אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8255/06

גזר דין בתיק פ 8255/06

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8255-06
20/03/2007
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אפנאן אבו טהה - בהעדר
הנתבע:
אסקר ז'זל
עו"ד אבו עאמר עבד
גזר דין

1.                   הנאשמת הודתה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדה, המכיל שני אישומים, על פיהם הורשעה הנאשמת בשתי עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499 (א) (1)  לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין"), בשתי עבירות של ייבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל"ג - 1973  (להלן: " פקודת הסמים המסוכנים") ובשתי עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) + (ג) (רישא) לפקודת הסמים המסוכנים.

2.                   עובדות כתב האישום מלמדות כי בשתי הזדמנויות שונות במהלך התקופה שבין חודש נובמבר 2005 ועד אוגוסט 2006, קשרה הנאשמת קשר עם מגי ושלמה פרץ, במפגש שהתקיים ביניהם באמסטרדם שבהולנד, לייבא סם מסוכן לתחומי מדינת ישראל בתמורה כספית של 50,000 עד 60,000 ש"ח. בהזדמנות הראשונה, כמפורט באישום הראשון, בסמוך לתחילת חודש מרץ 2006, רכשה מגי כרטיס טיסה עבור הנאשמת לבלגיה וביום 13.3.06, טסה הנאשמת לבלגיה ופגשה בשלמה פרץ. שלמה מסר לנאשמת מזוודה שבה היו 5 שקיות ניילון שהכילו טבליות רבות של סם מסוכן מסוג M.D.M.A, בכמות שאינה ידועה למאשימה, והודיעו לנאשמת כי לאחר העברת הסם לישראל תקבל את תמורתה הכספית. ביום 20.3.06 טסה הנאשמת חזרה לישראל כשהסם חבוי במזוודתה, נחתה בשדה התעופה בן גוריון והכניסה את הסם לישראל, מבלי שיש בידה היתר כדין. בסמוך לאחר מכן, מסרה הנאשמת את המזוודה ובה הסם לידיה של מגי וקיבלה בתמורה סך של 6,000 ש"ח.

האישום השני מלמד  כי במהלך חודש אוגוסט 2006 קשרה הנאשמת פעם נוספת קשר עם שלמה ומגי להביא כמות נוספת של סם מסוכן מסוג  M.D.M.A , מהולנד לישראל. במסגרת הקשר ולשם קידומו רכשה מגי עבור הנאשמת כרטיסי טיסה והנאשמת קיבלה סכום של 3,600 ש"ח כמקדמה. ביום 21.8.06 טסה הנאשמת לאמסטרדם, שם קיבלה מידיו של שלמה 6 שקיות ניילון שהכילו כ-27,766 טבליות של סם מסוכן מסוג M.D.M.Aוכן 20 גליונות נייר מאויירים שחולקו ל-10,000 ריבועי נייר שעליהם סם מסוכן מסוג L.S.D. הסמים הוסתרו בתחתית כפולה במזוודה. שלמה הודיע לנאשמת כי תמורת הברחת הסמים לישראל בשתי הפעמים תקבל סכום של 40,000 ש"ח.

ביום 25.8.06 טסה הנאשמת לישראל עם המזוודה ובשעות הערב הגיעה לשדה התעופה בן גוריון בישראל עם המזוודה והסמים. בשדה התעופה נתפס חלק מכמות הסמים ומאוחר יותר נעצרה הנאשמת בתל-אביב עם יתרת הסמים.

3.                   התביעה בטיעוניה לעונש עמדה על חומרת המעשים ובפרט על מעורבותה של הנאשמת בהברחת סמים לתחומי מדינת ישראל, בכמות כה אדירה ובתקופה כה קצרה. התובעת עמדה על היות הנאשמת, אשר שימשה כבלדרית, חולייה עיקרית ומרכזית בשרשרת הפצת הסם ואשר בלעדיה לא תתכן הפצת הסם. התובעת טענה כי נסיבותיה האישיות של הנאשמת, קשות ככל שתהיינה, חייבות לשגת אל מול אינטרס הציבור והוא זכותו לחיים תקינים במדינה מתוקנת. כן טענה כי העובדה שהנאשמת התפתתה לסכומי כסף שהובטחו לה, שהינם בבחינת רווח קל ללא מאמץ, יש בה רק כדי להחמיר את הענישה ולא להקל עימה והכל כדי להוקיע מעשים אלו מקרבנו על מנת להרתיע בלדרים וסוחרי סמים.

4.                   מנגד טען הסנגור ארוכות בזכות הנאשמת. בתחילה הביא לעדות את חברתה של אמה של הנאשמת, הגב' לילי בר, כעדת אופי בתיק זה. בפתח דבריה ציינה הגב' בר כי היא מכירה את אמה של הנאשמת מזה כ-30 שנה. הגב' בר גוללה בפני את סיפור  חייה של הנאשמת. הגב' בר עמדה על הקשיים הרבים בהם נאלצה הנאשמת להתמודד לאורך חייה, לאחר שאימה לא רצתה לגדל אותה. כך התגלגה מבית סבתה למשפחות אומנות כשהיא מחפשת אהבה ותמיכה. כן סיפרה על המצוקה אליה נקלעה בתקופה האחרונה אשר הביאה אותה לבצע את המעשה הנפשע בו הודתה. לדבריה נקלעה למצוקה כלכלית ולא יכלה לגדל את שלושת בנותיה אשר עברו לחזקת אביהן. כן סיפרה כי האב דרש ממנה תשלום מזונות עבור הילדות על מנת שתוכל לראות אותן. וביאושה כי רב התפתתה לבצע את בלדרות הסמים כי ראתה בכך הזדמנות להרויח כסף קל מתוך מחשבה כי יהיה בכך כדי לחלץ אותה מאותה מועקה. על דברים אלו גם עמד שרות המבחן בתסקיר המפורט אשר הונח בפני. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשמת ילידת הארץ בת 32, גרושה ואם ל-3 בנות בגילאי 5 עד 9.5 המתגוררות עם אביהן. שרות המבחן גולל בפני נסיבות חיים עגומות וקשות עימן התמודדה הנאשמת עד גיל גיוסה לצבא כשלאורך שנים אלו חרטו הטראומות הקשות את סימניהם בנפשה הדלה של הנאשמת. לאחר שרות סדיר בצה"ל נישאה הנאשמת ונולדו לה בנותיה. בשנת 2003 התגרשו בני הזוג  והנאשמת התקשתה להתמודד עם גידול בנותיה הקטינות. בהמשך, לאחר תהליך ממושך הועברו הבנות למשמורת האב כשבן זוגה לשעבר התנה את פגישותיה עם בנותיה בתשלום מזונות קבוע שלה ומכיוון שהתשלום לא תמיד עלה בידה, היו תקופות ארוכות בהן לא פגשה בהן. הנאשמת עזבה את הארץ לתקופות מסויימות כדי לגייס פרנסה וכדי שיתאפשר לה לפגוש בבנותיה. שירות המבחן הביא בפני את דברי הנאשמת כי בחרה לבצע את המעשים הנדונים מתוך מטרה להשיג רווח כספי אשר יאפשר לה לשכור דירה עבור עצמה בה תוכל לגדל את בנותיה ולקיים אותן בכבוד לאחר שתנהל מלחמה להשיבן לחזקתה. כשהיא נחושה לממש את מטרתה זו ביצעה הנאשמת את המעשים נשוא כתב האישום.

ב"כ הנאשמת אשר חזר על דברים אלו, הוסיף וציין כי הנאשמת, מיד לאחר שנעצרה שיתפה פעולה עם המשטרה ועם הפרקליטות ומילאה את חובתה בכך שחשפה בפני הגורמים החוקרים, כמו גם הביאה לידיעתם, את כל אותם אנשים הנוגעים ברשת הברחת הסמים מאירופה לישראל, מבלי שביקשה תמורה כלשהי מהמשטרה וכשהיא חושפת את עצמה וחשופה כך גם היום לאיומים וחשש ממשי לחייה, מאותם גורמים שהפלילה.

הסנגור אף ציין כי הנאשמת היא זו אשר הביאה לידיעת חוקריה את נסיבות הקודמות בהן הבריחה סמים לישראל, כמפורט באישום הראשון, הגם שלא היה למשטרה כל קצה חוט או מידע או ראיה בגין אותו אירוע.

לטענתו, כל אלה מלמדים על החרטה הכנה והעמוקה שמביעה הנאשמת על מעשיה, על הבנת גודל הטעות שעשתה ועל חשבון הנפש שעשתה עם עצמה ורצונה האמיתי לשקם את עצמה ולחזור לדרך הישר. הסנגור עמד על נסיבותיה האישיות של הנאשמת, כמפורט בתסקיר שירות המבחן וביקש לראות בה קורבן. קורבן של החברה, קורבן של בני משפחתה, קורבן של כל מי שהיה סביבה וניצל אותה בדרך זו או אחרת. 

כמו כן, הדגיש הסנגור כי הנאשמת עשתה שלושה נסיונות התאבדות בעברה והכל מחמת חוסר יכולתה להתמודד עם מציאות חייה ובפרט כאשר נסגרה בפניה הדלת מלפגוש בילדיה, בהעדר יכולת כלכלית לממן מזונות לבנותיה. טען הסנגור כי הנאשמת ביצעה את העבירות מתוך מודעות לחומרת המעשים ולקיחת סיכון, אולם ביצעה זאת מתוך מצוקה ויאוש של ממש כשהיא תולה תקווה כי כספים אלו יוציאו אותה מן המבוי הסתום אליו נקלעה, ישיבו אליה את ילדיה ויאפשרו לה לפתוח דף חדש.

לנוכח כל הדברים הללו עתר הסנגור שלא להשית על הנאשמת ענישה הגובלת ברף המחמיר של העבירות בהן הודתה ולתת משקל לנסיבותיה האישיות הקשות כפי שבאו בפני. 

גם הנאשמת ביקשה להוסיף דברים והדגישה כי כבר מתחילת מעצרה דבקה באמת וגוללה בפני חוקרים את כל המידע שהיה ברשותה. לדבריה, גילתה מודעות לגודל הפשע שביצעה כבר בעת שנעצרה ולכן בחרה לשתף פעולה עם חוקריה ולהביא בפניהם מידע שלא היה ברשותם. כן ציינה כי כבר בתחילת שיבוצה בכלא החלה בתהליך שיקומי כשהיא שומרת על התנהגות טובה. הנאשמת חזרה פעם אחר פעם והדגישה את רצונה האמיתי לחזור לחיים נורמליים ולשקם את עצמה. כן חזרה והדגישה את הכאב אותו היא נושאת בליבה בשל העובדה שלא ראתה את בנותיה מזה למעלה מחצי שנה. הנאשמת גילתה מודעות לחומרת המעשים ולקחה אחריות עליהם כמו גם גילתה הבנה כי עליה לתת את הדין על מעשים אלו אולם בסופו של דבר חזרה וביקשה את רחמי בית המשפט כי לא ימצה את הדין עימה.

5.                   במלאכת גזירת הדין נדרש בית המשפט לאזן בין האינטרס הציבורי והוא גמול והרתעת העבריין אל מול האינטרס האישי הנוגע לנסיבותיו האישיות של כל עבריין. בנסיבות דנן נתתי את הדעת לחומרת המעשים בהם הורשעה הנאשמת, כמו גם שקלתי את התאמת העונש הראוי לחומרת העבירה שהינו בחינת הגמול הראוי למעשים שביצעה הנאשמת המגלם גם את מרכיב ההרתעה העתידי. הנאשמת פשעה בעבירות חמורות של הברחת סמים מסוכנים לתחומי מדינת ישראל בכמויות גדולות אשר אמורות היו להניב לה תועלת כספית. הנאשמת על אף נסיבותיה העגומות עצמה את עיניה אל מול תוצאות מעשיה ועל כך נדרשת היא ליתן היום את הדין.

6.                   בבוא בית המשפט לגזור את דינו של נאשם נדרש הוא לשיקולי הענישה השונים; גמילה, הרתעה, שיקום ומניעה. מלאכת האיזון בין כל השיקולים הללו הינה מלאכה עדינה ומורכבת ומשתנה בהתאם לנסיבות של כל עניין ועניין. (ראה ע"פ 4890/01ע"פ 4890/01 פלוני נ' מדינת ישראל , פד' נו (1) 594).

בשורה ארוכה של פסקי דין חזרו בתי המשפט והדגישו כי עבירת יבוא סמים מסוכנים הינה אחת העבירות החמורות שב פקודת הסמיםפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש]שכן מהווה היא חוליה מהותית בשרשרת הפצת הסם.

לא לחינם נוסח סעיף 13ל פקודת הסמיםפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] 13בנוסח המלמד כי פעולות יבוא ויצוא של סמים חד המה כפעילות סחר בסמים וכלשון הסעיף:

"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על יצואו או יבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברישיון מאת המנהל".

בעבירות של יבוא, יצוא, מסחר והספקה של סם מסוכן יש ליתן משקל נכבד ביותר, בין מכלול שיקולי הענישה, לשיקול של ההרתעה וזאת משיקולים הרתעתים לכלל הציבור, אשר נועדו לטעת בקרב כלל הציבור את סלידתה של החברה לתופעת הפצת הסמים והבאתם ארצה.

אומר על כך בית המשפט העליון ב ע"פ 376/89ע"פ 376/89 לובטון נ' מדינת ישראל , פד' מה (4) 309, 311:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ