אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8295/06

גזר דין בתיק פ 8295/06

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8295-06
19/03/2007
בפני השופט:
אברהם יעקב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שמש
הנתבע:
ספיק סימחוב
עו"ד שלו
גזר דין

1.       הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הודאה זו באה בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים ואשר לא כלל הסכמה לענין העונש.

2.       על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 27/9/06, סמוך לשעה 20:30 בעיר אופקים, נהג הנאשם בטרקטורון ללא לוחיות רישוי, כשאורותיו כבויים וכאשר הנאשם עצמו ללא קסדה ואין לו כלל רישיון נהיגה. ניידת משטרתית גלויה הבחינה בנאשם ומשהבחין הנאשם בניידת המתקרבת האיץ את מהירות הטרקטורון, ביצע פניית פרסה והחל "דוהר" בכבישי העיר כשכל העת, משלב זה ואילך, הניידת דולקת אחריו ושוטריה מורים לו לעצור, תוך שימוש באורות כחולים מהבהבים על גג הניידת, הפעלה רציפה של צופר החירום וקריאות חוזרות ונשנות במערכת הכריזה לנאשם לעצור.

3.       במהלך המרדף נהג הנאשם במהירות גבוהה מאוד, בשלב מסוים פרץ לצומת תוך התעלמות מתמרור עצור שהיה מוצב בכיוון נסיעתו וגרם לכלי רכב אחרים, אשר נסעו בצומת כדין, לבלום בלימת חירום ולסטות מנתיב נסיעתם על מנת להימנע מהתנגשות עמו. בין כלי הרכב שחצו את הצומת אותה שעה, היה גם אוטובוס נוסעים, אשר כתוצאה משעטת הנאשם אל תוך הצומת, נאלץ נהגו לבלום בחזקה את האוטובוס תוך סטייה ימינה ומעצמת הבלימה הוטחו ילדים שנסעו באוטובוס במושבים שלפניהם.

4.       בשלב מסוים, עלה הנאשם והחל נוסע במהירות רבה על המדרכה, זאת על אף שאותה עת היו עליה הולכי רגל. בהמשך, הנאשם אף נסע בנתיב נגד כיוון התנועה והתנגשותו בכלי רכב, אשר נסע מולו כדין, נמנעה אך בזכות העובדה שנהגו הצליח לבלום את כלי רכבו עד לעצירה מוחלטת. הנאשם המשיך לנסוע במהירות גבוהה, עד שבשלב מסוים ירד לדרך עפר ועצר לאחר כ-150 מטרים. במעשיו אלה, נהג הנאשם ברכב בדרך שיש בה כדי לסכן את השימוש והבטיחות של נוסעים וכלי רכב בנתיבי תחבורה, בכוונה לסכן את בטיחותם, ולפיכך הורשע, לפי הודאתו, כאמור, בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

5.       לנאשם רישום פלילי קודם (ת/1), אשר הוגש במסגרת הראיות לעונש, לפיו נידון בשנת 2004, ללא הרשעה, בבית משפט לנוער בבאר-שבע, בעבירה של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973. כמו כן, הורשע הנאשם בשנת 2005, בבית משפט השלום בבאר-שבע, בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סע' 287 (א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ובעבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973.

6.       לבקשת סניגורו, נערך לנאשם תסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי הנאשם, בן 21, רווק, אשר טרם מעצרו התגורר עם אמו בעיר אופקים, עלה לארץ מרוסיה בהיותו כבן 8. הוריו התגרשו בארץ הולדתו ואביו, אשר עלה ארצה בעקבות המשפחה, התגורר גם הוא באופקים עד לפטירתו לפני מספר שנים. סבתו של הנאשם, אשר לדבריו היתה דמות משמעותית בגידולו, נפטרה לפני כשנתיים. הנאשם, טרם מעצרו, עבד כאחראי אריזה במפעל באופקים וסייע כלכלית לאמו המתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי. הנאשם ריצה בעבר שלושה חודשי מאסר בפועל בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ולדבריו, מאז שחרורו מן המאסר אינו צורך עוד סמים כלל.

7.       על פי התרשמות שירות המבחן, הנאשם הינו בחור צעיר, וורבלי, בעל תפקוד לא יציב במסגרות חינוך ותעסוקה, המתקשה להתמודד מול גורמי סמכות וחוק והגבולות שהללו מציבים בפניו. כן מתקשה הוא להפעיל שיקול דעת מעמיק באשר למעשיו, להשלכות ולתוצאות העלולות להיגרם מהתנהגותו. ביחס לאישום דנן, הודה הנאשם בחלק מן העובדות המופיעות בכתב האישום, אולם הוא מתקשה לקחת אחריות על ביצוע העבירה. על פי תפישתו, לא סיכן חיי אדם באופן שבו נהג ולא הפריע לנהיגתו של נהג האוטובוס. גם עלייתו עם כלי רכב על מדרכה אינה נתפשת בעיניו כפעולה אשר סיכנה את הולכי הרגל שהיו עליה, מאחר ולטענתו הם ישבו בתחנת אוטובוס רחוקה. כמו כן, הוא משליך את האחריות למעשיו על השוטרים ועל אופן פנייתם אליו, שלפי טענתו גרמו לו לבהלה ולהימלטות מפניהם.

8.       המלצת שירות המבחן, לאור עיוותי החשיבה אשר מגלה הנאשם באשר להתנהגותו הפלילית והשלכת האחריות על גורמים חיצוניים ולאור קשייו להציב גבולות להתנהגותו ולהתמודד מול גורמי סמכות ונציגי החוק, הינה, כי יוטל על הנאשם עונש מוחשי וקונקרטי על מנת להציב גבולות להתנהגותו ולהבהיר באופן ברור וחד את משמעות התנהגותו וההשלכות של מעשיו.

9.       בטיעוניה לעונש, הדגישה ב"כ המאשימה את חומרת המעשים והעבירה בה הורשע הנאשם. לדבריה, התופעה של הימלטות מן המשטרה, תוך נהיגה פרועה וסיכון חיי המשתמשים בדרך, היא תופעה נפוצה בכבישי הנגב, אשר גבתה מחיר דמים קשה, ויש לעקרה מן השורש. ב"כ המאשימה הגישה אסופת פסקי דין, בהם הגדיר בית המשפט העליון את התופעה כ"מכת אזור" וקרא להחמרת הענישה, תוך העדפת האינטרס הציבורי והרתעת הכלל.

10.   ב"כ המאשימה ציינה, כי המדובר בנאשם בעל עבר פלילי, אשר ריצה בעבר עונש מאסר בפועל ורישיון הנהיגה שלו נשלל למשך שנה, בגין עבירה אחרת בה הורשע. עוד ציינה את העובדה שהנאשם נהג, לכל הפחות בעבר, להשתמש בסמים, אולם על רקע שהותו במעצר לא ניתן היה לקבל תמונה אודות שימוש בסמים בהווה. מידת מסוכנותו של הנאשם לציבור נלמדת, לטענתה, מן העובדה שהנאשם, חרף מעצרו וההליכים הפליליים המתנהלים נגדו, אינו מביע חרטה על מעשיו, אינו לוקח אחריות עליהם ויתרה מכך- מטיל אחריות זו על גורמים חיצונים. ב"כ המאשימה מבקשת לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם עונש מאסר ארוך ומוחשי, אשר מעבר למטרת ההרתעה שבו, ירחיק את הנאשם מן הציבור לתקופה ארוכה דיה, וזאת לאור מסוכנותו הרבה.

11.   ב"כ הנאשם, בטיעוניו לעונש, אמר כי אינו מקל ראש בחומרת העבירה, אולם ביקש להתחשב בנסיבות ביצועה, כאשר לטענתו, הסיבה לבריחת הנאשם מניידת המשטרה היתה פחדו בשל העובדה שנהג ללא רישיון וכי לא הבין בתחילה כי הוא מתבקש לעצור. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובנסיבותיו האישיות, כפי שתוארו בתסקיר. עוד ציין את העובדה שהנאשם הודה בעבירה שיוחסה לו וחסך מזמנו של בית המשפט, ואת העובדה שלא נגרמו בעקבות מעשיו נזקים בגוף או ברכוש.

12.   הנאשם, אף הוא, ביקש לומר את דברו והביע חרטה על מעשיו. הנאשם ציין כי מאחר ונהג ללא רישיון, פחד מניידת המשטרה שדלקה אחריו וברח מתוך בלבול, אולם לכשהבין שהוא עושה טעות מיד עצר את כלי הרכב.

13.   אין צורך להכביר במילים באשר לחומרת המעשים והעבירה בגינה הורשע הנאשם. הנאשם, בלהיטותו לברוח מניידת משטרה שקראה לו לעצור, נהג בטרקטורון בצורה בריונית, פראית ואלימה. בין היתר, לא ציית לתמרור עצור, התפרץ לצומת, עלה על מדרכה, נסע בניגוד לכיוון התנועה וכל זאת כשאין בידו רישיון נהיגה כלל. הנאשם, ביודעין ובמתכוון, סיכן חיי אדם, הולכי רגל ונוסעים, תוך הבעת זלזול מופגן בהם, בשלומם ובאנשי החוק הקוראים לו לעצור.

14.   כפי שתואר בפסקי דין רבים, תופעת הנהיגה הפרועה תוך סיכון חיי אדם הפכה למחזה שכיח, בייחוד בכבישי הנגב, וכונתה "מכת אזור". אכן, מדובר בחולי קשה אותו יש לבער. בית המשפט העליון, אשר נדרש בעבר לדיון בסוגיה זו [ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' סלמאן אבולקיעאן (לא פורסם), ע"פ 3383/05 אלעסם אנוואר נ' מדינת ישראל (לא פורסם), ע"פ 2079/06 אוסמה אבו עצא נ' מדינת ישראל (לא פורסם), ע"פ 2100/06 מדינת ישראל נ' יוסף אבולקיען (לא פורסם)], יצא בקריאה להחמרת רמת הענישה הנקוטה בבתי המשפט וקבע כי תרומתם של בתי המשפט, האמונים על הגנת אינטרס הציבור ושלומו, למיגור התופעה, היא באמצעות רמת ענישה מחמירה אשר תיתן ביטוי הולם לרכיב ההרתעה. הרתעת היחיד העומד לדין והרתעת הכלל. אך יחד עם זאת, אין להתעלם מנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ונסיבותיו של הנאשם העומד לדין. לנסיבות אלה יש לתת משקל בגזירת הדין, כמתחייב מעקרון הענישה האינדיבידואלית.

15.   בענייננו, מדובר בנאשם, אשר על אף גילו הצעיר, הספיק לצבור לחובתו רישום פלילי קודם ואף ריצה תקופת מאסר בפועל. חומרה יתרה יש בענייננו, בשל העובדה שהנאשם ביצע את העבירה, כאמור, כשאין בידו רישיון נהיגה כלל. אינני סבור כי טענת הנאשם, לפיה פעל מתוך פחד ובלבול, יש בה כדי להפחית או ליתן איזשהו צידוק למעשיו ובוודאי שאין בה כדי להוות סיבה להקלה בעונשו. המעשים הם חמורים ובגינם עליו לתת את הדין. העובדה שלא נגרמו, כתוצאה מהתנהגותו הפלילית של הנאשם, פגיעות בנפש או ברכוש, היא אך עניין של מזל. לולא תושיית הנהגים האחרים, אשר נאלצו לבלום את רכביהם ולסטות מנתיב נסיעתו של הנאשם על מנת להימנע מהתנגשות, תוצאות העבירה יכולות היו להיות קשות הרבה יותר.

16.   לאור האמור לעיל, לאחר ששקלתי את הנסיבות לקולא ולחומרא והן לאור המלצת שירות המבחן, אני גוזר על הנאשם את העונש כדלקמן:

א.                        4 שנות מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 27/9/06.

ב.                         12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור בתקופה זו עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

ג.                          פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 5 שנים מיום שחרורו. הפסילה תיחשב מיום שחרורו של הנאשם, מאחר והוא אינו מחזיק ברישיון נהיגה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ