אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8253/05

גזר דין בתיק פ 8253/05

תאריך פרסום : 06/09/2007 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8253-05
11/07/2006
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד קרן קירש
הנתבע:
אלנבארי חליל
עו"ד ערן אביטל - בהעדר
גזר דין
  1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) + (ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ב - 1973  וכן בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332 (2) לחוק העונשין התשל"ז - 1977.
  1. עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה הנאשם, מלמדות כי ביום 24.8.05, בסמוך לשעה 19:15, נסע הוא בכלי רכב מסוג הונדה, בכביש מס' 40, שהינו כביש בין עירוני ליד באר-שבע, מכיוון צומת שרה לכיוון צומת חטיבת הנגב ולאחר מכן מצומת חטיבת הנגב לכיוון צומת תל-שבע בכביש 60.  הנאשם, במקום ובמועד הנ"ל, החזיק ברשותו סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל של 4.200 ק"ג, בשני שקים,  בתא המטען של הרכב, שלא לצריכתו העצמית ומבלי שהיה בידיו היתר מאת המינהל.

שוטרים, אשר נסעו בכלי רכב משטרתי בסמוך, עצרו את כלי רכבם לפני כלי רכבו של הנאשם, עת היה בצומת תל-שבע בנתיב הפניה שמאלה לכיוון כביש 40. השוטרים יצאו מכלי הרכב המשטרתי, כשהם מזוהים כשוטרים, והתקרבו לרכב שבו ישב הנאשם, הקיפו אותו וצעקו לעברו לעצור וכי מדובר במשטרה. הנאשם לא שעה להוראות השוטרים, אלא שילב את הרכב להילוך אחורי והחל לנסוע במהירות לאחור, כשהוא מתעלם מן העובדה כי נוסע מאחוריו כלי רכב אחר, מסוג טויוטה, אשר התקדם באטיות לעבר הצומת. בכלי הרכב האחר, ישבו בני משפחת בורשטיין, אשר מנתה את בני הזוג ושני ילדיהם הקטינים. הנאשם המשיך לנסוע במהירות רבה לאחור, לעבר רכב הטויוטה וניסיונותיו של מר בורשטיין, נהג רכב הטויוטה, להסיט את הרכב, כדי להתחמק מהנאשם, לא צלחו והנאשם התנגש ברכב הטויוטה מצד שמאל. הנאשם המשיך ונסע לאחור לעבר כלי רכב נוסף שנסע לעברו, ונהג כלי הרכב האחר נאלץ להסיט את רכבו במהירות לצד ימין, כדי למנוע התנגשות ברכבו של הנאשם. מיד לאחר מכן, עזב הנאשם את כלי רכבו והשוטרים עצרו את הנאשם.

  1. התביעה, בטיעוניה לעונש, חזרה והדגישה את חומרת המעשים אותם ביצע הנאשם כשהוא בז לחיי אדם אחרים ומקדם את רצונו והוא בריחה מאנשי החוק, כשהוא אדיש לאפשרות סיכון עושי שימוש בנתיב תחבורה. עמדה התובעת על עדותו של מר בורשטיין, בבית המשפט, אשר תאר את החרדה אשר תקפה אותם ואת ילדיו הקטינים, בסמוך לאחר האירוע וכן חודשים ארוכים לאחר מכן ועד היום. כן עמדה התובעת על הנזק הממוני אשר נגרם לאותם עושי שימוש בדרך.

התובעת, בטיעוניה, חזרה וקראה כי בית המשפט יתן את דעתו לחומרת המעשים האמורים בדרך של השתת ענישה מחמירה לתקופה ארוכה מאחורי סורג ובריח וזאת לנוכח התופעה אשר הפכה למכת מדינה באזור הדרום ואשר זכתה לגינוי רב על ידי בתי המשפט השונים ובפרט בית המשפט העליון אשר חזר ונתן דעתו לתופעה זו ומצא לנכון להשית רף ענישה גבוה של 4 שנות מאסר, ללא קשר לתוצאת נזק הנגרמת.

הוסיפה וחידדה התובעת את דבר מסוכנותו של הנאשם, גם מכוח העובדה כי החזיק ברשותו כמות סם ניכרת של למעלה מ-2 ק"ג סם מסוג קנאבוס, באופן המלמד כי נוטל הוא חלק פעיל בשרשרת הפצת הסם.

  1. אל מול טיעונים אלו באו בפני טיעוניו של הסנגור, אשר ביקש כי בית המשפט יתן את הדעת לעובדה כי הנאשם הודה במעשים המיוחסים לו, לאחר שתוקן כתב האישום וכי בכך לקח אחריות מלאה על מעשיו. כן ביקש הסנגור כי בית המשפט יתן את הדעת לזמן השיפוטי היקר אשר נחסך לנוכח הודאת הנאשם.

אשר למידת הענישה הראויה ציין הסנגור, כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות, כי עבד למחייתו, לאחר שסיים 12 שנות לימוד, ועשה כל שביכולתו כדי להשתלב בחברה נורמטיבית. זאת ביקש ללמוד הסנגור מן העובדה כי הנאשם נעדר כל רישום פלילי קודם. בנוסף, ביקש ללמד על תפקודו הנורמטיבי של הנאשם, גם בימים אלה בהם מוחזק הוא במעצר בבית סוהר אוהלי קידר. לפיכך, ביקש כי בית המשפט לא ימצה עימו את הדין וישית עליו ענישה אשר תותיר בפניו קצה של תקווה לחזור ולהשתלב בחיים נורמטיביים.

  1. שרות המבחן, אשר הניח בפני תסקיר בעניינו של הנאשם, פרש בפני את נסיבות חייו וחזר והדגיש דברים שבאו בפני מפי הסנגור. שרות המבחן הדגיש כי הנאשם נוטה לצמצם ולהפחית את מעורבותו ואחריותו ביחס לביצוע העבירות ושלל בעייתיות בחייו בכלל ובתחום הסמים בפרט. לנוכח עמדה זו שבאה מפי הנאשם נמנע שרות המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית. יחד עם זאת, סברה קצינת המבחן כי מאחר ומדובר בבחור צעיר, שלראשונה בחייו מעורב בפלילים, יש להימנע מלהשית עליו מאסר ממושך, שמא יוביל הדבר להעמקת מעורבותו הפלילית והשרשת נורמות עברייניות.
  1. בשורה ארוכה של פסקי דין חזרו והדגישו בתי המשפט השונים את הצורך להחמיר עם עבריינים המסכנים חיי אדם בנתיב תחבורה ובפרט לנוכח מכת האזור המאפיינת את מחוז באר-שבע, בה עדים אנו למרדפי רכבים, מידי לילה ולילה, אחר כלי רכב של עבריינים, פורעי חוק, המסרבים לציית להוראות שוטרים ומאלצים את כוחות המשטרה לפתוח אחריהם במרדף רכבי עד למעצרם. 

בית המשפט העליון, אשר נדרש אף הוא בשנים האחרונות לדון במידת הענישה הראויה בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חזר פעם אחר פעם בדבר הצורך להשית ענישה מוחשית של מאסר בפועל כדי למגר את תופעת האלימות בכבישים תופעה אשר הפכה לנגע במחוז הדרום.

כך  בע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' סלמאן אבולקיעאן, דינים עליון, כרך         סט' 852 התווה בית המשפט העליון את רף הענישה בעבירה זו כאשר מצא לנכון להחמיר  בעונשו של הנאשם שם, שהיה בעל הרשעות קודמות בעבירות תעבורה ואשר במהלך מרדף משטרתי אף פגע באחד השוטרים וגרם לו לנזקי גוף, והשית עליו עונש מאסר של 4 שנים.

מאז ניתנו פסקי דין שונים, על ידי עמיתי השופטים בבית משפט זה כמו גם על ידי,  כאשר רף הענישה היה מגוון ונע בין רף תחתון של שישה חודשי מאסר בנסיבות מיוחדות של קטינים ורף תחתון של 24, חודשים בנסיבות מיוחדות של בגירים צעירים חסרי הרשעות קודמות וללא תוצאת נזק גוף או רכוש, ועד לענישה של 4 שנות מאסר בנסיבות חמורות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, כאשר דובר בעבריינים בעלי הרשעות קודמות בעבירות תעבורה או בפלילים וכאשר הביאו הדברים לתוצאות של נזקי גוף או נזקי רכוש.

כך אף מצא לנכון בית המשפט העליון להקל באחד המקרים עם נאשם ולהפחית בעונשו. היה זה בע"פ  9733/04 מוחמד זיאד דאוד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 08.09.05) שם הורשע המערער, על-פי הודאתו בעבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח והסתייעות ברכב לביצוע פשע. המעשים שבגינם הורשע המערער בעבירות אלה פורטו בכתב האישום המתוקן ועל-פי האמור בו נהג המערער ללא רישיון נהיגה ברכב שנגנב שעות ספורות קודם לכן מביתה של המתלוננת במושב בית עזרא. במהלך נסיעתו ומשהבחין במחסום משטרתי, החל המערער בנסיעה פראית על השוליים ועל דרך עפר, תוך ביצוע פניית פרסה, בניסיון להימלט מן השוטרים. המערער לא נענה לדרישת השוטרים שסימנו לו לעצור ואף משהתנגש הרכב שבו נהג במעקה הבטיחות ונעצר המשיך המערער בניסיונותיו לחמוק מן השוטרים וסרב לדומם את המנוע ולצאת מן הרכב. תחת זאת לחץ על דוושת ההאצה ובעוד אחד השוטרים תלוי על הרכב, כשפלג גופו התחתון מחוץ לרכב ופלג גופו העליון בתוך הרכב, החל המערער בנסיעה מהירה באופן שעלול היה לגרום למחיצת השוטר בין דפנות הניידת ובין הרכב בו נהג המערער. ואכן, רגלו של השוטר נמחצה במהלך נסיעה זו בין שני כלי הרכב. לבסוף הצליח השוטר להשתלט על מתנע הרכב ודומם אותו, ואז החל המערער להשתולל ולהכות את השוטרים שביקשו לעוצרו עד שנכבל באזיקים.

הגם חומרת המעשים, מצא לנכון בית המשפט העליון להפחית מעונש המאסר אשר הושת על המערער ותחת עונש של  38 חודשי מאסר בפועל הועמדה תקופת המאסר בפועל על 32 חודשים בלבד כשבית המשפט העליון קובע כי:

" בנסיבות אלה צדק בית משפט קמא בסוברו כי יש מקום להחמיר עם המערער. יחד עם זאת, נראה לנו כי החמיר עמו יתר על המידה משמצא שלא להביא בחשבון באופן כלשהו את נסיבותיו האישיות של המערער, את גילו הצעיר ואת העובדה שזו לו ההרשעה הראשונה בפליליים וממילא זה לו עונש המאסר הראשון. מטעם זה, ומטעם זה בלבד, מצאנו להפחית במידת מה מן העונש שנגזר על המערער ולהעמידו על 32 חודשי מאסר בפועל. יתר חלקי גזר-הדין יעמדו בעינם."

הגם דברים אלו  יצאו מפי בית המשפט העליון, לפני מספר ימים,  מספר פסקי דין בהם הציב מחדש בית המשפט העליון את מסגרת הענישה הראויה. כך ב ע"פ  2100/06   וע"פ  2238/06 מדינת ישראל נ' יוסף אבולקיען - (ניתן ביום 7.6.2006). קבע כב' השופט לוי כי:

"מזה מספר שנים קנתה לה מציאות חדשה בכבישים בדרום הארץ, כאשר נהגים נוסעים במהירות מופרזת, לעתים קרובות בטבורה של עיר, ותוך זלזול מופגן ומתגרה באנשי החוק. על רקע אותה מציאות התריע בית משפט זה בעבר, על הסכנה הנשקפת לנוסעים תמימים שלרוע מזלם נקלעים לכבישים בהם מתנהלים מרדפים מסוג זה, במיוחד נוכח נגע התאונות הגובה, כמעט כמעשה של יום-יום, קורבנות בחיי אדם. כדי לתרום את תרומתנו למלחמה בנגע זה, קבענו כי יש להחמיר בענישה, אף שמטבע הדברים, לא התכוונו לפטור את בית המשפט בערכאה ראשונה מלבחון את עניינו ונסיבותיו המיוחדות של כל נאשם המובא לדין בפניו (ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' סלמאן אבולקיעאן , לא פורסם; ע"פ 3383/05 אלעסם אנוואר נ' מדינת ישראל , לא פורסם; ע"פ 217/04 חאפז אלקורעאן נ' מדינת ישראל , לא פורסם). ....

לדאבוננו, איננו סבורים כי בכל אלה היה כדי להצדיק את ההקלה המופלגת לה זכה המערער בעונש שהושת עליו. טעותם של השוטרים אין לה דבר עם חובתו של כל אזרח לציית להוראתם של אנשי החוק לעצור את רכבו, ומכל מקום לא עומדת לו הפריבילגיה לפתוח במנוסה פרועה רק משום שסבר כי לא היתה עילה להורות לו לעצור. יתרה מכך, המרדף אמנם לא נערך בטבורה של עיר, אולם הוא חלף בנתיבי תחבורה בין-עירוניים סואנים. ובאשר להנמקה כי לא נגרם נזק ממעשיו של המערער, כל שנוכל לומר הוא שהיתה זו אך יד המקרה שמעשיו של המערער לא גרמו נזק, ותרמו לכך גם תושייתם של נהגים שנקלעו לדרכו ומיהרו לסטות לשוליים כדי להימנע מפגיעה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ