחין בנאשם 2 מתקרב לעברו. ג'מיל נבהל, ירד מהטרקטור והלך חזרה לעבר ביתו. נאשם 2 התרחק מהמקום והלך לקרוא לנאשם 1 ולאחרים, ובינתיים חזר ג'מיל ועלה על הטרקטור על מנת להמשיך ולזרוע. סמוך לאחר מכן, התקרבו לעבר ג'מיל, הנאשמים, עטא אבולקיעאן (להלן: "עטא") ומעתי אבולקיעאן (להלן: "מעתי") (להלן: "האחרים"), בשני כלי רכב, עד שהגיעו בסמוך לג'מיל, במטרה לפגוע בו ולגרום לו חבלה חמרה, נכות או מום, וכשהם נושאים עימם אקדחים שלא כדין וללא היתר.

כשהגיעו הנאשמים והאחרים בסמוך לג'מיל, ירו לעבר ג'מיל מספר יריות, אולם לא פגעו בו. ג'מיל ברח מהטרקטור ונמלט מפני הנאשמים והאחרים. חליל הבחין בנאשמים ובאחרים ונסע יחד עם ג'ומעה לעבר ג'מיל, כשיצחק רץ אחריהם. כשהגיעו אליהם, נאשם 1 התקרב לג'ומעה וירה לעברו. ג'ומעה נאבק בנאשם 1 והירייה פגעה בידו הימנית של ג'ומעה.

עטא יידה אבנים לעבר ג'ומעה ופגע ברגלו, והכה את ג'ומעה בראשו במוט ברזל. הנאשמים והאחרים הכו את ג'ומעה באבנים בכל גופו עד שאיבד את הכרתו.

נאשם 1 ירה לעברו של יצחק, אולם לא פגע בו. יצחק זרק אבן לעבר נאשם 1 על מנת להגן על עצמו מפניו, ועקב כך נורו יריות לעברו אשר פגעו בשוק רגלו הימנית.

באותה עת ירה הנאשם 2 באקדח לעבר חליל שנותר ברכב עד שהזכוכיות ברכב התנפצו וחליל יצא מהרכב. הנאשמים ועטה תקפו את חליל, זרקו עליו אבנים והכו אותו.

כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים והאחרים, נפצע חליל בפניו, בידו השמאלית ובכף רגלו השמאלית, ג'מיל נפגע במרפקו השמאלי ובגבו, יצחק נפגע בשוק רגלו הימנית מהיריות וג'ומעה נפגע בראשו, באפו ובכף ידו הימנית. כל הארבעה הובהלו לבית החולים שם קיבלו טיפול רפואי ושוחררו.

לאחר שהנאשמים הודו במעשים המיוחסים להם בכתב האישום המתוקן, הם הורשעו בביצוע העבירות שיוחסו להם, שהן עבירות בנשק, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ועבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) וסעיף 329(א)(2) לחוק.

  1. ב"כ המאשימה במסגרת ראיותיו לעונש, הגיש את רישומיהם הפליליים של הנאשמים.  לחובתו של נאשם 1, 5 רישומים פליליים בגין עבירות שביצע במהלך השנים 1992 עד ל-1999, בהן עבירות של היזק לרכוש במזיד, הסגת גבול פלילית, גניבה, שימוש ברכב בלי רשות, קבלת דבר במרמה, זיוף סימני זיהוי של רכב, תגרה במקום ציבורי וגרימת מוות ברשלנות (תנועה).

לחובתו של נאשם 2 רישום פלילי אחד משנת 2003 שעניינו נהיגה פוחזת של רכב והפרעת שוטר במילוי תפקידו.

ב"כ נאשם 1 במסגרת ראיותיו לעונש, העיד שלושה עדים. קאיד אבולקיען העיד כי הינו קרוב משפחתו של נאשם 1, משמש כדובר המועצה המקומית חורה ומחזיק בתעודה של משכין שלום במגזר הבדואי מטעם מרחב המשטרה בבאר-שבע. לדברי קאיד, נערכה סולחה בין שני הפלגים היריבים וכתב הסולחה נחתם ביום 11.11.06. במסגרת הסולחה שולם סכום כספי גבוה לצורכי הרתעה ולשם סיום הסכסוך. קאיד הגיש מכתב המלצה מראש המועצה המקומית חורה בעניינו של נאשם 1. ממכתב ההמלצה (נ/9) עולה כי ראש המועצה, ד"ר מוחמד אלנבארי, מכיר את נאשם 1 במשך שנים רבות כאדם שקט, אחראי, מסור ומפרנס את משפחתו מרובת הילדים, 21 במספר. כן צויין כי נאשם 1 הינו מנהיג פלג ממשפחת אבולקיעאן המונה כ- 100 נפשות. ד"ר אלנבארי הדגיש כי נערכה סולחה בין המשפחות המסוכסכות והסכסוך הסתיים, והודיע כי המועצה מוכנה לקלוט את נאשם 1 לעבודה במחלקת התחזוקה והגינון ולסייע לו ככל שיידרש. 

העד עאבד אלרחמן אבולקיעאן העיד כי היה נוכח בסולחה שנערכה בין המשפחות, וכי הסולחה נועדה לסיים את כל הסכסוכים שהיו בין שתי המשפחות.

העד נאפז אבולקיעאן העיד כי הינו משמש כקב"ט במועצה המקומית חורה. הינו סרן במילואים, ופעיל במגזר הבדואי לגיוס לצה"ל ולמשטרה. גם עד זה היה חבר בועדת הסולחה. העד העיד כי נהוג במגזר הבדואי כי במקרה של סכסוך, ראש הפלג הוא זה שלוקח אחריות על משפחתו. כן העיד כי הסולחה נתמכת על ידי ערבים מחוץ לסולחה על מנת שהסכסוך לא יחזור על עצמו. במסגרת הסולחה שנערכה הגיעו המשפחות להסכם כולל לגבי מספר אירועים  שארעו בין המשפחות ושולם סך של בין 160,000 ש"ח ל- 170,000 ש"ח ועשרה כבשים שערכן כ- 15,000 ש"ח, למשפחתו של ג'ומעה. נאפז העיד כי הוא מסייע לנאשם 1 לעבור ממקום מגוריו ביתיר למגורי קבע בישוב חורה, דבר המעיד לטענתו, על כוונתו של נאשם 1 להימנע מעימותים נוספים.   

ב"כ נאשם 2 הגיש את כתב הסולחה (נ/8).

  1. ב"כ המאשימה ציין כי בתחילת משפטם, כפרו הנאשמים בחבותם ואף טענו טענת אליבי, דבר אשר הוביל לשמיעת כלל ראיות התביעה בתיק, ובכללן עשרה עדי תביעה, מתוכם שלושה מתלוננים, שוטרים רבים והגשת תעודות רפואיות. הנאשמים חזרו בהם מכפירתם, אך בעת שעלה הנאשם 1 להעיד.

הנאשמים, טען ב"כ המאשימה, לקחו חלק בהתנפלות אלימה, תוך שימוש בנשק חם, כלפי המתלוננים, שהם בני משפחתם, ואשר עימם היה להם סכסוך קרקעות. כן טען כי טמונה מסוכנות בעצם החזקת הנאשמים בנשק חם שלא כדין, וכל שכן כאשר נעשה שימוש בנשק זה בכדי להטיל טרור ופחד, ובכדי לפגוע במי שמצוי עם הנאשמים בסכסוך. לפיכך, טען ב"כ המאשימה, יש להמחיש לנאשמים ולאחרים כי חברה מתוקנת לא תשלים עם שימוש בנשק לצורך פתרון סכסוך, ויש לעקור התנהגות שכזו מן השורש.

לטענת ב"כ המאשימה, יש להטיל על הנאשמים את העונשים שהמאשימה הגבילה עצמה לעתור להם בהיותם עונשים מקלים ביחס לחומרה המיוחדת של העבירות בהן הורשעו. המאשימה הסכימה להגביל עצמה בטיעוניה, בשל חשיבותה של הודאת הנאשמים במיוחס להם בכתב האישום וקבלת אחריות מלאה מצידם למעשיהם ותוצאותיהם. כמו כן, ניתן משקל לעמדתם של המתלוננים ביחס להסדר הטיעון, לפיה אין למצות את הדין עם הנאשמים חרף פגיעות הגוף שספגו מידיהם, מתוך רצון להשכין שלום בין המשפחות.

ב"כ המאשימה ביקש כי בנוסף לעונשי המאסר יושתו על הנאשמים עונשי מאסר על תנאי, וכן כי יחוייבו בתשלום פיצויים למתלוננים, מעבר לסכומים אותם שילמו למשפחת ג'ומעה על פי הסולחה, שכן סכומים אלה, לטענתו, שולמו בקשר לאירוע אחר בו נדרס ילד ממשפחת ג'ומעה ונותר משותק. הסתפקות בעונש שיפחת מן העונש המוצע על ידי המאשימה, יעביר, לטענת בא כוחה, מסר מוטעה לנאשמים ולאחרים, לפיו שימוש בלתי חוקי בנשק ופגיעה באחרים, אינו עניין חמור דיו ואינו מצדיק ענישה ממשית. כן ביקש ב"כ המאשימה שלא להתעלם מהפגיעות מהן סבלו המתלוננים, כעולה מהמסמכים הרפואיים המצויים בתיק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ