אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8324/05

גזר דין בתיק פ 8324/05

תאריך פרסום : 25/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8324-05
27/12/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דפנה דניאלי
הנתבע:
סאאד בן גברין מור
עו"ד נאסר
גזר דין
  1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין"), בעבירה של כניסה ושהייה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12 (א) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952 (להלן: " חוק הכניסה לישראל"), בעבירה של הסעה שלא כדין לפי סעיף 12 א (ג9 (1) לחוק הכניסה לישראל ובעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה לפי סעיפים 67 + 10 לפקודת התעבורה התשכ"א -1961.
  1. כתב האישום המתוקן מלמד כי ביום 22.10.05, עובר לשעה 21:30, נהג הנאשם בכלי רכב מסוג G.M.C מכיוון היישוב יאטה דרך חורה וצומת יד מרדכי לכיוון העיר אשדוד, כשאין בידיו אישור שהייה בארץ כדין והוא מסיע עימו נוסעים נוספים, תושבים זרים, מבלי שיש בידם היתרי שהייה כדין בישראל. הנאשם בעת שנהג בכלי הרכב היה ללא רשיון נהיגה בר תוקף בישראל. במהלך נסיעתו, בסמוך לצומת אשקלון, הבחינו שוטרים בכלי רכבו של הנאשם וסימנו לו לעצור בצד הדרך באמצעות כריזה ובאמצעות אור כחול מהבהב. הנאשם, אשר הבחין בשוטרים הנ"ל, החל בנסיעה מהירה תוך שהוא עובר מנתיב לנתיב ומונע מהשוטרים לעקוף אותו, תוך שהוא מטה את כלי רכבו לכיוון הניידת ובהמשך אף ניסה לנגח את הניידת המשטרתית ולהסיט אותה למסלול הנגדי עד אשר נאלצה הניידת לבלום. לאחר מכן, המשיך הנאשם בנסיעה מהירה מזרחה בכביש לכיוון קרית מלאכי, כאשר במהלך הנסיעה נסע הנאשם לפרקים בנתיב הנגדי לכיוון נסיעתו באופן אשר אילץ לפחות כלי רכב אחד לבלום בלימת חרום כדי לא להתנגש ברכב הנאשם.
  1. התביעה, בטיעוניה לעונש, הדגישה את החומרה שבנסיבות המקרה וביקשה להשית על הנאשם עונש מאסר אשר לא יפחת מ-4 שנות מאסר והכל בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת בעת האחרונה, בכל הנוגע לעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. עוד הדגישה התובעת את העובדה כי הנאשם נמצא בתחומי מדינת ישראל מבלי יש לו היתר שהייה כדין וכשהוא מסיע עימו תושבים זרים הנעדרים היתרי שהייה. כמו גם עושה שימוש בכלי רכב מנועי מבלי שיש בידיו רישיון נהיגה וביטוח. לפיכך עתרה התובעת כי בית המשפט ישית על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר מותנה וכן ביקשה לחלט את כלי הרכב בו נהג הנאשם וזאת לנוכח העובדה כי באמצעות כלי הרכב הנדון בוצעה עבירת פשע.
  1. מאידך טען הסנגור בזכות הנאשם, כשהוא מציין כי הנאשםביצע את העבירה על רקע כניסתו לישראל לצורכי פרנסה. כמו כן הדגיש הסנגור כי יתר הנוסעים ברכב שוחררו והוחזרו לשטחים, לאחר שהתברר כי אין לחובתם רישומים פליליים. עמד הסנגור על העובדה כי הנאשם הודה מיד לאחר שתוקן כתב האישום ובכך חסך מזמנו של בית המשפט  וכי נסיבות המרדף המשטרתי אינן מגלמות את החמור שבאירועים לנוכח העובדה כי האירוע הסתיים בהעדר פגיעות בנפש ובהעדר פגיעות ברכוש. הסנגור עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר גדל בנסיבות חיים קשות, אשר סבל מאלימות מתמשכת מצד בני משפחתו ואשר עול פרנסת המשפחה נופל על כתפיו. הסנגור עמד על גילו הצעיר של הנאשם, אשר הינו כיום כבן 20, הנעדר הרשעות קודמות וכי זו לו ההסתבכות הראשונה עם החוק. ביקש הסניגור כי בית המשפט יסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם כעונש ראוי והכול לנוכח האמור לעיל.

אשר לבקשת המדינה לחלט את רכבו של הנאשם, טען בא כוחו כי הנאשם אינו בעל כלי הרכב הנדון וכי בעלת הרכב הרשומה הינה תושבת ירושלים אשר בקשתה להחזרת תפוס תלויה ועומדת בבית משפט זה. גם לגופם של דברים טען בא כח הנאשם כי במקרים קודמים בנסיבות של ביצוע עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לא ביקשה המדינה לחלט את כלי הרכב, אשר באמצעותם בוצעה העבירה, וכי בקשה זו בעניינו של הנאשם יש בה כדי להפלות את הנאשם לרעה מבלי שיש לכך כל הצדקה.

  1. בשורה ארוכה של פסקי דין חזרו בתי המשפט פעם אחר פעם והדגישו את החומרה הרבה שבתופעה אשר פשטה במחוז הדרום היא תופעת המרדפים הרכביים אחר עבריינים פורעי חוק אשר אינם מצייתים להוראות שוטרים ולא בוחלים לסכן חיי אדם בנתיב תחבורה תוך כדי בריחתם מאנשי החוק. כנגד תופעה זו יצאו בתי המשפט בדרך של השתת ענישה מחמירה ומוחשית למאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה וממושכת וזאת כדי להוציא מסר חד משמעי וברור לפיו בעבירות שכאלו ידרש העבריין לתת את הדין על מלוא חומרת מעשיו.  בנסיבות הענין, הגם שנתתי את הדעת לנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שבאו בפני מפי סנגורו, אינני סבורה כי יש לרדת מרף הענישה אשר נקבע על ידי בית המשפט העליון והוא למאסר של 4 שנים בפועל. העובדה כי מדובר בנאשם צעיר בגיל, הנעדר הרשעות קודמות, הינה נסיבה אשר באה בנסיבות דומות גם בפני בית המשפט העליון בעניין ע.פ. 2079/06 אוסמה אבו עצא נ' מדינת ישראל , שם דבק בית המשפט העליון בענישה ל- 4 שנות מאסר בפועל.

בנסיבות שבפני, לחומרת העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, מתווספות נסיבות נוספות לחומרה והן הנסיבות בהן נכנס הנאשם לתחומי מדינת ישראל מבלי שיש בידיו אישור שהייה כדין, כשהוא מוביל בכלי רכבו תושבי שטחים, אשר אף הם נעדרים היתרי שהייה בישראל וכל זאת כשהוא עושה שימוש בכלי רכב מנועי מבלי שיש לו רשיון נהיגה וביטוח כדין.  בזמנים אלו בהם מצוייה ישראל בעימות מתמיד ומתמשך אל מול הרשות הפלשתינאית, מהווה כניסתם של תושבי הרשות הפלשתינאית סיכון בטחוני ממנו אין להתעלם ואשר כנגד סיכון זה פועלים גורמים רבים אזרחיים וצבאיים, להבטחת בטחונם של תושבי מדינת ישראל. בתופעה זו של כניסה לישראל שלא כדין נלחמים בתי המשפט בדרך של השתת ענישה מוחשית למאסר מאחורי סורג ובריח.

  1. לאור כל האמור לעיל, ובמאזן השיקולים שבאו בפני גובר אינטרס הציבור להרחיק את הנאשם לתקופת מאסר ממושכת אשר תהווה גמול ראוי למעשיו ותרתיע אותו, או אחרים כמותו, לבצע עבירות אלו. יחד עם זאת התחשבתי בהודעתו  ועל כן בחרתי שלא למצות עימו את הדין. לפיכך אני משיתה עליו את העונשים הבאים:

א.      מאסר בפועל ל- 4 שנים החל מיום מעצרו 22.10.05.

ב.      מאסר על תנאי למשך 12 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירת פשע תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ג.        מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל תוך 3 שנים מיום שחרורו.

בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון להורות על חילוט הרכב, באמצעותו בוצעה העבירה, בהעדר הוכחה כי מדובר בכלי רכב השייך לנאשם.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום ו' בטבת, תשס"ז (27 בדצמבר 2006) במעמד הצדדים

רחל ברקאי, שופטת

008324/05פ  055 בת שבע אביגל

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ