אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8292/04

גזר דין בתיק פ 8292/04

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8292-04
09/10/2005
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד תהילה גלנטה
הנתבע:
אבו חטאב חסן
עו"ד משה מרוז
גזר דין
  1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בעבירה של יבוא סמים לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג - 1973 ובעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) + (ג) לפקודת הסמים המסוכנים.
  1. הצדדים גיבשו הסדר טיעון במסגרתו תוקן פרק העובדות של כתב האישום וכן הציגו הסכמה לפיה יטענו במשותף לעונש מאסר של 40 חודשים וכן מאסר מותנה לשיקול דעת בית משפט ובנוסף השתת קנס כספי בסך    10,000 ש"ח  כשכנגד תשלומו יוחזר כלי הרכב של הנאשם שנתפס במהלך ביצוע העבירות.  הצדדים ביקשו כי בית המשפט יאשר את הסדר הטיעון ככל שהוא נוגע לעונש וטענו ארוכות בזכות הסדר הטיעון.
  1. כתב האישום המתוקן, אשר בו הודה הנאשם, מייחס לו כי בסמוך ליום 10.11.04, בעת שהיה בירדן פגש הוא באדם אשר הציג את עצמו כמוחמד אבו סלים. אותו אבו סלים ביקש מהנאשם כי בתמורה לתשלום, יעביר בתוך כלי רכבו, עימו הגיע לירדן, סם מסוכן מסוג הירואין ויעבירהו לישראל. אבו סלים איים על הנאשם כי אם לא יעשה לפי בקשתו יפגע בבני משפחתו. הנאשם הסכים להצעה. הנאשם קבע עם אבו סלים להיפגש בשנית בירדן, כדי שאבו סלים יחביא את הסם בתוך כלי רכבו של הנאשם.

במסגרת התכנון האמור נסע הנאשם ביום 17.11.04 בשנית לירדן עם כלי רכבו. במהלך השהות בירדן פגש הנאשם את אבו סלים ומסר לו את כלי הרכב על מנת שיטמין בתוכו את הסם המסוכן. לאחר מספר שעות החזיר אבו סלים לנאשם את כלי רכבו כשבתוכו מוטמנות 10 חבילות של סם מסוכן מסוג הירואין, במשל כולל של 4911.06 גרם ושתי חבילות של סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 1097.40 גרם, ולא ק"ג אחד כפי שתוכנן להעביר בידיעת הנאשם.

ביום 21.11.04 בסמוך לשעה 20:30 הגיע הנאשם למעבר הגבול בנהר הירדן שם נעצר על ידי שוטרים ישראלים במהלך בדיקת כלי רכבו נמצא הסם האמור.

  1. הצדדים ביקשו כי בית המשפט יאשר את הסדר הטיעון לענין העונש. הצדדים הדגישו את החסכון  בזמן שיפוטי אשר נגרם בעקבות ההסדר,  בפרט לנוכח טענת הכורח אותה העלה הנאשם כבר בתחילת הדיונים בתיק זה, כשהוא טוען לטענה זו לנוכח הלחץ והאיומים שהופעלו עליו בטרם ביצוע המעשים כמו גם לאחר שנעצר.  ציין ב"כ הנאשם כי לאחר מעצרו של הנאשם פקדו את בני משפחתו של הנאשם אנשים מסויימים אשר השתמשו בכח כלפי בני משפחתו וזאת לנוכח החשד אותו ייחסו אליו כי הסגיר את הסם למשטרה. התובעת הדגישה כי הפרקליטות בדקה מקרוב את טענותיו של הנאשם ומצאה כי אכן מדובר בנסיבות מיוחדות שבהן נחשף הנאשם וכן בני משפחתו לאיומים לא מבוטלים מאדם אחר. לא היו באיומים אלו כדי להקים את טענת הכורח אך היה בכך כדי להביא את התביעה להתחשב בנאשם ולהסכים לטיעון לעונש שהינו חורג לקולא מהענישה לה טוענת התביעה כדרך כלל בנסיבות דומות.

הסניגור הוסיף והדגיש כי ידיעתו של הנאשם באשר לכמות הסם המיובאת ארצה היתה לגבי כמות של 1 ק"ג הרואין ולא לכמות הנכבדה כפי שנמצאה בפועל בתוך כלי רכבו, גם לכך נתנו הצדדים את הדעת בגיבוש ההסדר. עוד ציין הסנגור המלומד כי הנאשם הנו  בחור צעיר כבן 24 היום, הנעדר הרשעות קדומות וכי הנסיבות המיוחדות של תיק זה הן אלה המצדיקות כיבוד הסדר הטיעון כאמור. 

כמו כן, נתן הסניגור את הסכמת הנאשם כי אם לא ישולם הקנס במועד יחולט כלי רכבו של הנאשם לטובת הקנס.

5.         על כיבוד הסדרי טיעון נתן לא מכבר בית המשפט העליון את דעתו, מפי כב' השופטת דורית בייניש בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד נז(1) 577 כשהיא סוקרת את הגישות השונות אשר ננקטו לענין זה על ידי שופטי בית המשפט העליון וקובעת כי:

"הנה כי כן, לפי השקפתי, קיומו של הסדר טיעון הוא שיקול מרכזי בשיקוליו של בית-המשפט הגוזר את העונש. ככלל, בית-המשפט יראה לקיים את הסדר הטיעון, בשל הטעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם של הסדרי הטיעון. עם זאת, תמיד חייב בית-המשפט עצמו לשקול את השיקולים הראויים לעונש, שכן תפקידו ואחריותו אינם מאפשרים לו להסתתר מאחורי גבה של התביעה. במסגרת בחינתו של העונש המוצע, ייתן בית-המשפט דעתו לכל שיקולי הענישה הרלוונטיים, ויבחן אם מקיים העונש המוצע את האיזון הדרוש ביניהם. לשם כך, יבחן בית-המשפט את העונש ההולם בנסיבות העניין, וישקיף עליו גם באספקלריה שהעמידה לרשותו התביעה בהסדר  הטיעון שערכה. בבחינת הסדר הטיעון, נקודת המוצא היא מידת העונש המוצע בשים לב לסוג העבירה, לחומרתה ולנסיבות ביצועה. כמו בכל הליך של גזירת-הדין, ייתן בית-המשפט דעתו גם לנסיבות האישיות של הנאשם ולשיקולי מדיניות של ענישה ראויה, ויתחשב בכל אלה. בית-המשפט אינו יכול לקבוע אם התקיים האיזון הראוי בין אינטרס הציבור לטובת ההנאה שניתנה לנאשם, בלא שיבחן מה היה העונש הראוי לנאשם אלמלא הסדר הטיעון, ומהי מידת ההקלה שניתנה לו עקב הסדר הטיעון. לשם הערכת מידת ההקלה יהיה על בית-המשפט לשקול, כמידת יכולתו ובשים לב למגבלות הנובעות מהנתונים שלפניו, את מידת הויתור שויתר הנאשם נוכח סיכויי ההרשעה או הזיכוי אלמלא ההסדר, אף שהנחת היסוד היא כי הרשעת הנאשם מבוססת על הודית אמת, וכי ההרשעה עומדת איתן על רגליה בלא קשר לראיות שבידי התביעה. בית-המשפט יבחן, כמובן, את שיקוליה הפרטניים של התביעה בנסיבות העניין הנדון. כך למשל, ייתן דעתו לקשיים הצפויים בניהול המשפט, לרבות ריבוי עדים, הצורך בגביית עדויות מעדים שאינם בארץ, התחשבות בנפגע העבירה והצורך לחסוך ממנו עדות וחקירות. כן ייתן בית-המשפט דעתו לאינטרס הציבורי שבהשגת הודית הנאשם ובקבלת אחריותו למעשיו. עוד יביא בחשבון את האינטרס הציבורי במובנו הרחב - החסכון בזמן השיפוטי ובמשאבי התביעה, והאינטרס הקיים בניצול יעיל של המשאבים שבידי כלל גורמי האכיפה. בין היתר, יהיה בית-המשפט מודע לצורך בהשגת ראיות נוספות להעמדת עבריינים נוספים לדין, בין באותה פרשה ובין בפרשיות אחרות שאינן קשורות לעניין הנדון."

ועוד קבעה כי:

בית-המשפט ידחה הסדר טיעון אם ימצא כי נפל פגם או פסול משמעותי בשיקולי התביעה. הנחת עבודה ראויה היא כי התביעה עומדת בחזקת התקינות והכשרות, ובית-המשפט יניח ככלל כי התביעה, כמופקדת על אינטרס הציבור, פועלת בתום לב ומשיקולים ענייניים. על הכבוד ההדדי המתחייב בין התביעה לבית-המשפט כזרועות במערכת אכיפת החוק עמד השופט חשין בפסק-דינו בפרשת יאיר לוי: "...אם עשתה הפרקליטות עיסקת טיעון, ראוי לו לבית המשפט שישמור על כבודה של הפרקליטות ויעשה, בין השאר, לכיבוד העיסקה" (שם, בעמ' 174).

  1. בנסיבות העניין, בחנתי מקרוב את שיקולי התביעה, אשר הביאו אותה  להסדר האמור ויש לומר כי שקלה את צעדיה בזהירות רבה כשהיא נותנת את הדעת לרמת הענישה הנוהגת אך מאזנת את הדברים אל מול הנסיבות החריגות והמיוחדות בתיק זה. ניתן לומר כי שיקולי התביעה בעריכת הסדר הטיעון היו ראויים וכי קיים איזון ראוי בין טובת ההנאה המוענקת לנאשם בהסדר הטיעון לבין האינטרס הציבור. העונש עליו הסכימו הצדדים הינו כבד דיו ויש לומר כי מאזן ומשקף הוא נכונה את העונש הראוי  בנסיבות המיוחדות של הענין.
  1. לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הטיעון ומשיתה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.                  מאסר בפועל ל-40 חודשים החל מיום 21.11.04.

ב.                  מאסר על תנאי ל-18 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירה של יבוא, ייצוא או סחר בסמים מסוכנים וזאת תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ג.                    מאסר על תנאי ל-6 חודשים והתנאי שהנאשם לא יעבור כל עבירה אחרת על פי פקודת הסמים וזאת תוך 3 שנים מיום שחרורו.

ד.                  קנס כספי בסך 10,000 ש"ח אשר ישולם תוך 60 יום מהיום. לא ישולם הקנס, יחולט לטובת אוצר המדינה, כלי הרכב מסוג הונדה סיוויק מס' רישוי 9914506 אשר מוחזק במשטרת ישראל.

זכות ערעור תוך 45 יום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ