אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8269/03

גזר דין בתיק פ 8269/03

תאריך פרסום : 04/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8269-03
05/01/2005
בפני השופט:
ח. עמר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד עטר
הנתבע:
אלצאנע קרם
עו"ד סלע
גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו - ובמסגרת הסדר בין הצדדים, שהושג לאחר תחילת שמיעת פרשת ההוכחות, ולפיו תוקן כתב האישום - בעבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

            נסיבות ביצוע העבירה - כעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, ואשר בהן הודה הנאשם, כאמור - הן כדלהלן:

            בתאריך 11.12.03, בשעה 02:30 לערך, נהג הנאשם ברכבו בבאר-שבע, כשלידו ישב נוסע שהיה עימו, ושם כיבה את אורות הרכב ונשאר יושב בתוכו, כשהמנוע פועל. הדבר עורר את חשדו של עובר אורח, וזה הזעיק את המשטרה, ובעקבות כך, הגיעו, כעבור מספר דקות, חמש ניידות משטרה שחסמו את הכניסות והיציאות לרחוב הנ"ל. משהבחין הנאשם באחת הניידות סמוך לאותה חנייה, ביצע "סיבוב פרסה" בתוך שטח החנייה והמשיך לנהוג במהירות לעבר שני שוטרים - שעמדו על הכביש סמוך לניידת שלהם ואשר סימנו והורו לו לעצור - וזאת, במטרה לפגוע בהם וכדי להימלט ממעצרו או מעיכובו; ועקב כך, נאלצו שני השוטרים לקפוץ מהכביש אל המדרכה, כדי להימנע מפגיעת רכב הנאשם בהם. משם המשיך הנאשם בנסיעתו המהירה, ועתה, לעברם של שני שוטרים אחרים, שעמדו ליד מחסום דוקרנים שהציבו בדרכו; ותוך שהוא מתעלם מהוראתם לעצור, ניסה לעקוף את המחסום, כשהוא נוהג מצד לצד ואף לכיוון המדרכה שבסמוך אליה עמדו השוטרים; ורק בשל עמודי ברזל שהיו מוצבים על המדרכה ושמנעו את עקיפתו של אותו מחסום, דרך המדרכה - נאלץ הוא לעצור את ריכבו. בשלב זה, הגיעו אליו ארבעה שוטרים, שהורו לו לעצור וניסו לפתוח את דלת ריכבו, אך גם עתה לא ציית להוראתם, וחידש את נסיעתו ברכבו (לאחור) תוך סיכון חיי השוטרים; ורק לאחר שאחד השוטרים היכה בקת אקדחו בחלון רכבו של הנאשם, עצר הנאשם את ריכבו; וכך התאפשר מעצרו, והאירוע בא אל סופו.

2.         טרם הטיעונים לעונש, ולבקשת הסניגור, הוגש תסקיר שירות המבחן אודות הנאשם.

            מתסקיר זה עולה, כי הנאשם - בן 20, נשוי ואב לתינוקת בת שלושה חודשים, כיום (ואשר נולדה לו במהלך מעצרו בקשר עם תיק זה) - למד 9 שנות לימוד, בלבד; וטרם מעצרו לא עבד באופן מסודר; וכשעבד, היה זה בעבודות שמירה באתרי בנין, או כשוליה במוסך.

            הנאשם מוכר לשירות המבחן, עקב עבירות שביצע בעבר, והוברר כי, למרבית הצער, גם חלק מבני משפחתו (אביו ואימו) מעורבים בפשע (וכי ואחיו שנידון בשנה האחרונה למאסר, שלח יד בנפשו, לפני כחודש). על פי התרשמות שירות המבחן, התקשתה משפחתו של הנאשם לשמש גורם תומך ומציב גבולות בפני הנאשם.

            ביחס לעבירה נשוא תיק זה - כך נאמר בתסקיר - מתקשה הנאשם ליטול אחריות עליה, בטענות שונות. אך, ועם זאת, הביע צער על מעורבותו בה, ובעיקר, בשל המחיר שהוא נאלץ לשלם בגינה, ומשלדבריו, תקופת מעצרו הממושכת בקשר עם עבירה זו (מזה כשנה) היוותה עבורו מחיר משמעותי, והיה בה די כדי לגרום לו להפקת לקחים, כך שמעתה ואילך מבקש הוא לקיים חיי משפחה תקינים ונטולי עבריינות ולהשתלב בעבודה סדירה - והכל בליווי ובפיקוח של שירות המבחן. אולם, שירות המבחן הביע התרשמותו, כי מודעות הנאשם לחלקים המכשילים שבהתנהגותו, הינה נמוכה, ובשל כך אינו בשל למעורבות טיפולית.

            עקב האמור, נמנע שירות המבחן מהמלצה  טיפולית, בשלב זה; והוסיף, כי הנאשם יוכל, כנראה, למצוא מענה לצרכיו - באשר לטיפול תחת ליווי ופיקוח - רק במסגרות של הרשות לשיקום האסיר, ולאחר תום ריצוי מאסר בקשר עם תיק זה.

3.         בטיעוניו  של ב"כ המאשימה לענש, ביקש הוא להצביע על נסיבות האירוע ככאלו המבטאות אותה תופעה אליה נדרשתי, למרבית הצער, בעשרות מקרים שנדונו בפני - היא אותה תופעה שהפכה ל"מכת אזור" ברחבי הנגב. המדובר הוא - כך, בתמצית - במרדפים המתנהלים, כמעט דבר יום ביומו, על ידי המשטרה, אחר  עבריינים צעירים אשר, ובין היתר, נוסעים ברכביהם בחוצות עיר ובכבישים בינעירוניים, בפראות, תוך יצירת סיכון ממשי לשלומם, בריאותם וחייהם של נוסעים והולכי רגל; ותוך ביצוע כל עבירת תנועה אפשרית, ובכלל זה: דהירה במעברי חצייה; עקיפות מימין; חציית רמזורים באור אדום; נסיעה בניגוד לכיוון התנועה, לרבות, באיזורים מאוכלסים; נסיעה על מדרכות; גרימת בלימות חרום בכבישים עמוסים; ועוד כיו"ב.

            לשיא חומרתה, כך לעיתים רבות, מגיעה הנהיגה הפראית ממין זה, שעה שאותם עבריינים צעירים לא מהססים אף לשעוט ברכביהם, היישר, לעבר שוטרים או כלי רכב משטרתיים - שהוצבו במחסומים, בכיוון נסיעתם, במגמה לעוצרם ולשים קץ להשתוללותם - ותוך שהם מסכנים, במתכווין ובמודע, את שלמות גופם וחייהם של אותם שוטרים , ובלבד, שיעלה בידי עבריינים פורעי חוק אלה, לחמוק מידי השוטרים ומידו של החוק.

            לתופעה זו נדרש, לאחרונה, בית משפט העליון, בפסק דינו מיום 11.11.04 בע.פ. 2410/04 ( מדינת ישראל נ. סלמאן אבולקיען) - במסגרת ערעור על גזר דין של מותב אחר בבית משפט זה - ובו הנחה והורה להחמיר בעונשיהם של נאשמים כאלה, מעבר לרמת הענישה שננקטה, עד כה , על ידי מותבים שונים של בית משפט זה, ואשר - כך בלשון בית משפט העליון בפסק דין זה - "ספק, אם רכיב ההרתעה זכה בה למענה הולם".

            בפסק הדין האמור נידון עניינו של נאשם, אשר - ובעקבות אי ציות להוראות שוטרים לעצור את רכבו - נתפתח אחריו מרדף (מסוג המרדפים, כאמור לעיל) שבמהלכו סיכן חיי אדם; ובשלב מסויים - וכשתנאי הדרך אילצוהו לעצור את ריכבו - זינקו שני שוטרים לעברו כדי ללוכדו, אך הוא התעשת עד מהרה, וחידש את נסיעתו, תוך שהוא גורר עימו ברכבו, ואגב כך, אותם שני שוטרים, שאחד מהם נחבל בכף רגלו, כתוצאה מפגיעה של אחד מגלגלי רכבו של הנאשם ברגלו של אותו שוטר.

            על יסוד אותה הנחייה בדבר רמת הענישה הראויה, כאמור - ואשר מהווה למעשה הכתבה (ובלשון בית המשפט: "אנו מכתיבים (כי) תיושם על ידי ערכאות קמא"; ההדגשה שלנו - ח.ע.) - החמיר בת המשפט העליון בעונשו של אותו נאשם, ובין היתר, העלה אותו (מ- 24 חודשי מאסר) ל- 4 שנות מאסר בפועל; ותוך שראה להוסיף גם, כי אין זה מדרכה של ערכאת ערעור למצות את הדין עם נאשם.

4.         ואולם - ואף שלמותר לציין, כי מחוייבים אנו בהנחייה, וליתר דיוק, בהכתבה זו של בית משפט העליון - הרי שאין בליבי ספק, כי בדברים אלה לא ביקש בית המשפט העליון אלא להכתיב גישה ענישתית עקרונית, בסוג זה של עבירות. אך, אין אני סבור כי בדברים הללו ביקש, או נתכווין,  בית המשפט העליון להעביר, כליל, על מידותיה, שיקוליה ועקרונותיה הידועים של תורת הענישה, שאחד מהם ומרכזי בהם, הוא עקרון האינדיווידואליזציה של הענישה - שאחד מהיבטיו הוא זה הנוגע לנסיבות הקונקרטיות של מעשה העבירה, ותוך בחינת כל מקרה ומקרה לגופו - ולו מהיבט זה.

5.         ובכך מגיעים אנו - מן הכלל אל הפרט - ולנסיבותיו הספציפיות של המקרה דנן.

            כזכור, ראשיתו של האירוע דנן, נעוצה בנסיבות המחשידות שבהן נמצא הנאשם באותה חנייה, ואשר בעטיין הוזעקה המשטרה למקום, וכשאחת הניידות הורתה לנאשם לעצור, לא שעה זה להוראה; וכך, המשיך האירוע והתפתח עד למעצר הנאשם, כמפורט בסעיף 1 לגזר דין זה לעיל.

            אכן, נכון הדבר כי, ובמסגרת התופעה  הנדונה, כבר נדרשתי, לא מעט, לאירועים חמורים יותר, מבחינת מאפייני הנהיגה הפיראית והמסוכנת שקדמו למגע עם השוטרים (ושדוגמתם הובאה לעיל) ואשר לעיתים מרובות, מקורה היה אך ברצון ותאווה, לשמה, שגילו צעירים פורעי חוק כאלה, לפרוק ריגושים ויצרים, תוך נהיגה פרועה (אם בחוצות עיר, ואם בכבישים בינעירוניים) משל ביקשו הם לראות עצמם כמי ש"מככבים בסרט פעולה".

            מאפיינים אלה, אכן, לא מתקיימים במקרה דנן.

            ואולם, גם בלא אלה, אין ספק, כי האירוע דנן הינו חמור ביותר, בהיותו מאופיין, דווקא, במה שנראה כשיא חומרתה של התופעה הנדונה והתעוזה הכרוכה בה, כאשר השוטרים, עצמם, הופכים מטרה לפגיעה , תוך סיכון במודע ובמכוון, של שלמות גופם וחייהם של אלה - והכל כדי להימלט מידי  החוק, כאמור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ