אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8286/06

גזר דין בתיק פ 8286/06

תאריך פרסום : 13/05/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8286-06
23/12/2007
בפני השופט:
צלקובניק יורם

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד סעדון
הנתבע:
סטרוב איוון
עו"ד אבן ברי שחדה
גזר דין

1.         בתאריך 15.9.06, סמוך לחצות, שהה הנאשם בחברתו של אדם נוסף שזהותו עלומה, ליד מרכז הקליטה, בשדרות יעלים בבאר שבע. לטענת הנאשם היה בגילופין.

המתלונן, מ.ק, קטין, יליד 29.9.1991, עשה דרכו אותה עת ממרכז הקליטה לכיוון סופרמרקט סמוך. הנאשם וחברו, החליטו לשדוד את המתלונן, הלכו בעקבותיו, ודרשו ממנו כסף. המתלונן הבהיר להם כי ברשותו 50 ש"ח שעליו להביאם לאימו, אולם הנאשם אחז בחולצתו, הצמיד אותו לגדר במקום, והיכה בפניו מספר רב של פעמים במכות אגרוף, כשחברו מוסיף ומאייים על המתלונן בסכין. הכסף, בסך של 50 ש"ח, נלקח מהמתלונן, והשניים שדרשו מהמתלונן כסף נוסף הסתלקו, עם התקרבם למקום של עוברי אורח.

למתלונן נגרמו שטפי דם בפניו ובגופו, והוא נזקק לטיפול בבית החולים (תעודה רפואית, ת/1).

2.         הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעבירת שוד בנסיבות מחמירות, על פי העובדות המתוארות שיוחסו לו בכתב אישום מתוקן.

3.         מתסקיר שירות המבחן המלווה את הנאשם בתיק זה מאז חודש אפריל 2007, עולה, כי הנאשם, יליד 1987, עלה עם אימו ארצה מרוסיה, בשנת 2001. הנאשם התקשה תחילה להשתלב במסגרת לימודית יציבה, ולבסוף השלים 12 שנות לימוד. לדבריו, סובלת המשפחה ממצוקה כלכלית והנאשם מסייע בפרנסתה. שירות המבחן התרשם תחילה כי הנאשם אינו בשל רגשית, למסגרת טיפולית; נטל אחריות חלקית על ביצוע העבירה, ותלה את תגובתו האלימה בהתנהגותו של המתלונן. במהלך הזמן השתלב בקבוצה טיפולית למשך 4.5 חודשים, ומתסקיר שירות המבחן מיום 13.12.2007, עולה, כי כיום, הנאשם ער לצורך להציב גבולות להתנהגותו, וכי אין מדובר באדם בעל דפוסי חשיבה עבריינים, ומתחולל בו שינוי חיובי. שירות המבחן מציין כי הנאשם גילה יכולת התמדה שחייבה השקעה מיוחדת בפעילות בקבוצה, שכן, בה בעת, עסק בעבודה אינטנסיבית בבנייה באיזור ים המלח. שירות המבחן סבור כי יש להימנע מכליאתו הממשית של הנאשם, העלולה לקטוע תהליך שיקומו, ולהטיל על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות, והעמדתו בפיקוח שירות המבחן למשך שנה, תוך שילובו בקבוצה טיפולית נוספת החל מחודש ינואר 2008.

4.         ב"כ המאשימה סבורה כי הנסיבות הקשורות בחומרת העבירה ושכיחותה, גילו הצעיר של המתלונן, האלימות שננקטה נגדו והפגיעות שנגרמו לו, מצדיקות הטלת עונש מאסר ממשי, חרף המלצת שירות המבחן ונסיבותיו האישיות החיוביות של הנאשם. בנוסף מבקשת התביעה כי יוטל על הנאשם קנס וכן פיצויים למתלונן.

 

5.         ב"כ הנאשם סובר מנגד, כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן, ולאפשר לנאשם, הנעדר עבר פלילי, שדפוסי התנהגותו על פי התרשמות שירות המבחן נורמטיביים, להמשיך במסלול השיקומי שהחל בו בהצלחה כמתואר. בעניין זה צויין כי מדובר באירוע חריג ויוצא דופן שאינו מאפיין דרכו של הנאשם; הנאשם עמד בכל התנאים המגבילים שהוטלו עליו, לאחר שחרורו ממעצר, התמיד במפגשיו עם שירות המבחן, ומזה למעלה משנה, בהיותו משוחרר, לא חזר לסורו. הנאשם הודה בעבירה בהזדמנות הראשונה ובכך חסך זמן שיפוטי יקר, ומביע חרטה כנה על התנהגותו.

6.         במסגרת ת"פ (מחוזי ב"ש) 8016/06 -( מדינת ישראל נ' חסן חאלד) בו הוטל על נאשם, נטול עבר פלילי, עונש מאסר ממשי למשך תשעה חודשים, ציינתי כי "אכן, קיימת התלבטות לא פשוטה בגזירת עונשו של אדם צעיר המעורב לראשונה במעשה עבירה, ובעניינו של הנאשם עומדים מספר נימוקים שיש בהם להטות לכיוון הקלה מסוימת בעונש... עם זאת, איני רואה מקום לאמץ את עמדת ההגנה, המתבססת על תסקיר שירות המבחן, להטלת עונש מאסר בדרך של עבודות שירות. עבירת השוד בשל מרכיביה החמורים, גניבה המשולבת בשימוש באלימות - ובענייננו כוונה האלימות נגד המתלוננת שהילכה לתומה בעיבורה של עיר - עלולה להסתיים בתוצאות קשות. חטיפה אלימה של תיקים, המכוונת לא אחת כנגד מי שצפוי שהתנגדותו תהיה מועטת, ולנוכח הקלות היחסית של ביצוע מעשים אלה, מחייבת, בראש וראשונה, שמירה על צרכי הכלל, והגנה על שלום הציבור והביטחון האישי. מכך מתחייבת הטלת עונשים ממשיים. נסיבות אישיות ראויות להתחשבות, אולם האינטרס הציבורי אינו נסוג מפניהן, ובעניינו של הנאשם, אין מתקיימות נסיבות חריגות ויוצאות דופן במידה כזו שיש בה כדי להטות את הכף להימנעות מהטלת מאסר ממשי". (עונש זה אושר במסגרת ע"פ 10296/06 - חאלד חסן נ' מדינת ישראל, תק-על) .

בעניינו של נאשם אחר, נטול עבר פלילי, שהוטל עליו מאסר ממשי למשך 18 חודשים, צויין כי: "למרבית הצער עבירות השוד, הולכות ומתרבות, ובית משפט זה דן, מעשה שגרה כמעט, במעשים אלה המתבצעים נגד עוברי אורח תמימים, שאיתרע מזלם והם נקלעים בדרכם של חורשי רע מסוגו של הנאשם. עבירות אלה פגיעתן רעה לא רק בקורבנות השוד, הנחבלים בגופם, ורכושם נלקח מהם, אלא שיש בהן כדי לפגוע בתחושת הביטחון ובשלומו של כלל הציבור.

הנאשם הינו אדם צעיר, נטול עבר פלילי, הנתון לראשונה בכליאה עקב מעורבותו בעבירה. עם זאת, אין להתעלם ממרכיבי החומרה בהתנהגותו. הנאשם ניצל את חוסר האונים של המתלונן, שהיה נתון תחת איומי סכין מצד חברו, והיכה את המתלונן בצורה קשה, כדי להוציא ממנו את שללו, שערכו לא היה רב. הנאשם לא גילה בפני שירות המבחן רצון השתקמות עז, ויש רק לקוות כי לא הביע חרטתו כלאחר יד. עם זאת יינתן משקל להודאת הנאשם, ולאותן נסיבות משפחתיות שנמנו"( ת"פ (מחוזי ב"ש) 8020/07 - מדינת ישראל נ' אבו שתיוי חסן).

8.         הנאשם, לאחר שתיה אלכוהולית, ובלווית אדם נוסף, שיש להניח כי הנאשם לא תרם לזיהויו, היכה בצורה קשה נער צעיר, שבועיים לפני שמלאו לו 16 שנים, ושדד את כספו הדל, כל זאת תוך איומי סכין של חברו, לאחר שלא הסתפקו בכסף שניטל. עבירות השוד והאלימות נגד אוכלוסיות חלשות, הפכו ל"טריוויאליות" כמעט, וצורכי הענישה מכוונים בראש ובראשונה, להגנה על הציבור, ורק בהתקיים נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן יש מקום להימנע מענישה ממשית.

ככל שטיעוני ההגנה, והנמקות שירות המבחן מעוררים אהדה מובנת לנאשם, העושה בתקופה האחרונה מאמצים ניכרים להמחיש כי הבין המשמעות החמורה של התנהגותו ולמד לקחו, ויש להניח כי פיתח ציפיות טבעיות כי המלצת שירות המבחן תאומץ, הרי שאין באלה, כדי להמעיט מצורכי ענישה הרתעתית, ובמיוחד נוכח האלימות הלא מבוטלת והפגיעה האכזרית במתלונן. בנסיבות אלה לא מצאתי מקום לאמץ עמדת שירות המבחן ביחס להימנעות ממאסר ממשי.

9.         לאחר שנותן אני משקל מירבי להודאה, הבעת החרטה, הנסיבות האישיות, והתרשמות שירות המבחן, גוזר אני על הנאשם עונשים אלה:

א.         20 חודשי מאסר מהם 9 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה מותנית לשלוש שנים שהנאשם לא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירת פשע. ממניין המאסר תנוכה תקופת המעצר מיום 16.9.06  עד יום  17.10.06.

ב.                  הנאשם ישא בתשלום פיצויים למתלונן בסך של 5000 ש"ח.

עותק גזר הדין יועבר למתלונן.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש העליון.

ניתנה היום י"ד בטבת, תשס"ח (23 בדצמבר 2007) במעמד הצדדים.

                                                                                    _________________

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ