אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק פ 8236/07

גזר דין בתיק פ 8236/07

תאריך פרסום : 07/05/2009 | גרסת הדפסה
פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
8236-07
05/06/2008
בפני השופט:
צלקובניק יורם

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שרה טל
הנתבע:
1. היימין איברהים
2. טרבין סאלמה
3. חוואטת סאבר
4. סלימאן מחמד

עו"ד אלמכאווי טאהר
עו"ד אלגרינאוי יונס
עו"ד מסלם אריאתה
גזר דין

 

1.         הנאשמים תושבי סיני ממצרים, הסתננו שלא כדין ממצרים לישראל ביום 5.8.07, סמוך לשעה 6:00, כשהם נושאים על גבם שקי סם מסוכן מסוג קנאבוס. יצויין כי בפרשה זו עומד לדין נאשם נוסף שמשפטו הופרד  מעניינם של הנאשמים דנן, ואולם אין חולק, כי סך הכל הוברחו 5 שקים שהכילו 50 ק"ג של הסם המסוכן. שוטרי משמר הגבול הבחינו בנאשמים נושאי השקים  והתקרבו אליהם, ואז השליכו הנאשמים את השקים והחלו לברוח, ואולם לבסוף נעצרו.

2.         שלושת הנאשמים הודו בעובדות המתוארות, במסגרת כתב אישום מתוקן, והורשעו בעבירות של יבוא סם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג - 1973, והסתננות, לפי סעיף 2 לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד - 1954.

3.         מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם 2, סלאמה טראבין, (יליד 1982), ומטיעוני ב"כ עולה, כי הנאשם עזב את ספסל הלימודים לאחר 3 שנות לימוד, והחל לעבוד כרועה צאן, עד מעצרו בישראל. הנאשם לא היה מעורב בפלילים בעבר. הנאשם ציין כי פעל על רקע מצוקה כלכלית, וטען בפני שירות המבחן כי לא הבין אלא במעבר הגבול, כי מדובר בסם מסוכן, אולם במהלך הדיון במשפטו הבהיר הבהר היטב, כי הוא מאשר את עובדות כתב האישום ומודה בהברחת הסם. ב"כ של הנאשם ציין כי הוא מפרנס הורים קשישים וכי יש להתחשב בגילו הצעיר. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו נוטל אחריות ממשית למעשיו ו"מתקשה לבחון חלקים מכשילים בהתנהגותו ומטיל את האחריות על מעשיו על גורמים חיצוניים שלא היו תלויים בו". נוכח האמור אין שירות המבחן מחווה דעתו בעניין העונש הראוי.

4.         על-פי תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם 3, סאבר חוואטת, יליד 1986, עולה כי הינו נשוי ואב לתינוק. ב"כ ציין כי ילדו נולד בעת המעצר, והוא לא זכה לראותו עד עתה. לנאשם לא היה מעורבות פלילית בעבר. הנאשם נוטל אחריות לביצוע המעשה, וטען כי ביצעו תמורת 200 לירות מצריות על רקע קשיים  כלכליים של משפחתו. ב"כ הבהיר כי אביו של הנאשם חולה, והאם אינה עובדת, והנאשם משמש כעמוד תווך כלכלי במשפחה. הנאשם הביע מצוקה נוכח הריחוק ממשפחתו. עולה, כי הינו מצר ומתחרט על המעשה, וציין כי מדובר באירוע חריג שלא ישנה. שירות המבחן חווה דעתו, לפיכך, כי הליכי המשפט והמעצר מהווים גורמים הרתעתיים משמעותיים לנאשם, הגם שלא הובעה עמדה לגבי העונש הראוי לדעת שירות המבחן.

5.         מהתסקיר הנוגע לנאשם 4, מחמד סולימאן, יליד 1982, עולה כי מדובר באדם בעל רמה קוגנטיבית נמוכה, נשוי ואב לשני ילדים קטנים. ב"כ הנאשם ציין כי אביו של הנאשם נכה עקב תאונת דרכים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נוטה "לפעול לסיפוק צרכיו הכלכליים מבלי שגבולות החוק יהוו מניעה עבורו" על רקע הקושי למצוא תעסוקה יציבה במקום מגוריו. גם נאשם זה כקודמיו מציין כי פעל  תמורת סכום כספי שהוצע לו. הנאשם נמנע ממסירת פרטים מלאים לגבי נסיבות העבירה באופן "כן ומלא", וטען כי אין לו קשר לנאשמים האחרים, וכי פעל לבדו, ואף ציין כי סבר תחילה שהוא מבריח מטען של סיגריות. יודגש כי גם נאשם זה חזר ואישר בפני ביהמ"ש את מלוא העובדות  שיוחסו לו בכתב האישום, והודה בהן ללא כחל ושרק.

6.         במסגרת הטיעונים לעונש, צויינה על ידי התביעה כמות הסם הגדולה שהוברחה. צויין בנוסף, כי קיימת התפתות מתמדת להבריח את הגבול לצורך העברת סמים, בניסיון להפקת רווח מהיר, וכי נוכח ממדי התופעה וחומרתה, הרי שאין ליתן משקל לקולא לנסיבות הכלכליות המניעות את מבריחי הסם לביצוע המעשים. עוד צויינה הימנעות שירות המבחן ממתן המלצה בעניינם של כל הנאשמים.

התביעה מבקשת להשית על הנאשמים, נוכח האמור, עונש מאסר ממשי וכן מאסר על תנאי וקנס. על פי הצהרת התביעה, קיימת הסכמה בגדרו של הסדר הטיעון, כי לא יושת על הנאשמים בגין עבירת ההסתננות עונש חמור מזה שהיה עשוי להיות מוטל עליהם בגין עבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל, על פי חוק הכניסה לישראל.

7.         ב"כ הנאשמים טענו כי הנאשמים הינם בעלי מעמד שולי - בלדרים לכל היותר - בשרשרת העברת הסם -  והם פעלו תמורת רווח כספי נמוך ביותר, על רקע מצוקה כלכלית קשה. צויין עוד כי אין לפקוד על כל אחד מהנאשמים את הברחת מלוא כמות הסם, אלא את חלקו היחסי של כל אחד מהם בכמות הכוללת של הסם, על אף שפורמאלית מדובר בעבירה שבוצעה בצוותא על ידי כל הנאשמים.

נטען עוד כי קיימת אפשרות ממשית כי הנאשמים יועמדו לדין פעם נוספת במצרים, לאחר שישוחררו מכליאתם בישראל, וכי יש ליתן לכך ביטוי ראוי בשיקולי הענישה. צויין עוד כי הנאשמים הודו באשמה והביעו חרטה, ובכך הביאו לחסכון ממשי בזמן שיפוטי יקר. הסניגורים המלומדים הדגישו כי תנאי כליאתם של הנאשמים - בהיותם נתינים זרים -  יהיו קשים הרבה יותר מתנאי מאסרם של אסירים תושבי הארץ. הנאשמים לא יזכו ככל הנראה, לביקורי משפחות ולתמיכת מקורביהם במהלך המאסר, ולא צפוי כי תקופת המאסר תקוצר, בשל העדרה של תוכנית שיקומית רלוונטית.

8.         שלושת הנאשמים הביעו בדברם האחרון חרטה. הם חזרו וציינו את מצבם המשפחתי והכלכלי הדחוק, והעובדה כי היו נכונים ליטול חלק במעשה העבירה בלא להעריך את סיכוניו, ובלא שהוכנסו כלל למלוא פרטי תוכנית העברת הסם  ואף לא הכירו את המעורבים האחרים, והאחראים העיקרים שעמדו מאחורי עסקת הסם.

9.         מעשי העבירה שבוצעו על ידי הנאשמים הינם חלק מתופעה רחבת היקף, של הברחות סמים ממצרים לישראל, ועל כך עמדה כב' השופטת ביניש, כתוארה אז, במסגרת ע"פ 7437/02 - אבועאדי עטווה נ' מדינת ישראל, לא פורסם):     

"לצערנו, הנתיב של הברחת סם בכמויות ניכרות ממצרים לישראל הוא מקובל ונפוץ. ככל הנראה המעבר אינו קשה ורבים הם אלה המוכנים ליטול את הסיכון של חציית הגבול והעברת הסם, אף כנגד תמורה כספית מועטה. תופעה זו מחייבת תגובה עונשית הולמת שיהיה בה כדי להרתיע ולסכל את הפעילות העבריינית של יבוא הסם בדרך זו".

10.        הטענות שהועלו על ידי ב"כ הנאשמים לעניין מעמדם השולי יחסית של הנאשמים בהפצת הסם, המניעים למעשה, על רקע מצוקה כלכלית, קשיי הכליאה בהם הם נתונים, ואף האפשרות כי יינקטו נגד הנאשמים הליכים נוספים עם חזרתם למצרים, עולות מעת לעת בתיקים אלה. (ראו: ע"פ 7437/02 הנ"ל), ואולם נוכח צורכי ההרתעה בסוג עבירות אלה, והחומרה שבהחדרת סמים בכמויות גדולות לתחומי ישראל, ואוסיף בעניין זה גם את הסיכונים הביטחוניים הנלווים למעבר גבול ללא פיקוח, נוכח המציאות הביטחונית הקשה בישראל, הרי שמטבע הדברים משקלן של נסיבות אישיות אלה ומעמדם של הנאשמים בהפצת הסם, אינו יכול לגבור על שיקולי ההרתעה הראשונים במעלה.  

11.        תוך התחשבות בטיעוני ההגנה לעניין נסיבותיהם האישיות הקשות למדי של הנאשמים, הנאמר בתסקירי שירות המבחן, ומתן ביטוי משמעותי להודאה באשמה והבעת החרטה, ותוך מתן משקל עונשי מוגבל לדרך הכניסה לישראל, נוכח הסכמת הצדדים, גוזר אני על כל אחד מהנאשמים, שאין אני רואה מקום לאבחן ענישתם - מאסר לתקופה של 54 חודשים, מתוכם 36 חודשים יהיו לריצוי בפועל, מיום המעצר 5.8.07, והיתרה מותנית לשלוש שנים, מתום המאסר, שכל אחד מהם לא יעבור אחת העבירות בהן הורשעו.

 זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש העליון.

ניתנה היום ב' בסיון, תשס"ח (5 ביוני 2008) במעמד הצדדים

                                                                                    _________________

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ