אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8297/04

גזר דין בתיק פ 8297/04

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8297-04
07/09/2005
בפני השופט:
ח. עמר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד טל אדיר כהן
הנתבע:
סרגיי גרסיוק
עו"ד יורם פאוור
גזר דין

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו - ובמסגרת הסדר בין הצדדים, שהושג בעיצומה של פרשת הראיות, ולפיו תוקן כתב האישום - בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 וסעיף 335 (א) (1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

            נסיבות ביצוע העבירה האמורות - כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, שבהן הודה הנאשם, כאמור - הן, כדלהלן:

            המתלוננת והנאשם היו בני זוג, שהתגוררו בחדרון בבנין נטוש (בהיותם מחוסרי בית).

            ביום 26.11.04 - ולאחר שהנאשם והמתלוננת (ועוד מחוסר בית נוסף, שהתגורר אף הוא, באותו בנין נטוש) שתו משקה אלכוהולי, בצוותא - פרשו הנאשם והמתלוננת לישון בחדרם. במהלך הלילה, בשעה 02:30, נכנס הכלב לחדרם של הנאשם והמתלוננת, וקפץ על המזרן בו ישנו השניים. משהדבר הכעיס את הנאשם בעט הוא בכלב; ובתגובה לבקשת המתלוננת כי יחדל להכות את הכלב, הוציא הנאשם קופסת גפרורים ואיים על המתלוננת כי יצית אותה. הוא אף הצית גפרור וזרק אותו - כשהוא בוער - על המזרן בו ישנה המתלוננת, אך מאחר והגפרור כבה בלי שגרם מאומה, התהפכה המתלוננת על צידה לעבר החלק השני של המזרן, בכוונה להמשיך לישון. אלא, שאז שב הנאשם והצית את המזרן, שהפעם דלק ובער; וכתוצאה מכך, נכוותה המתלוננת בפניה, בידיה ובכל חלקי גופה; והיא אושפזה בבית החולים, ועברה, בין היתר, ניתוח ברגלה, עקב הכוויות.

2.         לבקשת הנאשם, הוריתי על הגשת תסקיר שירות המבחן אודותיו.

            מהתסקיר שהוגש (מיום 13.7.05) עולה, כי הנאשם - בן 42, גרוש ואב לילד (בן 16, כיום) - עלה ארצה עם גרושתו ובנו הנ"ל בשנת 1991; ובמהלך שלוש השנים האחרונות שלפני מעצרו בתיק זה חי עם המתלוננת כבת זוג, וכשבמהלך השנה ומחצה האחרונות היה מחוסר בית והתגורר, כאמור, באותו חדרון שבאותו בנין (ולמעשה, שלד בנין) נטוש.

            בארץ מוצאו סיים לימודים תיכוניים, ולאחר מכן, הוכשר כטכנאי מכונות. לדבריו, לקה בצעירותו במחלת האפילפסיה, וכי עד היום  מטופל הוא בעטייה, תרופתית.

            הנאשם מכור לאלכוהול מזה 25 שנה (מאז היותו בן 17) ובמשך תקופה ארוכה  זו ביצע מספר נסיונות גמילה, שהראשון שבהם היה כ - 4 שנים לאחר גירושיו מאישתו (הראשונה) והיה זה במסגרת הקהילה הטיפולית "גשר הזיו"; ולדבריו, הצליח להיגמל, ואף הוכשר למקצוע חשמלאי מוסמך, עבד כאיש אחזקה והצליח לשמור על התרחקות מאלכוהול במשך מספר שנים. זאת, עד אשר - ובעקבות פיטוריו מעבודתו וקשייו הכלכליים, כך לדבריו - שב להשתמש באלכוהול, וכשגם המתלוננת נהגה לשתות עימו, לדבריו; ובטרם מעצרו בקשר עם תיק זה, החל בתהליך גמילה נוסף במרכז גמילה באשדוד, אך תהליך זה נקטע עקב המעצר האמור.

            בהתייחסו לעבירה בה הורשע - מסרב הנאשם ליטול אחריות עליה (ואף מנסה להתכחש לה) וטוען כי היה שתוי ואינו זוכר דבר.

            עוד עולה מהתסקיר, כי בשיחת קצינת המבחן עם המתלוננת אישרה זו כי, אכן, בתחילת חייהם יחדיו התגוררו בדירה שכורה בירושלים, אך עקב פיטוריו מעבודתו, עברו להתגורר באותו שלד בנין נטוש. היא ציינה גם את עובדת היותו מכור לאלכוהול, וכי מאז עברו להתגורר בבית הנטוש החל לאיים עליה כי יצית אותה, אך היא לא התייחסה לכך ברצינות.

            על פי התרשמות שירות המבחן, עדיין חוווה המתלוננת, עד עתה, את טראומת האירוע נשוא העבירה, ועדיין לא התאוששה, נפשית ופיזית, מתוצאותיו; ועודנה מתהלכת בתחושות פחד וסכנה מפני הנאשם.

            על פי התרשמות שירות המבחן, יש לנאשם כוחות ושאיפה לתפקוד נורמטיבי, אך הוא זקוק לטיפול אינטנסיבי וממושך בגמילתו מאלכוהול; וכי ללא טיפול שכזה, ועקב נטיותיו האלימות, קיים סיכון משמעותי להישנות  התנהגות אלימה מצידו. בדיקה שנערכה עם עו"ס הכלא העלתה, כי קיימת בשב"ס מסגרת טיפולית כזו, המיועדת לאסירים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה ומכורים לאלכוהול (בכלא "חרמון"); וכי קיימת נכונות לבדוק אפשרות שילובו של הנאשם בה, לאחר גזירת דינו. עוד צויין, מפי העו"ס הנ"ל, כי תיפקודו של הנאשם במהלך מעצרו, עד כה, הינו חיובי והוא משולב במסגרת תעסוקתית.

            בסיכומו של תסקיר זה, ממליץ שירות המבחן להשית על הנאשם "ענש מוחשי ומרתיע", ובצד זה, להמליץ בפני שב"ס לבחון שילובו במסגרת הטיפולית הנ"ל.

3.         לדידי, צדק יש בדברי ב"כ המאשימה, בהצביעה על האירוע נשוא העבירה - מבחינת נסיבותיו ותוצאותיו - ככזה המשקף את אחד האירועים החמורים במדרג  החומרה שבעבירת "החבלה בנסיבות מחמירות", שבה הורשע הנאשם, בסופו של יום (וזאת, גם לאחר תיקונו של כתב האישום המקורי, שייחס לו הוראות חיקוק ועובדות נוספות ואחרות חמורות יותר). דרושה מידה רבה של קשיחות לב, כדי לחבול באדם, ע"י הצתתו, בהיותו שוכב על משכבו; ורק מזלה של המתלוננת עמד לה, במידה רבה, כאשר ההצתה בוצעה בטרם הספיקה להיכנס לתרדמה עמוקה, לאחר הויכוח שבעקבותיו הושלך הגפרור הראשון על מזרנה ואשר כבה - ומשום כך, אולי, לא התייחסה ברצינות לאיומיו של הנאשם כי יציתנה - אחרת, התוצאות עלולות היו להיות חמורות, לאין ערוך, מכפי שהיו בפועל, ושאף הן היו חמורות. מעבר לאמור בעובדותיו "היבשות" של כתב האישום, באשר לכוויות שנגרמו למתלוננת בפניה, בידיה ובכל חלקי גופה, מדברים התצלומים שצולמו במיטתה בביה"ח, (ת/4 ו - ת/8) בעד עצמם; וכעולה מעדותה בפני ומהתסקיר, עדיין נותרו צלקות - אם לא בגופה, כי אז וודאי בנפשה.

            נוטה אני להניח, כי הנאשם ביצע את המעשה תחת השפעת האלכוהול שאליו הוא מכור, ונכון אני גם להניח שמצבו האישי הקשה, בעקבות פיטוריו מעבודתו - ותעיד על כך גם עובדת היותו מחוסר קורת גג, אחרי כ - 13 שנה(!) בארץ - רק הוסיף להעמיק את בריחתו לטיפה המרה, בה ביקש להטביע את יגונו. אולם, אין צריך לומר, כי אין בכך אף כדי להניח בסיס לגילוי "הבנה" כלשהי; ואולי, דווקא היפוכו של דבר הוא המתבקש, בהיות הנאשם אלכוהוליסט המודע (גם אם רק לאחר פיקחון, מעת לעת) לסיכונים הטמונים בו ובשכמותו במצב של שיכרות.

4.         אין ספק, איפוא, שבנסיבות האמורות, מן הראוי להשית על הנאשם ענש מאסר ארוך ומרתיע; ואם ראיתי, בכל זאת, שלא למצות עימו את מלוא חומר הדין, כמתחייב לכאורה מחומרת המעשה - הרי שכך ראיתי לנהוג, בעיקר, על מנת לעודדו להיכנס לתהליך גמילה בין כתלי בית הכלא (אם יימצא מתאים לכך). זאת, משגם על פי התסקיר, אין מדובר באדם חסר תקנה, אלא במי שמודע לבעייתיות שבהתמכרותו לאלכוהול, ומביע שאיפה ורצון לשוב ולהיכנס לתהליך גמילה - תהליך שגם מוצה, בזמנו, ונשא פרי, למשך תקופה בלתי מבוטלת; ונראה, כי יש בסיס לכך שרק צוק העיתים וההיקלעות למצב של חוסר עבודה וחוסר כל - ולאחר שפוטר מעבודתו -  השיבו אותו אל הטיפה המרה.

            כן, ואף שאין הנאשם משולל עבר פלילי, הרי שעבר זה אינו מכביד, במיוחד (והדבר מתבטא גם בעונשים הלא כבדים שהוטלו עליו - קנס, והתחייבות); ועל כל פנים, אין עבר זה כולל עבירות אלימות.

 בנסיבות אלו - ואשוב ואציין, כי, ובעיקר, מתוך רצון לעודדו בתהליך הגמילה, ובמסגרת האמורה - לא אמצה עימו את חומר הדין, כאמור.

5.         אשר על כן - ולאחר ששקלתי את כלל הנסיבות - גוזר אני על הנאשם את העונשים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ