אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8271/05

גזר דין בתיק פ 8271/05

תאריך פרסום : 09/10/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8271-05
19/02/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רחל אלמקייס
הנתבע:
זלינצ'וק אלכסנדר
עו"ד דוד כץ
גזר דין
  1. הנאשם הורשע,  על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של ניסיון לשוד עבירה לפי סעיף 403 (סיפא) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"(, בעבירה של תקיפה הגורמת לחבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, בעבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה לפי סעיף 218 (רישא) לחוק העונשין, בעבירה של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין ובעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
  1. הודאת הנאשם באה לאחר הסדר טיעון  שגובש בין הצדדים אשר הביא לתיקון כתב האישום. כתב האישום המתוקן מכיל שלושה אישומים. האישום הראשון מלמד  כי בתאריך 3/9/05, סמוך לשעה 23:00, בסמוך לכניסה למעונות ג' של אוניברסיטת בן גוריון (להלן:" המעונות"), רץ הנאשם במהירות  לעבר מעיין פרידמן (להלן: " המתלוננת") ואז כשהגיע אליה מאחור תפס את תיקה ומשך אותו. המתלוננת החזיקה בתיק והתנגדה למעשיו של הנאשם ואז הנאשם צעק עליה ונשך את אצבע ידה השמאלית. הנאשם המשיך ומשך את תיקה של המתלוננת, תוך כדי שהמתלוננת ממשיכה להתנגד וקוראת בקול לאנשי הביטחון, עד אשר התקרב מישהו למתלוננת. הנאשם תקף את המתלוננת בכך שהכה אותה באגרוף ידו בפניה והמתלוננת נפלה על הקרקע. או אז הצליח הנאשם לשחרר את תיקה של המתלוננת מאחיזתה וברח עימו. הנאשם, לאחר שנמלט מהמקום, הסתתר בתוך פח אשפה סמוך למעונות. שי גגולשוילי, מאבטח במעונות, (להלן:" המאבטח") הבחין בנאשם, רץ לעברו ודרש ממנו לצאת מפח האשפה. הנאשם טיפס מתוך הפח והחל לרוץ בניסיון להימלט מהמאבטח  אולם, המאבטח השיג את הנאשם ותפס אותו. הנאשם נאבק במאבטח עד שהמאבטח הצליח להתגבר על הנאשם ולהשכיבו על הרצפה.

כתוצאה  ממעשיו  של הנאשם, נגרמו למתלוננת חתך בפניה מעל לעינה, פצע באצבע יד שמאל מנשיכה וחתכים במרפק ימין. בעקבות זאת נזקקה המתלוננת לטיפול רפואי.

האישום השני מלמד כי ביום 4.9.05, כאשר נלקח לבית החולים, קילל את השוטר ואמר לו "חכה חכה תראה מה יהיה".

האישום השלישי  מלמד כי ביום 9.6.05 לאחר ששוחרר ממעצר על ידי בית המשפט השלום, במסגרת ב"ש 4546/05 בתנאים של מעצר בית מלא בבית אמו, הפר הוא את הוראת בית המשפט כאשר נמצא הוא מחוץ לביתו.

  1. הנאשם במעשיו אלו, ניסה לגנוב את תיקה של המתלוננת ובשעת המעשה השתמש באלימות כלפיה על מנת לאפשר את מעשה הגניבה, תקף את המתלוננת וגרם לה לחבלות של ממש ומעבר לכל עשה מעשה ברשלנות שעלול להפיץ מחלות שיש בהן סכנת נפשות מקום שהוא יודע שהוא נשא של נגיף ה-HIV .        
  1. המתלוננת, סטודנטית צעירה, העידה עדות קורבן ותיארה במילותיה העשירות את אשר אירע אותה ביום האירוע. המתלוננת תיארה את אירוע התקיפה האלים והאכזר אותו חוותה מן הנאשם, אשר ביקש לשדוד ממנה את תיקה כאשר הילכה לתומה בדרכה למעונות הסטודנטים באוניברסיטה, בשעת לילה לא מאוחרת.

כן שיתפה את הנוכחים את שעבר עליה כאשר התברר לה כי הנאשם הנו חולה במחלת האיידס (HIV) ובצהבת זיהומית. כדברי המתלוננת, אם לא היה די בהתמודדות עם חווית האירוע האלים של התקיפה נדרשה היא לאחר מכן, להתמודד עם החרדות הרבות והטיפולים התרופתיים אותם קיבלה כדי להקטין את הסיכון של התדבקות במחלה. פרטה המתלוננת את תחושותיה וחרדותיה, את התרופות אשר נאלצה ליטול ותופעות הלוואי מהן סבלה כגון: בחילות, סחרחורות, גלי חום ותחושות אישיות כדיכאון.

המתלוננת ציינה כי אף נאלצה להפסיק את עבודתה באותה עת. חייה, באותה עת,  השתנו ללא היכר ומבחורה עצמאית עם שגרת חיים האופיינית לסטודנטיות בנות גילה הפכה היא לבחורה מסוגרת, דיכאונית ומלאת חרדות. גם כיום, סיפרה המתלוננת,  מלווה אותה תחושת אימה כאשר מתהלכת היא ברחוב בשעות הערב.

  1. התביעה  ביקשה למצות את הדין עם הנאשם לנוכח הרשעותיו הקודמות ולנוכח חומרת מעשיו. התובעת המלומדת הדגישה את נזקיה הגופניים והנפשיים מהם סבלה המתלוננת,  אשר עברה ימים ארוכים של חששות ואימה ועד אשר התבשרה כי לא נדבקה מן הנאשם במחלת ה - HIV. לפיכך, עתרה התובעת כי תושת  על הנאשם ענישה מחמירה ומרתיעה, בנוסף להפעלת המאסר המותנה שתלוי ועומד כנגדו, באופן שיהיה מצטבר לכל עונש שיוטל על הנאשם. כמו כן עתרה התובעת כי יושת על הנאשם עונש של פיצוי למתלוננת ועונש מאסר על תנאי.
  1. שירות המבחן הניח בפני תסקיר לעונש ובו סקר את נסיבותיו האישיות של הנאשם. המדובר בגבר צעיר, כבן 30, יליד אוקראינה, רווק, בן בכור למשפחה המונה 2 ילדים לזוג הורים אשר עלו ארצה בשנת 1993. הנאשם לא שירת בצבא מאחר ונעצר שלושה ימים לפני גיוסו לצה"ל ונדון בשנת 1997 למאסר בפועל של תשע וחצי שנים בגין ביצוע עבירת הריגה ושוחרר מהכלא רק בדצמבר 2004. שירות המבחן ציין כי הנאשם מכור לסמים קשים מזה כמספר שנים ועל רקע התמכרות זו נדבק במחלת הצהבת הזיהומית (הפטיטיס סי), ובנוסף  חולה הוא במחלת האיידס כשכיום מצבו אקוטי  ועד מעצרו היה מצוי בטיפול ובמעקב במרפאה למחלות זיהומיות בבי"ח סורוקה. שירות המבחן לא בא בכל המלצה טיפולית אך חזר וציין את מצבו הרגשי והבריאותי של הנאשם, עד כדי קיום סכנה ממשית לחייו. עוד מצא לנכון שירות המבחן לציין כי  מאז הרשעתו של הנאשם בעבירת ההריגה ועד היום נמצא הוא במשבר קשה ובהתדרדרות תפקודית עמוקה שבאה לידי ביטוי בין היתר בהפנמת נורמות התנהגות עבריינית ונטייתו להשליך אחריות על גורמים חיצוניים בעיקר על גורמי  חוק ורווחה.
  1. בא כוח הנאשם ביקש את חסדיו של בית המשפט  על  הנאשם הן לנוכח נסיבותיו האישיות הקשות כמפורט לעיל והן לנוכח העובדה כי חסך מזמנו של בית המשפט והודה בהזדמנות הראשונה, לאחר תיקון כתב האישום. הסנגור חזר ושטח בפני בית המשפט את נסיבות חייו האומללות של הנאשם, אותן נסיבות שהובילוהו בסופו של יום עד הלום. בנוסף ביקש להתחשב במצבו הפיזי של הנאשם  וציין בפני כי הבדיקות שנערכו לנאשם לאחרונה מעידות על כי מצבו הבריאותי רק הולך ומתדרדר. הדגיש הסנגור כי לנאשם  לא היתה כל כוונה להדביק את המתלוננת  במחלה וכי לא ראה במעשיו משום מטרה לעשות כן. לאור דברים אלו ביקש הסנגור  כי בית המשפט ימנע מלהפעיל את המאסר המותנה ובהתאם יפתח בפני הנאשם את דרך השיקום על פני עונש וגמול.
  1. הנאשם, אף הוא,  אמר דברי חרטה וציין כי את עונשו האמיתי והקשה הוא מקבל כיום מעצם היותו חולה במחלות הזיהומיות הסופניות ואשר, לדברי רופאיו, לא נותר לו זמן רב לחיות.  
  1. לא אחת עדים אנו לתופעה בה מוצאים עצמם הולכי רגל תמימים מותקפים על יד עבריינים המחפשים את הדרך הקלה להשגת כספים במזומן. ואך תמיד מחפשים הם את הקורבן חסר האונים,  החלש, כדי להפוך את מלאכתם לקלה ונגישה. כך, עדים אנו לא אחת לנשים קשישות המותקפות על יד עבריינים או בחורות צעירות המתקשות להתמודד עם מעשה התקיפה. בתי המשפט על הערכאות השונות נקטו בגישה של הטלת ענישה מוחשית ומחמירה מתוך כוונה כי יהא בה כדי לגמול לעבריין שכזה כמו גם כדי להבטיח מסר הרתעתי לעבריין ולאחרים. לעיתים  נדמה כי אין די בכך וכי יש לנקוט בגישה מחמירה עוד יותר. אין ספק כי הענישה צריכה להיות כזו אשר תהפוך את המעשה לבלתי כדאי מבחינת העבריין,  אחרת לא ימצא בה כל מסר מרתיע.
  1. במקרה דנן מלמד גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם על כי צבר לחובתו  שלוש הרשעות קודמות האחת, הרשעה בעבירת הריגה (לפי סעיף 298 לחוק העונשין) בגינה נדון בשנת 1997 ל 9.5 שנות מאסר לריצוי בפועל ו- 18 חודשים מאסר על תנאי ל-3 שנים, שלא יעבור עבירת אלימות שהיא פשע; הרשעה  נוספת בעבירה של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית (לפי סעיף 7 (א) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש)) בגינה נדון בשנת 2000 ל-3 חודשים מאסר על תנאי ל-3 שנים.  וכן הרשעה נוספת  מחודש יולי 2005, בעבירות איומים, תקיפת שוטר, היזק לרכוש והעלבת עובד ציבור ב ת.פ 2911/05 ביהמ"ש שלום בבאר שבע, כשבענין זה ממתין הוא לגזר דינו שם.
  1. גם נסיבות האירוע מלמדות  כי הנאשם לא בחל מלנקוט באלימות כלפי המתלוננת כדי לטול מידיה את התיק אותו נשאה עימה. וכאשר נתקל בהתנגדות מצידה וביודעו כי הוא נשא מחלות מדבקות סופניות לא בחל מלתקוע את שיניו באצבעה ולגרום לה לא רק לחבלה כי אם לחשוף אותה לכל ההליך הטיפולי המונע אשר יבטיח העדר התדבקות. אמנם לא היתה כוונה ישירה של הנאשם להדביק את המתלוננת במחלותיו אך היה עליו לצפות אפשרות שכזו כתוצאה ממעשיו והוא עצם את עיניו אל מול אפשרות שכזו.
  1. בשקלול כל הטעמים העומדים על הפרק סבורתני כי נדחות נסיבותיו האישיות של הנאשם אל מול העדפת האינטרס הציבורי והוא גמול והעונש לנאשם כמו גם הרתעת הנאשמים והציבור בכללותו. יחד עם זאת, מצאתי לנכון לגלות אמפטיה לנאשם הסובל ממחלות סופניות, ועל כן אינני ממצה עמו את הדין.
  1. לאור כל האמור לעיל, אני משיתה עליו את העונשים הבאים:

א.      אני  מפעילה את המאסר בן 18 חודשים אשר הושת על הנאשם          בת.פ. 37/94 (מחוזי באר שבע) .

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ