אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8310/05

גזר דין בתיק פ 8310/05

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8310-05
13/09/2006
בפני השופט:
אריאל ואגו

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד א. אלטמן - פמ"ד
הנתבע:
1. עיסא אבו עראר
2. סמיר אבו עראר

עו"ד ב. זיתונה
עו"ד נ. אליגון
גזר דין

הנאשמים, שהם אחים, הורשעו לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע בניגוד לסעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין תשל"ז- 1977, הצתה לפי סעיף 448 (א) ריישא לחוק הנ"ל וחבלה במזיד ברכב בניגוד לסעיף 413 ה לחוק.

נאשם 2 הורשע גם בעבירת הפרה הוראה חוקית בניגוד לסעיף 287 (א) לחוק העונשין.

מדובר בכך שהנאשמים, הם קרובי משפחה של לאפי וטאלב אבו ערר, המתגוררים עם משפחתם בסמיכות לבית הנאשמים, וזאת בישוב ערוער.

הנאשמים חשדו כי לאפי וטאלב, יחד עם בני משפחה אחרים, הציתו חנות השייכת למשפחתם, ולכן, כנקמה, החליטו וקשרו קשר להצית את רכבו של טאלב.

בליל 5.10.05, הם הגיעו ברכב הנהוג על ידי נאשם 2 אל בית לאפי וטאלב, כאשר הם מצויידים בבקבוק פלסטיק ובו חומר דליק, הנאשם 1 יצא מהרכב עם הבקבוק, נכנס לחצר הבית ושפך את החומר הדליק על מכונית מרצדס של טאלב, שחנתה שם, הצית גפרור והשליכו על הרכב, והמכונית החלה לבעור, ואז רץ חזרה למכונית שבה המתין הנאשם 2, ושניהם נסעו מן המקום.

לאפי פעל לכיבוי השריפה, שבה הבחין מביתו, אך נגרם נזק רב לרכב, ובין היתר מנועו נשרף, וחלקים אחרים ניזוקו.

הנאשם 2, הודה והורשע בכך שבאותו לילה יצא מביתו, שם היה אמור להיות במעצר בית לילי, במסגרת תיק אחר, ובכך הפר הוראה חוקית, אך הוא, כמו אחיו, כאמור, כפרו במעשה ההצתה והורשעו בו בהכרעת הדין לאחר שמיעת הראיות.

לאחר הרשעתו, צירף הנאשם 2 לתיק שבפני גם את ת.פ 10111/04, של בית משפט השלום תל אביב- יפו, וכתב האישום, שבו הודה, בגדר צירוף זה, והורשע עליו, מייחס לו עבירת פריצה לרכב בכוונה לגנוב, שתי עבירות של גניבה מרכב, חבלה במזיד, בשני מקרים, והונאה בכרטיס חיוב, וכן ניסיון הונאה בכרטיס חיוב.

בגדר הטיעונים לעונש, ביקש התובע להטיל על שני הנאשמים מאסר בפועל ממושך, מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי, כאשר הוא מדגיש את התכנון המחושב של שני האחים להצית את הרכב, את התעלמותם מהסכנה שבהצתת הרכב בסמוך למגורי אזרחים תמימים, באישון לילה, ואלה עלולים להיפגע מהאש שתפרוץ, ואת החומרה שבה הפסיקה רואה את עבירת ההצתה בכלל, וזו הנעשית באזור מגורים בפרט.

לנאשם 2 הרשעה אחת בגין עבירה משנת 2005, ועניינה החזקת נשק שלא כדין, וכזכור, הוא צירף תיק נוסף שהיה תלוי נגדו, ועניינו עבירות רכוש שונות כמפורט לעיל.

על הנאשם 1 הוגש תסקיר של שירות המבחן, אשר התקשה לגבש המלצה באשר לעונש הראוי לו, מאחר שעד היום עומד נאשם זה, כמו אחיו, בהכחשתו את האירוע, ואינו נוטל עליו אחריות.

עם זאת, ציין שירות המבחן כי מדובר בצעיר בעל אינטילגנציה תקינה, אשר שואף לחיות חיים נורמטיביים, ואשר ההליך המשפטי מהווה עבורו גורם מעורר חרדה ומרתיע.

ב"כ נאשם  זה טען בפני כי מדובר בצעיר שהיה כבן 18.5 בעת ביצוע המעשים, שהוא בן למשפחה קשת יום, אשר חרף זאת סיים 12 שנות לימוד וזכה לתעודת בגרות מלאה, ואף החל לעבוד בעבודה סדירה, וכי הוא צעיר נורמטיבי, אשר על פי האמור בהכרעת הדין, שהרי אין הוא מודה במעשה, נקלע לסכסוך משפחות מצער, שברור לכל שצריך להסתיים בסולחה ובפשרה, וכי ההליך המשפטי יותיר בנאשם צלקת נפשית ארוכת טווח, וכי תקופת המעצר טרם ששוחרר בחלופה, וגם מעצר הבית שהיה נתון בו אחר כך, היו עבורו בגדר תקופה קשה ומסוייטת.

עוד הטעים הסניגור כי נסיבות העבירה אינן ברף הגבוה, וההצתה היתה "מבוקרת" במובן זה שלא היתה יכולה לגלוש מעבר לרכב הספציפי, וכי לא היו אנשים או רכוש אחר בסמיכות, אשר יכלו להיפגע, ולנוכח כל אלה ביקש להסתפק בחודשי המעצר שכבר היה מרשו נתון בהם, או להסתפק בעונש של מאסר בעבודות שירות.

ב"כ נאשם 2, הוסיף ביחס למרשו, כי מדובר ברווק בן 25, אשר פירנס את עצמו טרם המעצר, וסייע ותמך במשפחתו העניפה.

הסניגור ציין כי הרשעת מרשו בעברת נשק, היא הרשעה בודדת, שהכרעת הדין בה ניתנה לאחר תחילת ההליכים בתיק שלפני, וכי אינה רלוונטית לעבירה הנדונה כעת.

ביחס לחלקו של נאשם 2 במעשה הנוכחי, ציין הסניגור כי חלקו היה קטן יותר, נהיגה בלבד, ולא הוא המצית בפועל.

עוד הדגיש הסניגור, כי נאשם 2 היה נתון מזה 11 חודש במעצר, בתנאים קשים, וביקש להסתפק בכך, או לפחות לא לגזור עליו מאסר משמעותי נוסף, ולהתחשב גם בכך שתיק הרכוש שצירף מרשו, מעיד על כך שאכן הוא חפץ לפתוח דף חדש בחייו, ולצפות לעתיד נורמטיבי ותקין.

שני הצדדים הגישו לעיוני אסופת פסיקה, שממנה עולה, כי בתי המשפט נקטו קשת רחבה של עונשים בגין עבירות דומות בנסיבותיהן לאלה שכאן, וטענו, איש לשיטתו, לאימוץ או אבחון של אותם פסקי דין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ