אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8333/05

גזר דין בתיק פ 8333/05

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8333-05
19/02/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רחל אלמקייס
הנתבע:
1. עיד חאמד
2. עיד חאלד

עו"ד אבו מדיעם
גזר דין
  1. הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, בעבירות של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382 (א) + 380 לחוק העונשין ובעבירה של הדחה בחקירה לפי סעיף 245 לחוק העונשין.
  1. כתב האישום על עובדותיו מלמד כי הנאשמים הינם אחים וכי להם אח נוסף קטין יליד 1990 (להלן: "הקטין"). בתאריך שאינו ידוע עובר לחודש אוקטובר 2005, עשה הקטין עסקה בטלפונים ניידים עם חמאזה אבו לטייף (להלן: "המתלונן"), שהינו יליד 1987. בין הקטין לבין המתלונן, נתגלע סכסוך על רקע העסקה מאחר והמתלונן נותר חייב כסף לקטין. ביום 30.10.05, בסמוך לשעות הערב, נדברו הנאשמים לסחוט את המתלונן ולדרוש ממנו כסף. באותו יום, בסמוך לשעה 17:30, הלך המתלונן לכיוון המסגד בשכונה 14 בישוב רהט, והנאשם 1 והקטין המתינו לו בדרך. הקטין ניגש למתלונן ודרש ממנו שיבוא עימו לפגוש חבר מבית הספר ובפועל הוביל אותו למפגש עם אחיו, הנאשם 1. במפגש האמור, הציג הקטין את המתלונן לנאשם 1 ואמר למתלונן כי עכשיו הוא בצרות. הנאשם 1 סטר למתלונן ודרש ממנו להתלוות אליהם. משסרב המתלונן תקף אותו הנאשם 1 בכך שסטר לו על פניו והכה אותו באגרופים ואף הוסיף ואחז בחולצתו ודרש ממנו כי יתלווה אליהם, לא לפני שהוא מוסיף ומאיים על המתלונן שאם ידבר ידקור אותו וישרוף אותו ואם לא ימסור לו את הכסף היום, הרי שזה יהיה יומו האחרון. המתלונן, בשל החשש מהנאשם 1, הלך עם הנאשם 1 והקטין עד שהגיעו לביתם בשכונה 19 ברהט, שם פגשו בנאשם 2, שהיה בחצר הבית, שדרש אף הוא כי המתלונן יביא את הכסף עוד היום. הנאשמים והקטין העלו את המתלונן לגג ביתם, כשהם דורשים ממנו לשתוק והנאשם 1 הביא עימו אנטנה ואיים על המתלונן שאם לא יביא את הכסף היום, הוא ישבור את האנטנה עליו. הנאשם 2, תקף את המתלונן בכך שסטר לו, הכה אותו באגרופים וקילל את הוריו. הנאשם 1 אף הוא תקף את המתלונן וסטר לו בפניו. בהמשך, דרשו הנאשמים מהמתלונן כי יתקשר לקרובי משפחתו ויבקש מהם שיביאו לו את הכסף. המתלונן, בשל חששו מהנאשמים ומהקטין, התקשר לאמו ומסר לה את ההודעה. במהלך שיחת הטלפון, הוסיף הנאשם 1 ותקף את המתלונן בכך שבעט בו ברגלו ואז לקח את הטלפון מהמתלונן והודיע לאמו של המתלונן כי עליהם להביא את הכסף עוד היום. בסיום אותה שיחת טלפון, חזר הנאשם 1 ותקף את המתלונן, בכך שסטר לו בפניו פעמים רבות, הכה אותו בבטנו ואף הכה אותו באמצעות מקל ברגליו ודרש מהמתלונן כי יתקשר לסבו כדי שזה יביא את הכסף. מספר דקות לאחר מכן, הגיעו בני משפחתו של המתלונן והמתלונן ירד מהגג עם בני משפחתו. הנאשמים פנו אל המתלונן והם ניסו להניעו שלא למסור הודעה בחקירה בכך שאמרו לו " אנחנו לא נגענו בך", " אם אתה מדבר, אנחנו נראה לך". כתוצאה ממעשים אלו נגרמו למתלונן חבלות וסימנים בירכו ובשוק רגלו השמאלית. בגין מעשים אלו, הורשעו הנאשמים בעבירות כמפורט לעיל.
  1. התביעה, בטיעוניה לעונש, הדגישה את המעשים הקשים והחמורים שביצעו הנאשמים במתלונן, את התחכום והאכזריות שבהם, כמו גם התמשכותם. התובעת הדגישה כי הסכמתה לתיקון כתב האישום ומחיקת חלק מן התיאור העובדתי המיוחס לנאשמים, כמו גם העבירות שיוחסו להם, בא כדי לחסוך מהמתלונן את המעמד של מתן עדות מעל דוכן העדים כנגד הנאשמים. בנוסף, ציינה התובעת, כי המדינה, בתיקון כתב האישום, התחשבה בהסכם הסולחה שנערך בין המשפחות כמו גם נכונותם של הנאשמים להודות בעבירות המיוחסות להם, באופן המלמד כי לוקחים הם אחריות למעשיהם. הגם כך, ביקשה המדינה כי יושת על הנאשמים עונש של מאסר בפועל, וכן מאסר מותנה לרבות פיצוי למתלונן.
  1. מאידך, טען הסנגור, בזכות הנאשמים. הסנגור ציין, כי הנאשמים הודו במעשים המיוחסים להם, מיד לאחר שתוקן כתב האישום ובכך חסכו בזמן שיפוטי ניכר. הסנגור הדגיש כי הנאשמים נעדרים כל עבר פלילי וכי זהו להם המפגש הראשון עם החוק וכי מאז האירוע מצויים הם במעצר בתנאים קשים וכי בתוך פרק זמן זה הפנימו את חומרת המעשים, לקחו אחריות ומבקשים הם כיום לפתוח בדרך חדשה. הסנגור ציין כי, מבלי להצדיק את חומרת המעשים בהם הודו הנאשמים, יש לתת את הדעת כי אין מדובר במעשה סחיטה באיומים או תקיפה של עובר אורח תמים, כי אם בנסיבות בהן ביקשו הנאשמים, כאחים בוגרים לאחיהם הקטין, לסייע לו בגביית חובות מן המתלונן, לאחר שזה תעתע באחיהם הצעיר הקטין. הדגיש הסנגור כי בין המשפחות נערכה סולחה כאשר כל צד וויתר על שלו ללא כל פיצוי.
  1. שירות המבחן, אשר התבקש ליתן תסקיר בעניינם של הנאשמים, פרס בפני את נסיבותיו האישיות של כל אחד מן הנאשמים, כאשר בעניינו של הנאשם 1 המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות מאחר וסבר כי יהא בכך כדי להציב עבורו גבולות ברורים ומוחשיים מהישנות התנהגות אלימה בעתיד. אשר לנאשם 2, גם כאן, התרשם שירות המבחן כי מדובר באדם בעל מוטיבציה לשקם את עצמו ואשר נכון להיעזר בשירות המבחן ועל כן המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם 2 עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות וכן להעמיד אותו בפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנה.
  1. בתי המשפט חזרו פעם אחר פעם באומרם דברים קשים אודות תופעות האלימות הקשה אשר פשטה ונפוצה בקרבנו, בעיקר בקרב צעירים המבקשים ליישב סכסוכים ולהשיג את חפצם בדרך אלימה. במלאכת גזירת הדין, לה נדרש בית המשפט בעבירות אלימות, ניתן לרוב משקל יתר לשיקול ההרתעתי על פני השיקול השיקומי של העבריין, שכן רק בדרך זו תורם בית המשפט את תרומתו למלחמה באלימות. רק בנסיבות יוצאות דופן ינתן משקל לאלמנט השיקומי, אך גם אז אין בשיקול זה כדי להביא לענישה שאינה שליחת העבריין למאסר מאחורי סורג ובריח. (ראה ע.פ 5869/00 תרפיר שעבאן נ' מדינת ישראל , דינים עליון, כרך נ"ט 335). 
  1. המעשים, בהם הודו הנאשמים, הינם מעשים חמורים ביותר. הנאשמים בחורים צעירים בגילם אשר שמעו אודות הסכסוך שנתגלע בין אחיהם הצעיר לבין המתלונן החליטו לערוך למתלונן "משפט שדה".  הנאשמים לקחו לעצמם את החירות לשפוט את המתלונן ואף להוציא לפועל את העונש כשהם חוזרים וחובטים בו פעם אחר פעם באופן אשר יובן ויובהר למתלונן כי אין לו כל דרך אחרת כי אם להחזיר את חובו לאחיהם הקטין. הנאשמים היו כה בטוחים במעשיהם עד כי לא בחלו מלאפשר למתלונן להזעיק את אמו וסבו ואף המתינו עימו עד אשר הגיעו בני משפחתו האמורים והסדירו את החוב כפי שדרשו. בכל אלה יש כדי  ללמד על עזות מצח רבה שדווקא בנאשמים. 
  1. הנאשם 1, בן 22, נעדר הרשעות קודמות ולקח אחריות על המעשים המיוחסים לו. יחד עם זאת, בשיחה אל מול שירות המבחן, התקשה לגלות אמפטיה למתלונן. הנאשם 2, בן 26, נשוי ואב לשתי תינוקות, לקח אף הוא אחריות מלאה על מעשיו וציין בפני קצינת המבחן כי המעשים נעשו על רקע מצוקה כלכלית קשה ממנה סובלת המשפחה והצורך לסייע לאחיהם הקטין, לו חב המתלונן כספים.
  1. בית המשפט הנדרש למלאכת הענישה מאזן בין השיקולים המורכבים העומדים על כפות המאזניים והם שיקולי שיקום העבריין, אל מול שיקולי הענישה והגמול כמו גם שיקולי ההרתעה. מלאכה זו נעשית תוך התחשבות בנסיבות של כל מקרה ומקרה  הבא בפני בית המשפט על נסיבותיו האישיות של הנאשם העומד בפניו.

בענייננו זה, האלימות בה נקטו הנאשמים כלפי המתלונן אינה יכולה לקבל כל לגיטימציה כדרך ראויה לגביית חובות. הגם חומרת המעשים בהם הודו הנאשמים לא נעלמו מנגד עיני העובדות כי הנאשמים נעדרים כל הרשעות בפלילים וכי בשל הרצון להגן על אחיהם הקטין מפני המתלונן, אשר על פי תפיסתם, ניצל אל חולשתו של אחיהם הצעיר, נזעקו כדי ללמד את המתלונן לקח. לאחר שלמדתי כי הסכסוך יושב בין המשפחות  וכי הנאשמים הודו, לקחו אחריות על מעשיהם וגילו חרטה עמוקה, כמו גם העובדה כי הנאשמים יושבים במעצר מזה כ- 3 חודשים, סבורתני כי ניתן להשיג את האיזון הראוי בענישה בדרך של הטלת עונש מאסר אשר יבוצע בעבודות שירות בנוסף לפיצוי כספי לטובת המתלונן.

  1. לאור כל האמור לעיל אני משיתה על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשם 1:

א.                  מאסר בן 6 חודשים.

ב.                  מאסר על תנאי ל- 6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות תוך 3 שנים מהיום.

ג.                   הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן לתקופה של 12 חודשים החל מהיום.

ד.                  הנאשם ישלם פיצוי למתלונן בסך 1000 ש"ח.

על הנאשם 2

א.      מאסר בן 6 חודשים.

ב.      מאסר על תנאי ל- 6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות תוך 3 שנים מהיום.

ג.       הנאשם ישלם פיצוי למתלונן בסך 1000 ש"ח.

מאחר וסבורתני כי יש מקום לאפשר לנאשמים את עונשם בדרך של עבודות שירות אני פונה אל הממונה על מנת שיתן את חוות דעתו באם כשירים הנאשמים לרצות את עונשם בדרך של עבודות שירות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ